Nitzan David Fuchs Profile picture
Jul 28 12 tweets 4 min read Read on X
דה-אסקלציה בכל מחיר

מי שמופתע מהתגובה המאופקת של ממשל ביידן למתקפה של חיזבאללה, כנראה לא היה קשוב 9 חודשים. הממשל מחוייב לדה-אסקלציה, גם נוכח התגרויות איראניות בוטות. השאלה המרכזית היא איך ישראל יכולה לנווט במציאות הזו. ⛓️ Image
"דה-אסקלציה" הפכה למנטרה בשיח האסטרטגי של הממשל. ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, מרבה להשתמש במונח בהקשרים מגוונים, מעזה ועד אוקראינה. במאמר מנובמבר 2023, סאליבן אף התהדר בהצלחת הממשל בדה-אסקלציה של משברים בעזה - טענה שנותרה על כנה גם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, > Image
> ללא בחינה ביקורתית של יעילות הגישה. foreignaffairs.com/system/files/p…
אבל מהי ״דה-אסקלציה״? מקור האסטרטגיה בסדר העדיפויות של ממשל ביידן: סין כאתגר מרכזי, כל השאר - כולל איראן - בעדיפות משנית. סדר העדיפויות מכתיב מדיניות של הפגת מתחים (דה-אסקלציה) עם איראן, תוך העדפת ערוצים דיפלומטיים על פני עימות צבאי, במטרה לפנות משאבים להתמודדות עם האתגר הסיני.
האסטרטגיה הניבה תוצאות מעורבות. בעוד שהחייאת הסכם הגרעין נכשלה, הושגו הבנות על הקלה בסנקציות תמורת ריסון איראני. טהרן המשיכה בהעשרת אורניום, אם כי בקצב מתון, והגבירה את תמיכתה ברוסיה, תוך שיפור מעמדה הבינלאומי.
הממשל מצדו העדיף להתעלם מהתפתחויות אלו בתמורה לשקט יחסי. axios.com/2023/05/30/ira…
אירועי ה-7 באוקטובר ערערו את היציבות האזורית, אך לא שינו את האסטרטגיה האמריקאית. הממשל ממשיך לדבוק בדה-אסקלציה, בניסיון להכיל את הלחימה בעזה ולמנוע הסלמה אזורית רחבה. גם נוכח התקפות על כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק, התגובה נותרה מרוסנת, עם הסלמה מוגבלת רק לאחר אבדות אמריקניות.
האיום החות'י על חופש השיט בים האדום - אינטרס אמריקני חיוני היסטורית - זכה אף הוא לתגובה מאופקת, המתמקדת בסיכול התקפות ולא בפעולה מקיפה נגד החות׳ים. usni.org/magazines/proc…
שיאה של מדיניות הדה-אסקלציה היה בתגובה להתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024. בעוד וושינגטון ראתה בסיכול ההתקפה ניצחון להגנה האווירית האזורית, בטהרן ובבירות אזוריות אחרות, האירוע עשוי להתפרש כהוכחה ליכולת איראנית לתקוף בעלת ברית אמריקנית ללא תגובה כמעט.
ארה״ב נותנת לאיראן להתנהג באופן יותר ויותר תוקפני, מה שלמרבה האירוניה רק מגדיל את הסיכוי למשבר שיכריח אותה להגיב (להרחבה ראו כאן, paywall): greatgame.blog/2024/04/17/%d7…
המשך האסטרטגיה צפוי גם תחת הנהגה דמוקרטית עתידית. ישראל תצטרך להפנים כי תמיכה אמריקנית ביוזמות צבאיות תהיה מוגבלת, גם במחיר של חיזוק איראן וציר ההתנגדות. ובזמן שממשל טראמפ אולי ינקוט גישה אגרסיבית יותר כלפי טהרן, ספק אם יהיה לו את הרצון למלחמה אזורית.
תודה לכם על הקריאה! אם מצאתם ערך בשרשור, אשמח אם תתנו לייק וצייצו מחדש את הציוץ הראשון כדי שיגיע לעוד אנשים. מוזמנים גם לעקוב לעוד פוסטים. תודה!

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Nitzan David Fuchs

Nitzan David Fuchs Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @nitzandfux

