"אין מצבים נואשים, יש רק אנשים מיואשים".
היינץ גודריאן, גנרל גרמני. נולד היום לפני 135 שנה בכפר חלמנו במערב פרוסיה וכיום בפולין. אותו כפר שאותו יכבוש כמפקד קורפוס השריון בפרוץ מלחה"ע השניה, ושבו יוקם מחנה ההשמדה הידוע לשמצה.
הוסיף: "כשהמצב לא ברור-תקוף.>
>כשאתה תוקף- עשה זאת מהר, בעוצמה ובלי להתפזר".
נחשב אבי עוצבות השריון הגרמני של מלחמת העולם ושל תפיסת הפעלתן-טענה מאד שנויה במחלוקת. מה שאי אפשר לומר אגב, על זאת באשר למעורבותו בפשעי מלחמה.
ספר זכרונותיו נחשב קלאסיקה של הז'אנר (זכרונות גנרלים גרמנים), כלומר:
אנחנו היינו מעולים, היטלר דפק לבד את העסק, ופשעי מלחמה זה בכלל האס.אס. ולא קשור אלינו (מה שממש לא נכון, למען הסר ספק).
אבל לפני הפלישה לברה"מ אמר: "החזית המזרחית היא בית קלפים. פירצה במקום והיא תתמוטט".
אחרי: "המעטנו קשות ביכולות האויב, בקרקע ובמזג האוויר. והמציאות התנקמה בנו".>
אחרי המלחמה כבר ידע לומר כי: "המנוע הוא נשקו של הטנק לא פחות מאשר התותח" ו"הלוגסטיקה היא הקובעת את קצב וטווח הלוחמה הממוכנת". #פידצבא
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בשבוע שעבר נפטר אלי דולגין ז"ל, אחד מגיבורי מעוז בודפשט, המעוז היחיד שלא נפל בקו התעלה במלחמת יוה"כ .
אלי היה קצין העמדה ולמעשה מפקד סוללת התותחנים מגדוד 404 שישבה במעוז. 42 אנשיה היוו את מרבית הכוח הלוחם במוצב, לצד מחלקת טנקים ו-16 חיילי החי"ר מילואים של החטיבה הירושלמית>
הסוללה הפעילה 4 תותחים נייחים בעמדות מבוטנות ומבוצרות, שכונו "נברונים" על-שם הסרט המפורסם. ניתן היה לצודד אותם באופן מוגבל לגזרת ירי צרה. נוסף עליהם הפעילה הסוללה מרגמות 120 מ"מ בטווחים קצרים. עם תחילת ההתקפה על המוצב הורה מפקדו, מוטי אשכנזי להפעיל את המרגמות להגנה עליו. דולגין>
עצמו טיווח את המרגמות מהמוצב, עד שהאש הכבדה, של 30 פגזים בדקה שירדו על המוצב שיתקה אותן. 3 מהחיילים שהפעילו אותן נהרגו, ולוחם נוסף בסוללה נהרג בתקיפה אווירית.
מרגע פתיחת המלחמה הופעלו 4 התותחים ללא הרף. פלגה של 2 קנים ירתה על ריכוזי כוחות מצרים בפורט סעיד ופורט פואד. הצמד השני>
"מבצעים מודרנים כרוכים בריכוז של כוחות בכמות שתספיק כדי לבצע התקפה ותאפשר לכוחות להנחית מהלומות רצופות ובלתי פוסקות על האויב ברחבי שטח עמוק מאד."
מיכאיל טוכצ'בסקי, מרשל ברה"מ הצעיר ביותר, שהוצא להורג היום לפני 86 שנה בגיל 44 בתקופת הטרור הגדול, מסביר את גישת המתקפה האוקראינית>
המתנהלת בימים אלו.
וממשיך: "בלתי אפשרי להשמיד את האויב במהלומה אחת בשל החזיתות הרחבות, ולכן אנו נאלצים לעשות זאת בהדרגה..הלחימה המודרנית נפרסת על-פני סדרת קרבות, לא רק לאורך החזית אלא גם לעומק, במבצעים שיגבו מהאויב מחיר כבד יותר מאיתנו".
טוכצ'בסקי לא היה ההוגה המעמיק ביותר>
בחבורת הקצינים הסובייטים של שנות העשרים והשלושים, איסרסון, טריאנדפילוב וסווצ'ין היו ודאי מעמיקים ממנו; הוא גם לא היה מפקד השדה המוכשר ביותר ועל שמו רשומה התבוסה הקשה על הויסלה. אבל הוא השכיל לגבש את כלל הרעיונות והתפיסות לתפיסה קוהרנטית אחת של "המערכה העמוקה" להוביל ניסויים>
היום הוא גם יום השנה ל D-Day, לפני 41 שנה לפנות בוקר 7 ביוני נחתו כוחות צה"ל בשפך נהר האוולי בלבנון במסגרת מבצע שלום הגליל. מהנחתת הראשונה ירדה פלגת תותחנים-סוללה א' (מוקטנת) של גדוד 402. כן, וגם צנחנים, טנקים והנדסה היו שם...
