Daniel Bachmat Profile picture
Jun 9 15 tweets 5 min read Twitter logo Read on Twitter
ביום הזה לפני 41 שנה יצא לדרך מבצע ערצב 19, המבצע המוצלח בתולדות חיל האוויר, שנלמד עד היום באקדמיות צבאיות ויש שטוענים שתרם להתפרקות ברית המועצות. עם השנים התעצם המיתוס סביב המבצע והתקבע נרטיב חלקי של מה שהיה. בשרשור הזה אנסה לתאר מה באמת קרה שם ומה הלקחים שניתן ללמוד 1/14 Image
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
חיל האוויר תקף את מיקומי הסוללות בהתבסס על תצלום אוויר שצולם ביממה הקודמת, ובינתיים הסוללות הספיקו לזוז. השנייה, איום הטילים חייב את המטוסים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שגרם למטוסים רבים להיפגע ממטוסי נ״מ וגם הצריך יעף תקיפה קשה מאוד לביצוע. 3/14 Image
מיד אחרי המלחמה התחילו לפתח פתרונות לשתי הבעיות, כך שלא יחזרו על עצמן במלחמה הבאה. כדי לפתור את בעיית המודיעין נבנה מערך של מטוסי צילום ואלינט (איכון סוללות בהתבסס על קליטת אותות המכ״ם שלהם). המודיעין מהמערך זרם בזמן אמת למפקדת ח״א, שם עובד בעזרת אחד המחשבים הראשונים בצה״ל 4/14 Image
ונשלח בזמן אמת למטוסים שהיו מוכנים לתקוף במיקום העדכני של הסוללות. את בעיית קשיי התקיפה פתרו בעזרת טילים ופצצות ארוכי-טווח ששוגרו על ידי המטוסים באזור נוח ללא איומים ומשם הונחו אל המטרה בעזרת טלוויזיה - החימוש שידר וידיאו של מה שהוא רואה והנווט של המטוס ניהג אותו לעבר המטרה. 5/14 Image
עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה השיטה החדשה הייתה מוכנה וארוזה לפעולה. כשהסורים הכניסו 19 סוללות טילים לבקעת הלבנון ניתן האות לתקוף. מבצע ערצב 19 יצא לדרך. אבל במהרה התברר שזו מלחמה במעמד צד אחד. בניגוד לצפי, הסוללות הסוריות התחפרו במקומן ולא זזו. בכלל לא היה צורך במערך איסוף 6/14 Image
המודיעין בזמן אמת. מערך הלוחמה האלקטרונית של ח״א שתפקידו היה לשבש את המכ״מים של הסוללות הצליח מעל למצופה והסורים היו עיוורים לחלוטין בלי יכולת לשגר טילים. כלומר בדיעבד לא היה צורך בחימוש משוכלל וניתן היה לתקוף את הסוללות בנוחות מקרוב. 7/14 Image
ח״א המשיך כמתוכנן ושיגר חימוש ארוך טווח לעבר הסוללות. מרבית החימוש החטיא בשל תקלות טכניות וטעויות ניווט. המתכננים לקחו את זה בחשבון ושיגרו בעודף. התוצאה הסופית - ביום אחד הושמדו 15 מ-19 הסוללות הסוריות. כצעד של ייאוש הסורים הזניקו את כל מטוסי הקרב הזמינים שלהם ללבנון. 8/14
מטוסים שהיו כמו ברווזים במטווח בהתחשב בעיוורון האלקטרוני ששרר. בתוך שעות מטוסים ישראליים הפילו כמעט 100 מטוסים סוריים בלי לאבד מטוס אחד. התוצאה הסופית - ח״א נהנה מעליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון במשך כל המלחמה. 9/14 Image
הצלחת ערצב 19, פחות מעשור אחרי הכשלון בכיפור, הדהימה מומחים בכל רחבי העולם. המעמד היוקרתי של סוללות הטילים מתוצרת סובייטית נפגע. האמריקאים למדו את הלקחים ויישמו אותם בהצלחה רבה במלחמת המפרץ. אבל מהם הלקחים שראוי ללמוד מערצב? 10/14
בישראל התקבע נרטיב שניתן להשיג עליונות אווירית על ידי השמדת סוללות מרחוק בחסות מודיעין איכותי. אבל כמו שראינו, אין הכרח שאלו היו חיוניים להצלחה. בעיני סוד ההצלחה הוא דווקא בעובדה שישראל טרחה לבנות כוח באופן רובוסטי בהשקעה רוחבית בכל מרכיבי הפאזל - מודיעין, לוחמה אלקטרונית, 11/14
חימוש, בקרה ושליטה ואימונים. לא מהמרים על סוס מנצח אחד, אלא דואגים ליסודות חזקים שיביאו את הניצחון דווקא כשהתרחיש בפועל שונה מזה שהתכוננת אליו. האירוע שהכי ממחיש את העוצמה של יסודות מגוונים התרחש דווקא לא בערצב 19, אלא בימי המלחמה האחרונים. 12/14
