לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵
—
ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.
חייבים להגיב! החליט>
ראש הממשלה אשכול.
היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.
לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.
וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.
המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים.
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.
הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.
כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.>
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.
באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה.
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.
בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.
במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.
רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את>
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.
עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.
וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים>
נרחבים בעולם.
המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.
אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז.
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.
מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
🇩🇿 🇲🇦 שרשור על אחת היריבויות הגדולות והיצריות של המזרח התיכון (ויש כאלה, כמו שאנחנו יודעים): הסכסוך בין אלג׳יריה ומרוקו.
היא נשמעת כמו קלאסיקה מזרח תיכונית, שכוללת - איך לא - בחישה של איראן ושימוש בישראל כקלף.
בואו לפרק הבא בסדרת ״סכסוכי המזרח התיכון״🧵⬇️
כמו סכסוכים רבים, שורשי הסכסוך נמצאים בקולוניאליזם הצרפתי. בתחילת המאה ה-20 הייתה לצרפת שליטה (עם מאפיינים שונים) גם על אלג׳יריה וגם על מרוקו.
אך כשצרפת עזבה את האזור, גורלם של אזורים בגבול בין המדינות, שלפני הקולוניאליזם היו בריבונות של מרוקו (לעמדתה לפחות), נותר במחלוקת.
אזורים אלו (בשאר ותנדוף), שבהם יש גם משאבים טבעיים, סופחו ע״י הצרפתים לאלג׳יריה - אך מרוקו טענה לבעלות עליו.
וכשאלג׳יריה קיבלה עצמאות, היא לא הייתה מוכנה לותר על השטח. מתח זה הוביל ב1963 ל״מלחמת החולות״ שנגמרה בהפסקת אש.
היו מאז עוד תהפוכות, אך עד היום האזור נשלט ע״י אלג׳יריה.>
דמוגרפיה מאוד משפיעה על הכלכלה. ו״הדיבידנד הדמוגרפי״ יכול לשנות את הגורל הכלכלי של אומה שלמה, אם מנצלים אותו נכון.
מה זה בכלל? איזה דוגמאות יש לביטוי של המונח הזה בפרקטיקה? ואיך הוא רלוונטי להתפתחויות במזרח התיכון?
שרשור⬇️🧵
מדינות רבות חוות תקופה שבה הן עוברות מקצב ילודה גבוה לקצב ילודה נמוך - עקב פיתוח, שינויי תרבות או מדיניות ממשלה.
כשזה קורה, בדור הבא יהיו פחות ילדים מהדור הקודם.
פירמידת הגילים, שבה כל שורה מייצגת קבוצת גיל, תעבור ממבנה פירמידלי שמייצג ילדים רבים למבנה עם ״בליטה״ בגילי ביניים.
מדינה בשלב זה תוכל (אך לא תמיד, ראו להלן) להנות מכמה עשורים של צמיחה כלכלית גוברת - אותו ״דיבידנד דמוגרפי״.
למה?
יותר עובדים כחלק מהאוכלוסייה שווים יותר ייצור ופעילות כלכלית.
״יחס התלות״, היחס בין אוכלוסייה שלא עובדת (כי היא זקנה או צעירה) לבין זו שעובדת, הוא נמוך בשנים אלו.
אתמול התפרסמה תחזית הצמיחה החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (מתפרסמת פעמיים בשנה).
מה היא אומרת על כלכלות המזרח התיכון? שרשור עם התחזיות של הקרן למדינות נבחרות ופרשנות קצרה שלי ⬇️🧵
—
🇮🇷 נתחיל באיראן. לאחר צמיחה של 5% ב2023, הקרן חוזה 3.7% ב2024. צמיחה גבוהה! איך זה יכול להיות>
במדינה מוכת-סנקציות וניהול כלכלי כושל כמו איראן?
יש תשובה ברורה: ייצוא הנפט האיראני, בפרט לסין, הולך וגובר. זה לא מצביע על עוצמה כלכלית אלא על סדק מוכר וגובר במשטר הסנקציות. מן הסתם זה מסייע למשטר האיראני להשיג את יעדיו.
כמובן שצמיחה זה לא חזות הכל. צריך גם>
לנתח נתונים אחרים ומגמות נוספות כדי לשקף את התמונה. אם מסתכלים באיראן על אינפלציה, שכר ממוצע, מה קורה למעמד הביניים ועוד - רואים תמונה אחרת משמשקפת הצמיחה. פירוט ממוקדם יותר מהשנה בשרשור המצורף (שדורש עדכון בהזדמנות)⬇️
״בעיית שלושת הגופים״ בנטפליקס הייתה זרז עבורי להשלים את קריאת הטרילוגיה מאת ליו צשין.
לקח זמן אבל סיימתי אותה, ובא לי לשתף מגה-שרשור עם מחשבות למי שכבר קראו, שאולי יקראו ולא אכפת מספויילרים או שבכל מקרה לא יקראו.
ואכן יש פה את כל הספויילרים בעולם, ראו הוזהרתם.
***ספויילרים***
בשרשור: 1. סיכום קצרצר של הטרילוגיה כהקדמה 2. צמתים בסדרה שבהם האנושות הייתה יכולה למנוע את הסוף ולא מנעה 3. כשלים מודיעיניים של האנושות שסייעו לסוף להגיע 4. רשימת קונספטים mind blowing בסדרה 5. פרשנות כללית על הסדרה
חפירה ארוכה, ולא מצפה לטרפיק רב. מתחילים🧵⬇️
***ספויילרים***
1. סיכום הכי קצר שאפשר של הטרילוגיה⬇️
בספר 1 מדענית סינית משדרת לחלל מסרים על כדור הארץ והאנושות מגלה שציויליזציה חייזרית, הטריסולרים, קלטה אותם ותפלוש לכדור הארץ תוך 400 שנה. בינתיים הטריסולרים חוסמים לאנושות מחקר פיזיקלי מתקדם כדי שלא תוכל להתמודד עם הפלישה.
📸 🇱🇧 שרשור תמונות של המקומות והנופים בלבנון שבהם ודאי היינו מבקרים כל הזמן - אם השכונה שלנו הייתה יותר ״נורמלית״.
אסקפיזם בלי מלחמות וטרור🧵⬇️
———
נתחיל ממפל באתארא המדהים. לא צריך
תיאור, התמונה מספיקה - קשה להאמין שהיא אמיתית.
>
הלאה.
זו קלישאה, אבל בירות היא עיר תוססת ומרתקת.
תמצאו בה בתי קפה, חיי לילה, שווקים, כנסיות ומסגדים מהממים, חופים, טיילת ליד הים, אוכל מקומי ומוזיאונים (כולל המוזיאון הלאומי שמאכלס מוצגים רבים על ההיסטוריה של לבנון).>
ואם כבר אנחנו בבירות, לא לשכוח לתת כבוד לקהילה היהודית ההיסטורית בבית הכנסת מגן אברהם. כיום הוא לא פעיל כמובן ונפגע בפיצוץ הנמל בבירות.>