Dudu Lagziel Profile picture
Nov 11, 2023 14 tweets 5 min read Read on X
/1 לאור העלייה בגרעון באוקטובר ל-2.6%, והצפי להמשך עליות לקראת סוף השנה וביתר שאת ב-2024, שווה לדון (בקצרה) על הרעיון של כלכלת מלחמה, ובפרט על חוב בזמן מלחמה.

שרשור על כלכלת מלחמה וחוב 🧵 Image
/2 כשם שמלחמות הן אירוע צבאי-לאומי, הן גם אירוע כלכלי. דוגמא יפה לכך היא השינוי שעברה הכלכלה האמריקאית עם כניסתה למלחמת העולם השנייה. בשלהי השפל הגדול עם שיעור אבטלה של 25%, המשק האמריקאי עבר לייצור תעשייתי נרחב, ע"ב הוצאה ממשלתית, והאבטלה צנחה ל-10% כמעט בין לילה. Image
/3 עוד דוגמא יפה היא המעברים בין שעון חורף לקיץ (Daylight saving time). בעבר לא היו הזזות השעון שיש היום, אבל המדינות שונות (בפרט, ארה"ב ואירופה) הזיזו את השעונים במהלך מלחמות העולם בכדי להתאים את שעות העבודה לשעות האור ובכך לחסוך באנרגיה (תאורה, חימום ועוד). Image
/4 אבל אחד הדברים הכי חשובים במלחמה הוא עניין ההוצאה הממשלתית והחוב. מלחמת העולם השנייה הייתה אירוע דרמטי מבחינת החוב האמריקאי שקפץ במהרה מרמות של 40% למעל 100% במונחי תוצר. החוב קפץ מ-50 מיליארד ל-258 מיליארד בסוף המלחמה (כמובן שהכלכלה התרחבה מאוד במקביל). Image
/5 זה מעלה את השאלה שמאוד רלוונטית לימינו: כיצד גייסו את החוב הזה? אז ברוכים הבאים לרעיון של אג"ח מלחמה, War bonds. מאחר ומלחמה היא עסק יקר, הממשלה צריכה לגייס הרבה כסף בכדי לממן אותה ואחת הדרכים היא למכור אג"ח *ממותג* לציבור הרחב. Image
/6 הרעיון הוא להנפיק אג"ח עם ריבית נמוכה מריבית השוק (בכל זאת, פטריוטיות זה עסק יקר) ובכך להשיג 2 דברים: (1) מימון בעלות נמוכה יחסית; ו-(2) ריסון כוחות אינפלציונים בצד הביקושים לצריכה הפרטית. לדוגמא, במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשלת ארה"ב גייסה כך כ-185 מיליארד דולר מהציבור הרחב. Image
/7 כמובן שאנשים לא נותנים סתם כסף לממשלה בריבית נמוכה. הדבר הזה חייב לעבור מיתוג מאוד פטריוטי, והכרזות המצורפות שיחקו תפקיד מרכזי בשיווק הזה, אבל לא רק הן. הנה סרטון של באגס באני והלוני-טונס בכדי לרתום את הציבור האמריקאי להשקיע באג"ח מלחמה של ארה"ב
/8 באופן דומה, צ'רלי צ'פלין נקרא לדגל בזמן מלחמת העולם הראשונה בניסיון לשווק אג"ח מלחמה, תחת המיתוג של Liberty Bonds. (בתמונות: צ'פלין מופיע בשנת 1918 בוול סטריט במאמץ לשווק אג"ח של ארה"ב).
Image
Image
/9 הנושא הזה לא פסח על מדינת ישראל לאורך שנות קיומה ואפילו קודם לכן. באפריל 1948 הכריזה מנהלת העם על יוזמת המלווה הלאומי, שהיה מלווה מרצון בריבית של 3% למימון הוצאות המערכה (ביטחונית ולאומית) שעמדו לפתחו של היישוב היהודי ובערבות של קרן היסוד וקק"ל. Image
/10 במלחמת ששת הימים, המדינה יזמה "מלווה ביטחון" שהיה מלווה חובה, וגם במלחמת לבנון הראשונה קבעה הממשלה את "מלווה שלום הגליל" למימון הוצאת המלחמה. העובדה שמדובר במלווה חובה בריבית נמוכה מריבית השוק יצרה במהלך הזה גם מרכיב מיסוי, עם מיתוג (פחות אסתטי) של הלוואה לטובת ביטחון המדינה. Image
/11 ועכשיו אנחנו מתגלגלים לימים הנוכחיים. המלחמה הנוכחית צפויה להגדיל את החוב הממשלתי מרמה של 60% תוצר לרמות בין 65% ל-70%, והגרעון צפוי לגדול השנה למעל ל-4% ובשנה הבאה למעל ל-7% (כל אחוז תוצר הוא בערך 17.5 מיליארד שקל). החישובים הללו כוללים את הוצאות המלחמה והשיקום. Image
/12 אחד הדברים שמעיקים על המשק בתקופה הנוכחית הוא כוח האדם במילואים, אבל ההערכות מדברות על ירידה בהיקפי הגיוס בתחילת 2024. זה יסייע למשק להתכנס לשגרה מסויימת, משום שהיקף המלחמה כרגע מוגבל. המדינה תידרש לגייס חוב בריבית גבוהה, אבל לשם כך אנחנו מחזיקים יחס חוב-תוצר נמוך בשגרה.
/13 בצד החיובי, שע"ח כרגע חזר לרמתו ערב המלחמה, ואפילו ה-"כסף החכם" מתחיל להפנים את המהלך המלחמתי עם ירידה חדה בפריימת הסיכון של מדינת ישראל בימים האחרונים (עדיין לא כמו ערב המלחמה). Image
/14 וזה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת: בהיעדר מלווה ביטחון/אג"ח מלחמה כרגע, מה אפשר לעשות בכדי לסייע לציבור הישראלי ולמדינה? אז התשובה הפשוטה היא: לייצר. ככל שניתן, צריך ליצור, ליזום, ולתרום לעצמכם ולסביבה שלכם כפי שהיה ערב המלחמה ובכך לחזק את הכלכלה.

