ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14 #פידצבא
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אולי שמעתם את השמועה שרצה שהבריכה בפריז ״איטית״ וזה פוגע בתחרויות השחייה, אולי אפילו הורס את הסיכוי שנראה שיאי עולם.
שרשור על מה הופך בריכה ל״מהירה״ ועוד יותר חשוב - הוגנת, והאם באמת יש בעיה בבריכה בפריז 🧵
כדי ששחיין ישחה במהירות אידיאלית הוא צריך שהמים יהיו רגועים בלי גלים. כמובן שזה בלתי אפשרי למנוע גלים לגמרי, כי כל שחיין מייצר גלים לשחיינים שלצידו. אבל כדאי שלפחות הגלים האלו לא יחזרו להדהד בבריכה כשהם פוגעים בדפנות שלה.
הדרך הכי יעילה למנוע את הגלים החוזרים היא פשוט להגדיל את הבריכה. בריכה אולימפית תקנית היא באורך 50 מ׳ ורוחב של 25 מ׳, ועומק של לפחות 2 מ׳. זה יוצא 2.5 מיליון ליטר לפחות, הרבה מאוד מים.
האולימפיאדה מתחילה רשמית היום וכבר מחר צפוי אחד מאירועי השיא: גמר משחה השליחים 4 כפול 100 מטר חופשי לגברים - קרב ענקים בין ארה״ב, סין ואוסטרליה.
זו הזדמנות לדבר על גמר המשחה הזה באולימפיאדת בייג׳ינג, המשחה הדרמטי ביותר אי פעם.
שרשור על אתוס, טריק פיזיקלי וההקשר היהודי והישראלי.
מאז שהופיע בפעם הראשונה בטוקיו 1964 משחה 4x100 חופשי נחשב למשחה השליחים היוקרתי ביותר. האמריקאים ניצחו במשחה בכל האולימפיאדות עד שהרצף נקטע בסידני 2000. הם הפסידו שוב ב-2004. לבייג׳ינג הם הגיעו עם משימה להחזיר את הכבוד הלאומי. אבל הפעם גם הייתה לזה משמעות נלווית חשובה במיוחד.
מייקל פלפס הכריז שבכוונתו לזכות ב-8 מדליות זהב, ובשביל לעמוד בזה הוא ונבחרתו היו חייבים לנצח בשליחים.
הבעיה: נבחרת צרפת. היא כללה 4 מתוך 6 השחיינים המהירים ביותר בעולם באותה שנה. על הנייר, לאמריקאים לא היה סיכוי, או במילותיו של משה גרטל ״הצרפתים יכו את האמריקנים שוק על ירך״.
לפי הדיווחים בשבוע שעבר הדרג המדיני דן באחת ההחלטות החשובות ביותר לישראל מאז תחילת המלחמה: האם להעביר לאוקראינה את סוללות טילי הקרקע-אוויר מסוג ״פטריוט״ שצה״ל הוציא משירות.
אני מקווה מאוד שהמהלך אושר.
שרשור על למה זה חשוב כל כך לאוקראינה, למה זה לא פחות חשוב לישראל 🧵
הצורך הקריטי של האוקראינים בטילים להגנה אווירית נובע משני אתגרים גדולים שהם מתמודדים עמם:
הראשון הוא גלי התקיפה של רוסיה על תשתיות ואזרחים בעורף של אוקראינה. תקיפות אלו מבוצעות באמצעות כטב״מים איראניים לצד טילים בליסטיים וטילי שיוט.
דומה יחסית לתקיפה האיראנית על ישראל באפריל.
לאוקראינה אין מספיק סוללות להגן על כל נכסיהם, הטילים נגמרים במהירות וגם מפספסים הרבה מהאיומים.
הפטריוט המיושן יחסית מישראל יכול להשתלב במשימה זו אך אני בספק שיהיה יעיל מספיק מול איומים מסוג זה.
שני ישראלים זכו השבוע בפרס וולף היוקרתי במתמטיקה - עדי שמיר ונוגה אלון! הרבה מכירים את שמיר בזכות אלגוריתם RSA להצפנה, אז אני רוצה להקדיש את השרשור דווקא לאלון.
