Read on Twitter
#פידצבא בהיסטוריה של צה"ל ישנם שני אנשים בלבד שהוענק להם עיטור הגבורה ועיטור המופת: אביגדור קהלני ושלמה (מוני) ניצני. בעוד הראשון מוכר מאוד על השני לא הרבה אנשים שמעו. שלמה נולד ביום האחרון של שנת 1936בכפר חיטים⬇️. 
בילדותו טרם חובר היישוב לחשמל ולמים זורמים. בקיץ של שנת 1955 התגייס לנח"ל המוצנח. כבר מתחילת שירותו נטל חלק בפעולות תגמול . בסתיו 1956 השתתף בקרב ה"מיתלה". כאשר מפקדיו נפגעו מוני לקח על עצמו את הפיקוד והלך לחלץ פצועים. מוטיב שיחזור במהלך הקריירה הצבאית שלו. ⬇️
על פעולותיו זכה ב"עיטור הגבורה": "בשעת הפעולה במצָרים במסגרת 'מבצע קדש' נפתחה אש חזקה על הזחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג הזחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה הזחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מזחל"ם שנסע לפניו.⬇️
העלה את הפצועים לזחל"ם וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב ושיתק אותן. על ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים, וחיי חיילי יחידתו". בשנת 1957 הוא יצא לקורס קצינים חבריו לקורס לא ידעו על מה פעולותיו במבצע קדש אלא רק לאחר ⬇️
כאשר שהוא קיבל את עיטור. הוא השתחרר לאחר 4 שנים הוא חזר לצבא הוא נשלח כנספח צבאי לקונגו לסייע שם בהקמת הצבא ושוב נפוצו סיפורים עליו. הוא לא רק הקים שם צבא אלא גם יצא לקרב בראש יחידה צבאית בעקבות הצלחתו הוא עוטר על ידי נשיא קונגו באות הכבוד הגבוה ביותר.⬇️
לאחר שנתיים באפריקה, בתחילת מלחמת ששת הימים, הוא החליט ביוזמתו לחזור לארץ בראיון למעריב הוא אמר: "החלטתי שאני חוזר לארץ להילחם [...] הרמטכ"ל דאז לא אפשר לי לחזור לארץ בימי המלחמה, אבל הגעתי בדרכים עקלקלות והספקתי גם להשתתף בחלק מהקרבות ברמה עם גדוד 50 של הצנחנים".⬇️
לאחר תום מלחמת ששת הימים הוא פיקד על גדוד 906. לאחר מכן הוא עשה הסבה ב-72' הוא מונה למג"ד גדוד 79 בחטיבה 401. בספמבר - אוקטובר בסיורי המפקדים לקראת העלייה לקו הוא ראה את ההכנות המצריות והבין שעומדת לפרוץ מלחמה בזמן הקרוב. ⬇️
מהראשון באוקטובר התנהל מוני בידיעה, אישית, שהולכת לפרוץ מלחמה. בשל כך, הוא אסף את כל חיילי הגדוד ואמר “תהיה מלחמה”. הוסיף, שלאור זאת אין יותר תרגולים והקפצות מבחן. הגדוד עבר לכוננות"⬇️
ביום הכיפורים לקראת השעה 1100 בבוקר נשלחה פלוגה י' לגזרה הצפונית לחבור לגדוד 9 ובפועל נפרדה מהגדוד. שתי פלוגות הטנקים המקוריות של הגדוד ו' ו- ח' נשלחו לגזרה המרכזית, פלוגה ו' על ציר חביבה לכיוון הפירדאן (מעוז חזיון) ופלוגה ח' ומפקדת הגדוד על ציר טליסמן לכיוון מעוז פורקן.⬇️
הגדוד קיבל אחריות על קו התעלה באיזור מעוזי פורקן ועל כוחות שריון מפלוגות ו’ ז’ מגדוד 184. מוני פיקד על קרב ארוך מורכב ורווי נפגעים מול מאמץ צליחה מצרי באזור מצת בראיון איתו הוא אמר "יצאנו מערבה עד לטסה שם קבלנו פקודה במפקדת החטיבה ונענו מערבה [...]לכיוון פורקן. "⬇️
במהלך התנועה התמודד הגדוד עם מספר מארבים של כוחות קומנדו מצריים. אך למרות זאת הגדוד המשיך להתקד על מנת לחלץ את יושבי אחד המעוזים. מוני פיקד בקור רוח על החיילים, על הוצאת הפצועים ועל חידוש המלאים וכך עשה במשך יממה שלמה ללא הפסקה עד שנפגע בראשו מפגז.⬇️
