אני נולדתי וגדלתי בישוב קטן ליד עפולה. לא אזור עם חינוך מדהים בלשון המעטה. בבית ספר הייתי תלמיד בינוני במקרה הטוב, לא הייתי מסוגל להקשיב לפרקי זמן ארוכים מרוכז, בטח לחומר לא מעניין שמועבר בצורה גרועה. אובחנתי כמחונן ואני אעז ואומר שהאבחנה הזאת שינתה את חיי. אני לא יודע אם הייתי->

https://twitter.com/AlonEden8/status/1808825341797953796

איפה שאני היום, עומד לסיים דוקטורט בגנטיקה באוניבריסטת תל אביב אם לא התווית הזו שהדובקה עלי. לא רק התווית, אלא מה שבא איתה. הייתי הולך כל שבוע לתוכנית העשרה למחוננים בטבריה (שעה וקצת נסיעה). למה טבריה? כי זה הכי קרוב. אבא שלי האלוף היה מסיע אותי הלוך, מחכה באוטו בחוץ ומחזיר->

רבייה מינית מול א-מינית. מה היתרונות לפה ולשם? בטבע יש לא מעט אורגניזמים שמוסגלים לרבייה א-מינית, כולמר פשוט ליצור עותקים זהיים של עצמם יש גם לא מעט שמסוגלים לרבייה מינית, שזה ערבוב חומר גנטי בין שני פרטים שונים כדי ליצור פריט שלישי. מה היתרונות לכל אחת מהשיטות? היתרון אולי הכי-> משמעותי לרבייה מינית הוא כמובן גיוון גנטי. כאשר לוקחים שני גנומים שונים ומערבבים באקראי מקבלים מלא קומבנציות שונות של תכונות חדשות. בעוד ברבייה א-מינית הפרטים יהיו פחות או יותר זהים להורה, ברבייה מינית הצאצא לא יהיה זהה לאף אחד מהוריו ויש לזה יתרון ענק. בואו נקח בננות כדוגמא.->

אתמול היה לי שיחה ארוכה על צריכת ידע, בעיקר רפואי, בעידן הנוכחי. הכל התחיל בגלל שמישהו סיפר שהפודקאסט האהוב עליו זה מתן חכימי. הוא המשיך לצטט את כל הקלישאות של חבורת לובשי כובעי האלומיניום. 'אני חוקר אמת', לא אחי, אתה רואה סרטונים ביוטיוב 'אני מפעיל ביקורת בריאה, כי הרי לרופא -> יש אינטרס לתת לי את הכדור הזה והזה נכון? יש פה מלא כסף מעורב', שזה תמיד מדהים אותי במיוחד, כי אנשים "ביקורתיים" כלפי גופי מדע מרכזיים אבל לא כלפי ילד טיפש עם פודקאסט שההכשרה המדעית שלו זה מעגלי שירה בפרדס חנה. מצד שני, הם טענו, בצדק, רופאים לא תמיד עושים את עבודתם נאמנה בלהנגיש->

טוב, זה אחד הדברים המגניבים וגם נהנתי טירוף לקורא את המבוא ממש. זה רחוק ממני שנות אור, אז אם מתמטיקאי רוצה להרחיב אני אשמח. פרקטלים הם צורות גיאומטריות חוזרניות מורכבות שיוצרות מבנים מדהימים שמרכיבים את העולם שמסביבנו, למי שרק עוצר לראות. דוגמא מוכרת במיוחד היא משולש שריפנסקי-> על שם, איך לא, שריפנסקי. 1915 הוא הציג את הדוגצא הקלאסית הזו של פרקטל, מבנה שמורכב מיחידות של עצמו. פרקטל כזה אגב, שמורכב מיחידות חוזרות מדויקות של עצמו נקרא פרקטל רגיל, פרקטל לא רגיל (והנפוץ מבין השניים, איזה שם מוזר) הוא כזה שהדמיון העצמי שלהם נובע מרמה דומה של מורכבות בכל ->

