טוב, בגלל "מהפכת" הקנאביס הרפואי והסערנות הנלוות ברשת. ובגלל ש @StavKislev הציק לי, פרק 8 של סדרת #הכר_את_הסם והפעם, קנאביס! קצת היסטוריה, פוליטיקה, מנגנוני פעולה ידועים, תופעות לוואי לטווח הקצר והרחוק ותפקיד ברפואה. בני אדם בייתו את צמח הקאנביס (c.sativa ליתר דיוק) כבר לפני 14->
אלף שנה. הצמח עמיד מאוד לעקות, גדל מהר והוא מאוד שימושי. חבלים, טקסטיל, נייר ועוד. השימוש הפיסיכואקטיבי כנראה הגיע רק מאוחר יותר (העדויות הראשונות הם מלפני בערך 5000 שנה) אבל הופיעו בצורה נפרדת בהרבה תרבויות שונות. מסין, מזרח התיכון הודו ועוד. ישנם שני זנים עקריים של קנאביס->
סאטיבה, שמקורו במזרח אסיה ואנדיקה שמקורו בהודו וגדל באזורים הררים. אין שום קשר בין זה לבין השימוש התרבותי במונחים האלו, שבעיקר נועד לתאר אפקט מסוים. אז למה קנאביס לא חוקי? ב1937 ארצות הברית הוציאה את הקנאביס מחוץ לחוק, כנראה משיקולים כלכלים. תעשיית ההמפ איימה לפגוע בתעשיית->
הטקסטיל והנייר שהיו בבעלות מקורבי שלטון למניהם. עזר גם שהשם ושימושו היה מאופיין עם הקהילה השחורה והוצאה שלו מחוץ לחוק וניגוח הקהילה השחורה שיחק לדעת הקהל של המפלגה הרפובליקנית. העולם התיישר אחרי המעצמה. אוקיי, עכשיו לחלק המעניין. איך קנאביס משפיע על הגוף שלנו? כולכם מכירים->
את THC וCBD, אבל יש בקנאביס מעל 100 סוגים שונים של קנבנואידים. מה זה קנבונאידים? זה בעצם שם כללי לכל מולקולה שנקשרת לקולטני המערכת האנדוקנבנואידית (EC). מערכת זו, שהתגלתה רק ב1990! על ידי פרפסור משולם (ז"ל) הישראלי. הEC מורכבת מקולטני CB1,2. המערכת משחקת מספר מגוחך של תפקידים.->
בעוד הקולטן הראשון נמצא בעיקר במוח ומשפיע על תהליכי חשיבה, כאב ועוד, הקולטן השני נפוץ בעיקר במערכת החיסונית ומשחק תפקיד קריטי בשליחת מסרים ורגולציה של מערכת החיסון. כאילו שזה לא מספיק מורכב, מחקרים הראו שקנבנואידים שונים נקשרים לעוד עשרות קולטנים שונים בגוף ופה נעוץ חלק מהקושי->
האפקט מאוד מורכב, זנים שונים מכילים קנבנויאידים שונים ביחסים שונים, בני אדם הם שונים אחד מהשני והמעמד הלא חוקי של קנאביס יצר סערה מושלמת שהתוצאה הסופית שלה היא שרב הנסתר על הגלוי. מה אנחנו כן יודעים לומר? THC הוא פסיכואקטיבי וכנראה נקשר לCB1 בעיקר ומייצר את ה'high' אבל גם את ->
שיכוך הכאבים. CBD הוא לא פסיכואקטיבי אבל כן משרה על הגוף תחושה מרגיעה ושלל אפקטים אחרים. בגלל המעמד הלא חוקי של הסם, מגדלי סמים רודפים אחרי סטלה יותר חזקה (כדי לפתות לקוחות) היחס ההופכי בין CBD לTHC גורם לזנים היום להיות 'קשים' יותר והסיכוי להתקפי פאנקיה וחרדה הם גבוההים יותר ->
בזנים עם אחוז CBD נמוך. כאשר צורכים את הסם דרך הקיבה, THC עובר בכבד והופך ל11Hydroxy-THC. הנגזרת הזאת בעלת קישור יותר חזק לCB1 ומתפרקת יותר לאט, לכן אכילה של קנאביס מובילה לHIGH יותר חזק לאורך יותר זמן (עד 24 שעות אל מול ה3-4 שעות דרך הריאות). סיכויי ההתמכרות לסם הם נמוכים, לא ->
נוצרת תלות פיזית ולא יכול להגרם נזק פיזי ממנת יתר. הסם כן יכול לשמש כטיגר להפרעות נפשיות (כמו הרוב המוחלט של הסמים). אז מה האפקטים של שימוש ממושך בסם? במהלך השימוש בסם ישנה פגיעה בזיכרון לטווח קצר וירידה של תפקודים קוגנטיבים. על זה אין ויכוח. מכירים את החבר הסטלן שאומר 'זה עוזר->
