סדרת המגה-פרויקטים במזרת התיכון מתקרבת לסיומה, והיא לא תהיה שלמה בלי עדכון על פרויקט הפרויקטים הסעודי, שאולי יותר נכון לקרוא לו טרה-פרויקט:
NEOM 🌆🇸🇦
שרשור על סטטוס עיר העתיד הסעודית (17)⬇️
NEOM היא לא ממש עיר, יותר מטרייה של פרויקטי ענק, שמתפרסים יחד על פני 26 אלף קמ״ר, שטח יותר גדול ממדינת ישראל.
אזור הפרויקט הוא טאבוק, מחוז לחופי ים סוף בצפון מערב סעודיה, לא רחוק מאילת.
הפרויקט הוא גולת הכותרת של ״חזון 2030״ לגיוון הכלכלה הסעודית בדחיפה של מוחמד בן סלמאן.
עד כה הוכרזו 4 רכיבים של NEOM מתוך 10 צפויים⬇️
1. The Line
הרכיב הכי מוכר ושנוי במחלוקת בNEOM.
החזון הוא לקו במדבר שיכיל 9 מיליון איש: עיר באורך 170 ק״מ וברוחב 200 מטר. כל דבר שצריך יהיה במרחק 5 דקות הליכה.
את 170 הק״מ יהיה אפשר לעבור ב20 דקות ברכבת (יותר מהיר ממה שקיים היום).
העיר כולה תיכנס בין 2 חומות בגובה 500 מטר. בחומות עצמן, שכלפי חוץ יראו כמראות ענק, תהיה פעילות עירונית, והן יתפקדו בעצם כ2 גורדי שחקים ארוכים ומחוברים. לא ייכנסו מכוניות אל העיר.
כדי להקל על הבניה, העיר חולקה לסגמנטים של כמה מאות מטרים, והסגמנט הראשון נמצא בבנייה אקטיבית עכשיו.
אפשר להתרשם כאן מכמה תמונות לגבי סטטוס הבנייה. באתרי הבניה של NEOM ככלל יש כבר כמה אלפי איש שעוסקים בבניית העיר, אבל אי אפשר להגיד שהם ממש תושבי האזור (ובלי קשר לפרויקט, יש באזור כבר יישובים, מלונות ואתרי נופש פעילים).
בתמונות אפשר לראות שכבר החלו לחפור בצורה של קו.
העיר תושלם לחלוטין לפי התכנון רק בשנת 2045, אך הכוונה היא לשכן בה מעל מיליון איש כבר בשנת 2030.
זו עיר שנבנית ״top-down״ באופן שונה מכל נורמה של פיתוח עירוני - יהיה מאוד מעניין לראות אם זה הופך להצלחה או לכשלון. ערים מקבילות בסעודיה לא תמיד זכו להצלחה יתרה.
בכל מקרה יהיה מרהיב.
2. Oxagon
אוקסגון הוא נמל עצום לחופי הים האדום ואזור של תעשייה מתקדמת. אך רוב האזור לא נמצא ביבשה: מדובר בסדרה של איים מלאכותיים שביחד יוצרים אזור מתומן.
לפי היזמים, הפרויקט יהיה המבנה הצף הגדול בעולם.
גם פה לא ייכנסו מכוניות, ומערכת הלוגיסטיקה והשינוע אמורה להיות אוטומטיים.
התעשיה המתקדמת באזור היא חלק מהניסיון לגוון את הכלכלה הסעודית.
אזור התעשיה יחובר ברכבת מהירה לThe Line, כך שיהיה ניתן לגור בעיר ולעבוד באזור התעשייה, והוא יהיה מבוסס על אנרגיות מתחדשות. לפני היזמים, האזור יחל להיות פעיל חלקית כבר ב2024.
התעשיות המתוכננות לאזור הן גם מעניינות.>
אחת מהן היא המימן הירוק, קרי ייצור מימן מאנרגיה מתחדשת (ולא מגז למשל).
המימן ישמש בעתיד כדלק נקי לתחבורה ותעשייה וכבר יש מיזמים ספציפיים בפיתוח באזור כיום. סעודיה היא מעצמת נפט, ורוצה גם בעתיד לשלוט עולם האנרגיה.
תעשיות נוספות באזור הן בנייה מתקדמת, ייצור מתקדם, ביוטק ועוד.
3. Trojena
עיר נופש עתידנית. בעיר יהיו אתרי סקי (אולי מפתיע בגלל החום הסעודי, אבל האזור גבוה), מכוני יוגה, אתרי טבע וטיולים, מוסדות אוכל, אגם נופש, ואזור בשם The Vault שבו יהיו כל מיני שעשועים דיגיטליים ומקומות לעבודה מרחוק למי שמעוניין לעשות זאת בסטייל.