כאשר הסובייטים ניסו להציל מכבודם וסיפקו לסורים סוללות טק״א חדישות מסוג SA-8 שאמורות היו לערער את העליונות הישראלית. הסוללות החדשות היו ניידות לחלוטין, והיו שמועות שאף ידעו לשגר תוך כדי נסיעה. 13/14 Image
גם את הסוללות האלו שהתחבאו בתוך פרדסים הצליח ח״א להשמיד בעזרת מודיעין ממל״טים שעקבו אחריהן בזמן אמת. אותו טריק חדשני שכולם מדברים עליו בימנו בגלל הצלחות הטורקים בלוב, בסוריה ובנגורנו קרבאך, אבל אנחנו יישמנו בהצלחה כבר לפני ארבעה עשורים. 14/14
#פידצבא Image
פרט חשוב ששכחתי לציין: 4 הסוללות שלא נפגעו הן הסוללות הבודדות שכן שינו את מיקומן! כלומר מערך המודיעין לא הצליח להבטיח את השמדתן והלוחמה האלקטרונית ששיתקה אותן היא שהביאה את ההישג.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Daniel Bachmat

Daniel Bachmat Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @DanielBachmat

Apr 14
הסכם הגבול הימי עם לבנון (מכונה בטעות הסכם הגז) הוזכר הרבה בשיח בשבועיים האחרונים, אבל כנראה שרוב הציבור לא מכיר את פרטיו.
בשרשור הזה אנסה לעשות סדר - מה כולל ההסכם ואיזה אינטרסים הוא משרת. עובדות נטו בלי פוזיציה. בסוף אכתוב גם את דעתי על ההסכם (ספוליר: תעצבן את שני הצדדים). Image
רקע - השטח הימי של מדינה מחולק בגדול לשניים:
1. מים טריטוריאליים - האזור שנמתח עד 22 ק״מ (12 מייל ימי) מהחוף ומהווה חלק משטחה הריבוני של המדינה.
2. מים כלכליים - עד 370 ק״מ (200 מייל ימי) מהחוף, באזור הזה למדינה יש זכות בלעדית על ניצול משאבי הטבע, למשל מרבצי גז בקרקעית הים. Image
בין ישראל ללבנון הייתה מחלוקת היכן עובר הגבול בין המים הטריטוריאליים והכלכליים של שתי המדינות. מקור המחלוקת בניסוח עמום של הסכם הגבול שנקבע בין המנדט הבריטי לצרפת לפני מאה שנה. כמו גם אופן הפרשנות של חוק הים הבינלאומי וההסכמים הימיים של כל אחת מהמדינות עם קפריסין. Image
Read 18 tweets
Apr 6
סיפור אדיר ומקסים: עולם המתמטיקה הוכה החודש בתדהמה - דייוויד סמית׳, פנסיונר בריטי חובב פאזלים, מצא במקרה פתרון לבעיה שהעסיקה את בכירי המתמטיקאים וחתני פרס נובל במשך למעלה מחמישים שנה. ואז הוא עשה את זה שוב. שרשור קצר עם הסיפור המלא ⬇️ Image
לסמית׳ יש תחביב: הוא מצייר צורה במחשב ובודק אם אפשר להשתמש בה כאריח לריצוף של רצפה (כמו הדוגמאות בתמונות). עד היום, כל מי שניסה דבר כזה קיבל אחד משני דברים:
1. הצורה לא מצליחה לרצף בלי חורים.
2. הצורה מצליחה לרצף באופן מחזורי. כלומר בדפוס שחוזר שוב ושוב עד אינסוף (כמו בתמונות). ImageImageImageImage
לפני כמה חודשים סמית׳ נתקל בצורה שמצליחה לרצף בלי חורים אבל בלי שום מחזוריות נראית לעין. הוא קרא לה ״כובע״ (בתמונה) ושלח לחבר מתמטיקאי. החבר מייד זיהה את הפוטנציאל וקרא לשניים נוספים, ויחד הם החלו לחקור את הצורה. Image
Read 10 tweets
Feb 17
רואים את העב״ם בתמונה? זה ראש הקרב (רש״ק) של כטב״ם מתאבד איראני שנפל בשלמותו באוקראינה ומהמבנה שלו אפשר ללמוד הרבה על הייעוד שלו. 1/4
כשהרש״ק מתפוצץ רסיסי הפלדה שהודבקו אליו (הקוביות הקטנות מקדימה ומאחורה) עפות לכל עבר. לפי נוסחת גרני (ראו לינק) אפשר להעריך שמהירותן בערך 2,000 מטר בשנייה ומגודלן אני מעריך שהמשקל כ-10 גרם.
en.m.wikipedia.org/wiki/Gurney_eq…
זה אומר שהרסיסים אנרגטיים פי 10 בערך מכדור M16, ויהרגו בסבירות גבוהה כל אדם שיתקלו בו. אבל זה לא הספיק לאיראנים ולכן הוסיפו את גומות הנחושת שאתם רואים באמצע. כל גומה כזו היא מטען קלע. כשהרש״ק מתפוצץ הנחושת מתרכזת במרכז הגומה והופכת לקליע עצום שנע באלפי מטרים לשנייה.