לי להתרכז'? שטויות. האם חלק מהאפקט הזה נשאר אחרי שהסם יצא מהמערכת? עד כה התפרסמו מאמרים שונים שסותרים אחד את השני האם שימוש ממושך בסם פוגע באזורים שונים במוח. חלק טוענים שכן, חלק טוענים שלא. גם אלו שטוענים שכן, האפקט הוא הפיך ולא נעשה קשר לתפקוד. מחקרים שבדקו אפקט קוגנטיבי->
הרבה שנים, מצאו אפקט (יחסית מינורי, בין 4-6 נקודות IQ) לשימוש אנטנסיבי לאורך זמן אצל בני נוער, אצל בוגרים לא נמצא שום אפקט. מחקרים אלו מוגבלים גם, ויכול להיות שהסביבה והרגלי חיים גרמו לאפקט. בינתיים מהמידע שיש, ניתן לומר שאצל אנשים בוגרים כנראה אין פגיעה-> nida.nih.gov/publications/r…
לטווח ארוך, אצל צעירים המצב יותר מסובך ואני חושב שאפשר לומר בוודאות שעדיף שצעירים לא יצרכו את הסם (בעדיפות מתחת ל25) כל עוד אין סיבה רפואית אקוטית. גם לגבי מחלות קרדיוסקולריות, אין היום שום ממצאים קליניים שרומזים נזק כזה. למה בכלל שזה יהיה בעיה? אחד ->link.springer.com/article/10.100…
מהתופעות לוואי של THC הוא קצב לב מוגבר, כלומר לחץ על הלב. זה, ביחד עם תוצאות מחיות מודל מרמז שאולי יש פגיעה ללבית בשימוש ממושך, אבל שוב, כרגע אין שום ראיות רציוניות לכך בבני אדם (ולא כי לא ניסו). החיסרון והסכנה הכי גדולה בסם, זה דרך הצריכה הנפוצה ביותר שלו - עישון. אין לי דרך ->
להגיד את זה מספיק- תפסיקו לעשן את הוויד שלכם. תפסיקו! עוגיות, שמן ואפילו אידוי. כולם חלופות מאוד הגיוניות להרעלה שהיא טבק ועישון. בכל מקרה, מה ההיתרונות של הסם? נתחיל אולי מהכי ברור. שיכוך כאבים. קנאביס הוא משכך כאבים מעולה, בטח בהשוואה לאלטרנטיבות הקימות->link.springer.com/article/10.100…
כמו אופיאידים ממכרים ומזיקים. העובדה שהוא מעורר תאבון (CB1 משחק תפקיד גם בתחושת רעב) גם עוזר למטופלי כימו וגם לחולי AIDS. גם חולי אפילסיה CBD הוא בשורה של ממש וקנאביס הוצע גם כטיפול לחלק מהתסמינים של אוטיזם. רגע, עוד לא סיימנו ->pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30655581/ pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33332006/
מלא וויד במקום להקשיב לרופאים שלהם? לא! הדבר הכי יעיל נגד מחלות הוא בלי ספק ובלי תחרות רפואה מערבית. התקווה היא שבעתיד, אחרי מספיק מחקרים, קנאביס ישתלב כחלק מרפואה זו. עוד דבר אחד, זה התפקיד של קנאביס בפוסט טראומה. קנאביס הוא תרופה מעולה לתסמינים של -> sciencedirect.com/science/articl…
פוסט טראומה, אבל שווה לזכור, זה לא תרופה לפוסט טראומה עצמה! וזה מחזיר אותי לנקודה האחרונה ואולי המעניינת ביותר, איך הגענו למצב שישראל מקום ראשון בעולם בצריכת קאנביס? בעייני התשובה ברורה. אנחנו מדינה בפוסט טראומה בלי שום זכר למערכת בריאות הנפש. אנחנו כציבור החלטנו לטפל בעצמנו עם->
הסם. האם זה פתרון? לא! אבל זה עדיף מכלום, כי כרגע משתינים על כולנו בקשת ולא דואגים לבריאות הנפשית של אף אחד פה. במקום זה, מערימים קשיים. לגלזציה של קנאביס תכניס כל כך הרבה כסף לקופת המדינה ותוציא אותו מידיים של פושעים, תאפשר רגולציה טובה יותר, אנשים ידעו מה הרכב הקנאביס שהם ->
