סין הודיעה כי על הטלת מגבלות על מתכות מסוימות המשמשות את תעשיית השבבים. ההגבלות ייכנסו לתוקף ב-1/8, ו״נועדו להגן על האינטרסים והביטחון הלאומי של סין״.
סין מרימה את האקדח שהיה על השולחן מאז תחילת הסנקציות של 🇺🇸 - במה שמסמל עוד התדרדרות ביחסי המעצמות. את ההשלכות - נרגיש כולנו.
/1
מרגע ש-🇺🇸 התחילה לפגוע ב-🇨🇳 באופן אסטרטגי, בעיקר באמצעות ההגבלות על השבבים - היה ברור שלסין בהחלט יש איך להכאיב חזרה אם היא תרצה. סין בנתה מונופול גלובלי על כמה שלבים בשרשרת הערך של מתכות ויסודות נדירים וחשובים ביותר לתעשיית האלקטרוניקה הגלובלית - מהכרייה ועד לעיבוד הסופי.
/2
עם זאת, עד עתה סין נמנעה במופגן מנקיטת צעדי תגמול בסגנון. זה לא שישו מאד פופולרי בסין והיא ביקשה להגיש את הלחי השניה. למהלך כזה מצדה של סין יהיו השלכות כלכליות וטכנלוגיות שיפגעו בכלכלה הגלובלית כולה - כולל בסין עצמה. ובחישוב אסטרטגי ארוך טווח - סין בעמדה בעייתית.
/3
אם מדובר כאן על תחרות ״עצירת נשימה״ - אז לסין כנראה ייקח יותר זמן לסגור את הפער בייצור שבבים מתקדמים, מאשר לארה״ב ובעלות בריתה בעיבוד יסודות. אלא שאם נמשיך עם מטאפורת תחרות עצירת הנשימה הזו הכלכלה הגלובלית כולה עשויה לפרפר מחוסר אספקת חמצן למוח, עם סיכון לא מבוטל לנזק מוחי…
/4
הסנקציות יחייבו את היצואנים הסינים לקבל אישור למשלוח של 14 מוצרי מתכות קריטיות כמו גליום וגרמניום. זו תגובה מדודה ומדוייקת לסנקציות האמריקאיות - והאישורים האלו מן הסתם יינתנו ע״פ אינטרסים של הממשל ולא איזה תקנות ברורות שקל לעמוד בהן.
אז למה סין החליטה לבסוף כן ללכת על זה ?
/5
לדעתי סין עדיין מעדיפה הסרה הדדית של הסנקציות בתחום - מה שכמובן יתרום לכלכלה והחדשנות הגלובלית כולה. הפעולה הזו באה לתת לסין מנוף - בטח בעקבות דיווחים כי וושינגטון שוקלת הגבלות נוספות על סין, ולקראת ביקורן הקרב בסין של שרת האוצר האמריקאית ילן ושרת המסחר רמונדו. מהלך מתבקש.
/6
סין רוצה לתת לעצמה כוח פרקטי ומנוף אפקטיבי במו״מ בנושא. בזהירות המתבקשת אומר שיכול להיות שאנחנו רואים כאן אסטרטגיה אמריקאית דומה לזו של המלחמה הקרה עם ברה״מ - כשהיא יודעת שתחרות אינסטנסיבית לאורך זמן אולי תפגע בשתי היריבות - אבל ארה״ב תוכל להחזיק לאורך זמן רב יותר.
/7
לא בטוח אם ההנחה הזו נכונה במקרה של סין. אולי כן.
מה שכן בטוח - ביריבות כזו, עם מגבלות הדדיות חריפות על התעשיה שהיא בלב הכלכלה והקדימה הגלובלית - העולם כולו יסבול כלכלית, תעשייתית וטכנולוגית.
נקווה שלא מעבר לכך.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
במוצ״ש עבר עלינו הלילה הארוך בשנה, ומכאן - בכל יום בחצי השנה הקרובה האור בחציו הצפוני של הכדור שלנו יילך ויגבר. מחשבה אופטימית ויפה - שלא ממש מקבלת הרבה תשומת לב כאן במערב, או פה בארץ.
