ניהול חרדים חלק 2:

כמעט כל אשה חרדית בגילאי פוריות אם היא לא בהריון היא מניקה וזה אומר שהיא שואבת חלב ואם יש כמוה עשר או עשרים זה אומר שגם אם תתעלם מזה אתה מנהל מחלבה. זה המצב מה לעשות. ממליצה מאוד לייחד חדר שאיבת חלב עם מקרר מוגדר וכו. היה לנו כזה עשה מאוד טוב לצוות. כבוד. 
חרדים חיים בחברה סגורה וקהילתית באופן הדוק מאוד, הם שזורים זה בזה בכל כך הרבה רמות זה בלתי נתפס עד כמה, אלו קשרים והכרויות שחוצות ערים ארצות ויבשות. אנונימיות היא מושג שכמעט לא קיים בחברה חרדית. כלום לא אנונימי. כל דבר שתגיד או תכתוב לעובד החרדי שלך *מבחינתו* כולם יודעים.

ניהול חרדים חלק 1: הסרטון של הנייה שוחט בתאגיד והצעת החוק של גפני החזירו אותי בגעגוע לארבע השנים בהן ניהלתי בעיקר חרדים במנהל הנדסה בית שמש תובבא. 
מפה לשם הנה שרשור על מה צריך לדעת כשמנהלים עובדים חרדים >> חשוב לי להדגיש שאלו המסקנות שלי, אף אחד לא חייב להסכים איתן. בסופו של דבר זה אוסף התובנות שלמדתי על בשרי מניהול של כ60 עובדים מתוכם כ40 נשים חרדיות וכ10 גברים חרדים (היתר מסורתיים חילונים ודתלים) והן עזרו לי מאוד בניהול רתימה והנעת הצוות לעבודה טובה עד כמה שאפשר בשלטון מקומי.

לאחרונה כמה חברים טובים פנו אלי בענין קניית קרקע במאה מאתיים אלף ש״ח. כדי שעוד כמה שנים הם יקבלו עליה מלא דירות ויסדרו את כל הילדים. תקשיבו, בנדלן אין קיצורי דרך. מי שמציע לכם כזה, משקר או לא מספר לכם את כל האמת. כמו כן להיות יזם נדל״ן זה לא חוג במתנ״ס. זה מקצוע, רציני>> עם אנשי מקצוע אמיתיים. ניסיון וגב כלכלי נדרש ומשמעותי.זה לא תחביב ולא על הדרך. אם אתם הולכים על עסקה כזאת הכל טוב, בתנאי שאתם לוקחים בחשבון שאולי תפרדו מהכסף הזה ולא יצא מזה כלום. בעסקה הזאת אין שום ודאות אין גם צפי ברור ושלא יספרו לכם אחרת. קרקע שאין עליה תכנית מאושרת יכולה

אני מתביישת להודות, כי כולם כנראה ידעו את זה סביבי ורק אני סירבתי להפנים. אנחנו באמת לא ככל העמים, אנחנו אף פעם לא נוכל לחיות פה כמו שהולנדים חיים בהולנד, סדר העדיפות שלנו אף פעם לא יהיה חינוך, רווחה, ספורט, מזג אוויר, מוזיקה, תרבות (חילונית ודתית), ארכיטקטורה, אומנות, ויצירה, את הדברים האלו הבסיסיים, שכל העולם המערבי מקדיש להם משאבים זמן ונחת רוח אינסופית, אנחנו עושים גם אבל תמיד כאירוע משני, בלחץ, בחיסכון ובאווירה הישרדותית, לעולם מרבית התקציבים שלנו יוקדשו קודם כל לבטחון בטיחות אבטחה וכל נגזרת לשונית אפשרית של המילים האלו ורק אחר כך לכל היתר.

