לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵
—
ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.
חייבים להגיב! החליט>
ראש הממשלה אשכול.
היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.
לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.
וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.
המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים.
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.
הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.
כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.>
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.
באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה.
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.
בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.
במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.
רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את>
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.
עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.
וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים>
נרחבים בעולם.
המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.
אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז.
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.
מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
למי שעוקב אחרי כלכלת טורקיה, זה סיפור כמעט צפוי. זעזוע פוליטי שאירע השבוע גרר גם זעזוע כלכלי - שהפעם מחזיר לאחור שנתיים של ניסיונות טורקיים להשיב את האמון הכלכלי במדינה.
מה קורה שם? שרשור⬇️🧵
תקציר הפרקים הקודמים:
ארדואן נחוש להפוך את טורקיה למעצמה כלכלית, בטופ 10 הכלכלות הגדולות בעולם. כחלק מחזון זה, הוא מוביל מדיניות של ״צמיחה בכל מחיר״. זו מתבטאת ב:
⬅️מגה פרויקטים בדחיפה ממשלתית, כמו שדה התעופה הענק באיסטנבול, גשרים ומנהרות במיצרי הבוספורוס ופרויקטים בטחוניים>
רהבתניים.
⬅️ניצול מיקומה האסטרטגי של טורקיה להפיכתה להאב בינלאומי - צינורות נפט וגז, חיבורי תעופה ותחבורה יבשתית, פיתוח תיירות ועוד.
⬅️דחיפת הבנק המרכזי לשימור ריבית נמוכה. לתפיסת ארדואן, ריבית היא מחסום בפני צמיחה, וכדי לעורר השקעות וליצור צמיחה הריבית צריכה להיות נמוכה. זה>
🇮🇷 הגבול המזרחי הכאוטי של איראן - עם פקיסטן ואפגניסטן - הוא מוקד לכאב ראש אדיר עבור איראן.
אנחנו רגילים לשמוע על הפעילות של איראן ממערב אליה - ונגד ישראל. אבל המתיחות בגבול המזרחי גם היא מתחממת לאחרונה.
אז שרשור על סכסוך שמערב בדלנות, מים, גז, נמלים וגבול פרוץ. יש פה הכל🧵⬇️
כאב הראש הראשון של איראן מגיע מדמוגרפיה.
בחלק המזרחי של איראן חי המיעוט הבלוצ׳י, קבוצה אתנית סונית שקיימת גם בפקיסטן ובאפגניסטן.
למיעוט הבלוצ׳י יש שאיפות לעצמאות באזורי נוכחותו, ומטבע הדברים זה מוביל לחיכוכים. מספר ארגונים בלוצ׳יים פועלים באופן אקטיבי כדי להגשים את>
השאיפות האלה. אחד מהם היא ג׳יש אלעדל, צבא הצדק. הארגון מוכרז כארגון טרור במדינות רבות, כולל בארה״ב, בפקיסטן ובאיראן כמובן. כמובן שלאיראן נוח לטעון שארה״ב, ישראל וסעודיה עומדות מאחוריו.
ב2 העשורים האחרונים (בשמות שונים) הארגון פועל נגד מטרות איראניות, בעיקר צבאיות.