Dudu Lagziel Profile picture
Titles don't mean a thing. Trust me, I'm a PhD. (@bengurionu, Economics\Game Theory).
Ofek Profile picture 1 subscribed
Apr 8 13 tweets 5 min read
ליל הסדר יגיע בקרוב ועימו ארוחות אינסופיות במהלכן חלק מהאנשים יאכלו את הראש ליתר הסועדים ללא כל רחמים. בשל הפוטנציאל הגבוה לעלייה במשקל (ובלחץ הדם), הנה שרשור על הכלכלה מאחורי תרופות הפלא לירידה במשקל: אוזמפיק/ויגובי. 🧵

/1 Image הסיפור שלנו מתחיל בחברה בשם Novo Nordisk, שהתחילה את דרכה (תחת שם אחר) בשנת 1923 כחברה דנית לייצור אינסולין ביוזמת חתן פרס נובל לרפואה, אוגוסט קרוג. לאחר מיזוגים ורכישות לאורך השנים, החברה התפתחה כגוף מרכזי לייצור תרופות ומוצרים לטיפול בסכרת.

/2 Image
Mar 20 9 tweets 3 min read
אחרי האזנה לפרק החדש והמומלץ של עזרא קליין על ילודה בעולם המפותח, ועם פרסום מדד האושר העולמי לשנת 2023, כמה מחשבות על אושר, ילודה וישראל. שרשור קצר. 🧵 Image תמונת המצב של ישראל מבחינת אושר היא טובה מאוד (מקום 4 בעולם) גם אחרי אירועי אוקטובר. הנתונים אומנם נאספו אחרי פרוץ המלחמה, אבל חשוב לציין שהמדד מבוסס על ממוצע 3 השנים האחרונות. אם היינו מסתכלים רק על הנתונים של סוף 2023, ישראל יורדת לתחתית העשירון השני. Image
Feb 14 9 tweets 4 min read
1/ מכירים את הסיפור על הפעם ההיא שאחד המדענים הגדולים בהיסטוריה ביצע חישוב לא מספיק מדויק (לכאורה), ובסופו של דבר רוב האימפריות בעולם עברו לשיטה מוניטרית מסוימת? אם לא, אז הנה שרשור קצר על ניוטון, חוק גראשם, כסף וזהב. 🧵 Image 2/ השנה היא 1717, סר אייזיק ניוטון שכנראה סובל ממשבר גיל ה-75, הוא מנהל המטבעה המלכותית. באותם ימים, בריטניה עבדה במערכת דואלית של כסף (silver) וזהב, וניוטון מוציא דו"ח לבית הנבחרים בו הוא מבקש לקבוע את שוויו של מטבע הזהב, ה-guinea, ב-21 שילינג. שינוי קטן ביחס ההמרה, אך מהותי. Image
Feb 8 5 tweets 2 min read
/1 אוקיי, אני בדיאטה כבר שבוע וזה מבאס, אז בואו נפרוק את זה עם אחד מסיפורי הכלכלה-קולינריה היותר משעשעים ששמעתי השבוע: האם אתם יודעים מה הקשר הכלכלי (אמיתי!) בין נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, והמאכל האיטלקי, ניוקי? סיפור כלכלי-קולנרי ב-5 ציוצים. 🧵 Image /2 זה הולך ככה. במאה ה-19 מהגרים מאיטליה הגיעו לארגנטינה והם הביאו איתם את הניוקי, מאכל פשוט מבוסס קמח ותפוחי אדמה. המאכל תפס, אבל בצורה מאוד מיוחדת. עם הזמן נוצרה מסורת שנקראת "Dia de Ñoquis", היום של הניוקי, והוא מתקיים בכל 29 לחודש. מה הרעיון? Image
Feb 7 20 tweets 7 min read
/1 אנחנו ערב אישור תקציב 2024, כאשר הפעילות הצבאית בעזה הופכת ממוקדת יותר, ובדיוק התפרסם מחקר כלכלי חדש על סופו של השפל הגדול ב-27 מדינות. זאת נראית לי כמו הזדמנות טובה לדון בשילוש הקדוש: מלחמות, אינפלציה וזהב. שרשור על הסידור המוניטרי-פיסקלי בשלהי מלחמות גדולות. 🧵 Image /2 הסיפור הכלכלי שלנו מתחיל ב-1918 בשלהי "המלחמה שתסיים את כל המלחמות" (לתייג תחת #תחזיותמדוייקותלשעתן). סוף מלחמת העולם ה-I, בצד המנצח עומדות בריטניה, צרפת וארה"ב, ובצד הפחות מנצח עומדות גרמניה, אוסטריה, הונגריה (ובת חסות פולנית מתחדשת).
Dec 22, 2023 6 tweets 3 min read
1/6 חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, ממשיך בדה-רגולציה אגרסיבית של הכלכלה. אתמול הוא פרסם צו נשיאותי עם מעל ל-300 צעדים חוקיים שיכנסו לתוקף תוך שבוע ויבצעו את אחד ממהלכי הדה-רגולציה הנרחבים בעולם מזה שנים. >> Image 2/6 מיליי מבטל מגבלות על סחר (ייבוא וייצוא), מקצץ את התגמולים והפיצויים מפיטורין, מתחיל הפרטות של חברות ממשלתיות, מבטל מגבלות על שוק השכירות, מבטל חסמי מחיר על ביטוחי בריאות, קובע מעבר מחוזים הנקובים במטבע חוץ למטבע מקומי, ועוד רשימה ארוכה של שינויים לא קלים לארגנטינאים. Image
Nov 24, 2023 15 tweets 5 min read
/1 זה הולך להיות אחד השרשורים היותר חשובים שארשום, בעיקר בגלל הנושא: החטופים ועסקאות השבויים של ישראל. אלא שבניגוד להרבה מלל מיותר בתחום, פה אתן הסבר (מגובה במחקרים) למחיר שישראל משלמת בעסקאות הללו, לצידוק הרציונאלי מאחוריו, ולמה הוא מחייב שהמלחמה תמשך.