מי שעוקב אחרי כמה שמע ששבוע שעבר אושר הטיפול קריספר הראשון בעולם באנגליה. בשישי הוא אמור להיות מאושר גם על ידי הFDA. אחרי שסיימנו לחגוג את החדשות הטובות, אני רוצה לגעת באתגרים שניצבים בפני קריספר כדי לממש את החזון של הנדסה גנטית בשירות האדם ולמה הדרך עוד ארוכה. דבר ראשון, מי -> שקריספר נשמעת לו כמו קללה בגרוזינית, אני פה בשבילו. קריספר זה שם כוללני לסט רחב של מערכות הגנה של חיידקים נגד בקטריופאגים (וירוסים של חיידקים בגדול). העיקרון פשוט, חלבון שמזהה רצף דנא של וירוס, שנשמר בחיידק מהדבקות ישנות (קצת כמו מערכת החיסון שלנו) וחותך את אותו רצף. מה שהופך ->

למרות התקופה הנוראית, יש התקדמויות שעדיין שווה לחגוג - אתמול בפעם הראשונה בהיסטוריה, טיפול רפואי בעזרת קריספר אושר לשימוש!! זה אבן דרך חשובה מאין כמוה במהפכה שהטכנולוגיה תביא לחיינו. אז בקצרה מה זה קריספר, למה התרופה ומה החסרונות של התהליך? יאללה, הסחת דעת מדעית של שישי-> קריספר זה מערכת הגנה של חיידקים נגד וירוסים של חיידקים (בקטריופאג'ים). הרעיון של המערכת פשוט, זה חלבון שמזהה רצף גנטי מסוים וחותך אותו, כמו מספרים. החלק החשוב במערכת ההגנה הזו, היא שאפשר לשנות יחסית בקלות את הרצף שהיא מזהה וחותכת. זה מאפשר לנו לערוך תאי אדם ברמה שעד לפני קריספר->

את כל הפירות והירקות בעולם אפשר לחלק לשני סוגים, Climacteric וכאלו שלא. מה זה אומר? ישנם פירות כמו אבוקדו ועגבנייה, שאפשר לקטוף שהם לא בשלות והם יבשילו לגמרי לבד ויש פירות כמו קלמנטינה שאם נקטפו לפני הזמן, הם לא יבשילו לעולם לבד. פירות, בניגוד למה שאולי נראה, חיים גם אחרי הקטיף-> צורכים חמצן ומשחררים פחמן דו חמצני. בפירות Climacteric לקראת ההבשלה, תהליך הנשימה התאית מואץ משמעותית, מה שגורם לשחרור של אתילן, הורמון צמחי בצורת גז שרק מעודד את התהליך במשוב חיובי קלאסי. לכן לא מומלץ לשים פירות בשלים ליד פירות לא בשלים (אם אתם לא רוצים שיבשילו לכם מהר מדי)->

הרגשתם את רעידת האדמה שהייתה אתמול בלילה ?(בעולם הביולוגיה מולקולרית 😅😂) אתמול בלילה התפרסמה גרסא לא ערוכה של מאמר מאת מעבדת העל של פאנג ז'אנג מMIT. במאמר הם מתארים את הגילוי של מערכת דמויית קריספר באאוקריוטים, מפטריות ועד צדפות. המערכת מהוות פריצת דרך משמעותית ויכולה לשפר -> בהמון כלים קיימים של הנדסה גנטית. בואו נחזור צעד אחורה. קריספר זה משפחה של חלבונים שגילויה היה אחד מאבני הבסיס למהפכת ההנדסה הגנטית שאנחנו רואים היום מסביבנו. זו מערכת שבמקורה היא מערכת הגנה של חיידקים נגד וירוסים (של חיידקים). במשפחה יש מלא ורסיות שונות עם יכולות שונות אבל ->

