שמעו סיפור, משנות ה50 ועד שנות ה90 היה מפעל חמרי נפץ ואבק שריפה בשם תעש נוף ים. בשנות ה90 היה בו פיצוץ ושני אנשים נהרגו ומאז המפעל סגור ונטוש. אף אחד לא טרח לבדוק מה היה בו ומה המשמעות של השארת מפעל שכזה על כל מחסניו נטוש ולא מטופל. מאז הרבה שנים המדינה התלבטה מה לעשות >>
היו עוד כמה תע״שים כאלו לרבות מחנות צהל שיושבים בלב איזורי הביקוש וגם בהם הקרקע בעייתית ומזוהמת אז המדינה בנתה ביחד עם רמ״י משרד הבטחון ומשרד הגנ״ס מודל תכנוני כלכלי שבו המדינה מקדמת תכנית ומשווקת, ומעלויות השיווק רמ״י תממן את טיהור וניקוי הקרקעות המזוהמות איזה יופי כולם שמחים.
עשו תכנית, טובה, כל מה שקרוב לים נקבע גן לאומי, בעורף תוכננה שכונת מגורים של 2700 יח״ד עם חיבור מחלפי לכביש 2. התכנית נעשתה בשיתוף עם העירייה ועם רט״ג. אפולוניה - תמ״ל 1004 בשבילכם, קודמה בותמ״ל ונקבע בה כי תנאי להיתר בניה ראשון בתחומה יהיה טיהור *כל* הקרקע כולה על פי סקר סיכונים
תיכף נסביר מה זה הסקר הזה. אחרי שהתכנית אושרה תושבי שכונת הוילות הסמוכה נוף ים התלוננו לרהע על הבניה הצפויה וביחד עם א״טד הוגשה לבגץ עתירה המבקשת שינויים בתכנית, לא ביטול. שינוי. אבל עם הזמן והתגברות תלונות התושבים הקשיחה עיריית הרצליה עמדות ודרשה את ביטול התכנית.
בגץ דן בעתירה בהרכב מצומצם קרא את הוראות התכנית, לא הבין את המנגנון של סקר סיכונים שנקבע בתכנית (למה שיבין הוא לא איש תכנון לא מהנדס סביבתי לא איש מקצוע רלוונטי) וקבע שהמנגנון בתכנית *לא סביר*. באו אנשי התכנון ואנשי הגנס. הסבירו לבגץ מה זה הסקר הזה, בגץ הקשיב להסבר:
סקר הסיכונים זה כמו ביופסיה יעני, המדינה תעשה קידוחים ובדיקות להבין בעצם עם מה אנחנו מתמודדים, מה גודל האירוע מה היקפי הזיהום איזה חומרים חדרו לקרקע וכו. בלי סקר שכזה אי אפשר לטפל. כי להגיד קרקע מזוהמת זה כללי מידי. בתחילה בגץ לא הבין את זה וקבע אי סבירות. סתם. רק אחרי ששמע הסבר
חזר בו, השתכנע, ודחה את העתירה. ואז אדם טבע ודין ביקשו מבגץ לדון בהרכב *מורחב. בגץ נעתר לבקשה (למה לעזאזל) ולדיון המורחב לא הגיעו נציגי התכנון (חילופי מתכננות ותמל בדיוק באותה התקופה, העדרות מיקרית) לא היה מי שיסביר בשנית את האירוע ובג״ץ קיבל את העתירה ודחה את התכנית וביטל אותה.
וזהו, מאז ועד היום הקרקע שם מזוהמת, מלאה מחסנים עם חומר נפץ שנאטמו ואף אחד לא יודע מה הולך שם, המדינה כבולה כי בגץ קבע שהתכנית בטלה, אין קידוחים אין היתרי חפירה ללמידת עומק זיהום הקרקע, מהמם. והתושבים? הם אלו שנדפקו, גרים בסמוך לפצצה מתקתקת בחסות בגץ. איזה יופי לא סביר עלק. לל״ט
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
דמיינו שיש לכם בית פרטי בעיר לא גדולה או קטנה, עיר בינונית, עבדתם מאוד קשה בשביל להגיע לזה והמשכנתא שלכם עדיין דופקת, אבל הנה המשפחה מתרחבת, אולי ההורים מבוגרים ומתארחים אצלכם הרבה, אולי סתם החלטתם שצריך עוד שטח. החלטתם להשקיע כסף ולהגדיל את הבית, אולי לחפור מרתף>>
אולי לסגור את אחת מהמרפסות שבניתם בזמנו בקומה השניה וכבר אז האדריכלית אמרה לכם שזה לא פרקטי אבל לא הקשבתם לה, לא מופרך נכון? ממש לא. עד היום, בשביל לאשר לכם עוד קצת שטח נדרשתם לאישור של פקיד מחוזי. אחלה בחור אבל רוב הסיכוי שהמשרד שלו בכלל לא בעיר שאתם גרים בה
ולמעשה הוא אפילו לא יודע איך נראית השכונה שלכם, בטח לא הרחוב ובודאי שלא הבית, ועדיין,עד היום, שם, אי שם במחוז, הוחלט האם נדרש לכם השטח או לא. לא אדריכל העיר שלכם ולא מהנדס העיר שלכם ואפילו לא סתם פקיד מקומי בעירייה יוכל לאשר לכם דבר כזה, לא ולא.
