Titles don't mean a thing. Trust me, I'm a PhD. (@bengurionu, Economics\Game Theory).
/2 המשמעות היא שישראל תידרש להקים מנגנוני ניהול אזרחיים בתוך עזה. כלומר, מערכת אכיפת חוק (משטרה, משפט, בתי סוהר), מערכת רווחה, שירותי רפואה, הקצאת דיור, חלוקת קרקעות ומזון. 
נתון ראשון: דמוגרפיה. ערב המהפכה האיראנית, הילודה באיראן עמדה סביב 6 ילדים לאישה. מהר מאוד היא צנחה ועומדת כעת על 1.6 כמו בממוצע מדינות המערב. זה שם אותם בנקודה מעולה מבחינת צמיחה כלכלית פוטנציאל התעסוקה ביחס לאוכלוסיה הוא גבוה (יחס תלות נמוך). אבל זה לא עזר לה.
לפני מיליי, הרגולציה קבעה כמה מגבלות על החוזים: מגבלה על ההעלאת מחירים (לפי נוסחה ממשלתית שתלויה בשכר ובאינפלציה), מגבלה על אורך מינימאלי לחוזה (3 שנים) ומגבלה על המטבע (אסור להשכיר בדולרים, רק בפזו). הדבר הזה הביא לירידה משמעותית של היצע הדיור. למה? 
בשנת 2019, היזם אנקור ג'יין הקים את חברת Bilt Rewards עם הרעיון להנפיק כרטיס אשראי דרכו אפשר יהיה לשלם שכ"ד. עד לאותה נקודת זמן, בעלי דירות ונכסים לא קיבלו תשלום באשראי בשל חוסר רצון לשלם עמלה של כ-2%. הוא רצה לשנות את זה.
הסיפור שלנו מתחיל בחברה בשם Novo Nordisk, שהתחילה את דרכה (תחת שם אחר) בשנת 1923 כחברה דנית לייצור אינסולין ביוזמת חתן פרס נובל לרפואה, אוגוסט קרוג. לאחר מיזוגים ורכישות לאורך השנים, החברה התפתחה כגוף מרכזי לייצור תרופות ומוצרים לטיפול בסכרת.
תמונת המצב של ישראל מבחינת אושר היא טובה מאוד (מקום 4 בעולם) גם אחרי אירועי אוקטובר. הנתונים אומנם נאספו אחרי פרוץ המלחמה, אבל חשוב לציין שהמדד מבוסס על ממוצע 3 השנים האחרונות. אם היינו מסתכלים רק על הנתונים של סוף 2023, ישראל יורדת לתחתית העשירון השני. 
2/ השנה היא 1717, סר אייזיק ניוטון שכנראה סובל ממשבר גיל ה-75, הוא מנהל המטבעה המלכותית. באותם ימים, בריטניה עבדה במערכת דואלית של כסף (silver) וזהב, וניוטון מוציא דו"ח לבית הנבחרים בו הוא מבקש לקבוע את שוויו של מטבע הזהב, ה-guinea, ב-21 שילינג. שינוי קטן ביחס ההמרה, אך מהותי. 
/2 זה הולך ככה. במאה ה-19 מהגרים מאיטליה הגיעו לארגנטינה והם הביאו איתם את הניוקי, מאכל פשוט מבוסס קמח ותפוחי אדמה. המאכל תפס, אבל בצורה מאוד מיוחדת. עם הזמן נוצרה מסורת שנקראת "Dia de Ñoquis", היום של הניוקי, והוא מתקיים בכל 29 לחודש. מה הרעיון? 
/2 הסיפור הכלכלי שלנו מתחיל ב-1918 בשלהי "המלחמה שתסיים את כל המלחמות" (לתייג תחת #תחזיותמדוייקותלשעתן). סוף מלחמת העולם ה-I, בצד המנצח עומדות בריטניה, צרפת וארה"ב, ובצד הפחות מנצח עומדות גרמניה, אוסטריה, הונגריה (ובת חסות פולנית מתחדשת).
2/6 מיליי מבטל מגבלות על סחר (ייבוא וייצוא), מקצץ את התגמולים והפיצויים מפיטורין, מתחיל הפרטות של חברות ממשלתיות, מבטל מגבלות על שוק השכירות, מבטל חסמי מחיר על ביטוחי בריאות, קובע מעבר מחוזים הנקובים במטבע חוץ למטבע מקומי, ועוד רשימה ארוכה של שינויים לא קלים לארגנטינאים. 
/2 הנושא הזה עלה בדיון ש- @itamarcaspi ואני ניהלנו אתמול לגבי הסרטון המדהים המצורף. ברור לכולם שזו אחת השאלות המטומטמות שנשאלו בהיסטוריה של הטלוויזיה, כן? אבל יש כמה סיבות לכך שזו שאלה ממש מטומטמת, ואני אציין את חלקן בכדי להגיע לנקודה המרכזית.
/2 כשם שמלחמות הן אירוע צבאי-לאומי, הן גם אירוע כלכלי. דוגמא יפה לכך היא השינוי שעברה הכלכלה האמריקאית עם כניסתה למלחמת העולם השנייה. בשלהי השפל הגדול עם שיעור אבטלה של 25%, המשק האמריקאי עבר לייצור תעשייתי נרחב, ע"ב הוצאה ממשלתית, והאבטלה צנחה ל-10% כמעט בין לילה. 
/2 אורבן עלה לשלטון לראשונה ב-1998, הוחלף ע"י הסוציאליסטים ב-2002, וחזר לשלטון בבחירות 2010. הרקע לאותן בחירות הייתה תסכול אדיר מהממשלה הסוציאליסטית (כולל הדלפה של אמירות קשות של רה"מ בזמנו לגבי תפקוד הממשלה והשקרים שלה לציבור), ובהתאם הניצחון של אורבן היה מובטח. אבל(!) 
2/ הבהרה חשובה מראש: מי שמחפש פה עניין פוליטי, יתאכזב. היילודה הגבוהה היא מאפיין של כמעט כל חתך אוכלוסיה בישראל. לכן זה לא עניין פוליטי-חברתי, אבל(!) למסקנות בסוף השרשור כן יהיו משמעויות כאלה.
הסיפור מתחיל ב-1737 עם מתמטיקאי שוויצרי בשם ניקולס ברנולי שהציע אתגר מחשבתי בדמות הגרלה. לפני שנתמקד בפרדוקס, כמה מילים על משפחת ברנולי. קשה להגזים בחשיבות של שושלת ברנולי ותרמותה למתמטיקה ולמדע. תחשבו משפחת בנאי של המדע אבל פי 10^10 בתרומה (ואני מ-מ-ש אוהב את משפחת בנאי).
נתחיל, כתמיד, עם 2 סייגים:
קצת רקע.
