ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14 #פידצבא
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אחד הדיונים החמים בשיח הביטחוני הוא השאלה האם יש עתיד למסוק הקרב (מסק״ר) בשדה הקרב המודרני.
בישראל במיוחד, לאור כישלון ההגנה ב-7/10 שהפנה זרקור למערך המסק״ר הקטן והמיושן של צה״ל. גורמים בכירים כבר רמזו לא פעם על הכוונה לחדשו.
אבל האם זו החלטה נכונה או שנדרש כיוון אחר? שרשור 🧵
בואו נתחיל מלהבין למה בכלל צריך מסוקים?
הרי מטוס עם כנף קבועה הוא כלי פשוט וזול יותר, שיכול לטוס יותר רחוק, יותר מהר, יותר זמן ועם יותר משקל. למסוק יש רק יתרון אחד על מטוס, אבל זה יתרון חשוב מאוד - הוא יכול להאט ואף לעצור באוויר. כל יתרון של מסוק על פני מטוס נובע מהתכונה הזו.
מסוקים השתלבו לראשונה בשדה הקרב במלחמת העולם השנייה במשימת חילוץ ופינוי פצועים. העובדה שהמסוק יכול לנחות בכל מקום בלי צורך במסלול מאפשרת להגיע עד המחולץ. מסוקי קרב שמתמחים בתקיפה חמושה נולדו מאוחר יותר בימי מלחמת וייטנאם.
כנראה שמעולם לא שמעתם על האי דקיק דייגו גרסיה שבאמצע האוקיינוס ההודי עד שלאחרונה ארה״ב העבירה לשם מפציצים אסטרטגיים כדי לקרבם למזרח התיכון. האי ששייך לבריטניה כולל בסיסי צבא בלבד, לאחר שתושביו גורשו בשנות השישים. איים כאלו הם השרידים האחרונים לאימפריות הקולוניאליסטיות. 1/8 🧵⬇️
קולוניאליזם יצא מהאופנה במאה הקודמת וכמעט כל הקולוניות קיבלו עצמאות. אבל המעצמות שמרו לעצמן טריטוריות קטנות שניתן להחזיק במשאבים מעטים ותושביהן נטולי כוח. כך ניתן לשמר נוכחות צבאית גלובלית ואולי להפיק תועלת כלכלית (אי קטן שולט על 430 אלף קמ״ר של שטח ימי כלכלי, פי 20 משטח ישראל).
גם אם לא תמיד ברור מיד הערך, זו תעודת ביטוח נוחה. כך היה כשהארגנטינאים פלשו לאיי פוקלנד של בריטניה ב-1982. המרחק מבריטניה לפוקלנד הוא 13 אלף ק״מ, מה שהקשה על הבריטים להגיב. על כן נעשה שימוש באי אסנשן באמצע הדרך כבסיס קדמי לצבא הבריטי. ממנו יצאה גיחת ההפצה הראשונה (והכושלת)
השבוע לפני 26 שנה הופל מטוס חמקן בפעם הראשונה והאחרונה (עד כה). מטוס F-117 אמריקאי שנשלח להפציץ את צבא סרביה כחלק מהקמפיין למנוע טיהור אתני בקוסובו. הוא הופל על ידי טיל SA-3 מיושן, מאותו סוג שהפיל טייסים ישראליים במלחמת ההתשה (״הטיל כופף את כנף המטוס״). 1/7 ⬇️🧵
ה-F-117 היה החמקן האמיתי הראשון. הוא תקף בלי הפרעה מעל אלף פעם בבגדד בזמן מלחמת המפרץ.
אבל גם המטוס חמקן לא בלתי-נראה לחלוטין. הגוף החלק שלו אומנם מסיט קרינת מיקרוגל שמשמשת מכ״מים שמכווינים טילים
[אותה קרינה שמשמשת לחימום אוכל, למעשה תנור המיקרוגל הומצא בטעות בזמן ניסוי מכ״ם]
אבל חמקנים כמו F-117 פחות מתאימים להסטת קרינת רדיו באורכי גל ארוכים. לסרבים היו מכ״מי תדר נמוך כאלו במונטנגרו והאמריקאים לא תקפו אותם מסיבות דיפלומטיות.