בסין לעומת זאת - יש חג שנועד לחגוג את הנקודה הזו בדיוק: פסטיבל הדונג ז'י (冬至, Dōngzhì).
/1
זהו אחד החגים העתיקים ביותר בתרבות הסינית. שורשיו נעוצים בתקופת שושלת האן לפני כאלפיים שנה. כאשר הפילוסופיה הסינית העתיקה שילבה את מחזוריות הטבע ותפיסות דאואיסטיות ונטורליסטיות ובראשן תפיסת היין-יאנג, אבן יסוד בפילוסופיה הסינית העתיקה, ואולי זו המוכרת ביותר במערב.
/2
היין והיאנג, שאין להפרידם, מתארים יחד כיצד כוחות מנוגדים-משלימים פועלים בהרמוניה בעולם.
היין (陰) מייצג את הכהה, האפל, הקר, הפסיבי, הפנימי והנשי;
היאנג (陽) מייצג את הבהיר, המואר, החם, הפעיל, החיצוני והגברי. זה לא טובים מול רעים, אלא היבטים הכרחיים ומשלימים של המציאות.
/3
מעצרם של שלושה שרי הגנה ברצף, האחרון כנראה ממש לאחרונה, לצד טיהור של יותר מ-14 מבכירי הצבא בשנתיים האחרונות, חושף משבר עמוק בצמרת הצבא הסיני. התפתחויות אחרונות מעלות תהיות על יכולתו של הנשיא שי למגר את השחיתות במערכת הביטחון.
/1
השחיתות בצבא הסיני מתגלה כמערכתית ועמוקה עוד יותר משנראה.
השבוע חשף ה-FT כי דונג ג'ון, שר ההגנה הנוכחי שמונה רק בדצמבר 2023, נמצא תחת חקירה בחשד לשחיתות (אין אישור מסין).
זאת לאחר שקודמו בתפקיד, לי שאנגפו, הודח ביוני 23' באשמת שחיתות, וגם קודמו וויי פנגחה הורשע בעבירות דומות.
/2
המשבר חורג הרבה מעבר לצמרת משרד ההגנה.
בשנתיים האחרונות הודחו למעלה מ-14 גנרלים בכירים, ביניהם מפקדי כוח הטילים האסטרטגי, חיל האוויר וראשי מחלקות מפתח בצבא.
במקביל, נעצרו בכירים בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות, כולל ראשי תאגידי הנשק והחלל הגדולים של סין, כולל יו״ר תאגיד...
/3
אחת החברות המעניינות בהקשר של יחסי סין-ארה״ב היא DJI, השליטה הבלתי מעורערת של שוק הרחפנים האזרחי עם נתח שוק גלובלי של כ-70%, ומעל 50% בשוק האזרחי האמריקני. החברה שהיא כביכול בבעלות פרטית ואזרחית לגמרי - מסומנת כמשהו אחר לגמרי ע״י ארה״ב.
לאחרונה התרחשה התפתחות מעניינת בנושא.
/1
לפני כמה שבועות הגישה ענקית הרחפנים שנוסדה בשנז׳ן ב-2006 תביעה משפטית פדרלית בעקבות הכללתה ע״י משרד ההגנה האמריקאי ברשימה הבעייתית של חברות המקושרות לצבא הסיני. זהו צעד נדיר מצד חברה סינית, שמכחישה בתוקף וכי היא מתמקדת אך ורק בפיתוח וייצור רחפנים לשימושים אזרחיים ומסחריים.
/2
המהלך הזה משקף מציאות מורכבת.
מחד, החברה ספגה נזקים כלכליים משמעותיים מההחלטה האמריקנית: איבוד עסקאות, ביטול חוזים קיימים והגבלות על התקשרות עם גופים ממשלתיים.
מאידך, התגובה האמריקנית משקפת חשש עמוק יותר מהאסטרטגיה של "מיזוג צבאי-אזרחי" - טשטוש גבולות בין טכנ׳ אזרחית וצבאית.
/4
ניתוח מעניין מאד של הבלוג המומלץ Semianlysis בוחן לעומק איך החברות הסיניות, ובראשן חואוויי Huawei מצליחות להתגבר על הסנקציות האמריקאיות על תעשיית השבבים הסינית.