על פעולותיו ב 6 באוקטובר הוענק לו עיטור המופת. בתיאור המעשה שעליו הוענק לו עיטור המופת כתוב "שב-6 באוקטובר 1973, בגזרה שמול איסמעיליה, הכוח שבפיקודו ביצע התקפות חוזרות ונשנות על ראש הגשר המצרי שבגזרה ובכך שיבש ובלם את מאמץ הצליחה המצרי. ⬇️
מספר הנפגעים של הכוח היה רב. סא"ל ניצני שקד בעצמו לחלץ את נפגעיו, על אף האש הכבדה של האויב. הוא נפצע קשה תוך כדי קרבות הבלימה. כושר מנהיגותו, עמידתו האיתנה, אומץ לבו וקור רוחו נסכו ביטחון בקרב פקודיו וחיזקו את רוחם".⬇️
בימים הראשונים של קרבות הבלימה נמחק גדוד 79. אך, מח"ט 14, אמנון רשף, הקימו מחדש כאשר הוא איחד את שאריות הגדוד עם גדוד 196 בפיקודו של עמרם מצנע.⬇️
אחרי הפגיעה פונה מוני לסורוקה. כתוצאה מפגיעת הראש הקשה, איבד ניצני את מרחב שדה הראייה השמאלי שלו, נגרם לו חוסר התמצאות במרחב ובנוסף הוא סובל מהתקפי אפילפסיה. ואלו רק חלק מהנזקים שהותירה בניצני הפציעה האנושה, עליה הוא מתגבר במלחמה אישית מתמשכת מאז מלחמת יום הכיפורים.⬇️
כנשאל האם היה עושה זאת בשנית הוא ענה ""איזו שאלה, בוודאי שזה מה שהייתי עושה. גם בדיעבד ובראיה לאחור כשאני יודע ומודע למחיר הכבד. אין בי בכלל ספק שהייתי נוהג בדיוק אותו דבר וחוזר על הדברים...⬇️
makorrishon.co.il/nrg/online/54/…
makorrishon.co.il/nrg/online/54/…
הרי לא עשיתי את זה כדי לקבל אות גבורה, מופת או צל"ש כזה או אחר. עשיתי את זה כי זה מה שהיה צריך לעשות באותם רגעים, זה הכול. מישהו היה צריך לעשות את העבודה ואני הייתי שם בזמן הזה".חרף פציעתו נאבק מוני כל הזמן להישאר פעיל בגוף ובנפש. הוא הקים משק שנאלץ למכור אותו בשנות השמונים.⬇️
מוני נפטר ב 6 באוקטובר 2012 ונקבר בהר הרצל.
מסיפורו אפשר ללמוד על גבורה, צניעות הקרב ובעיקר ההבנה טקטית ומערכתית שמתבססת על ניתוח השטח, האויב ללא קשר לנאמר בהערכות המודיעין. לבסוף על העקרון שלא משאירים חיילים בשטח. ⬇️
izkor.gov.il/%D7%A9%D7%9C%D…
מסיפורו אפשר ללמוד על גבורה, צניעות הקרב ובעיקר ההבנה טקטית ומערכתית שמתבססת על ניתוח השטח, האויב ללא קשר לנאמר בהערכות המודיעין. לבסוף על העקרון שלא משאירים חיילים בשטח. ⬇️
izkor.gov.il/%D7%A9%D7%9C%D…
כמו כן, על התמודדות עם פגיעת ראש ששינתה את חייו אך לא עצרה אותם. במותו נכתבו עליו מספר הספדים שתיארו אדם גדול מהחיים במלחמה וצנוע לאחריה.⬇️
haaretz.co.il/news/politics/…
haaretz.co.il/news/politics/…
הספדים שנכתבו בכתב העת "שריון"⬇️
yadlashiryon.com/wp-content/upl…
yadlashiryon.com/wp-content/upl…
המפות ומרבית הצילומים הם מאתר שהקים משרד הביטחון וארכיון צה"ל לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. ⬇️
yomkipurwar.mod.gov.il/Pages/default.…
yomkipurwar.mod.gov.il/Pages/default.…
לבסוף האתר של חטיבה 14 לזכר מלחמת יום הכיפורים שמכיל את האתר של גדוד 79 ובו סיפורים רבים על מוני ועל הגדוד
gdud79.org.il
gdud79.org.il
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