מה הקשר בין דלק טילים, רופאי שיניים ומסיבות של המעמד הגבוה באנגליה של המאה ה-19? פרק שמיני של #הכר_את_הסם, גז צחוק! חמצן דו-חנקני היא תרכובת מאוד פשוטה (שני חנקנים וחמצן בודד). הגז יוצר בצורה מלאכותית בפעם הראשונה ב1772. לאחר מכן ב1794 יוצרו מכשירים שמאפשר לכלוא את אותו גז -> ולהשתמש בו. כבר ב1800 אופיינו תופעות השימוש בגז, שכוללות אופוריה, איבוד אורנטציה, ירידה ברגישות כאב והרדמה והוצע הרעיון להשתמש בו בניתוחים רפואיים. עברו מעל ל44 שנה עד שהוא נכנס לקליניקה, אבל לקח לו הרבה פחות זמן למצוא את עצמו במסיבות. 'מסיבות צחוק' אלו שהיו נהוגות בקרב המעמד ->

טוב, בגלל "מהפכת" הקנאביס הרפואי והסערנות הנלוות ברשת. ובגלל ש @StavKislev הציק לי, פרק 8 של סדרת #הכר_את_הסם והפעם, קנאביס! קצת היסטוריה, פוליטיקה, מנגנוני פעולה ידועים, תופעות לוואי לטווח הקצר והרחוק ותפקיד ברפואה. בני אדם בייתו את צמח הקאנביס (c.sativa ליתר דיוק) כבר לפני 14-> אלף שנה. הצמח עמיד מאוד לעקות, גדל מהר והוא מאוד שימושי. חבלים, טקסטיל, נייר ועוד. השימוש הפיסיכואקטיבי כנראה הגיע רק מאוחר יותר (העדויות הראשונות הם מלפני בערך 5000 שנה) אבל הופיעו בצורה נפרדת בהרבה תרבויות שונות. מסין, מזרח התיכון הודו ועוד. ישנם שני זנים עקריים של קנאביס->

מה זה MDMA? איך הוא משפיע על הגוף? מה הסכנות שבשימוש בו? אני רוצה להתחיל סדרת 'הכר את הסם' (אם יהיה ביקוש). לפני כל הסדרה, חושב לומר משהו שנכון לכל הסמים באשר הם - זה לא בריא. אני מניח שאני לא מחדש פה כלום לאף אחד כן? (או מקווה לפחות) אבל סמים ככלל זה פשוט לא בריא. יש הבדל בין-> סמים שונים, וגם אפשר לעשות לא מעט כדי לצמצמם את הנזק מהסמים השונים, אבל צריך להבין שכל שימוש בסוף פוגע בבריאות ברמה מסוימת. הכי בריא? אוויר ומים. אחרי שאמרנו את זה, בואו נצלול לMDMA, או בשמו המלא - 3,4-Methyl​enedioxy​methamphetamine. הכמיקל, התגלה בתור תוצר לוואי של תגובה ->

בוא נדבר שנייה על ממתיקים מלאכותיים. מה זה? מה אנחנו יודעים? מה אנחנו לא יודעים? ומה המשמעות של המחקר החדש (והמרשים במיוחד) מויצמן שהתפרסם בעיתון הסופר יקרותי-Cell. סוכר זה הגדרה רחבה לפחמימות פשוטות שמתפרקות בגוף שלנו בקלות ויוצרות מקור אנרגיה זמין במיוחד. היחידה הבסיסית של-> כל פחממה, או יותר נכון כל פחממה בסוף מתפרקת לגלוקוז. זה באמת הסוכר הפשוט ביותר ומקור האנרגיה שהתאים שלנו משתמשים בו. שרמות הגלוקוז גבוהות בדם, אינסולין שמופרש מהלבלב, מגיע לתאים ומאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים. ישנם שלושה סוגי סוכר מרכזיים, פרוקטוז (סוכר מפירות) לקטוז (סוכר מחלב)->