Jul 7
מעט אחרי הכניעה היפנית הוציא המאייר קאטו אטסורו אוסף של קריקטורות הלועגות למלחמה ומקבלות בחום את ״המתנה השמיימית״ של דמוקרטיה מהכובש האמריקני. קאטו הוא מעניין משום שעד לפני רגע היה אחד המאיירים הארסיים של יפן הקיסרית. מה גרם לשינוי? ⛓️ Image
אפשר לטעון שאין שינוי, וקאטו פשוט שינה נאמנות עם השינוי בזמנים. אבל באותה מידה הוא היה יכול לרדת למחתרת ולהפיץ תעמולה לאומנית נגד הכובש האמריקני. הוא היה יכול פשוט לתאר את יפן ההרוסה. הוא היה יכול להתאבל על המתים.
הוא לא עשה זאת.
השאלה היא למה.
הנה קריקטורה אחרת מאותו אוסף. גבר ואישה מאזינים לנאום הכניעה של הקיסר, ב-15 באוגוסט 1945. הכיתוב לועג לטיפשות של מאבק בפצצות אטום עם חניתות במבוק. אבל מה שנראה טיפשי ב-15 באוגוסט 1945, היה התוכנית הלאומית של יפן ב-14 באוגוסט. איך משהו שהיה נראה הגיוני הופך מטופש? Image
Read 12 tweets
Jul 5
אמירה רווחת שאם אתם מתלבטים בין בית הקלפים לפולישוק, זה כנראה פולישוק.
אבל מה אם המשבר הפוליטי-חברתי שלנו הוא באמת מבית הקלפים? והדרך היחידה לפתור אותו מתחילה בהבנת הבעיה של בית הקלפים?
שרשור פוליטי-פילוסופי. ⛓️ Image
אנחנו הולכים להתמקד בפרק הראשון בעונה הראשונה, הפרק שבעצם מניע את כל הסדרה לחיים. נכון שבית הקלפים היא יצירה בדיונית, האנשים והאירועים בה מעולם לא קרו, אך היא מבוססת על אירועים ודמויות אמיתיים בתולדות ארה״ב ועל הניסיון האישי של יוצר הסדרה. npr.org/2015/04/14/399…
לא לחינם קלינטון טען שבית הקלפים היא ייצוג נאמן של מה שמתחולל בקונגרס. עבורנו קל יותר לדון ברעיונות דרך סיפורים מאשר דרך אירועים אמיתיים. אנחנו לא מחפשים להוכיח את הרעיון דרך הסיפור, אלא להסביר אותו. זה תמיד היה תפקידם של מיתוסים - להמחיש ולהעביר ידע. csmonitor.com/The-Culture/Cu…
Read 20 tweets
Jun 20
נקודה בנוגע ל״הרס רעיונות״:
רבים מצביעים על לקיחת השטחים מגרמניה הנאצית בסוף מלחמת העולם השנייה כנימוק ללקיחת שטחים מהפלסטינים כ״עונש אפקטיבי״ על הפלישה לעוטף. אני חושב שאנשים לא מעריכים את המטרה מאחורי לקיחת השטחים במקרה הגרמני: עיצוב מחדש של הזהות הגרמנית.
שרשור.
הנה השטחים שנלקחו מגרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה (צהוב כהה) ובסוף מלחמת העולם השנייה (צהוב בהיר). נתמקד ברשותכם בשטחים במזרח שנלקחו בסוף מלחמת העולם השנייה: למה דווקא השטחים הללו? Image
יש כמה סיבות, אחת מהן נוגעת לעיצוב מחדש של גרמניה: השטחים הללו היו בסיס העוצמה של אצולת הקרקעות הפרוסית, היונקרים, שזוהו כמקור לאנטי-ליברליות, אנטי-מערביות ומיליטריזם בגרמניה. סיפוח השטחים בבת אחת חיסל את אחת הקבוצות הכי חזקות בפוליטיקה הגרמנית, ודחפה את גרמניה לכיוון מערבי.
Read 13 tweets
May 30
נקודה שאני רוצה לחדד בעקבות השרשור על טרנס-לאומיות: מוסדות בינלאומיים אינם מנוגדים למערכת עולמית המבוססת על ריבונות מדינתית. הם הופכים כאלה כשהם צוברים כוח שלא ניתן להם בהסכמת המדינות החברות. דוגמה קצרה תבהיר זאת. Image
ארגון הסחר העולמי (WTO) הוקם ב-1995. הצטרפות לארגון מותנת ביישום הדרישות שלו בתחום הסחר, וחברות הארגון מעצבות יחד את החוקים של מערכת הסחר הבינלאומית באמצעות משא ומתן. הארגון גם כולל מנגנון יישוב סכסוכים, אליו המדינות החברות צריכות לפנות.
ארגון הסחר העולמי בתחילתו שיקף מערכת עולמית בה הריבונות המדינתית היא הסמכות העליונה. המדינות הן שקובעות את החוקים והארגון אמור לפעול רק על-פי החוקים שקבעו המדינות החברות. מכאן שהסמכות שלו נובעת אך ורק מהסכמת המדינות הריבוניות.
Read 12 tweets
May 29
למי שמרגיש שישראל עומדת בפני צונאמי מדיני, כדאי להכיר את המחנה הטרנס-לאומי שאחראי לחלק ניכר מהלחץ. שרשור מדיני-רעיוני ⛓️. Image
בספרו ״ריבונות או כניעה״ ד״ר ג׳ון פונטה מנתח את המערכת העולמית ככזו הנעה מבין-לאומיות (internationalism) לטרנס-לאומיות (transnationalism). מערכת בין-לאומית היא מערכת בה מדינות ריבוניות משתפות פעולה בהתאם לאמנות וחוקים שהסכימו להן מראש. Image
הסמכות הריבונית הגבוהה ביותר במערכת היא המדינה, שפועלת בראש ובראשונה לשמור ולאכוף את ריבונותה.
Read 30 tweets
May 28
נדמיין שמחר בבוקר כל יכולות ייצור השבבים של טאיוואן עוברות לארה״ב. התרומה של טאיוואן לתעשיית השבבים *מתאפסת*. האם עדיין האי חשוב אסטרטגית לארה״ב? כמובן. בגלל המיקום שלו. שרשור גיאו-אסטרטגי. ⛓️ Image
כדי להבין את החשיבות של טאיוואן צריך להקדים ולהפריך מיתוס גיאופוליטי נפוץ, בנוגע לחסינות האמריקנית בין שני אוקיינוסים. לפי המיתוס ארה״ב צמחה כאומה מבודדת מן העולם, חיה בבטחה הודות לאוקיינוסים המפרידים אותה מאירו-אסיה. בזמן שאין מכחיש שהאוקיינוסים מקשים על פלישה לצפון אמריקה, >
>האמריקנים לא חיו בבטחה.
הביטחון האמריקני היום הוא תוצאה של תהליך היסטורי בו ארה״ב מצד אחד התעצמה ימית, בעוד האיום הימי הכי גדול עליה דעך - האימפריה הבריטית. עבור האמריקנים של המאה ה-19 פלישה מבריטניה בהחלט הייתה איום ממשי, והרפובליקה הצעירה סערה בדיונים כיצד להתמודד עם האיום. Image
Read 12 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(