מעשנים ויוכלו לבחור זנים שעושים להם טוב. זה גם יעיף את המחקר בקאנביס רפואי בארץ לשמים. אני לא מבין למה אנחנו מחכים. טבק ואלכהול, שניהם יותר מסוכנים בכמה סדרי גודל מקנאביס וכל עוד הם חוקיים, אין שום סיבה מוסרית, חברתית וכלכלית שקנאביס לא יהיה חוקי.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
מה הקשר בין דלק טילים, רופאי שיניים ומסיבות של המעמד הגבוה באנגליה של המאה ה-19? פרק שמיני של #הכר_את_הסם, גז צחוק! חמצן דו-חנקני היא תרכובת מאוד פשוטה (שני חנקנים וחמצן בודד). הגז יוצר בצורה מלאכותית בפעם הראשונה ב1772. לאחר מכן ב1794 יוצרו מכשירים שמאפשר לכלוא את אותו גז ->
ולהשתמש בו. כבר ב1800 אופיינו תופעות השימוש בגז, שכוללות אופוריה, איבוד אורנטציה, ירידה ברגישות כאב והרדמה והוצע הרעיון להשתמש בו בניתוחים רפואיים. עברו מעל ל44 שנה עד שהוא נכנס לקליניקה, אבל לקח לו הרבה פחות זמן למצוא את עצמו במסיבות. 'מסיבות צחוק' אלו שהיו נהוגות בקרב המעמד ->
הגבוה באנגליה כללו כל פעם אדם אחר ששואף לתוכו את הגז ומופיע בשירה או בריקודים לכל שאר משתתפי המסיבה (פייר? נשמע מצחיק). הגז משמש לא רק ברפואה, אלא בשלל תחומים. בתחילת המאה ה20 התחילו להשתמש בגז (בערבוב עם בנזין) כתערבות יעילה במיוחד של דלק טילים. כמו כן משתמשים בו כתוסף למרוצי ->
מה זה MDMA? איך הוא משפיע על הגוף? מה הסכנות שבשימוש בו? אני רוצה להתחיל סדרת 'הכר את הסם' (אם יהיה ביקוש). לפני כל הסדרה, חושב לומר משהו שנכון לכל הסמים באשר הם - זה לא בריא. אני מניח שאני לא מחדש פה כלום לאף אחד כן? (או מקווה לפחות) אבל סמים ככלל זה פשוט לא בריא. יש הבדל בין->
סמים שונים, וגם אפשר לעשות לא מעט כדי לצמצמם את הנזק מהסמים השונים, אבל צריך להבין שכל שימוש בסוף פוגע בבריאות ברמה מסוימת. הכי בריא? אוויר ומים. אחרי שאמרנו את זה, בואו נצלול לMDMA, או בשמו המלא - 3,4-Methylenedioxymethamphetamine. הכמיקל, התגלה בתור תוצר לוואי של תגובה ->
כימית כבר ב1912 על ידי חברת המדע הענקית Merck. מאז נעשו כמה וכמה ניסוייים עם החומר, בעיקר על ידי מדעני Merck בניסיון למצוא ממריץ חדש (בגלל הקרבה המבנית לאנדנרלין), אבל אף מחקר לא הגיע לניסוי בבני אדם. בצורה קצת מצחיקה (או הזויה) הניסוי הראשון בבני אדם נעשה ברחובות. הסם, בדרך לא->
בוא נדבר שנייה על ממתיקים מלאכותיים. מה זה? מה אנחנו יודעים? מה אנחנו לא יודעים? ומה המשמעות של המחקר החדש (והמרשים במיוחד) מויצמן שהתפרסם בעיתון הסופר יקרותי-Cell. סוכר זה הגדרה רחבה לפחמימות פשוטות שמתפרקות בגוף שלנו בקלות ויוצרות מקור אנרגיה זמין במיוחד. היחידה הבסיסית של->
כל פחממה, או יותר נכון כל פחממה בסוף מתפרקת לגלוקוז. זה באמת הסוכר הפשוט ביותר ומקור האנרגיה שהתאים שלנו משתמשים בו. שרמות הגלוקוז גבוהות בדם, אינסולין שמופרש מהלבלב, מגיע לתאים ומאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים. ישנם שלושה סוגי סוכר מרכזיים, פרוקטוז (סוכר מפירות) לקטוז (סוכר מחלב)->
