מה הקשר בין דלק טילים, רופאי שיניים ומסיבות של המעמד הגבוה באנגליה של המאה ה-19? פרק שמיני של #הכר_את_הסם, גז צחוק! חמצן דו-חנקני היא תרכובת מאוד פשוטה (שני חנקנים וחמצן בודד). הגז יוצר בצורה מלאכותית בפעם הראשונה ב1772. לאחר מכן ב1794 יוצרו מכשירים שמאפשר לכלוא את אותו גז ->
ולהשתמש בו. כבר ב1800 אופיינו תופעות השימוש בגז, שכוללות אופוריה, איבוד אורנטציה, ירידה ברגישות כאב והרדמה והוצע הרעיון להשתמש בו בניתוחים רפואיים. עברו מעל ל44 שנה עד שהוא נכנס לקליניקה, אבל לקח לו הרבה פחות זמן למצוא את עצמו במסיבות. 'מסיבות צחוק' אלו שהיו נהוגות בקרב המעמד ->
הגבוה באנגליה כללו כל פעם אדם אחר ששואף לתוכו את הגז ומופיע בשירה או בריקודים לכל שאר משתתפי המסיבה (פייר? נשמע מצחיק). הגז משמש לא רק ברפואה, אלא בשלל תחומים. בתחילת המאה ה20 התחילו להשתמש בגז (בערבוב עם בנזין) כתערבות יעילה במיוחד של דלק טילים. כמו כן משתמשים בו כתוסף למרוצי ->
מכוניות. כל מי שראה סרט על מרוצי מכוניות שמכבד את עצמו שמע על מכוניות עם מכילי 'ניטרו' שאפשר בלחיצת כפתור 'להזריק' לתוך המנוע. הגז משמש כמחמצן יעיל ביותר ולכן משפר את תהליך הבעירה הפנימית ברכב ומאפשר לו להגביר מהירות לפרק זמן קצר. השימוש האחרון של חמצן דו-חנקני הוא בתעשיית->
האוכל. מי לא אוהב קצפת? הגז מסיס בשומן ומתערבב בקלות עם השמנת ואף לא גורם לה להתחמצן בתוך המיכל. ברגע ההתזה מהמיכל החנקן הדו חמצני הופך בחזרה לגז, מנפח פי ארבע את הנפח של השמנת (וכך מייצר קצפת). ועכשיו לחלק המעניין, איך גז צחוק משפיע על הגוף שלנו? קודם כל צריך לומר שאנחנו->
יודעים מעט מאוד והביולוגיה מורכבת בצורה קרובה למגוכחת. כנראה את רוב האפקטים שלה הסם מייצר דרך קשירה לקולטני NMDA והפעלה שלהם. אותם קולטנים מופעלים בצורה טבעית על ידי גלוטמט, אחד הניורוטרנסמיטורים החשובים והנפוצים במוח ומשחקים תפקיד חשבון ביצירת זכרונות והתפתחות המוח->
אותו קולטן שקטמין נקשר אלי. אבל לא רק! חנקן דו חמצני נקשר גם לקולטנים של אופיאודים, לקולטני GABA ואפילו לקולטני סרטונין. בקיצר, מין שילוב מוזר של קטמין, בנזו והרואין. כל זה מתחיל ונגמר יחסית מהר (בערך עשר שניות אחרי השאיפה ונמשך כמספר דקות). למרות העובדה שחלק ממנגנוני הפעולה ->
של גז הצחוק דומים לחומרים ממכרים מאוד. מהמחקרים שנעשו עד כה עולה שהחומר לא מאוד ממכר ושעד היום לא נמצאו תופעות שליליות לטווח ארוך בשימוש מתון. זה חלק ממה שהוביל להקלה ברגולציה של האיחוד האירופי של הגז. אבל זה קצת התפוצץ להם בפנים אחרי שהייתה עלייה-> sciencedirect.com/science/articl…
משמעותית גם בשימוש וגם במקרי ההרעלה של חנקן דו-חמצני. בשימוש רציני לאורך זמן, גז צחוק הוא רעיל מאוד למערכת העצבים. איך? חנקן דו-חמצני הוא מחמצן חזק והוא מחמצן והורס אנזים קריטי בתהליך סניטוז של B12, שמשחק תפקיד בבנית שכבת המילאין שמגנה על קצוות הניורונים. לכן מחסור בויטמין->
שנגרם משימוש ממושך בסם יכול להתבטא בתסמינים שדומים לטרשת נפוצה- אובדן תחושה בפרפריה של הגוף וירידה בתפקוד שרירים. אם לא מטפלים בתסמינים ההרעלה יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך ואף למוות. עוד סכנה בשימוש בסם היא היפוקסיה, כלומר חוסר בחמצן. בשימוש רפואי הגז מעורבב חצי חצי (עם חמצן)->
אבל באותם בלוני גז שנמכרים לשימוש ליצירת קצפת, אלו שאחרי זה מתגלגלים לשימוש 'פנאי' מכילים רק חנקן דו-חמצני ולכן בשימוש מאסיבי אפשר לסבול מהיפוקסיה (שיגרום נזק בלתי הפיך). בזמן האחרון גז צחוק הגיעו לכותרות באנגליה הולנד ואוסטרליה, שמדווחים על עלייה משמעותית בשימוש פנאי של->