Read 4 tweets
Feb 10
באיחור אופנתי, ולבקשת עוקב אדוק, הנה הטייק שלי על בלון הריגול הסיני שהופל בארה״ב בשבוע שעבר. אני אנסה לענות על שתי שאלות: למה הסינים שלחו בלון בעידן של לוויינים ולמה לקח לאמריקאים כל כך הרבה זמן להפיל אותו? שרשור #פידצבא למטיבי לכת 1/10
לבלון יש שני יתרונות טקטיים על פני לוויין. הראשון - הוא יכול לשהות זמן ממושך באותה נקודה ולעקוב אחרי אתר ספציפי. זה טוב אם מנסים לאסוף מידע על משהו שקורה לעיתים רחוקות או שלוקח לו הרבה זמן להתרחש. השני - הוא קרוב יותר לקרקע ולכן הסנסורים שעליו (בין אם זה מצלמה, מכ״ם, סיגינט וכו)
קולטים מידע ברזולוציה טובה יותר מלוויין. יש גם חסרונות - בלון איטי ולכן לא יכול לאסוף מידע בספיקה רחבה וקל יותר להפיל אותו. אבל מעל הכל, לבלון יש חסרון אסטרטגי - בעוד שבחלל אין ריבונות וכל אחד יכול להטיס לוויין מעל כל מדינה, בלון שנכנס למרחב אווירי ריבוני מפר נורמות בינלואמיות.
Read 10 tweets
Feb 6
מכירים את הטענה שבגלל שבישראל יש רעידת אדמה גדולה כל מאה שנה בממוצע, ובגלל שחלפו בערך מאה שנה מאז הפעם הקודמת, אז צפויה רעידה גדולה ממש בקרוב? זו טענה ממש נפוצה שאפילו פיקוד העורף אוהב להפחיד אזרחים איתה. אז אני פה כדי להרגיע - זו ככל הנראה טענה ממש שגויה. שרשור הסבר 1/7
בתורת ההסתברות יש מונח שנקרא ״תהליך חסר זיכרון״. דוגמה קלאסית היא הטלת מטבע. אם הטלתי מטבע הוגן 10 פעמים וקרה נס של אחד לאלף ויצא בכל הפעמים ׳פלי׳, עדיין הסיכוי ל׳עץ׳ או ׳פלי׳ בהטלה הבאה הוא 50-50. אין משמעות למה שקרה בהטלות הקודמות.
לאנשים יש אינטואיציה לקויה לגבי תהליכים חסרי זיכרון. הם יודעים שבממוצע מספר ה׳עץ׳ צריך להיות דומה למספר ה׳פלי׳ ולכן מניחים שהמטבע ״יתקן את עצמו״ וסביר שאחרי רצף ׳פלי׳ ייפול על ׳עץ׳. זה נקרא ״כשל המהמר״ שבגללו הרבה מהמרים עושים שטויות במשחקי רולטה.
Read 8 tweets
Jan 27
היום יש לי יום הולדת🎈🎉 ואתם יודעים מה זה אומר: שרשור על מה שנקרא ״פרדוקס יום ההולדת״ (טריק שימושי כדי להרשים את חבריכם במסיבה) ואיך גורם זדוני יכול להשתמש בו כדי לזייף חתימה שלכם על חוזה ⬇️
(בונוס: בסוף השרשור סקר לניחוש הגיל שלי)
נתחיל בפרדוקס, שהוא לא באמת פרדוקס אלא תוצאה נוגדת אינטואיציה: נניח שבכיתה יש 30 תלמידים. מה הסיכוי שיש שני תלמידים שחוגגים יומהולדת באותו יום? רוב האנשים יענו שנמוך למדי כי 30 זה הרבה פחות מ-365 תאריכי הלידה האפשריים (366 בשנה מעוברת). אבל התשובה הנכונה היא 70%!! איך זה ייתכן?
כי המספר הרלוונטי הוא לא מספר התלמידים, אלא מספר הזוגות של תלמידים. יש 435 זוגות אפשריים של תלמידים מהכיתה, ולכל זוג יש סיכוי של 1 ל-365 ליומהולדת זהה. לכן הסיכוי גבוה. והוא עולה במהירות עם מספר התלמידים. ב-50 תלמידים הוא 97%, ב-75 הוא 99.97%. וב-100 תלמידים הוא 99.99997%.
Read 18 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!

:(