ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14 #פידצבא
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
ניתוח ראשוני של הלחימה בין הודו לפקיסטן - נתחיל בעובדות ובסוף פרשנות והשלכות:
שלשום הודו פתחה במתקפה אווירית על ״יעדי טרור״ סמוכי גבול בשטח פקיסטן בתגובה לפיגוע בקשמיר.
להודו יש טילי שיוט ופצצות גולשות תוצרת צרפת, ישראל וייצור עצמי שמאפשרים לתקוף את היעדים מבלי לחצות גבול.
🧵⬇️
לכן זה מפתיע שבתקיפה היא איבדה 5-3 מטוסים. לא ברור איזה אמצעי הפיל אותם. חלק מההשערות מדברות על טילי קרקע-אוויר מתקדמים תוצרת סין, אבל בעיני סביר שההודים ידעו היכן אלו נמצאים ונמנעו מהאמ״ט (אזור מוכה טילים). חשוד סביר יותר הם טילי אוויר-אוויר ממטוסים פקיסטניים (שרידים בתמונה).
וגם ייתכן שחלק מהמטוסים אבדו בתאונות (אופייני לחילות אוויר לא מנוסים בפעילות אמת).
התרחיש הסביר ביותר בעיני הוא שהמטוסים התוקפים של הודו סיימו את התקיפה ללא פגע, בתגובה הפקיסטנים הזניקו לאזור מטוסי יירוט, ההודים הפנו לעומתם מטוסי יירוט משלהם והתפתח קרב אוויר עם אבדות.
ב-2002 מטוס נוסעים של ארקיע המריא משדה תעופה בקניה. בקצה מסלול ההמראה חיכתה חוליית מחבלים, הם שיגרו שני טילי כתף שפספסו את המטוס, פסע מאסון.
זו הייתה השנה שאחרי פיגוע התאומים, טרור אווירי נתפס כמגמה מדאיגה. התקבלה החלטה - בכל מטוסי הנוסעים בישראל יותקן לייזר נגד טילים.
שרשור 🧵⬇️
טילי כתף נגד מטוסים, או בשמם המקוצר - טזק״א (טיל זעיר קרקע-אוויר), נועדו להקנות לחייל בודד את היכולת להגן על סביבתו הקרובה מפני כלי טיס. רובם עובדים באותה צורה - החייל מזהה כלי טיס, מכוון ומשגר את הטיל הזעיר שמתביית על כלי הטיס בעזרת חיישן אינפרא-אדום שמזהה את החום שנפלט מהמטוס.
השימוש המבצעי הראשון בטזק״א היה במלחמת ההתשה ב-1969, אז חייל מצרי הפיל מטוס קרב ישראלי.
בהמשך טזק״א הגיע לווייטנאם ותוך כמה חודשים הפילו עשרות מטוסים ומסוקים אמריקאים.
האמריקאים פיתחו במהירות את מה שהוא עד היום הכלי העיקרי נגד טזק״א - נורי הטעיה שמושכים את הטיל אליהם.
חיכיתי כמה חודשים לפני שאני כותב על הנושא הזה כדי לקבל פרספקטיבה, ואני חושב שכעת בשלה העת להתחיל להפיק לקחים (ואנטי-לקחים).
המלחמה של צה״ל בלבנון בין ספטמבר לנובמבר 2024 מסתמנת בעיני כציון דרך היסטורי, לא רק בתולדות מלחמות ישראל אלא בתורת המלחמה בכלל.
שרשור 🧵
מאז תחילת המאה ה-20 מתקיים דיון בשאלת האיזון הנכון בין שני מאמצי ההתקפה - מאמץ האש שעיקרו השמדת מטרות ומאמץ התמרון שעיקרו כיבוש, טיהור והחזקה של שטח.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה תפיסה שהמצאת המטוס המפציץ מייתרת את התמרון. האש לבדה כשתופעל מול מרכזי האוכלוסייה והתעשייה
של האויב תחייב אותו להיכנע ללא תנאי.
התפיסה הזו קרסה לגמרי במלחמת העולם השנייה. הסתבר שעמידות העורף להרס וחורבן גדולה יותר מששיערו. ואריאציות על הגישה הזו שנוסו בקוריאה ובווייטנאם גם לא הביאו לתוצאות מרשימות.