הסם. עדיין מספר המתים הוא אפסי (יחסית לסמים אחרים) ומדברים על 50 מתים בארצות הברית לדוגמא בשנה האחרונה. האם צריך לפעול כדי לייצר רגולציה יותר חזקה סביב הסם? אולי. זה יהיה קשה בלי להוציא אותם מהשימוש בתעשיות השונות. בטוח שווה להגביר את ההסברה כדי שאנשים ידעו מה הם צורכים ומה ->
הסכנות האפשריות. אגב, חנקן דו-חמצני הוא גם בין היתר גז חממה, כזה שההשפעה שלו על ההתחממות הגלובלית חשובה ומשמעותית (עיקר הפליטות הם מתעשיית החקלאות). אגב, בחשיפה ארוכה לארוך זמן (בעיקר נגיד לרופאי שיניים) החומר גם גורם נזקים לדנא ויכול להגביר את הסיכוי לסרטן. חומר מרתק עם כל כך->
הרבה שימושים בכל כך הרבה תעשיות שונות. למרות שהסם מאוד נפוץ וקיים כבר הרבה מאוד שנים, יש יחסית מעט מאוד מחקר, בטח מחקר ביולוגי ברמה גבוהה. מעניין למה. אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה ונגלה קצת יותר על מנגנוני הפעולה והתופעות של שימוש בסם לאורך זמן.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
טוב, בגלל "מהפכת" הקנאביס הרפואי והסערנות הנלוות ברשת. ובגלל ש @StavKislev הציק לי, פרק 8 של סדרת #הכר_את_הסם והפעם, קנאביס! קצת היסטוריה, פוליטיקה, מנגנוני פעולה ידועים, תופעות לוואי לטווח הקצר והרחוק ותפקיד ברפואה. בני אדם בייתו את צמח הקאנביס (c.sativa ליתר דיוק) כבר לפני 14->
אלף שנה. הצמח עמיד מאוד לעקות, גדל מהר והוא מאוד שימושי. חבלים, טקסטיל, נייר ועוד. השימוש הפיסיכואקטיבי כנראה הגיע רק מאוחר יותר (העדויות הראשונות הם מלפני בערך 5000 שנה) אבל הופיעו בצורה נפרדת בהרבה תרבויות שונות. מסין, מזרח התיכון הודו ועוד. ישנם שני זנים עקריים של קנאביס->
סאטיבה, שמקורו במזרח אסיה ואנדיקה שמקורו בהודו וגדל באזורים הררים. אין שום קשר בין זה לבין השימוש התרבותי במונחים האלו, שבעיקר נועד לתאר אפקט מסוים. אז למה קנאביס לא חוקי? ב1937 ארצות הברית הוציאה את הקנאביס מחוץ לחוק, כנראה משיקולים כלכלים. תעשיית ההמפ איימה לפגוע בתעשיית->
מה זה MDMA? איך הוא משפיע על הגוף? מה הסכנות שבשימוש בו? אני רוצה להתחיל סדרת 'הכר את הסם' (אם יהיה ביקוש). לפני כל הסדרה, חושב לומר משהו שנכון לכל הסמים באשר הם - זה לא בריא. אני מניח שאני לא מחדש פה כלום לאף אחד כן? (או מקווה לפחות) אבל סמים ככלל זה פשוט לא בריא. יש הבדל בין->
סמים שונים, וגם אפשר לעשות לא מעט כדי לצמצמם את הנזק מהסמים השונים, אבל צריך להבין שכל שימוש בסוף פוגע בבריאות ברמה מסוימת. הכי בריא? אוויר ומים. אחרי שאמרנו את זה, בואו נצלול לMDMA, או בשמו המלא - 3,4-Methylenedioxymethamphetamine. הכמיקל, התגלה בתור תוצר לוואי של תגובה ->
כימית כבר ב1912 על ידי חברת המדע הענקית Merck. מאז נעשו כמה וכמה ניסוייים עם החומר, בעיקר על ידי מדעני Merck בניסיון למצוא ממריץ חדש (בגלל הקרבה המבנית לאנדנרלין), אבל אף מחקר לא הגיע לניסוי בבני אדם. בצורה קצת מצחיקה (או הזויה) הניסוי הראשון בבני אדם נעשה ברחובות. הסם, בדרך לא->
בוא נדבר שנייה על ממתיקים מלאכותיים. מה זה? מה אנחנו יודעים? מה אנחנו לא יודעים? ומה המשמעות של המחקר החדש (והמרשים במיוחד) מויצמן שהתפרסם בעיתון הסופר יקרותי-Cell. סוכר זה הגדרה רחבה לפחמימות פשוטות שמתפרקות בגוף שלנו בקלות ויוצרות מקור אנרגיה זמין במיוחד. היחידה הבסיסית של->