תיאוריה של מיקוח 🧵 Image /2 הנושא הזה עלה בדיון ש- @itamarcaspi ואני ניהלנו אתמול לגבי הסרטון המדהים המצורף. ברור לכולם שזו אחת השאלות המטומטמות שנשאלו בהיסטוריה של הטלוויזיה, כן? אבל יש כמה סיבות לכך שזו שאלה ממש מטומטמת, ואני אציין את חלקן בכדי להגיע לנקודה המרכזית.

Nov 11, 2023 14 tweets 5 min read
/1 לאור העלייה בגרעון באוקטובר ל-2.6%, והצפי להמשך עליות לקראת סוף השנה וביתר שאת ב-2024, שווה לדון (בקצרה) על הרעיון של כלכלת מלחמה, ובפרט על חוב בזמן מלחמה.

שרשור על כלכלת מלחמה וחוב 🧵 Image /2 כשם שמלחמות הן אירוע צבאי-לאומי, הן גם אירוע כלכלי. דוגמא יפה לכך היא השינוי שעברה הכלכלה האמריקאית עם כניסתה למלחמת העולם השנייה. בשלהי השפל הגדול עם שיעור אבטלה של 25%, המשק האמריקאי עבר לייצור תעשייתי נרחב, ע"ב הוצאה ממשלתית, והאבטלה צנחה ל-10% כמעט בין לילה. Image
Oct 19, 2023 11 tweets 2 min read
/1 תורת המשחקים, הדיונים ברשת וסיקור תקשורתי.

אפשר לזהות לא מעט אנשים מתוסכלים מהאופן בו הדיונים ברשת מתנהלים ומהאופן בו המלחמה מסוקרת בתקשורת העולמית. מאחר ואג'נדת המחקר המרכזית שלי כרגע היא 'דיון ציבורי', מצרף כמה תובנות שאולי יעזרו לכם. 🧵 /2 הבסיס.