והכל בעיצוב עתידני כבד.
אזור הנופש צפוי להיפתח עד 2026, ובשנת 2029 צפוי לארח את משחקי החורף האסיאתיות, כך שיש תמריץ לסיים אותה בזמן.
בגלל הטמפרטורות המשתנות באזור, האזור מכוון לספק מגוון של חוויות שיתאימו לכל עונה בנפרד. שוב מתייג את #פידטיולים העתידי.
4. Sindalah
אי נופש בים האדום עם מיקוד בשיט, צלילה וספורט ימי. בעיקר הכוונה היא ליצור מועדון יוקרה ליאכטות בים סוף.
הפרויקט הזה הוא כנראה הכי פחות שאפתני מבין רכיבים ב-NEOM שהוכרזו עד כהה וצפוי להיפתח לציבור כבר בשנת 2024.
כתבתי בסדרה על שני מגה-פרויקטים סעודיים בתחום הנופש, Red Sea Project וQiddiya. יחד עם רכיבי הנופש בNEOM ועוד, מדובר בלא מעט אתרי תיירות יוקרתיים במדינה אחת.
ההשערה שלי היא שאתרי הנופש יתחרו אחד עם השני על התיירים הנכנסים, והשלמתם ביחד באותן שנים תיצור רוויה באתרי תיירות בסעודיה.
כמו אחרים מהפרויקטים הסעודיים שתוארו בסדרת השרשורים, המימון לNEOM יגיע בחלקו הגדול מקרן העושר הענקית של סעודיה עם כספי הנפט, PIF, ובחלקו מהשקעות שסעודיה רוצה למשוך (וזה לא פשוט).
מה שעוצר נשימה ב-NEOM הוא תג המחיר, עם הערכות לעלות של 500 מיליארד דולר. יש שמדברים גם על טריליון.
לדעתי זה יהיה המגה-פרויקט היקר בתולדות האנושות, מוזמנים לתקן אותי.
את דעתי הכללית על NEOM כתבתי פה כמה פעמים: יש סימני שאלה גדולים על ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט, אבל זה פחות משנה - כי מוחמד בן סלמאן מוכן לשים שם את כספי הנפט של הממלכה, וצפויות לו עוד שנים רבות בשלטון.
וזה אומר שעיר עצומה מתהווה לא רחוק מאילת.
יש פה קודם כל משמעות לפוטנציאל היחסים הכלכליים עם סעודיה. לעיר תהיה מסגרת רגולטורית שונה מיתר המדינה, מה שעשוי לתת לישראל ״רגל בדלת״ לכלכלה הסעודית. וכבר לאחר שהפרויקט הוכרז היו דיווחים על כך שחברות ישראליות קשורות לפרויקט.
בתרחיש אופטימי יש משמעות לכלכלת דרום הארץ ולפרויקטי תחבורה שם. דמיינו שעיר כמו דובאי הולכת ונבנית לא רחוק מהגבול עם ישראל.
אם מאמינים שיתאפשרו יחסים כלכליים עם סעודיה (ולא בהכרח נורמליזציה), אולי אילת מקבלת משמעות אחרת.
אולי דל״פ אבל מוכן שתעמתו אותי עם זה עוד 15 שנים.
אגב, לפני כשנה כתבתי שרשור דומה, אך הרבה התפתח מאז ובעיקר הסדרה לא תהיה שלמה בלי להזכיר את NEOM. אז מסתכן בקצת חזרתיות לעוקבים הותיקים, לא נורא :)
בזאת סיימתי את השרשורים על מגה-פרויקטים במזרח התיכון שעליהם תכננתי לכתוב. אך הסדרה לא נגמרה…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אומרים שירושלים מקדימה את ישראל ב-20 שנה. וירושלים עניה, וכלכלתה מידרדרת.
אך האם ירושלים נידונה לעוני נצחי?
אני מתעקש שלא.
גאה לשתף את דוח כלכלת ירושלים שעליו עמלתי (כל הצילומים בדוח של אשתי!).
אשמח שתשתפו ותסייעו לי להפיץ.
פירוט (14)⬇️
קישור לדוח בסוף השרשור ובקישור שבפרופיל שלי.
הרקע לדוח:
ירושלים עניה, מהעניות שבערי ישראל. זה קיבל ביטוי בירידה של העיר לאשכול 2 במדד החברתי-כלכלי ומתבטא במשכורות, עוני והיעדר תעסוקה. העיר שממנה כביכול המוצלחים בורחים.
