Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture
Aug 28, 2024 9 tweets 4 min read Read on X
השמדנו 14 מטוסים בתקיפה שלנו בלבנון!

לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵



ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.

חייבים להגיב! החליט> Image
ראש הממשלה אשכול.

היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.

לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
Image
Image
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.

וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.

המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים. Image
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.

הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.

כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.> Image
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.

באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה. Image
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.

בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.

במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.

רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את> Image
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.

עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.

וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים> Image
נרחבים בעולם.

המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.

אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז. Image
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.

מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense. Image

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Eyal Hashkes | איל השקס

Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @EHashkes

Mar 21
🇹🇷💰כלכלת טורקיה עוברת טלטלה בימים האחרונים.

למי שעוקב אחרי כלכלת טורקיה, זה סיפור כמעט צפוי. זעזוע פוליטי שאירע השבוע גרר גם זעזוע כלכלי - שהפעם מחזיר לאחור שנתיים של ניסיונות טורקיים להשיב את האמון הכלכלי במדינה.

מה קורה שם? שרשור⬇️🧵 ארדואן ויריבו הפוליטי, אמאמוגלו. עיצוב תמונה: FT
Image
תקציר הפרקים הקודמים:

ארדואן נחוש להפוך את טורקיה למעצמה כלכלית, בטופ 10 הכלכלות הגדולות בעולם. כחלק מחזון זה, הוא מוביל מדיניות של ״צמיחה בכל מחיר״. זו מתבטאת ב:

⬅️מגה פרויקטים בדחיפה ממשלתית, כמו שדה התעופה הענק באיסטנבול, גשרים ומנהרות במיצרי הבוספורוס ופרויקטים בטחוניים> Image
רהבתניים.

⬅️ניצול מיקומה האסטרטגי של טורקיה להפיכתה להאב בינלאומי - צינורות נפט וגז, חיבורי תעופה ותחבורה יבשתית, פיתוח תיירות ועוד.

⬅️דחיפת הבנק המרכזי לשימור ריבית נמוכה. לתפיסת ארדואן, ריבית היא מחסום בפני צמיחה, וכדי לעורר השקעות וליצור צמיחה הריבית צריכה להיות נמוכה. זה> Image
Read 16 tweets
Mar 14
🇮🇷🪧פורים שמח!

אנחנו חוגגים היום ״נהפוך-הוא״ בפרס, זמן טוב להיזכר בנהפוך-הוא אחר בפרס/איראן, קצת פחות חגיגי עבורנו. זה שב1979.

בפרט, גופי מודיעין בעולם כשלו בחיזוי המהפכה האסלאמית באיראן. למה? ומי כן חזה אותה?

שרשור על הסיבות לכשל מודיעיני שלא זוכה לכותרות כמו אחרים⬇️🧵 Image
רקע קצרצר לפני שנגיע לעיקר:

בשנות ה-60 וה-70 השאה פהלווי, מנהיג איראן, ביצע רפורמות כלכליות ופוליטיות שכיוונו להפוך את איראן למדינה מפותחת ומערבית.

תוכנית זו הובילה לשינוים תרבותיים ולהגדלת הפערים בחברה האיראנית. במקביל, גברה השפעתו של האיתאללה חומייני שאז גלה בפריז, לצד גורמי> Image
אופוזיציה אחרים (ליברלים וקומוניסטים).

מחאות רחבות שהחלו בתחילת 1978 בקום (מחאות מצומצמות היו גם קודם) גברו בהדרגה עד שהתרחבו והתפשטו במדינה, לצד שביתות בתעשיות קריטיות.

על רקע זה, בתחילת 1979, השאה ברח מאיראן וחומייני נחת באיראן, מה שסלל את הדרך להקמת המשטר שאיתנו עד היום. Image
Read 22 tweets
Feb 7
🇸🇩מסתמן מנצח בסודאן?

מלחמת האזרחים בסודאן היא אולי האירוע העכשווי עם ההשלכות ההומניטריות הנוראיות ביותר בעולם. ככל הנראה מאות אלפי הרוגים.

אך ההתפתחויות בתקופה האחרונה, לפחות באזור הקריטי של הבירה ח׳רטום, מעלות את האפשרות לשינוי אסטרטגי.

על מה מדובר? ומה ההשלכות לנו?
שרשור🧵⬇️ Image
מלחמת האזרחים בסודאן היא בגדול מאבק בין שני גורמי כוח שרוצים לשלוט במדינה:

⬅️אלבורהאן (ימין), מפקד צבא סודאן (SAF), הצבא הרשמי.