כל פחממה, או יותר נכון כל פחממה בסוף מתפרקת לגלוקוז. זה באמת הסוכר הפשוט ביותר ומקור האנרגיה שהתאים שלנו משתמשים בו. שרמות הגלוקוז גבוהות בדם, אינסולין שמופרש מהלבלב, מגיע לתאים ומאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים. ישנם שלושה סוגי סוכר מרכזיים, פרוקטוז (סוכר מפירות) לקטוז (סוכר מחלב)->
וסוכרוז (סוכר שולחן). כולם כאמור מתפרקים לגלוקוז, וכולם מכילים הרבה קלוריות. קלוריות זה בעצם יחידת מידה של אנרגיה, כמה אנרגיה אפשר להפיק מאותו חומר בתא. בגלל שסוכרים מורכבים בעיקר מגלוקוז, מה שממש את התא כדי להפיק אנרגיה, כמובן שזה חומרים עתירי קלוריות. עוד משהו חשוב לגבי סוכר ->
האם חתולים הם כר גידול למחלה פרזטית שלפי הערכות הדביקה קרוב ל50 אחוז מהאוכלוסייה? האם הפרזיט הזה משפיע על התנהגות אנושית? אולי. אבל זה בכלל לא החלק המעניין. שרשור על Toxoplasma gondii, פרזיט עם מסלול חיים מעניין ויכולות מגניבות. טקסופלסמה הוא פרוטיסט, שזה בגדול לא אומר כלום ->
כי פרוטוזואה היא קבוצה של תאים אאיקריוטים שהיסטורית הוגדרו כקבוצה, פשוט כי לא ידעו איפה לשים אותם. כל תא אאיוקריטי חד-תאי שאין לו דופן תא (כמו פטריות) מוגדר פרוטוזאה. בגלל החלוקה, ישנם פרוטוזואה מסוימים שיותר קרובים אבולוציניות לחיות מאשר לפרוטוזואה אחרים. היום החלוקה הזאת ->
כבר לא נפוצה וריצוף גנטי יצר חלוקה מחדש של הקבוצה למלא קבוצות שונות. ישנם סוגים שונים של פרוטיסטים בכל סביבה בעולם. בכל מקרה, בחזרה לעניין, טקסופלסמה הוא טפיל שיכול להדביק תיאורטית כל חייה בעלת דם חם, אבל יכול להתחלק רק במערכת העיכול של משפחת החתולים. נשמע מצומצם לא? אז ->
בואו נדבר שנייה על שני המהפכות הכי גדול בעולם הביוטק (בעייני) שמתחוללות עכשיו. אחת כבר בשלבים מתקדמים שלה, השנייה, רק בתחילת דרכה. המהפכה הראשונה היא כמובן מהפכת הריצוף. ריצוף זו בעצם היכולת שלנו 'לקרוא' דנא ולדעת את הרצף המדויק שלו. אי אפשר לדמיין את עולם הביוטק ->
ואיך שהוא היום בלי שיטות ריצוף יעילות וזולות. היכולת שלנו לאבחן מחלות גנטיות אצל בני אדם, לגלות גורמי סיכון למחלות, למצוא בקלות איזה גן אחראי על איזה פעולה בשלל יצורים שונים, מה שמאפשר יצירת רפרטואר של חלבונים עם מטרות שונות מאורגניזמים שונים. גם טכנולוגיות שמדברות על אחסון ->
מידע בעזרת דנא כמובן לא היו אפשריות בלי יכולות ריצוף דנא זולות (רוצים לקרוא עוד על אחסון מידע בדנא? לכו לשרשור המעולה המצורף.) שיטות ריצוף קיימות כבר מאז 1972, כשWalter Fiers ריצף את הגן הראשון מבקטריופאג. ב1977 הוא כבר ריצף את כל הגנום של אותו ->
כמה פעמיים קרה לכם (הגברים) שבת זוג צחקה עליכם שאתם בכיינים מתי שהייתם חולים? מתי בתור אישה הרגשת שבן זוגך סתם מגזים, ואת היית חולה לפניו/אחריו באותו דבר וזה לא סוף העולם כמו שהוא גרם לזה להיראות? אז הגיע הזמן לומר, זה לא אשמתנו, המערכת החיסונית של גברים פשוט פחות טובה ->
וזה לא תופעה שמוגבלת לבני אדם. ישנם מחקרים שמראים שאצל מינים שונים של חרקים, ציפורים, לטאות ויונקים יש הבדל בין מערכת החיסון אצל גברים ונשים, שמערכת החיסון אצל נשים יותר חזקה ויעילה בצורה מובחנת ומדודה. ההבדלים הם גם גנטים (שלל גנים שמקודדים בכרומזום המין X) ככה שלנשים יש פשוט ->
כמות כפולה מאותם חלבונים. חלקם הורמונליים, כאשר הורמונים נשיים כמו פרוגרסטרון אסטרוגן ועוד משפיעים על מערכת החיסון. התיאוריה המרכזית היום לסיבה שבגינה המערכת החיסונית הגברית פחות טובה היא בגלל שהכל באבולוציה מדבר על trade off. אין מתנות חינם. אצל זכרים התבצעה העדפה אבולוצינית ->