למה ה-NYT, ה-BBC וכל יתר אתרי החדשות בעולם מיהרו להוציא הודעה על כך שישראל הפציצה בית חולים והרגה מאות ילדים, למרות שלא הייתה שום ראייה לכך? (הבית חולים לא הופצץ, אלא החניון לידו; לא נהרגו מאות; הג'יהאד ירה את הרקטה.)
Sep 17, 2023 13 tweets 4 min read
/1 לפני החג הונגריה שוב עלתה לדיון בישראל, ונראה שכדאי להזכיר כמה דברים לגבי שלטון אורבן ומה הוא בדיוק עשה בהונגריה. מראש אציין שזה לא בגלל איזושהי אנלוגיה לישראל (שאני בלאו הכי לא עושה), אלא כי הפרטים במקרה ההונגרי חשובים לדיון הציבורי וצריך להכיר אותם. 🧵 Image /2 אורבן עלה לשלטון לראשונה ב-1998, הוחלף ע"י הסוציאליסטים ב-2002, וחזר לשלטון בבחירות 2010. הרקע לאותן בחירות הייתה תסכול אדיר מהממשלה הסוציאליסטית (כולל הדלפה של אמירות קשות של רה"מ בזמנו לגבי תפקוד הממשלה והשקרים שלה לציבור), ובהתאם הניצחון של אורבן היה מובטח. אבל(!) Image
Aug 31, 2023 20 tweets 5 min read
1/ בשעה טובה חזרנו מרומא, ואני פנוי להתייחס לאחד הנושאים החשובים שנידון לפני ימים אחדים: יוקר המחייה בישראל.

ניגש ישר לעניין. נראה לי שהגורם המשמעותי ליוקר המחייה בישראל לא עלה באמת לדיון, למרות שהוא לגמרי בחירה מודעת של כולנו: היילודה.

שרשור עם גרפים, הסברים והמלצות מדיניות.🧵 Image 2/ הבהרה חשובה מראש: מי שמחפש פה עניין פוליטי, יתאכזב. היילודה הגבוהה היא מאפיין של כמעט כל חתך אוכלוסיה בישראל. לכן זה לא עניין פוליטי-חברתי, אבל(!) למסקנות בסוף השרשור כן יהיו משמעויות כאלה.
Jun 19, 2023 18 tweets 7 min read
כמובטח (אפילו לפני הזמן), שרשור על הפרדוקס שעומד ברקע הסקר המצורף, וזאת לאור פטירתו לפני ימים ספורים של דניאל אלסברג, כנראה אחד הכלכלנים עם סיפור החיים היותר מסעיר שיש הכולל, בין היתר, תאונת דרכים קטלנית, האשמות בריגול והדלפת ענק על מלחמת ויאטנם. 🧵



1/
לפני הפרדוקס, קצת על אלסברג עצמו. הוא גדל בשיקגו בשנות ה-30 להורים יהודים שהתנצרו, ואיבד את אחותו ואימו בתאונת דרכים קטלנית לאחר שאביו נרדם בנהיגה. אחרי סיום הלימודים המוקדמים ב-1952, הוא התגייס לחיל הנחתים של ארה"ב והשתחרר כקצין בשנת 1957. סיים דוק' בכלכלה בהרווארד ב-1962.

2/ Image
Jun 10, 2023 14 tweets 5 min read
כמה כסף אתם מוכנים לשלם בכדי להיכנס להגרלה בה *תוחלת* הזכייה גבוהה יותר מכל מה שחלמתם אי פעם? לצורך העניין, טריליונים על גבי טריליונים של דולרים? זו לא שאלה מכשילה, אלא שאלה בסיסית ועתיקת יומין בתורת ההחלטות, שמייצרת את הבסיס למה שנקרא לימים "פרדוקס סנט-פטרסבורג". שרשור 🧵

1/13 Image הסיפור מתחיל ב-1737 עם מתמטיקאי שוויצרי בשם ניקולס ברנולי שהציע אתגר מחשבתי בדמות הגרלה. לפני שנתמקד בפרדוקס, כמה מילים על משפחת ברנולי. קשה להגזים בחשיבות של שושלת ברנולי ותרמותה למתמטיקה ולמדע. תחשבו משפחת בנאי של המדע אבל פי 10^10 בתרומה (ואני מ-מ-ש אוהב את משפחת בנאי).

