Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture
Aug 28, 2024 9 tweets 4 min read Read on X
השמדנו 14 מטוסים בתקיפה שלנו בלבנון!

לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵



ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.

חייבים להגיב! החליט> Image
ראש הממשלה אשכול.

היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.

לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
Image
Image
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.

וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.

המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים. Image
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.

הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.

כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.> Image
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.

באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה. Image
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.

בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.

במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.

רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את> Image
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.

עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.

וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים> Image
נרחבים בעולם.

המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.

אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז. Image
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.

מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense. Image

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Eyal Hashkes | איל השקס

Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @EHashkes

Jun 6
🇦🇱✈️ מדינה עם רוב מוסלמי אך פרו-ישראלית גם כיום, ורק מתחילה לעלות לתודעה של מטיילים בארץ ובעולם: אלבניה.

ויש באלבניה הכל, במרחב יחסית קומפקטי: הרים, חופים, כפרים, ערים, טירות, וגם היסטוריה יהודית מעניינת.

אז שרשור שמוקדש לפיד טיולים, שמערב כרגיל טיפה היסטוריה וגיאופוליטיקה ⬇️🧵 Image
Image
האסוציאציות שלי ביחס לאלבניה היו מועטות עד לאחרונה. אמנם, על אלבניה שמעתי כבר בכיתה ב׳: וולדמורט נמלט דווקא ליערותיה כשאיבד את גופו.

אך לא שמעתי עליה שוב עד הרבה יותר מאוחר בחיי, כשראיתי את הסרט Wag the Dog: נשיא ארה״ב ממציא פייק-מלחמה באלבניה כדי להסיח את הדעת מסקנדל (ראיתם?). תמונה איקונית כביכול מהפייק-מלחמה באלבניה בסרט Wag the Dog
בשנים האחרונות למדתי עליה עוד שני דברים.

בחיות כיס למדתי על תרמיות ענק שהפילו את כלכלת המדינה אחרי נפילת הקומוניזם (@amsterdamski2).

והכי חשוב. מתישהו גם למדתי שאלבניה הייתה המדינה היחידה תחת השלטון הנא*צי שבה מספר היהודים עלה במהלך השואה. הם החביאו בגבורה יהודים שחיפשו מקלט. Image
Read 19 tweets
May 16
8 תובנות שלמדנו מסבב הלחימה בין הודו לפקיסטן 🇵🇰🇮🇳

הלחימה בין הודו ופקיסטן הייתה יחסית קצרה, בסדרי גודל יותר קצרה מהמלחמות הארוכות בין רוסיה לאוקראינה וכאן באזורנו.

אבל היא לימדה אותנו הרבה. אז הנה כמה תובנות ממנה על לחימה, גיאופוליטיקה, הודו, פקיסטן, סין, ישראל ועוד.

שרשור🧵⬇️ פגיעה של בית בצד ההודי של קשמיר מארטילריה פקיסטנית. מקור : AFP דרך הBBC
1. הקשר בין הודו לישראל

נתחיל מאיתנו. ישראל הייתה אחת המדינות היחידות בעולם שהביעה תמיכה מוחלטת בהודו גם בלחימה עצמה, לא רק אחרי מתקפת הטרור בקשמיר.

תוסיפו לזה את השימוש באמל״ח ישראלי - הכי מדובר היה החימוש המשוטט Harop אבל יש עוד - ותקבלו שותפות ברורה בין ישראל להודו.>
התקשורת ההודית והרשתות החברתיות שמו לב למגמה זו. סביר שגם המנהיגים של הודו.

וזאת כאשר מנגד נרשמה התגייסות של סין, טורקיה ואחרות לטובת פקיסטן, ותמיכה ״פרווה״ בלבד בהודו מטעם רוב ממדינות אירופה וארה״ב.

למה זה חשוב לישראל?

יש פה צעד בקיבוע של הברית בין שתי המדינות.> Image
Image
Read 25 tweets
May 9
🌄🇵🇪משער שלא שמתם לב לידיעה הבאה בעיתונים בפרו: הולכים לבנות רכבל לצ'וקֵקיראו.

צ'וקקיראו, אתם שואלים?

בטוח הכרתם את מאצ׳ו פיצ׳ו, מפלאי תבל החדשים. אך לא רחוק ממנה יש עוד עיר עתיקה כזאת, יותר מסתורית ולא מוכרת.

שרשור שהפעם מוקדש לפיד טיולים על מקום מסתורי וטרק מאתגר ויפיפה⬇️🧵 התמונה מאתר Destinos, אך מרבית התמונות בשרשור שלי למעט כשצוין אחרת
באזור פרו שלטו האינקה עד שהספרדים השתלטו על האזור במאה ה16.

