ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14 #פידצבא
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
״כל הבניינים האלה בתל אביב, הם ייהרסו, שום דבר לא יישאר״.
כך לפי גלנט אמר נתניהו ב-2023. זה האופן בו נתפסה היכולת של חיזבאללה בקרב ההנהגה. וגם היום רבים סבורים שזה נמנע מאיתנו רק בזכות הביפרים ותקיפות ומריחות.
שרשור קצר שאחריו תכירו את המציאות טוב יותר מראש הממשלה. 🧵
כדי להדגים עד כמה התפיסה הזו הייתה רחוקה ממתחם הסבירות, ננסה תרגיל מחשבתי בהיסטוריה אלטרנטיבית. מה היה קורה אם חיזבאללה היה מחליט לפצוח במתקפת פתע, בלי התרעה מוקדמת, בלי תקיפות צה״ל, בלי ביפרים ואפילו בלי כיפת ברזל. הצגה במעמד צד אחד כשחיזבאללה משגר ככל יכולתו כדי לחרב את ת״א.
כולם יודעים שערב המלחמה לחיזבאללה היו עשרות אלפי רקטות, אבל רובן המוחלט לטווח קטן מ-40 ק״מ. הארסנל של חיזבאללה שמכסה את המרחב מחיפה ודרומה כלל כ-5,000 רקטות (מקור: אתר צה״ל). רובן לא מסוגלות להגיע לתל אביב, שרחוקה כ-150 ק״מ מהליטני. לצורך התרגיל המחשבתי שלנו נגזים ונאמר
אחד הסודות הצבאיים השמורים ביותר הוא ה״חתימה״ של מטוס חמקן - כמה קשה לראות אותו במכ״ם.
אבל חמקנים טסים כל הזמן, באימונים, במופעים ובתעבורה. וכל גורם זר יכול לעקוב ולאסוף מודיעין על החתימה.
איך מונעים את זה? בעזרת הצ׳ופצ׳יק הקטנטן בתמונה שעובד על עקרון דומה לעיניים של חתול 1/4 🧵
כשגל רדיו שנשלח על ידי מכ״ם פוגע במטוס רגיל, הגל מתפזר לכל עבר. חלק ממנו חוזר לכיוון המכ״ם וכך המכ״ם יודע על מיקום המטוס.
מטוס חמקן בנוי כך שהגל ייבלע או יחזור לכיוון אחר והמכ״ם עיוור.
התוספת הקטנה שמתחברת לחמקן נקראת עדשת לינבורג - היא בנויה כך שגל שפוגע בה יחזור לכיוון ממנו בא.
וכך יוצא שלחתיכה הקטנה הזו יש חתימה הרבה יותר גדולה מלמטוס החמקן כולו. גורם עוין שמנסה לאסוף מודיעין על חתימת החמקן בשגרה לא יגלה כלום, כי מה שיימדד במכ״ם יהיה החתימה של העדשה. רק במלחמה העדשות מוסרות מהמטוס והוא הופך לחמקן אמיתי.
ואיך זה קשור לחתולים?
ידעתם ש-DNA שלנו לא רק מאפשר לומר פחות או יותר מאיפה בעולם אנחנו מגיעים, אלא ממש מכיל בתוכו קידוד של מפת העולם?
איך זה קשור לאחת התגליות החשובות ביותר שהתגלו בישראל ומעולם לא שמעתם עליה?
ולמה זה עוזר לנו להבין בינה מלאכותית כמו ChatGPT?
השרשור הכי מעניין שתקראו הסופ״ש 🧵
לאחרונה נתקלתי במאמר חמוד מ-2008. החוקרים בדקו את הרצף הגנטי של כ-3,000 אירופאיים. כל נבדק תויג לפי חצי מיליון נקודות ב-DNA שלו. חצי מיליון זה הרבה, אז מה שהחוקרים עשו זה להפעיל טריק מתמטי שנקרא PCA. מה שהוא עושה זה לרדד את המידע הרב-ממדי הזה ומסכם אותו בשני מספרים בלבד לכל נבדק.
שני המספרים האלו נבחרים כך שהם משמרים כמה שיותר מידע על ההבדל בין הנבדקים (כלומר שני אנשים עם DNA מאוד שונה יקבלו מספרים רחוקים). כשהם סידרו את התוצאות עם גרף עם שני צירים, אחד לכל מספר, הם קיבלו משהו שדומה מאוד למפת אירופה! כלומר אם משווים את המספרים של נבדק מדנמרק לנבדק מספרד
הפלת משטר אסד בסוריה בחסות טורקיה הפנתה זרקור לשאיפות האמפריאליסטיות של ארדואן והאיום הפוטנציאלי על ישראל.