כתבתי את הדוח כדי להבין בכל זאת איך לגרום לירושלים לשגשג.
לאחר שפורסם דוח כלכלת ישראל של מקינזי ביקשתי לקחת חופש, שכרתי עמדת עבודה והתיישבתי לכתוב את ״דוח כלכלת ירושלים״, שאני גאה לפרסם היום מטעמי לכבוד יום ירושלים.
אבל שניה: מי כותב דוח שלא במסגרת מכון מחקר, כתב עת או חברה? גם לי זה נשמע חריג. אבל חשבתי שזו דרכי לתרום לירושלים>
הפעם נעבור לירדן - לפרוייקט התשתית הכי גדול בהיסטוריה של הממלכה. 🇯🇴 💦
הפרויקט אמנם פחות גרנדיוזי ו-״עתידני״ מאחרים בסדרת השרשורים על המגה-פרויקטים במזרח התיכון - אבל יש לו משמעות ישירה לישראל והוא מעלה אצלי תחושה של פספוס גדול.
שרשור על ״המוביל הארצי״ גרסת ירדן (11)⬇️
ירדן מדינה שחונה מאוד. מעט יותר ממיליארד קוב מים בשנה על מעל 11 מיליון איש - פחות מ-100 קוב לאדם (ופחות מ500 נחשב בעולם מחסור אבסולוטי). המדינה ה2 הכי שחונה בעולם. אין הרבה מקורות ובקושי מוצא לים, מה שמקשה גם על התפלה.
אך בכ״ז יש לירדן מעט מוצא לים בעקבה, רחוק ממרכזי האוכלוסייה.
התפלה בעקבה יכולה לפתור חלק מבעיות המים של ירדן, אבל היא בעייתית: 1. תשתיות התפלה עולות המון. ולירדן, שגם ככה בחובות ועם תמ״ג של פחות מ-50 מיליארד, אין בדיוק הון זמין. 2. לשנע מים מותפלים מעקבה ליתר המדינה ייקח הרבה חשמל. ירדן גם לא ניחנה במשאבי אנרגיה רבים (למעט שמש, נגיע לזה).
לפני שבוע העולם ציין שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובאיחור קל - שרשור סיכום שנה עם 6 מדדים כלכליים שביחד יעידו על מה קרה בכלכלת רוסיה: 1. צמיחה שלילית 2. הכנסות מגז ונפט 3. שער הרובל 4. גרעון ממשלתי 5. אינפלציה 6. ייבוא רוסי
שרשור⬇️
1. צמיחה
ה-מדד שמראה את מה שקרה בכלכלה: התמ״ג הרוסי ירד ב-2.2% לפי הIMF. הנתונים הרוסיים דומים, התכווצות של 2.1%.
הצמיחה השלילית לא נוראית ביחס למדינות אחרות שסבלו מסנקציות, אף שכדאי לקחת את הנתונים בערבון מוגבל.
ניתן לייחס חלק מ״ההצלחה״ הרוסית למחירי אנרגיה גבוהים במהלך השנה.>
בנוסף, אמנם יצאו מרוסיה מעל 1,000 חברות, אבל רוסיה התאימה את עצמה למציאות: במקום שיש אנשים יש גם פעילות כלכלית. אם סטארבקס יצאה - אנשים עדין ישתו קפה ויהיו אנשים שירצו להכין קפה. התחליף הרוסי יהיה פחות יעיל ועם פחות יתרונות לגודל, אבל עדין קיים.
המערב הטיל 2 סבבי סנקציות על רוסיה לרגל שנה לפלישה לפני כשבוע:
א. חבילת הסנקציות ה-10 של האיחוד האירופי
ב. סבב סנקציות אמריקאיות
אמ;לק: סנקציות מגוונות עם השפעה כלכלית מתוחמת; ההשפעה השולית של כל סבב פוחתת לאחר שמרבית המטרות הכבדות כבר ״הותקפו״.
פירוט (מתנצל על האיחור הקל)⬇️
א. חבילת הסנקציות ה-10 של האיחוד האירופי כוללת: 1. הגבלות חדשות על ייצוא מוצרים דואלים לרוסיה, למשל מצלמות, רכבים שונים, ציוד בניה, גנרטורים, מכונות שונות ומוצרים כמו משקפות, מצפנים וכו. ערך הייצוא שנאסר הוא 11 מיליארד אירו (לאחר הגבלות של 32 מ׳ בעבר).