2/13 Image
Jun 8, 2023 8 tweets 4 min read
1/ A blast from the past: לאור המצב בטורקיה, ובהמלצת @treasureteen, חזרתי לפרק הנהדר של "ערך מוסף" על טורקיה. בחזרה הזאת לעבר זה יפה לראות שהרוב היה די צפוי כבר ב-2018 (אז הפרק הוקלט) ואולי אף לפני זה.

שרשורון נתונים קצר 🧵
open.spotify.com/episode/6G1oiJ… 2/ טורקיה היא כלכלה מתפתחת, ולכן זה לא כל כך מפתיע שיש לה גרעון במאזן המסחרי ובחשבון השוטף של מאזן התשלומים (ר. גרף מצורף, ב-% תוצר). היא פשוט צריכה לייבא יותר מאשר היא מייצאת בכדי להצמיח את הכלכלה וזה אכן קורה. Image
Nov 22, 2022 12 tweets 5 min read
טוב, הגיע הזמן לעשות כבוד לאחת התופעות הסטטיסטיות הנחמדות: פרדוקס סימפסון!

שרשור קצר על אפליית נשים (שלא באמת קרתה בפעם ההיא), חיסונים שגורמים (לכאורה) לאנשים לחלות יותר, ומחירי נדל״ן יורדים למרות שהמחיר הממוצע רק עולה. Image נתחיל, כתמיד, עם 2 סייגים:

1) למרות שהוא נקרא ״פרדוקס״, הוא לא באמת כזה. במתמטיקה משתמשים במילה "פרדוקס" בכדי לתאר תוצאות לא אינטואיטיביות.

2) רוב הנתונים שמופיעים פה הם רק להמחשה, ולא נתוני אמת (למרות שהמקרים כן התרחשו). המטרה היא שהדוגמאות יהיו קלות לקריאה.
Oct 8, 2022 15 tweets 5 min read
חול המועד סוכות בפתח, ולצערנו כנראה שיהיו גם לא מעט פקקים. אז אם אתם מחפשים נושא שיחה נחמד לשהייה באוטו, בואו נסקור בקטנה את הפרדוקס (שמוזכר לא מעט בדיונים פה ברשת) ומראה כיצד *תוספת* של כביש יכול *להגדיל* את זמן הנסיעה לכולם!

שרשור קצר על פרדוקס ברס 🧵 קצת רקע.

הפרדוקס שוכן בתחום של משחקי עומס (congestion games) שזה תחום בתוך "משחקי פוטנציאל" (potential games). המקור למשחקים הללו הוא מאמר של רוזנטל, איש תורת המשחקים, מ-1973, למרות שאת המונח "משחק פוטנציאל" קבעו דב מונדרר ולויד שפלי ב-1996, שגם הוכיחו שקילות בין המשחקים.
Oct 6, 2022 6 tweets 2 min read
1/ אני רוצה להתייחס לנקודה הזו דווקא מכיוון של חוקרים באקדמיה, ותלמידי מחקר בפרט. (אני מדגיש מראש שאלו דברים שעבדו עבורי, ולא בהכרח נכונים לאנשים אחרים.)

לאורך קריירה מחקרית, וגם בתחילת הדוקטורט, יש דחף תמידי לקחת עוד משימות מחקריות במקביל. שיתופי פעולה הם חלק אינטגרלי מהמקצוע. הרווח הוא ברור. יותר שיתופי פעולה ופרוייקטים = יותר מחקרים ומאמרים במקביל. על זה אנחנו נמדדים.

בנוסף, יש אלמנט קריטי של סיכון. אי אפשר לדעת מראש איזה פרוייקט ימריא או יתרסק, ולכן הרצון לקחת הרבה פרוייקטים במקביל זה סוג של גידור סיכונים.