וצ'וקקיראו הייתה עיר של האינקה בלב הג׳ונגל, שבה התכנסו מורדים מהאינקה אחרי הפסד של כוחות האינקה לספרדים בקוסקו. סוג של מצדה בהרי האנדים אם תרצו.

אין דרך ממונעת להגיע לעיר. הדרך היחידה להגיע לשם כיום היא ברגל - טרק. התמונה מאתר Travel Within Reach
הטרק מאתגר. הכי קשה שעשיתי בחיי.

מה שהופך אותו לקשה הוא שביום טיפוסי בטרק יורדים כאלף מטר לתוך עמק/קניון (לא הזה עם חנויות), ואז עולים עוד אלף לרכס הבא. בעיניי, הירידות קשות מהעליות.

הטרק אל צ'וקקיראו מתחיל מהכפר קאצ׳ורה, כ-5 שעות נסיעה מקוסקו. ביום הראשון יורדים לקניון עמוק,> Image
Image
Read 17 tweets
Apr 25
🇮🇳🇵🇰אז מה קורה בין הודו לפקיסטן?

שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.

מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?

שרשור🧵⬇️ אזור הפיגוע בקשמיר השבוע, AP
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.

החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.

חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו. Image
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.

המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.

עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום. Image
Read 17 tweets
Apr 17
🇪🇬 שרשור 2 על מצרים לכבוד פסח. והפעם:

סטטוס הבירה הגרנדיוזית החדשה של מצרים🏛️🌇

חזונו של סיסי להקים בירה מנהלתית חדשה למצרים, שוברת שיאים באפריקה ובעולם, כבר בן עשור - ובשנים אלו קורם עור וגידים.

איך הפרויקט מתקדם? והאם מדובר בעיר רפאים או מימוש מוצלח של חזון חשוב?שרשור⬇️🧵 Image
כתבתי על הפרויקט לפני כשנתיים - תזכורת קצרה למי שלא ראה/זוכר:

״הבירה המנהלתית החדשה״ של מצרים, 35-50 ק״מ מזרחית לקהיר, הוכרזה בשנת 2015 כחלופה לקהיר העמוסה עבור משרדי ממשלה ומוסדות רשמיים.

מדובר בפרויקט דגל בחזונו של הנשיא, סיסי. ככזה, יש לו לא מעט מרכיבים גרניודיוזים.> מפת העיר החדשה (ממזרח) לצד קהיר במערב
העומס הרב בקהיר
בחזון:

⬅️ האוקטוגון, מטה עצום לצבא המצרי
⬅️מבני ממשלה מפוארים, כולל ארמון הנשיאות והפרלמנט
⬅️מסגדי ענק, אחד מהם הכי גדול באפריקה
⬅️כיכרות ענק בסגנון פרעוני
⬅️הבניין הכי גבוה באפריקה
⬅️פארק ענק, 7 פעמים הגודל של סנטרל פארק, שאמור לדמות לכאורה את הנילוס

העיר אמורה לשכן כמובן> Image
Image
Image
Image
Read 12 tweets
Apr 11
🇮🇱💰המלצות של הOECD לכלכלת ישראל

הOECD פרסם את הדו״ח העיתי שלו על כלכלת ישראל, וכתמיד יש בדו״ח לא מעט המלצות להאצת הצמיחה. חלקן מוכרות כבר שנים (ועדין חשובות), וחלקן מחדשות - בחרתי כמה בולטות.

מימוש לפחות חלק מההמלצות יסייע לנו לחזור למגמת הצמיחה מלפני המלחמה ולעבור אותה⬇️🧵 Image
🚟הגדלת מלאי ההון הציבורי.

ישראל סובלת ממלאי נמוך של תשתיות ציבוריות: כבישים, תחבורה ציבורית, שדות תעופה, ייצור והולכת חשמל, תקשורת ועוד. צריך לסגור את הפער.

דווקא בתחום התקשורת הייתה התפתחות שהOECD קורא לה remarkable - עליה של שיעור הסיבים האופטיים מ5.5% ב2019 ל48% ב2023. Image
📚הגדלת ההשתתפות בתעסוקה

הOECD מזכיר את רמת המיומנויות הנמוכה בישראל שמתבטאת במבחן PISA וPIAAC. הפערים בפרט נוכחים בחברה החרדית והערבית. ממליץ בין היתר על:
⬅️הגדלת התמריץ לעבוד, בין היתר תמרוץ למפרנס שני
⬅️תמרוץ ומימון לימודי ליבה
⬅️מעבר לשבוע לימוד של 5 ימים במקום חופשות רבות Image
Read 16 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(