ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14 #פידצבא
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בואו נדבר על הקונספציה. לא לגבי חמאס, לגבי חיזבאללה.
בחודשים שלפני המלחמה כתבתי כמה פעמים על האיום הרקטי מלבנון, על גודלו האמיתי שמוגבל בהרבה מתרחישי האימים שנפוצו (קישורים בסוף השרשור). קיבלתי מאות תגובות, מסגרו אותי כתמהוני, כשבוי בתודעת 6/10 או אף כמשרת של אג׳נדות זרות. 🧵
הטיעון שלי התבסס על היכרות עם ביצועי רקטות, דיוקן וקטלניותן, יעילות אמצעי ההגנה (אזעקות ומרחבים מוגנים, פינוי הגליל העליון וכיפת ברזל) והערכה ריאלית של כמות הרקטות. בתמצית, טענתי שחיזבאללה התעצם במידת מה אבל גם ישראל השתפרה לא פחות בהגנה, כך שצפוי היקף נזק דומה ללבנון השנייה.
מה קרה באמת כולנו יודעים. בפועל במלחמה העצימה שהחלה בספטמבר 2024 נגרם פחות נזק בעורף מאשר בלבנון השנייה. שוגרו יותר רקטות, אך רובן יורטו (או נפלו בשטח פתוח). גם איום הנשק המדויק (בהיקף מצומצם) שלפני המלחמה היו שטענו שישבית את חיל האוויר ואת רשת החיל נמוג כלא היה.
מה ישראל ניסתה להשיג כשהשמידה את מערך ההגנה האווירית וחיל האוויר של סוריה? כד כמה מורכב לבצע מבצע כזה? מה הן המערכות שהושמדו, עד כמה הן היוו איום ובמה שונה המצב עכשיו ממה שהיה בעשור האחרון בו ממילא חיל אוויר תקף בחופשיות בסוריה?
שרשור מעמיק קצת יותר ממה שתראו בכלי התקשורת 🧵
נתחיל מקצת רקע על מערך ההגנה האווירית של סוריה - כלקח ממלחמת ששת הימים וההתשה סוריה הבינה שהיא צריכה מערך טילי קרקע-אוויר (טק״א) מתקדם כדי לקזז את היתרון האווירי של ישראל. ההצלחה של המערך במלחמת יום כיפור הפכה אותו למערך המושקע ביותר בצבא סוריה.
המכה שהמערך קיבל במלחמת לבנון הראשונה והתבוסה הדומה של ההגנה האווירית העיראקית במלחמת המפרץ הובילה את סוריה לצאת למהלך מודרניזציה רחב של הטק״א שהסתיים בסביבות 2010 והפך את המערך לאחד המתקדמים בעולם. הוא הושתת על ארבע שכבות הגנה עיקריות:
גוגל יצאו בהכרזה דרמטית על קפיצת דרך בפיתוח של מחשב קוונטי והרשת גועשת עם שלל הסברים ופרשנויות. הסבר של נושא מורכב מחייב מידה מוסימת של פשטנות, אבל לטעמי רוב ההסברים נוטים לפשטנות יתר שיוצרת מצג שווא.
אני אנסה לתת הסבר יותר ריאליסטי למה זה מחשב קוונטי ומה ההשלכות של פיתוחו. 🧵⬇️
מחשב קוונטי הוא מחשב שמנצל תופעות קוונטיות. תופעות קוונטיות הן תופעות פיזיקליות לא אינטואיטיביות שאיננו מבחינים בהן בחיי היום יום אך שולטות במה שמתרחש באינטרקציה בין חלקיקים. מחשב רגיל מבוסס על ביטים - יחידות מידע שמחזיקות ערך בינארי 0 או 1.
במחשב קוונטי היחידה הבסיסית היא קיוביט
הערך של קיוביט הוא לא בינארי, הוא נמצא במה שנקרא סופרפוזיציה של 0 ו-1. מה זה בכלל אומר? לרוב נתקלים באחד משני הסברים: 1. הערך של קיוביט הוא בו-זמנית 0 ו-1. 2. הערך של קיוביט הוא אקראי. הוא שווה ל-0 בסיכוי מסוים ול-1 בסיכוי המשלים.