האם חתולים הם כר גידול למחלה פרזטית שלפי הערכות הדביקה קרוב ל50 אחוז מהאוכלוסייה? האם הפרזיט הזה משפיע על התנהגות אנושית? אולי. אבל זה בכלל לא החלק המעניין. שרשור על Toxoplasma gondii, פרזיט עם מסלול חיים מעניין ויכולות מגניבות. טקסופלסמה הוא פרוטיסט, שזה בגדול לא אומר כלום -> כי פרוטוזואה היא קבוצה של תאים אאיקריוטים שהיסטורית הוגדרו כקבוצה, פשוט כי לא ידעו איפה לשים אותם. כל תא אאיוקריטי חד-תאי שאין לו דופן תא (כמו פטריות) מוגדר פרוטוזאה. בגלל החלוקה, ישנם פרוטוזואה מסוימים שיותר קרובים אבולוציניות לחיות מאשר לפרוטוזואה אחרים. היום החלוקה הזאת ->

בואו נדבר שנייה על שני המהפכות הכי גדול בעולם הביוטק (בעייני) שמתחוללות עכשיו. אחת כבר בשלבים מתקדמים שלה, השנייה, רק בתחילת דרכה. המהפכה הראשונה היא כמובן מהפכת הריצוף. ריצוף זו בעצם היכולת שלנו 'לקרוא' דנא ולדעת את הרצף המדויק שלו. אי אפשר לדמיין את עולם הביוטק -> ואיך שהוא היום בלי שיטות ריצוף יעילות וזולות. היכולת שלנו לאבחן מחלות גנטיות אצל בני אדם, לגלות גורמי סיכון למחלות, למצוא בקלות איזה גן אחראי על איזה פעולה בשלל יצורים שונים, מה שמאפשר יצירת רפרטואר של חלבונים עם מטרות שונות מאורגניזמים שונים. גם טכנולוגיות שמדברות על אחסון ->

כמה פעמיים קרה לכם (הגברים) שבת זוג צחקה עליכם שאתם בכיינים מתי שהייתם חולים? מתי בתור אישה הרגשת שבן זוגך סתם מגזים, ואת היית חולה לפניו/אחריו באותו דבר וזה לא סוף העולם כמו שהוא גרם לזה להיראות? אז הגיע הזמן לומר, זה לא אשמתנו, המערכת החיסונית של גברים פשוט פחות טובה -> וזה לא תופעה שמוגבלת לבני אדם. ישנם מחקרים שמראים שאצל מינים שונים של חרקים, ציפורים, לטאות ויונקים יש הבדל בין מערכת החיסון אצל גברים ונשים, שמערכת החיסון אצל נשים יותר חזקה ויעילה בצורה מובחנת ומדודה. ההבדלים הם גם גנטים (שלל גנים שמקודדים בכרומזום המין X) ככה שלנשים יש פשוט ->

איך נקרא המקור המשותף של כל היצורים המורכבים בעולם? מאיפה אאוקריוטים התפתחו ומה זה החולייה החסרה לעזאזל? היום נהוג לחלק את כל היצורים החיים לשלושה ממלכות, אאוקריוטים, פרוקריוטים וארכאה. אאוקריוטים היא הקבוצה שמרכיבה את כל החיי והצומח המורכב שמסביבנו. אאוקריוטים מתאפיינים במבנה -> תא מורכב עם אברונים מומחים בתוך התא וגרעין תא שמכיל את המידע הגנטי. פרוקריוטים וארכאה נבדלים לרוב בהרכב הממברנה (המעטפת) של התאים. כאשר לחיידקים ישנם סוכרים רבים על ממברנת התא שלארכאה אין. מתוך שלושת הממלכות, אין ספק שארכאה היא הממלכה שאנחנו יודעים עליה הכי פחות. חבריה פחות ->