בערב ה-27/3/99 מטוס F-117 שטס בנתיב הרגיל להפצצה בסרביה נעקב אחרי מכ״מים כאלו, בתזמון מדויק סוללת SA-3 יצאה ממחבוא, הפעילה מכ״ם
לראשונה במאה ה-21 ארה״ב הכריזה אתמול על פיתוח מטוס קרב חדש שייקרא F-47 (אני בטוח שאין קשר לזה שטראמפ הנשיא ה-47…)
הנשיא טראמפ קיבל את המלצת ממשל ביידן לפתח מטוס קרב דור 6 שיחליף את ה-F-22 כמטוס העליונות האווירית המתקדם בעולם.
שרשור קצר עם הפרטים והמשמעות לישראל 🧵
מעט מאוד פרטים שוחררו לציבור על המטוס. הוא מיועד להיות מטוס עליונות אווירית חמקן, כלומר לנצח בקרב אוויר כל מטוס אחר ולחדור לכל מרחב אווירי עוין בעולם.
הוא כנראה יהיה מטוס הקרב הגדול ביותר אי-פעם, כדי לאפשר טווח טיסה ויכולת נשיאה שדרושים ללחימה מול סין.
שתי תמונות אילוסטרציה בלבד שוחררו לציבור, וגם הן מטושטשות בכוונה.
הנשיא חשף שאב טיפוס של המטוס כבר קיים וטס בניסויים חשאיים בחמש השנים האחרונות.
המטוס ייוצר על ידי חברת בואינג, שגברה בתחרות על לוקהיד מרטין. היא תקבל 20 מיליארד דולר בעבור הפיתוח ועוד מאות מיליונים בעבור כל מטוס.
חזרתי מניו זילנד ואין לי אינסטגרם. אז כיאה לפלטפורמה הנה שרשור סקירה ביטחונית על המעצמה הפסיפית ניו זילנד, שהוא בסך הכל תרוץ לשתף תמונות שצילמנו. 🧵
ניו זילנד שוכנת על שני איים באוקיינוס השקט שיחדיו גדולים פי 12 מישראל, ומיושבת בדלילות על ידי 5 מיליון תושבים בלבד. היא מבודדת למדי, היבשת הקרובה ביותר היא אוסטרליה במרחק אלפיים קילומטרים.
באופן טבעי בתנאים האלו אין לה ממש אויבים והיא מחזיקה צבא קטן. אולם לניו זילנד עבר צבאי מפואר. כמדינת חסות של הכתר הבריטי היא השתתפה במלחמות רבות. במלחמת העולם הראשונה השתתפו 100 אלף קיווים (כך ניו-זילנדים קוראים לעצמם), 10% מהאוכלוסייה. מהם נהרגו 17 אלף, שיעור גבוה במיוחד.
ראיתי בפיד דיון בשאלה האם לגיטימי לומר על 27% שזה בערך שליש או רבע (קישור בסוף השרשור)? כרגיל, אני כאן כדי לסבך קצת.
שרשור קצר שיעבור דרך יחס הזהב, אבולוציה של צמחים ולרבע את המעגל.
נישתי אך מעניין 🧵
במקום 27% בואו נסתכל על מספר קצת יותר מעניין - פאי. אתם כנראה כבר יודעים שפאי הוא מספר אי-רציונלי. זה אומר שהוא לא שווה לאף שבר עם מונה ומכנה שהם מספרים שלמים. לכן מקובל לייצגו בקירוב עם שברים קרובים אליו. למשל 3.14 שזו דרך אחרת לכתוב את השבר 314/100. האם זה קירוב מוצלח?
זה קירוב ככה ככה. המרחק בינו לבין פאי אמנם קטן משתי אלפיות אבל יש קירוב אפילו יותר טוב - 22/7, הוא יותר קרוב לפאי. ושניהם מתגמדים ביחס לקירוב המדהים 355/113 שמדייק ברמת המיליונית!
מה שהופך את 22/7 ואת 355/113 לקירובים מעולים בניגוד ל-314/100 הוא שהם הרבה יותר קרובים מהצפוי.