וסוכרוז (סוכר שולחן). כולם כאמור מתפרקים לגלוקוז, וכולם מכילים הרבה קלוריות. קלוריות זה בעצם יחידת מידה של אנרגיה, כמה אנרגיה אפשר להפיק מאותו חומר בתא. בגלל שסוכרים מורכבים בעיקר מגלוקוז, מה שממש את התא כדי להפיק אנרגיה, כמובן שזה חומרים עתירי קלוריות. עוד משהו חשוב לגבי סוכר ->
האם חתולים הם כר גידול למחלה פרזטית שלפי הערכות הדביקה קרוב ל50 אחוז מהאוכלוסייה? האם הפרזיט הזה משפיע על התנהגות אנושית? אולי. אבל זה בכלל לא החלק המעניין. שרשור על Toxoplasma gondii, פרזיט עם מסלול חיים מעניין ויכולות מגניבות. טקסופלסמה הוא פרוטיסט, שזה בגדול לא אומר כלום ->
כי פרוטוזואה היא קבוצה של תאים אאיקריוטים שהיסטורית הוגדרו כקבוצה, פשוט כי לא ידעו איפה לשים אותם. כל תא אאיוקריטי חד-תאי שאין לו דופן תא (כמו פטריות) מוגדר פרוטוזאה. בגלל החלוקה, ישנם פרוטוזואה מסוימים שיותר קרובים אבולוציניות לחיות מאשר לפרוטוזואה אחרים. היום החלוקה הזאת ->
כבר לא נפוצה וריצוף גנטי יצר חלוקה מחדש של הקבוצה למלא קבוצות שונות. ישנם סוגים שונים של פרוטיסטים בכל סביבה בעולם. בכל מקרה, בחזרה לעניין, טקסופלסמה הוא טפיל שיכול להדביק תיאורטית כל חייה בעלת דם חם, אבל יכול להתחלק רק במערכת העיכול של משפחת החתולים. נשמע מצומצם לא? אז ->
בואו נדבר שנייה על שני המהפכות הכי גדול בעולם הביוטק (בעייני) שמתחוללות עכשיו. אחת כבר בשלבים מתקדמים שלה, השנייה, רק בתחילת דרכה. המהפכה הראשונה היא כמובן מהפכת הריצוף. ריצוף זו בעצם היכולת שלנו 'לקרוא' דנא ולדעת את הרצף המדויק שלו. אי אפשר לדמיין את עולם הביוטק ->
ואיך שהוא היום בלי שיטות ריצוף יעילות וזולות. היכולת שלנו לאבחן מחלות גנטיות אצל בני אדם, לגלות גורמי סיכון למחלות, למצוא בקלות איזה גן אחראי על איזה פעולה בשלל יצורים שונים, מה שמאפשר יצירת רפרטואר של חלבונים עם מטרות שונות מאורגניזמים שונים. גם טכנולוגיות שמדברות על אחסון ->
מידע בעזרת דנא כמובן לא היו אפשריות בלי יכולות ריצוף דנא זולות (רוצים לקרוא עוד על אחסון מידע בדנא? לכו לשרשור המעולה המצורף.) שיטות ריצוף קיימות כבר מאז 1972, כשWalter Fiers ריצף את הגן הראשון מבקטריופאג. ב1977 הוא כבר ריצף את כל הגנום של אותו ->
כמה פעמיים קרה לכם (הגברים) שבת זוג צחקה עליכם שאתם בכיינים מתי שהייתם חולים? מתי בתור אישה הרגשת שבן זוגך סתם מגזים, ואת היית חולה לפניו/אחריו באותו דבר וזה לא סוף העולם כמו שהוא גרם לזה להיראות? אז הגיע הזמן לומר, זה לא אשמתנו, המערכת החיסונית של גברים פשוט פחות טובה ->
וזה לא תופעה שמוגבלת לבני אדם. ישנם מחקרים שמראים שאצל מינים שונים של חרקים, ציפורים, לטאות ויונקים יש הבדל בין מערכת החיסון אצל גברים ונשים, שמערכת החיסון אצל נשים יותר חזקה ויעילה בצורה מובחנת ומדודה. ההבדלים הם גם גנטים (שלל גנים שמקודדים בכרומזום המין X) ככה שלנשים יש פשוט ->
כמות כפולה מאותם חלבונים. חלקם הורמונליים, כאשר הורמונים נשיים כמו פרוגרסטרון אסטרוגן ועוד משפיעים על מערכת החיסון. התיאוריה המרכזית היום לסיבה שבגינה המערכת החיסונית הגברית פחות טובה היא בגלל שהכל באבולוציה מדבר על trade off. אין מתנות חינם. אצל זכרים התבצעה העדפה אבולוצינית ->