בשנות ה-80 התפתחו יכולות תקיפה מדויקת ואיסוף מודיעין נרחב ואלו הובילו
זוהי מפה של כל המחוזות בארצות הברית, כשכל מחוז צבוע באחד מ-4 צבעים ואין שני מחוזות שכנים שצבועים זהה.
זו לא תכונה מיוחדת של ארה״ב, כל מפה מדינית, אפילו כזו שתמציאו מהראש, אפשר לצבוע כך ב-4 צבעים בלבד.
איך יודעים?
שרשור קצר שמתחיל מצביעת מפות ומסיים בשבירת צפנים ושמירה על סוד 🧵
את העובדה שתמיד אפשר לצבוע מפה מדינית עם 5 צבעים ידעו כבר במאה ה-19. הם לא הצליחו להוכיח שאפשר עם 4 אבל מצד שני גם לא הצליחו להמציא מפה שדורשת יותר מ-4.
במשך יותר ממאה שנה זו הייתה חידה שהעסיקה מתמטיקאים רבים עד שב-1976 שני מתמטיקאים מאלינוי סיפקו תשובה שנויה במחלוקת.
הם הוכיחו שיש 1,834 מפות ספציפיות שאם אפשר לצבוע את כולן ב-4 צבעים אז אפשר גם כל מפה אחרת. ואז נתנו למחשב על לרוץ אלף שעות ולנסות לצבוע את כולן ב-4 צבעים עד שהצליח.
בשנים שחלפו הצליחו לייעל את ההוכחה אבל עדיין הרגל המסיימת מחייבת מחשב.
אחד הדיונים החמים בשיח הביטחוני הוא השאלה האם יש עתיד למסוק הקרב (מסק״ר) בשדה הקרב המודרני.
בישראל במיוחד, לאור כישלון ההגנה ב-7/10 שהפנה זרקור למערך המסק״ר הקטן והמיושן של צה״ל. גורמים בכירים כבר רמזו לא פעם על הכוונה לחדשו.
אבל האם זו החלטה נכונה או שנדרש כיוון אחר? שרשור 🧵
בואו נתחיל מלהבין למה בכלל צריך מסוקים?
הרי מטוס עם כנף קבועה הוא כלי פשוט וזול יותר, שיכול לטוס יותר רחוק, יותר מהר, יותר זמן ועם יותר משקל. למסוק יש רק יתרון אחד על מטוס, אבל זה יתרון חשוב מאוד - הוא יכול להאט ואף לעצור באוויר. כל יתרון של מסוק על פני מטוס נובע מהתכונה הזו.
מסוקים השתלבו לראשונה בשדה הקרב במלחמת העולם השנייה במשימת חילוץ ופינוי פצועים. העובדה שהמסוק יכול לנחות בכל מקום בלי צורך במסלול מאפשרת להגיע עד המחולץ. מסוקי קרב שמתמחים בתקיפה חמושה נולדו מאוחר יותר בימי מלחמת וייטנאם.
כנראה שמעולם לא שמעתם על האי דקיק דייגו גרסיה שבאמצע האוקיינוס ההודי עד שלאחרונה ארה״ב העבירה לשם מפציצים אסטרטגיים כדי לקרבם למזרח התיכון. האי ששייך לבריטניה כולל בסיסי צבא בלבד, לאחר שתושביו גורשו בשנות השישים. איים כאלו הם השרידים האחרונים לאימפריות הקולוניאליסטיות. 1/8 🧵⬇️
קולוניאליזם יצא מהאופנה במאה הקודמת וכמעט כל הקולוניות קיבלו עצמאות. אבל המעצמות שמרו לעצמן טריטוריות קטנות שניתן להחזיק במשאבים מעטים ותושביהן נטולי כוח. כך ניתן לשמר נוכחות צבאית גלובלית ואולי להפיק תועלת כלכלית (אי קטן שולט על 430 אלף קמ״ר של שטח ימי כלכלי, פי 20 משטח ישראל).
גם אם לא תמיד ברור מיד הערך, זו תעודת ביטוח נוחה. כך היה כשהארגנטינאים פלשו לאיי פוקלנד של בריטניה ב-1982. המרחק מבריטניה לפוקלנד הוא 13 אלף ק״מ, מה שהקשה על הבריטים להגיב. על כן נעשה שימוש באי אסנשן באמצע הדרך כבסיס קדמי לצבא הבריטי. ממנו יצאה גיחת ההפצה הראשונה (והכושלת)