Read on Twitter
/1 לאור העלייה בגרעון באוקטובר ל-2.6%, והצפי להמשך עליות לקראת סוף השנה וביתר שאת ב-2024, שווה לדון (בקצרה) על הרעיון של כלכלת מלחמה, ובפרט על חוב בזמן מלחמה.
שרשור על כלכלת מלחמה וחוב 🧵
שרשור על כלכלת מלחמה וחוב 🧵
/2 כשם שמלחמות הן אירוע צבאי-לאומי, הן גם אירוע כלכלי. דוגמא יפה לכך היא השינוי שעברה הכלכלה האמריקאית עם כניסתה למלחמת העולם השנייה. בשלהי השפל הגדול עם שיעור אבטלה של 25%, המשק האמריקאי עבר לייצור תעשייתי נרחב, ע"ב הוצאה ממשלתית, והאבטלה צנחה ל-10% כמעט בין לילה.
/3 עוד דוגמא יפה היא המעברים בין שעון חורף לקיץ (Daylight saving time). בעבר לא היו הזזות השעון שיש היום, אבל המדינות שונות (בפרט, ארה"ב ואירופה) הזיזו את השעונים במהלך מלחמות העולם בכדי להתאים את שעות העבודה לשעות האור ובכך לחסוך באנרגיה (תאורה, חימום ועוד).
/4 אבל אחד הדברים הכי חשובים במלחמה הוא עניין ההוצאה הממשלתית והחוב. מלחמת העולם השנייה הייתה אירוע דרמטי מבחינת החוב האמריקאי שקפץ במהרה מרמות של 40% למעל 100% במונחי תוצר. החוב קפץ מ-50 מיליארד ל-258 מיליארד בסוף המלחמה (כמובן שהכלכלה התרחבה מאוד במקביל).
/5 זה מעלה את השאלה שמאוד רלוונטית לימינו: כיצד גייסו את החוב הזה? אז ברוכים הבאים לרעיון של אג"ח מלחמה, War bonds. מאחר ומלחמה היא עסק יקר, הממשלה צריכה לגייס הרבה כסף בכדי לממן אותה ואחת הדרכים היא למכור אג"ח *ממותג* לציבור הרחב.
/6 הרעיון הוא להנפיק אג"ח עם ריבית נמוכה מריבית השוק (בכל זאת, פטריוטיות זה עסק יקר) ובכך להשיג 2 דברים: (1) מימון בעלות נמוכה יחסית; ו-(2) ריסון כוחות אינפלציונים בצד הביקושים לצריכה הפרטית. לדוגמא, במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשלת ארה"ב גייסה כך כ-185 מיליארד דולר מהציבור הרחב.
/7 כמובן שאנשים לא נותנים סתם כסף לממשלה בריבית נמוכה. הדבר הזה חייב לעבור מיתוג מאוד פטריוטי, והכרזות המצורפות שיחקו תפקיד מרכזי בשיווק הזה, אבל לא רק הן. הנה סרטון של באגס באני והלוני-טונס בכדי לרתום את הציבור האמריקאי להשקיע באג"ח מלחמה של ארה"ב
/8 באופן דומה, צ'רלי צ'פלין נקרא לדגל בזמן מלחמת העולם הראשונה בניסיון לשווק אג"ח מלחמה, תחת המיתוג של Liberty Bonds. (בתמונות: צ'פלין מופיע בשנת 1918 בוול סטריט במאמץ לשווק אג"ח של ארה"ב).
/9 הנושא הזה לא פסח על מדינת ישראל לאורך שנות קיומה ואפילו קודם לכן. באפריל 1948 הכריזה מנהלת העם על יוזמת המלווה הלאומי, שהיה מלווה מרצון בריבית של 3% למימון הוצאות המערכה (ביטחונית ולאומית) שעמדו לפתחו של היישוב היהודי ובערבות של קרן היסוד וקק"ל.
/10 במלחמת ששת הימים, המדינה יזמה "מלווה ביטחון" שהיה מלווה חובה, וגם במלחמת לבנון הראשונה קבעה הממשלה את "מלווה שלום הגליל" למימון הוצאת המלחמה. העובדה שמדובר במלווה חובה בריבית נמוכה מריבית השוק יצרה במהלך הזה גם מרכיב מיסוי, עם מיתוג (פחות אסתטי) של הלוואה לטובת ביטחון המדינה.
/11 ועכשיו אנחנו מתגלגלים לימים הנוכחיים. המלחמה הנוכחית צפויה להגדיל את החוב הממשלתי מרמה של 60% תוצר לרמות בין 65% ל-70%, והגרעון צפוי לגדול השנה למעל ל-4% ובשנה הבאה למעל ל-7% (כל אחוז תוצר הוא בערך 17.5 מיליארד שקל). החישובים הללו כוללים את הוצאות המלחמה והשיקום.
/12 אחד הדברים שמעיקים על המשק בתקופה הנוכחית הוא כוח האדם במילואים, אבל ההערכות מדברות על ירידה בהיקפי הגיוס בתחילת 2024. זה יסייע למשק להתכנס לשגרה מסויימת, משום שהיקף המלחמה כרגע מוגבל. המדינה תידרש לגייס חוב בריבית גבוהה, אבל לשם כך אנחנו מחזיקים יחס חוב-תוצר נמוך בשגרה.
/13 בצד החיובי, שע"ח כרגע חזר לרמתו ערב המלחמה, ואפילו ה-"כסף החכם" מתחיל להפנים את המהלך המלחמתי עם ירידה חדה בפריימת הסיכון של מדינת ישראל בימים האחרונים (עדיין לא כמו ערב המלחמה).
/14 וזה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת: בהיעדר מלווה ביטחון/אג"ח מלחמה כרגע, מה אפשר לעשות בכדי לסייע לציבור הישראלי ולמדינה? אז התשובה הפשוטה היא: לייצר. ככל שניתן, צריך ליצור, ליזום, ולתרום לעצמכם ולסביבה שלכם כפי שהיה ערב המלחמה ובכך לחזק את הכלכלה.
בהצלחה לכוחותינו באשר הם. 🇮🇱 ❤️
בהצלחה לכוחותינו באשר הם. 🇮🇱 ❤️
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