שמעו סיפור, משנות ה50 ועד שנות ה90 היה מפעל חמרי נפץ ואבק שריפה בשם תעש נוף ים. בשנות ה90 היה בו פיצוץ ושני אנשים נהרגו ומאז המפעל סגור ונטוש. אף אחד לא טרח לבדוק מה היה בו ומה המשמעות של השארת מפעל שכזה על כל מחסניו נטוש ולא מטופל. מאז הרבה שנים המדינה התלבטה מה לעשות >>

https://twitter.com/attilus/status/1685599740908478464

היו עוד כמה תע״שים כאלו לרבות מחנות צהל שיושבים בלב איזורי הביקוש וגם בהם הקרקע בעייתית ומזוהמת אז המדינה בנתה ביחד עם רמ״י משרד הבטחון ומשרד הגנ״ס מודל תכנוני כלכלי שבו המדינה מקדמת תכנית ומשווקת, ומעלויות השיווק רמ״י תממן את טיהור וניקוי הקרקעות המזוהמות איזה יופי כולם שמחים.

דמיינו שיש לכם בית פרטי בעיר לא גדולה או קטנה, עיר בינונית, עבדתם מאוד קשה בשביל להגיע לזה והמשכנתא שלכם עדיין דופקת, אבל הנה המשפחה מתרחבת, אולי ההורים מבוגרים ומתארחים אצלכם הרבה, אולי סתם החלטתם שצריך עוד שטח. החלטתם להשקיע כסף ולהגדיל את הבית, אולי לחפור מרתף>> אולי לסגור את אחת מהמרפסות שבניתם בזמנו בקומה השניה וכבר אז האדריכלית אמרה לכם שזה לא פרקטי אבל לא הקשבתם לה, לא מופרך נכון? ממש לא. עד היום, בשביל לאשר לכם עוד קצת שטח נדרשתם לאישור של פקיד מחוזי. אחלה בחור אבל רוב הסיכוי שהמשרד שלו בכלל לא בעיר שאתם גרים בה

נועה קירל חרכה הערב את ליברפול,זמן טוב לדבר קצת על חשמל.חשמל כשר.
בואו נתחיל מהתחלה,
כולם מכירים את רוטנברג ותחנת הכוח מ1930.אבל מה צריך כדי שידלק לנו אור? ובכן, מה שצריך (בגדול) הן מערכות ייצור,אגירה,הולכה וחלוקה.
שנים התרגלנו שאת כל זה עושה עבורינו חברה אחת,חברת החשמל>> אבל ב2018 עבר משק החשמל שלנו רפורמה, מהפכה חשמלית אם תרצו. זו נועדה לשחרר את השוק ממונופול רב השנים של חח״י, לפתוח אותו לחדשנות, תחרות ושחקנים חדשים, הרפורמה גם נתנה יעדים לצמצום וייעול החברה, ובתמורה לכל זה, קיבלה חברת החשמל מונופול בשתי פעולות בלבד: ההולכה והחלוקה.
זה פנחס אגב

כשבן ציון לוריא קרא לבתו ארנונה על שם נחל ארנון הנשקף מביתו הדבר מיד מצא חן בעיני שכניו שעוד לא החליטו על שם לשכונה המרוחקת אותה הקימו בירושלים. וכך בשנת 1932 פורסם שמה בעיתון הארץ. שכונת ארנונה >> רוב האנשים לא מכירים את הסיפור היפה הזה, בשביל רובינו ארנונה היא מס חודשי שמשלמים לעירייה על השטח בו אנחנו גרים ובתמורה היא מספקת לנו שירותים עירונים.
גובה תשלום הארנונה בישראל נקבע לפי השטח והשימוש שנעשה בו, ארנונה עסקית היא הגבוהה ביותר, וארנונה למגורים נמוכה. עד כאן ידוע.

שישים שניות על רעידות אדמה לכל המעונין ולכל מי שסימס לי ענבר האם הבית שלי באמת עומד ליפול והאם הסיכון שווה מעבר לגור אצל חמותי בצמוד קרקע תהיו איתי רגע.
בעקרון כל המבנים שהוקמו בישראל משנת 1981 נבנו בהתאם לתקן 413 לעמידות ברעידות אדמה. התקן מורכב וקובע הסתברויות שונות לעוצמת רעש אדמה למבנים מסוגים שונים, המחמיר ביותר למבנים כמו בתי חולים ותחנות כוח שאמורים לעמוד ברעש ובעוצמה החזקים ביותר בלי לזוז. השני למבני ציבור וחינוך שנדרשים גם הם לעמוד ברעש ובעוצמה חזקים מאוד. השלישיים זה מבני מגורים.