ישראל ואיראן הן מדינות עם נטייה אקטיבית להפעיל כוח צבאי אבל טורקיה מעפילה על שתיהן.
טורקיה פולשת וכובשת דרך קבע חלקים מקפריסין, עיראק וסוריה. 1/8 ⬇️
היא מחזיקה בסיסים צבאיים בסומליה ובקטאר. היא במידה רבה עומדת מאחורי הקמפיינים המוצלחים של אזרבייג׳ן לכיבוש חבל נגורנו-קרבאך מידי ארמניה (2020, 2023). במלחמת האזרחים בלוב (2020) היא הייתה הגב העיקרי של צבא ה-GNA שנלחם בהצלחה מול ה-LNA שנתמך על ידי רוב מדינות האזור והמערב.
טורקיה גם חברה בנאט״ו ואפילו מחזיקה ב-20 פצצות גרעיניות אמריקאיות (שההפעלה שלהן דורשת התערבות טכנית אמריקאית).
היא מרשה לעצמה להתנהל בלעומתיות מול המעצמות. ב-2015 הפילה מטוס קרב רוסי שהתקרב יותר מידי לגבולה עם סוריה. אחר כך רכשה סוללת S-400 מרוסיה ועצבנה את האמריקאים שהדיחו
החודש נחשף בהפתעה מטוס קרב חדש בפיתוח בסין שכבר הגיע לשלבי טיסה. יש פרשנים שהרחיקו לכת וטענו שזה מעיד שסין מובילה במירוץ למטוס קרב מהדור השישי - הדור הבא.
אבל אולי לארה״ב יש בכל זאת קלף נסתר שהיא עומדת לשלוף מהשרוול? ואולי בכלל אין צורך יותר במטוסי קרב מאוישים?
שרשור 🧵
כדי להבין את הרעיון שעומד מאחורי מטוסי דור 6 צריך לחזור אחורה דווקא לשנות החמישים, אז התחילו לעבוד על מטוסי דור 3. עד אז מטוסי קרב נדרשו לפעולה מטווח קרוב מאוד - בין אם כדי לתקוף בדיוק מטרה על הקרקע ובין אם כדי להפיל מטוס יריב באמצעות תותח.
אבל המצאת טילי האוויר-אוויר שינתה
את הרעיון הבסיסי. המתכננים חשבו שבמלחמה העתידית מטוסי קרב יבצעו פעולות מרחוק בעזרת טילים. לכן הם תכננו מטוסי קרב כבדים ומהירים - שיוכלו לשאת מכ״ם וטילים גדולים, לסגור את המרחק מיריבים בזמן קצר או לברוח מהם כשנדרש. כה חזקה הייתה אמונתם, שלמטוס הפנטום שבנו אפילו לא התקינו תותח.
ועדת נגל לקביעת תקציב הביטחון פרסמה את מסקנותיה בדו״ח מרשים ומקיף שבאופן נדיר פורסם לציבור הרחב.
בשורה התחתונה, הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב מכ-65 מיליארד ש״ח לפני המלחמה לכמעט 100 מיליארד ש״ח בשנה לעשור הקרוב. פחות מהמלצת מערכת הביטחון אך עדיין יותר מידי בעיני.
שרשור מפורט: 🧵
הוועדה מכירה בכך שמחדל 7/10 לא נבע מהיעדר תקציב. ובהתחשב בזה שמאז ביצועי הצבא היו לא רעים, מה ההצדקה לגידול עתק בתקציב בתקופה רגישה למשק?
הוועדה טוענת שהמציאות החדשה מחייבת השקעה בתחומים מסוימים אבל קצת מעלימה עין מההיפך - שייתכן שהצורך להשקעה בתחומים אחרים פחת. עוד נחזור לזה.
צה״ל הציג לוועדה את צרכיו בשלוש מדרגות (כמובן): ״הכרחי״ (כלומר בלי זה אני קורס), ביניים ו״מיטבי״. על המדרגה המיטבית אין טעם לדון בכלל, היא מוגבלת רק על ידי הדמיון הפרוע וכל המוסיף הרי זה משובח. מכיוון שלצה״ל אין תמריץ לצמצם, גם המדרגה ההכרחית מופרזת. הוועדה החליטה, בצדק, להמליץ