בהצלחה לכוחותינו באשר הם. 🇮🇱 ❤️

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Dudu Lagziel

Dudu Lagziel Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @DuduLagziel

Feb 13
1/ סיפור מעניין על שני מאמרים שפורסמו בכתב העת היוקרתי PNAS וניתוח סטטיסטי עם בעיה קטנה שיצרה כותרות גדולות. הסיפור מתחיל במאמר הזה מ-2020 שנותן שם מאוד קורקטי לשאלת המחקר: האם רופאים לבנים הורגים ילדים שחורים? או, במילים אחרות, נראה לנו שמצאנו כמו ד"ר מנגלה בפלורידה. Image
2/ המאמר בוחן 1.8 מיליון לידות בפלורידה בשנים 1992-2015, ומנתח את שיעורי התמותה לפי הגזע של התינוק ושל הרופא המטפל. המחקר מראה ששיעור התמותה של תינוקות לבנים הוא 0.3% בלי קשר לזהות הרופא, בעוד אצל תינוקות שחורים זה 0.9% אם הרופא לבן ו-0.4% אם הרופא שחור! מה קורה פה? Image
3/ האם רופאים לבנים לא מטפלים כראוי בתינוקות שחורים? ובכן, שווה להתעכב על נקודה מהותית בניתוח הסטטיסטי פה. בכדי לבחון את האפקט הזה במדויק, היינו רוצים שרופאים לבנים ושחורים יטפלו באותם ילדים בדיוק ואז נשווה את התוצאה. לצערנו, היכולת לקום לתחייה מוגבלת כרגע, אז צריך פתרון אחר.
Read 10 tweets
Feb 6
1/ כל השיח על מגדלי טראמפ בדיר אל-בלח העלה תהיות לגבי מה הנשיא באמת רוצה? האם זו רק אסטרטגיית מו"מ בכדי לכופף את הצדדים, ואם כן, אז איך? לשמחתנו, לאנשי תורת המשחקים 🙋‍♂️ יש מודלים של מיקוח שיכולים לתת הסבר להתנהלות הזו. שרשור קצר על משחקי מיקוח, ג'ון נאש וטראמפ 🧵 Image
2/ הסיפור מתחיל בשנת 1950, אז בחור צעיר בשם ג'ון נאש, לימים זוכה נובל בכלכלה שסיפור חייו גולם בסרט זוכה האוסקר "נפלאות התבונה", מסיים דוקטורט מפרינסטון ומפרסם מאמר קצר על משחקי מיקוח.