אז, מה הבעיה?
Oct 6, 2022 5 tweets 1 min read
פינת הפודקאסט, והפעם פרק שעוסק בתחב"צ בחינם.

הנקודה הראשונה שאהבתי הייתה התייחסות הדואלית לאגרות גודש במקביל לשיפור בתחב"צ. זה עולה מתובנה לא טריוויאלית שנוגעת לש"מ הכללי שנוצר במערכת עם הפעלה של אגרות גודש.

זה עובד כך >>
freakonomics.com/podcast/should… אגרות גודש באות לצמצם אי-יעילות, ולכן הפעלה שלהן יכולה להעביר אנשים לתחב"צ או לשינוייי לו"ז בנסיעה. לכאורה זה רווח מיידי.

אלא מה?

הדבר הזה משית עלות נוספת על הנוסעים הקיימים בתחב"צ. ברגע שאנשים עוברים מהרכב הפרטי לתחב"צ, אז היא יותר עמוסה ומתעכבת יותר, ולכן נוצר אפקט נגדי. >>
Jul 21, 2022 15 tweets 5 min read
1/ ישראל אומן קיבל פרס נובל בכלכלה על תרומתו בתחום של תורת המשחקים. זה ידוע. אבל, האם אתם יודעים על מה בדיוק ניתן הפרס? כלומר, מה המחקרים שלו הראו?

אז, בואו ניקח 5 דקות, כולל 2 דקות לסרטון של אנדרה אגאסי(!) מסביר תובנה של אומן, בכדי ללמוד קצת על תורמתו ההיסטורית לתורת המשחקים. 2/ נתחיל בסייג מתבקש. התרומה של אומן לתחום היא כנראה הגדולה ביותר אי פעם של חוקר בודד. אי אפשר לסכם את כולה בשרשור. אומן עסק בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, שיווי משקל (ש"מ) מתואם, מושג הידיעה ועוד ועוד. הרשימה לא נגמרת.

לכן אתמקד בתרומתו בנושא עם נטייה יותר יישומית: משחקים חוזרים.
Jul 4, 2022 9 tweets 2 min read
יש לי 5 דקות פנויות (הגדולים בחוג, הקטנים משחקים, וד"ר גולן בתורנות 🤦), אז משהו קטן על משכנתא שלקחנו ב-2019.

במקור לא רצינו לקנות דירה (אני בכלל רציתי להישאר בת"א... היוש #פידתכנון), אבל אז אנשים ויתרו על הזכייה במחיר למשתכן בגליל ים, ולכן הייתה לנו את האפשרות לקנות במיידי.
> על הנייר, היה ברור שזאת עסקה מעולה (קנייה בעלות של 20K ש"ח למ"ר), לכן היה צריך לתכנן משכנתא.

המחשבה שלי בזמנו (כמובן לפני עידן הקורונה) הייתה שהאינפלציה תרים ראש בקרוב, כי ריבית אפס והרחבות כמותיות לאורך עשור מייצרות בועות. גדולות.

אז ניסיתי לצמצם הצמדה למדד.
Jul 2, 2022 6 tweets 2 min read
הציוץ הזה, והדיונים הנוספים הבוקר ב-#פיד_תחבורה ו- #פיד_תכנון העלו בי את התהייה הבאה: כמה הטרוגניות יש באוכלוסיה בישראל ביחס להעדפות המגורים? כלומר, אני באופן אישי ממש מעדיף מרחב עירוני צפוף. ד"ר גולן תעיד שאני לא מפסיק לבלבל לה את המוח על זה. היא פחות.

זה דיון די קונקרטי. >> אנחנו בזמנו התלבטנו בזה מאוד כאשר היינו עם 4 ילדים בת"א, ות'כלס אני לא יודע איך זה היה מתפתח אם לא היינו עוברים לגליל ים (מחיר למשתכן וזה).

אומנם היינו יותר קרובים לאזורי בילוי, מסחר, ושירותים, אבל כבר בילד השני, ובטח בשלישי ומעלה אתה מבין שאתה פחות מנצל את זה. >>