נועה קירל חרכה הערב את ליברפול,זמן טוב לדבר קצת על חשמל.חשמל כשר.
בואו נתחיל מהתחלה,
כולם מכירים את רוטנברג ותחנת הכוח מ1930.אבל מה צריך כדי שידלק לנו אור? ובכן, מה שצריך (בגדול) הן מערכות ייצור,אגירה,הולכה וחלוקה.
שנים התרגלנו שאת כל זה עושה עבורינו חברה אחת,חברת החשמל>>
אבל ב2018 עבר משק החשמל שלנו רפורמה, מהפכה חשמלית אם תרצו. זו נועדה לשחרר את השוק ממונופול רב השנים של חח״י, לפתוח אותו לחדשנות, תחרות ושחקנים חדשים, הרפורמה גם נתנה יעדים לצמצום וייעול החברה, ובתמורה לכל זה, קיבלה חברת החשמל מונופול בשתי פעולות בלבד: ההולכה והחלוקה.
זה פנחס אגב
במילים פשוטות, השוק נפתח לתחרות לכל מי שרוצה לייצר חשמל, לאגור חשמל ואפילו לספק חשמל, אבל אף אחד חוץ מחח״י לא יכול להוליך את החשמל או לחלק אותו לבתים שלנו.
מה זה להוליך? מערכות ההולכה הן מה שרואים כשאנחנו נוסעים בכביש או הולכים ברחוב, קווי מתח על (400) וקווי מתח עליון (161).
כשבן ציון לוריא קרא לבתו ארנונה על שם נחל ארנון הנשקף מביתו הדבר מיד מצא חן בעיני שכניו שעוד לא החליטו על שם לשכונה המרוחקת אותה הקימו בירושלים. וכך בשנת 1932 פורסם שמה בעיתון הארץ. שכונת ארנונה >>
רוב האנשים לא מכירים את הסיפור היפה הזה, בשביל רובינו ארנונה היא מס חודשי שמשלמים לעירייה על השטח בו אנחנו גרים ובתמורה היא מספקת לנו שירותים עירונים.
גובה תשלום הארנונה בישראל נקבע לפי השטח והשימוש שנעשה בו, ארנונה עסקית היא הגבוהה ביותר, וארנונה למגורים נמוכה. עד כאן ידוע.
המבנה הזה מייצר עיוותים קשים מאוד בתכנון העירוני שלנו ופוגע באופן ישיר בשוק הדיור.
איך? מיד מסבירה. רוב איזורי התעסוקה הגדולים בעולם יתרכזו תמיד בלב איזורי הביקוש. ככה זה. אקסיומה, אין מה לעשות. לונדון טוקיו ניו יורק וגם אצלינו בארץ המע״ר המשמעותי של ישראל נמצא בתל אביב וסביבתה
שישים שניות על רעידות אדמה לכל המעונין ולכל מי שסימס לי ענבר האם הבית שלי באמת עומד ליפול והאם הסיכון שווה מעבר לגור אצל חמותי בצמוד קרקע תהיו איתי רגע.
בעקרון כל המבנים שהוקמו בישראל משנת 1981 נבנו בהתאם לתקן 413 לעמידות ברעידות אדמה.
התקן מורכב וקובע הסתברויות שונות לעוצמת רעש אדמה למבנים מסוגים שונים, המחמיר ביותר למבנים כמו בתי חולים ותחנות כוח שאמורים לעמוד ברעש ובעוצמה החזקים ביותר בלי לזוז. השני למבני ציבור וחינוך שנדרשים גם הם לעמוד ברעש ובעוצמה חזקים מאוד. השלישיים זה מבני מגורים.
בכל הקשור למגורים, התקן מקבע סטנדרט בניה שאמור ברעש אדמה חזק מאוד (תיכף נרחיב) לייצר מבנה שבסוף הרעש יתעוות מבחינה קונסטרוקטיבית ולא ניתן יהיה לשימוש אבל ישמור על השוהים בו בחיים.