אני ממליץ בחום על המאמר כולו (לינק בסוף, התמונות בשרשור גם מאותו מאמר), ובינתיים הנה כמה נקודות ממעוף הציפור:
/1
וושינגטון למנוע מבייג'ינג גישה לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, בדגש על אלו המשמשות לפיתוח AI.
חברות סיניות פיתחו שיטות מתוחכמות לעקיפת הסנקציות האמריקאיות.
מיש שמובילה את המאמץ בסין היא חואוויי, על עשרות אלפי מהנדסיה ונסיונה המוכח לייצר בהצלחה מגוון טכנולוגיות מתקדמות ברמה עולמית.
/2
אחת האסטרטגיות המעניינות ביותר היא הקמת רשת מפעלים מבוזרת, כאשר חלקם תחת סנקציות וחלקם "נקיים" מבחינה רגולטורית.
במקרים רבים, מפעלים אלו ממוקמים בסמיכות פיזית זה לזה, מה שמאפשר שיתוף משאבים וטכנולוגיות באופן שקשה לפיקוח ואכיפה.
הממשלה הסינית תומכת במאמצים אלו באופן משמעותי.
/3
היום יום הולדת 137 לגנרליסימו צ'יאנג קאי-שק, ללא ספק מהדמויות המורכבות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של סין המודרנית.
דמותו מעוררת מחלוקת עד היום: יש הרואים בו מנהיג לאומי נחוש שהגן על סין מכיבוש זר, ואחרים - רודן אכזר שדיכא האופוזיציה ונכשל במניעת עליית הקומוניזם.
זה סיפורו:
/1
/1
צ׳יאנג קאי שק נולד במחוז ג׳ה-ג׳יאנג ב-31.10.1887, למשפחה מבוססת יחסית של סוחרים. הוא גדל בתקופה אסונית עבור סין, מלאה בהשפלות צבאיות, שלטון חלש ולא מתפקד, שחיתות, פילוג ואסונות טבע. צ׳יאנג היה נחוש להשפיע ומגיל צעיר בחר להתמקד בקריירה צבאית.
כחניך האקדמיה הצבאית ביפן, הוא...
/2
רכש השכלה צבאית מערבית מודרנית והפך לקצין מבטיח.
הוא הצטרף למפלגה הלאומית, הקואומינטנג (KMT) תחת הנהגתו של סון יאט-סן, והפך במהירות לעמוד תווך של המפלגה - שאז זכתה לתמיכה דווקא מצד הסובייטים.
הוא נשלח ע״י סון לברה״מ במטרה ללמוד את המודל הסובייטי - אך התרשם שאינו מתאים לסין.
/3
אם תהיתם לעצמכם מה היו התגובות בסין לתקיפה של חיל האוויר באיראן, אז אולי תופתעו לשמוע שבסך הכל הם היו די הוגנות.
רוב הדיווחים הרשמיים היו יבשים ללא הבעת עמדה מיוחדת, כשברובם מקפידים להזכיר שישראל הגיבה למתקפת הטילים האיראנית, ושהיא הקפידה לפגוע באופן מדויק במטרות צבאיות בלבד
/1
במרבית הפרשנויות ה״מיינסטרימיות״ המסגור היה של פעולה מרוסנת של ישראל, כולל העובדה ש״הודיע לאיראן מה תתקוף״ ושלמרות ההצהרות האיראניות על זכות התגובה שלה, נראה ששני הצדדים מנסים להימנע מהמשך הלחימה הישירה ביניהן.
היו לא מעט אזכורים של העובדה שאיראן מנסה להמעיט בערך התקיפה...
/2
וכמעט תמיד כשהתייחסו לטענות על כך שלא נגרם כמעט נזק, מרבית הטילים יורטו ואפילו הפלת מטוסים, הקפידו לשים אותן כ״ציטוט״ לטענת האיראנים. שמחתי לראות אפילו כמה הסתלבטויות על הטענות האיראניות על הפלת מטוסים ישראלים, וסקרים בווייבו בהם נראה שרוב העונים לא מאמינים לטענות.
/3