שני ההסברים פשטניים מידי ולא מדויקים.
אילון מאסק רומז שההשקעה במטוסי קרב מיושנת ורחפנים מהווים תחליף עדיף.
יש הרבה דרכים להתפלפל על הנושא, אבל הכי פשוט זה לראות מה הדרישה שעולה מהשטח בשתי המלחמות הגדולות שמתרחשות כרגע, באוקראינה ובישראל 🧵⬇️
אוקראינה היא מקרה מעניין כי אף צד לא הצליח להשיג עליונות אווירית (החופש לטוס מעל היריב בסיכון מזערי). השימוש ברחפנים ״התפוצץ״ ושני הצדדים מפעילים מיליונים מהם, בעיקר לאיסוף מודיעין אבל גם לתקיפה. כך גם נחשפו המגבלות של רחפנים:
הטווח מוגבל, המטען קטן, רגישות גבוהה ללוחמה אלקטרונית, היעדר יכולת מול מבנים ומיגון, קשיים בכוח אדם מיומן, לוגיסטיקה ואנרגיה מבוזרים. אנחנו נחשפים בעיקר לסרטוני הצלחה, אבל קצב השחיקה גבוה והרוב המוחלט של הרחפנים אובדים לפני שעמדו במשימה.
היום אחד המהנדסים של אילון מאסק צייץ שמערכת הבינה המלאכותית גרוק מצאה הוכחה להשערת רימן והכניס את הרשת לסחרור.
זו בבירור הייתה הטרלה אבל אני אנצל את ההזדמנות כדי להסביר מה זו השערת רימן ולמה היא נחשבת לבעיה הפתוחה החשובה ביותר במתמטיקה. שרשור 🧵
אם פגשתם מתמטיקאי או קראתם שרשורים שלי אתם יודעים שמתמטיקאים אוהבים לדבר על מספרים ראשוניים (מספר שמתחלק רק באחד ובעצמו). זו לא סתם אובססיה, המספרים הראשוניים הם אבני הבניין מהם מורכבים כל שאר המספרים (כל מספר מתפרק למכפלה של גורמים ראשוניים בדרך יחידה).
הרבה פעמים כשרוצים לחקור תופעה מתמטית, יותר קל לחקור אותה תחילה בהקשר של מספרים ראשוניים, ומשם להרכיב את הפתרון הכללי.
לראשוניים יש תכונה שהם מפוזרים באופן שנדמה אקראי בין שאר המספרים. אבל בכל זאת יש קצת סדר - יש נוסחה פשוטה שנותנת בקירוב את כמות הראשוניים שקטנים ממספר כלשהו:
לפני שבוע ישראל חתמה על עסקת ענק לרכש טייסת של 25 מטוסי קרב F-15IA בעלות של 5.2 מיליארד דולר (מתוך כספי הסיוע האמריקאים).
שרשור על איך מחליטים על רכש מטוסים ולמה דווקא F-15. 🧵
לפני שנדבר על F-15 נתחיל מלשאול למה צריך לקנות מטוסים חדשים? יש שתי סיבות עיקריות: 1. מאז קום המדינה ישראל דואגת לשמר יתרון איכותי על פני שאר המדינות במזרח התיכון שלהן יתרון כמותי. היתרון האיכותי אפילו מעוגן בחוק אמריקאי שמבטיח שארה״ב תמיד תמכור לישראל נשק מתקדם יותר ממדינות ערב.
בשנים האחרונות היתרון האיכותי במטוסי קרב נשחק, מכיוון שמצרים, טורקיה, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ובקרוב איראן, רכשו מטוסים מתקדמים. ישראל רוכשת מטוסים חדשים כדי לשמור על צעד אחד לפניהן. 2. הסיבה השנייה יותר בנאלית אבל יותר מהותית - רוב מטוסי הקרב של ישראל נרכשו במאה הקודמת