ספציפית אספר על הפתרון היצירתי שלו לבעיה שמעסיקה את כולנו: איך לחלק באופן הוגן שלל גנוב בין שודדים.
(+אנקדוטה אישית)🧵
שני שודדים גונבים שרשרת יקרה משובצת חרוזים מאבני חן יקרות, יהלומים, ספירים, אודמים וכן הלאה, בסדר כלשהו. הם רוצים לחלק את השרשרת ביניהם כך שכל אחד מקבל חצי מהאבנים מכל סוג (נניח שתמיד יש מספר זוגי), אבל עם כמה שפחות חתכים כי כל חתך מוריד מהערך של השרשרת.
כמה חתכים נדרשים?
לפעמים נדרשים לפחות חתכים כמספר סוגי האבנים, למשל אם כל סוג משובץ ברצף (איור ראשון). מה שמפתיע, ואלון הוכיח, זה שזה גם המספר המירבי הנדרש - כל שרשרת גם אם היא מבולגנת אפשר לחלק במספר חתכים שזהה למספר סוגי האבנים (איור 2 למשל).
במלחמה הזו יש נשק אחד של אויבינו שמחולל יותר נזק מכל דבר אחר. הוא אחראי לרוב ההרוגים בדרום ובצפון, לפגיעה במרבית מערכות צה״ל בגבול והוא הסיבה העיקרית להתרוקנות היישובים סמוכי הגדר.
ולא, לא מדובר בכטב״מים, אלא בטילי נ״ט.
שרשור על הגנה, ציפיות ואשליות (מתחיל פסימי נגמר אופטימי)🧵
ישראל היא כנראה המדינה שהשקיעה הכי הרבה בהגנה מפני נ״ט (לקח מיום כיפור), ובפרט היא חלוצה עולמית במערכות הגנה אקטיבית (כמו מעיל רוח).
ההשקעה השתלמה והחיים של חיילים רבים ניצלו בזכות היכולות שפותחו, אבל עדיין ההגנה לא הרמטית ויש פגיעות קטלניות.
וזה מובן כי זה המבנה הקלאסי של מירוץ חימוש - אנחנו מפתחים הגנה, והאויב מוצא נקודות חולשה ודרכים לעקוף אותה. אנחנו משפרים את ההגנה בתגובה וחוזר חלילה. הקרב הוא קרב שחיקה, וההגנה היא כמו מסננת ולא כמו מטרייה. המטרה לדלל ולשבש את האויב, לא ניתן למנוע את יכולותיו הרמטית.
שואלים אותי הרבה מה אני חושב שצריך לעשות מול הכטב״מים של חיזבאללה שחלקם חודרים את מערך ההגנה האווירית ופוגעים בצפון.
אני לא מתכוון לענות כאן. אבל כשירות למתעניינים ודנים בנושא, להלן שרשור תאורטי שמסביר איך עובד יירוט, מה שלביו ואתגריו ולמה השיח הציבורי לא ממוקד בהכרח במה שחשוב.🧵
השלב הראשון ביירוט הוא גילוי - אי אפשר ליירט איום כשלא יודעים שהוא קיים. מאז מלחמת העולם השנייה האמצעי היעיל ביותר וכמעט בלעדי לגילוי הוא מכ״ם (מגלה כיוון ומרחק). זה מכשיר ששולח לחלל האוויר גל רדיו, כשהגל פוגע בעצם מעופף יש הד שחוזר לכיוון המכ״ם ומאפשר לדעת על קיומו מיקומו.
למכ״ם יש מגבלות. ככל שהמטרה יותר רחוקה ויותר קטנה כך קשה יותר לגלות אותה. גם ככל שהמטרה טסה יותר נמוך, כי ההד ממנה ממוסך על ידי הד שחוזר מהקרקע או מוסתר לגמרי.
מכ״מים גם מתקשים בגילוי מטרות שנעות לאט (לפיזיקאים - הסיבה היא שההפרדה מעצמים נייחים מתבססת על אפקט דופלר).