מה מאפשר לתאים בודדים להתלכד לכדי רקמה אחת מתפקדת ומה אחת התיאוריות היותר חזקות יותר היום על הסיבה בעלייה במחלות מעיין כמו קרוהן וקוליטיס? שרשור לאוהבי מנגנוני הביולוגיה עם צ'ופר בסוף לאיזה חומר אולי לא כדאי להשתמש במדיח כלים. המבנה המולקולרי שמחבר בין תאים בגוף שלנו, ומאפשר -> להם מצד אחד לייצר רקמה אחידה שלא מאפשרת זליגה של חומרים בין התאים ומצד שני מאפשר תקשורת יעילה בין תאים נקרא tight junctions (TG). אותו TG הוא קומפלקס חלבוני של 40+ חלבונים שקושר את התאים יחדיו, תוך כדי שהוא מאפשר מעבר של חומרים מסוימים בעוד הוא עוצר לחלוטין חומרים ->

מה מאפשר לגוף שלנו לחוש טמפרטורה? על משפחת קולטני TRP והיכולת הקריטית שלהם לחוש טמפרטורה. מי שוזכר את השרשור שלי על אוכל חריף, זוכר שישנו קולטן (TRVP1) שאחראי על חישה של טמפרטורה גבוהה (מעל 42 מעלות) והוא מופעל על ידי קפסאיצין, חומר שנמצא בפלפלים חריפים. הקולטן הזה הוא רק -> אחד מתוך משפחה שלמה של קולטנים שיודעים 'לחוש' את הטמפרטורה. לפני שנתיים קיבל דיויד ג'וליס פרס נובל על התגלית של TRVP1, החלבון הראשון מהמשפחה שהתגלה ואופיין ב1997. מה שאפשר את הגילוי שלו הוא העבודה שקפסאיצין נקשר אליו. כדי לזהות את הקולטן מעבדתו של דיוויד עשו טריק מגניב (מאוד ->

האם ידעתם שכלבים (וחלק מבני האדם) יכולים להריח סרטן, פרקינסון, אלצהיימר קורונה ועוד? קצת על איך חוש הריח עובד ועל התועלת הענקית שבאף ממוחשב. בחלק העליון של חלל האף יש קולטנים שמזהים מולקולות ריח שונות ומעבירים את המסר ישר למוח. הבעיה היא שהמספרים לא מסתדרים. בעוד יש 400 קולטנים-> באף, ישנם מחקרים שטוענים שבני אדם יכולים להבחין עד כטריליון ריחות שונים. גם אם המספר הזה מוגזם, הוא עדיין רחוק מאוד מ400. זה אומר שכל מודל פשוט, לא מתיישב. עכשיו מתנהל מירוץ רציני בין חברות ומעבדות שונות בעולם, להיות הראשונות בעולם שמצליחות למדל את החוש הריח, או אפילו לבנות ->

על בעיית הפלסטיק הקטנה של העולם, איך זה משפיע עלינו ומה אפשר לעשות? אנחנו מציירים כמויות מגוחכות של פלסטיק כל שנה. וזורקים אפילו (קצת) יותר פלסטיק משאנחנו מייצרים. הרבה מהפלסטיק הזה מוצא את דרכו לים. לפי הערכות הצטברו באוקיינוסים יותר מ25 מיליון טון של פלסטיק. הקטע המצחיק זה -> שאנחנו יודעים איפה בערך 1% מהפלסטיק הזה, את השאר איבדנו. חלק קטן מהפלסטיק צף ויוצר בין היתר 'איים' של זבל שנאספים במקומות מסוימים בגלל זרימה של מים. למעשה באוקיינוס האטלנטי, בין הוואי לקליפורניה הצטבר כל כך הרבה זבל, שהאזור זכה לשם המפוקפק 'the great garbage patch' השטח שלו ->

We have an updated version of our evolutionary stability optimizer! The software allows fast and automatic optimization of DNA sequences, significantly decreasing the number of mutations that will occur over time in said sequence. The software is FREE ->
staubility-eso.herokuapp.com and we will really love to receive feedback on it. When provided with a sequence, the software detects genetically unstable regions and changes the DNA sequence while preserving the amino acid sequence (if in ORF). It does so while taking into consideration the codon bias of ->