הסוללה הצטרפה להכנות עוד מערב פסח, לאחר שהוחלט לשלב>
בכוח הקדומני סוללת תותחים, כדי לירות לעומק וגם לאפשר לכוח המונחת יכולת אש משמעותית יותר. למרות הויתור על הרבה מקום בנחתות לטובת התותחים ולתחמושת, החליטו המתכננים שזה שווה.
(בתמונות צוות נגמ"ש ניהול האש-המפי"ק על הנחתת, וירי מהחוף לעבר צידון מצפון).
הסוללה המשיכה לביירות>
עם יתר הכוחות ולעתים לפניהם, ובינתיים צה"ל המשיך להנחית כוחות נוספים- סה"כ היו חמישה סבבי הנחתה מישראל לאוואלי וחלק גדול ממה שהביאו בהם היה רכבים, תחמושת ועוד ארטילריה.
התותחים התגלו ככלי יעיל מאד בשטח הבנוי, תחילה מחוצה לו ובהמשך ממש בתוכו.
הסוללה, עכשיו שלמה וחלק מהגדוד >
בהנחה הסבירה שהרוסים פוצצו את הסכר בנובה קחובקה, מדובר למעשה בצעד המשמעותי הראשון שהם עושים מזה זמן, כדי להשפיע על שדה הקרב.
נניח לרגע בצד למשמעויות ההומניטריות הקשות של אסון זה, מעשה ידי אדם, וננסה להבין מה בעצם רואים בההתנהלות (או העדרה) הרוסית בשבועות האחרונים ואיך הסכר קשור?>
כבר זמן רב בונה הצבא האוקראיני את המתקפה הגדולה שלו שנראה שהחלה ביממות האחרונות, בונה אותה כמעט "לפי הספר" וכמעט בלי הפרעה.
כבר בבסיס- לא ידוע לנו על נסיון רוסי משמעותי להפריע לבניין החטיבות והגייסות החדשים, שנבנים בצד האוקראיני, או בכלל להספקת החימוש המערבי.
מאז הקיץ שעבר איבדו>
הרוסים את היוזמה במלחמה ולא הצליחו להחזיר אותה. גם כשהכוחות האוקראינים היו מותשים ובמצב פגיע אחרי המתקפות המוצלחות ששלהם בחרקיב ובחרסון, לרוסים לא הייתה יכולת להגיב.
ההתנהלות הרוסית בסתיו היתה האחרונה שניכר בה הגיון- תחת פיקודו של סורובקין הרוסים התחברו קצת למציאות, נסוגו מחרסון>
החל מסוף השנה שעברה התפרסמו תמונות וצילומי לווין שהצביעו על התחפרות רוסית מואצת בקרים והקמת ביצורים, כולל על החופים. רוב התגובות ראו בכך עדות להסטריה רוסית ולחץ מוגזם נוכח כשלונותיהם.
אני חושב שהפעם הרוסים קוראים נכון את המציאות, ומבינים שהמתקפה האוקראינית צריכה לכלול את קרים>
בתוך שיח על המתקפה הגדולה האוקראינית (מתקפת הנגד) הממשמשת ובאה נזכרים מספר יעדים, הפופולרי בהם הוא הציר מזפוריז'ה דרומה כיוון מליטופול שבשאיפה יביא בהמשך לביתור החזית הרוסית ולבידוד ח.א.קרים מרוסיה.
יש כיוונים נוספים, אך לרוב קרים נחשבת משהו שמשאירים לסוף, לשלב הבא. וזאת בעיה>
כבר כתבתי שהאוקראינים פועלים בלחץ מתמיד וחשש שהמערב יתעייף מהמלחמה וינסה להביא להסדר כלשהו.
מבחינת אוקראינה המלחמה חייבת להסתיים בחזרה לגבולותיה המוכרים מ-1991, כולל קרים. מדינות המערב שניצבות מאחוריה ולמעשה מאפשרות את המשך המאמץ המלחמתי עשויות לא להיות שותפות לחזון הזה>
כמה דברים מעניינים עולים מכתבה בנ"י טיימס, הטוענת שגורמים רשמיים בממשל האמריקאי מייחסים לאוקראינה שורת פעולות שנעשו בעומק רוסיה, כולל תקיפת הקרמלין ברחפנים, חיסול אישים שונים וכן את פיצוץ הנורדסטרים.
ראשית, מסתמן דפוס פעולה אמריקאי המוכר לישראל היטב> nytimes.com/2023/05/24/us/…
"הוצאה מהארון" של בעלות ברית, המבצעות פעולות חשאיות, כנראה כאיתות על אי נוחות אמריקאית ורצון לרסן את בעלת הברית הפעלתני, וכן התנערות פומבית בבחינת "ידינו לא שפכו.." כדי למנוע תגובה כלפיה.
עוד עולה מהכתבה תמונה של חוסר תאום ואף מאבק כוחות בין גופי הביון והכוחות המיוחדים>
האוקראינים, כזה המזכיר במשהו את מבנה הכוחות המיוחדים הסובייטים והרוסים והמאבק ביניהם.
נקודה שהבכירים האנונימיים מוושינגטון מקפידים לחזור עליה היא שהנשיא זלנסקי אינו מיודע להבנתם בפעולות הללו. כנראה יש פה רצון לשמר את תדמיתו של האיש שמגלם בעולם את המאבק האוקראיני, אך מצד שני>