לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵
—
ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.
חייבים להגיב! החליט>
ראש הממשלה אשכול.
היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.
לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.
וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.
המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים.
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.
הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.
כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.>
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.
באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה.
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.
בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.
במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.
רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את>
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.
עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.
וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים>
נרחבים בעולם.
המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.
אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז.
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.
מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
איך קורסות דיקטטורות? האם תהיה הפיכה וישתנה המשטר באיראן בגלל המלחמה?
בואו נראה איך זה יכול להיראות בפועל, כי יש פה משמעות למדיניות שלנו.
ואולי קצת דל״פ. שרשור⬇️🧵
יש בעיניי שני מודלים להפיכה כמו זו שאנחנו רוצים באיראן:
1️⃣ עלייה של *כוח צבאי חלופי* שגובר על הכוח הצבאי הפנימי של המשטר
2️⃣ *איבוד רצון* של הכוח הצבאי הפנימי של המשטר להגן על המשטר
לא מספיקות מחאות רחבות; צריך שמשהו שקשור לכוח צבאי מאורגן יקרה. הדבר נובע ממה זה אומר לשלוט.>
לשלוט זה להיות הגורם הבלעדי שיכול לכפות את מרותו על אזרחי המדינה, כלומר להפעיל כוח. בלי לאתגר את היכולת הבלעדית של משטר להפעיל כוח - אי אפשר להפיל משטר, ולא משנה כמה המשטר ייפגע.
אבחן מספר הפיכות באזור שלנו שממחישים את הטענה ואעבור למשמעויות לאיראן.
⁉️💥10 שאלות פתוחות: מה יהיו השפעות המלחמה מול איראן בטווח הארוך?
קשה לחזות איך ומתי תסתיים המערכה הנוכחית, ובטח שמאתגר להעריך מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך. כיום יש בעיקר סימני שאלה - שצריך לחשוב עליהן כמובן גם כעת.
אז שרשור עליהן🧵⬇️
1. האם המערכה תשתול את הזרעים לשינוי המשטר?
בטווח הארוך, רק שינוי מהותי של המשטר האיראני יאפשר תפנית במצב האסטרטגי הבסיסי בין ישראל לאיראן; איראן בשיטת המשטר הנוכחית כנראה לא תאבד את הרצון להשמיד את ישראל.
אפשר לקוות שנראה שינוי משטר כתוצאה מהמלחמה, אבל אסור לבנות אסטרטגיה על תקוות. והלוואי שאני טועה: אני לא חושב שהפלת המשטר סבירה בטווח הזמן הקצר.
למה? בשביל הפיכה, מחאות רחבות לא מספיקות. צריך (1) כוח צבאי מאורגן (פנימי או חיצוני) שיאתגר את הכוח הצבאי של המשטר, או (2) שהכוח הצבאי של המשטר יאבד את הרצון/היכולת להגן על המשטר. שני אלו לא נראים סבירים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם יהיו סיכולים נרחבים של בכירים פוליטיים, כי כל הממסד של המשטר האסלאמי מוכוון מאז היווסדו להתמודד עם אתגרים כאלה. משמרות המהפכה, גם תחת הנהגה פוליטית וצבאית חדשה, כנראה לא יתקפלו כמו צבא אסד. הלוואי שאתבדה.
מה שכן, המבצע יכול לשתול את הזרעים להתחזקות התעוזה בטווח הארוך של גורמים בתוך איראן (וחובה שלא יהיו רק מקרב המיעוטים באיראן) להתעצם צבאית ולאתגר את המשטר. ואם הפלת המשטר תהיה יעד של האסטרטגיה הישראלית, צריך סוג פעולה אחר לחלוטין, בעיקר עבודה עם בנות ברית לחזק מהותית מתנגדי משטר באיראן, כולל בכוח צבאי. זה במוצהר לא מה שעושים עכשיו (⬇️).
קשה לחזות איזה סט של משתנים יגביר את הסיכויים להפיכה מוצלחת. כן ניתן להגיד בבטחון גבוה שאם ישראל תיתפס במערכה הזאת כתוקפת את העם האיראני ולא רק את המשטר, הסיכויים להפלת המשטר יורדים בגלל האפקט המוכר של ״rally around the flag״ (לרוב אפקטיבי לטווח קצר) וסימון אויב משותף (אפקט שנמשך לאורך זמן). כדאי לחשוב על זה בבחירת המטרות וברטוריקה.
הנה קצת על הנקודה האחרונה למי שפספס. יש פה פוטנציאל לפספוס היסטורי בהקשר הזה. או הזדמנות היסטורית.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.