(התמונה מהסרט כי ראסל קרואו נראה ה-ר-ב-ה יותר טוב מנאש, תאמינו לי.) Image
3/ המאמר מתפרסם בכתב העת היוקרתי Econometrica (בסה"כ 8 עמודים, שחצי מהם בכלל מיותרים, והוא מצטט רק את פון-נוימן ומרגנשטרן) המתארים משחק מיקוח ואת הפתרון האקסיומטי שלו למשחק. אז בואו נבין תחילה מה זה משחק מיקוח ואיך נראה פתרון אקסיומטי. Image
Read 13 tweets
Jan 18
1/ כמה מחשבות לגבי העסקה לשחרור החטופים, בהסתכלות קדימה. נתחיל עם דו"ח ועדת שמגר. יש מי שחושב שדו"ח ועדת שמגר אמור לשפר את העמדה של ישראל במו"מ עתידי. צר לי לאכזב, אבל גם אם ישראל תאמץ באופן מוחלט את דו"ח שמגר ותעשה זאת בצורה הכי קיצונית שאפשר, סוגיות החטופים לא יפתרו.
2/ האינטרס של ארגוני טרור לחטוף ישראלים, אפילו אם לא יקבלו תמורה ישירה גדולה בעבור זה, לא משתנה מהותית. מבחינתם זה מצב של win-win: אם הם מצליחים לשחרר אסירים זה טוב, אבל גם אם אנחנו נכריז שארגוני הטרור לא יקבלו דבר, וזה יהיה עקבי ואמין לחלוטין, עדיין הם ירצו לחטוף ישראלים.
3/ תחשבו על זה כך. נניח ויש ידיעה משותפת, בינינו ובין חמאס, שהכי הרבה שאפשר לקבל עבור כל חטוף חי זה אסיר אחד? האם זה ישפיע עליהם במו"מ? מבחינתם, אפשר לדבוק בעמדה של 1 תמורת 40, ובמקרה שזה לא עובד, הציבור הישראלי יסבול עוד יותר מכך שאין עסקה.
Read 10 tweets
Nov 21, 2024
/1 יותר מידי אנשים מגיבים לצמד מילים "ממשל צבאי" מבלי להבין מה הן אומרות. ממשל צבאי מחייב את הכוח הכובש לספק רשימה (ממש לא קטנה) של זכויות ושירותים: טיפול רפואי, זכויות קניין, חופש תנועה, זכות לדיור, זכות לפרנסה, זכות להליך הוגן ועוד. Image
/2 המשמעות היא שישראל תידרש להקים מנגנוני ניהול אזרחיים בתוך עזה. כלומר, מערכת אכיפת חוק (משטרה, משפט, בתי סוהר), מערכת רווחה, שירותי רפואה, הקצאת דיור, חלוקת קרקעות ומזון. Image
/3 אפילו אם נתעלם מהעבודה שיש ברשימה דברים שאנחנו בקושי מספקים לאזרחי ישראל, איך בדיוק זה יעבוד עם 2 מיליון איש שממש לא רוצים אותנו, ובהתבסס על כוח אדם ומשאבים שפשוט אין לנו? Image
Read 5 tweets
Oct 15, 2024
בחסות כל הדיונים על תקיפה ואיראן, כמה נתונים בסיסיים שכדאי להכיר לגבי הכלכלה האיראנית. ספויילר: איראן היא מדינה נחשלת וענייה למרות שהיא מחזיקה בעתודות הנפט במקום ה-3 בעולם. 🧵

1/8 Image
נתון ראשון: דמוגרפיה. ערב המהפכה האיראנית, הילודה באיראן עמדה סביב 6 ילדים לאישה. מהר מאוד היא צנחה ועומדת כעת על 1.6 כמו בממוצע מדינות המערב. זה שם אותם בנקודה מעולה מבחינת צמיחה כלכלית פוטנציאל התעסוקה ביחס לאוכלוסיה הוא גבוה (יחס תלות נמוך). אבל זה לא עזר לה.

2/8 Image
למרות שיש באיראן 90 מיליון איש, התוצר שלה (כ-420 מיליארד $) נמוך מזה של ישראל (מעל 500 מיליארד $). אתם יכולים לעשות את החישוב, אבל די ברור שבתוצר לנפש, גם עם שקלול כוח קנייה, האייתולות לא עזרו כל כך לכלכלה האיראנית בעשורים האחרונים.

3/8 Image
Read 8 tweets
Sep 25, 2024
נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הכריז בזמנו על צמצום רגולציה ממשלתית בהמון תחומים, לרבות נדל"ן. כעת נראה שיש שינוי משמעותי בשוק השכירות בבואנוס איירס, עם ירידה דרמטית של 40% במחירי שכירות (במונחים ריאליים) ועלייה של כ-170% בהיצע הדירות. הסבר: 🧵

1/4 >>>> Image
לפני מיליי, הרגולציה קבעה כמה מגבלות על החוזים: מגבלה על ההעלאת מחירים (לפי נוסחה ממשלתית שתלויה בשכר ובאינפלציה), מגבלה על אורך מינימאלי לחוזה (3 שנים) ומגבלה על המטבע (אסור להשכיר בדולרים, רק בפזו). הדבר הזה הביא לירידה משמעותית של היצע הדיור. למה?

2/4 >>>>
כי אתה כבול לחוזה בו השכירות נשחקת ריאלית בקצב גבוה, ואתה תלוי בעדכון מחירים ממשלתי, אז הסיכון לא שווה את זה, ודירות יצאו מהשוק. עכשיו שינו את הכללים ואין יותר רגולציה כזאת, אז השוק הוצף בדירות. תראו מה קרה להיצע הדירות בעיר. מטורף לחלוטין.

3/4 >>>> Image
Read 5 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(