⬅️חמידתי (מחמד דקלו, שמאל), מפקד מיליציית הענק RSF, כוחות ההתערבות המהירה. גלגול של מיליציית הג׳נג׳וויד שביצעה את רצח העם בדרפור בשנות ה2000. Image
שני אלו דווקא פעלו ביחד בעבר. יחד הם השתלטו על המדינה ב2021 וכוננו שלטון צבאי.

אך הם לא הצליחו להסדיר ביניהם את חלוקת השליטה על המדינה ביניהם - ואת חלוקת הכוח בין צבא סודאן והRSF. על רקע זה, מלחמת אזרחים פרצה ביניהם באפריל 2023.

(פירוט ארוך של הרקע בשרשור הקודם שלי בנושא⬇️).
Read 18 tweets
Jan 24
האם כלכלת רוסיה בתקופת טראמפ תלך לאבדון?

כתבתי כאן הרבה על כלכלת רוסיה, אבל לא עם טראמפ כנשיא. טראמפ טוען שישתמש בכוח כלכלי כדי לסיים את המלחמה ״באופן מיידי״. אבל גם ביידן ניסה.

אז איפה כלכלת רוסיה עומדת היום? איזה כלים נשארו לטראמפ? מה התרחישים להמשך?

שרשור🧵⬇️ תמונה של פוטין וטראמפ מ-2017. VOA
נתחיל מעדכון על מצבה של כלכלת רוסיה ערב שינוי הממשל בארה״ב.

הצמיחה הרוסית היא גבוהה, למען האמת. ב-2024 דווח על צמיחה של 3.6%, יותר מארה״ב ורוב מדינות אירופה.

הצמיחה צפויה להאט ב-2025, אך בגלל שהאוכלוסיה מתכווצת, מדובר בצמיחה גבוהה יחסית לנפש. זה מתבטא גם במשכורות צומחות. כיף. Image
אך הצמיחה הזאת לא באה בחינם, כמובן. וככל שהזמן עובר, המחירים האלה נגלים יותר (כפי שהעריכו).

מחיר אחד הוא אינפלציה, שהגיעה ל9.5%, רמה שבמדינות המערב היום נתפסת כנוראית.

התחממות היתר של הכלכלה נובעת מהביקוש הצבאי הלא-נגמר לתעשיה, המחסור בכוח אדם (שחלקו בחזית) והמשכורות הגבוהות. אתר הבנק המרכזי ברוסי
Read 18 tweets
Jan 10
🇮🇷 הגבול המזרחי הכאוטי של איראן - עם פקיסטן ואפגניסטן - הוא מוקד לכאב ראש אדיר עבור איראן.

אנחנו רגילים לשמוע על הפעילות של איראן ממערב אליה - ונגד ישראל. אבל המתיחות בגבול המזרחי גם היא מתחממת לאחרונה.

אז שרשור על סכסוך שמערב בדלנות, מים, גז, נמלים וגבול פרוץ. יש פה הכל🧵⬇️ Marlin360/Shutterstock
כאב הראש הראשון של איראן מגיע מדמוגרפיה.

בחלק המזרחי של איראן חי המיעוט הבלוצ׳י, קבוצה אתנית סונית שקיימת גם בפקיסטן ובאפגניסטן.

למיעוט הבלוצ׳י יש שאיפות לעצמאות באזורי נוכחותו, ומטבע הדברים זה מוביל לחיכוכים. מספר ארגונים בלוצ׳יים פועלים באופן אקטיבי כדי להגשים את> Image
השאיפות האלה. אחד מהם היא ג׳יש אלעדל, צבא הצדק. הארגון מוכרז כארגון טרור במדינות רבות, כולל בארה״ב, בפקיסטן ובאיראן כמובן. כמובן שלאיראן נוח לטעון שארה״ב, ישראל וסעודיה עומדות מאחוריו.

ב2 העשורים האחרונים (בשמות שונים) הארגון פועל נגד מטרות איראניות, בעיקר צבאיות.

ובסוף 2023,>
Read 19 tweets
Jan 3
השבוע מלאה שנה לפטירתו של סבי, פרופ׳ דוד גרוסמן ז״ל. הוא חי את מרבית חייו בקריית אונו וחקר כגיאוגרף את הדמוגרפיה של ארץ ישראל.

המשפחה, הקולגות והקהילה ארגנו אתמול כנס שהציג ידע שהתקשר למחקר שלו.

רציתי לשתף תובנות מהרצאה בכנס שעסקה במקור הקדום של קריית אונו, עירו של סבי.⬇️Image
בסוף השרשור אקשר לשרשור אחר שמסכם את אחד מספריו על הדמוגרפיה בארץ ישראל במאה ה19.

ספר אחר שערך סבי הוא ״בין ירקון ואיילון: מחקרים על גוש דן ועמק לוד״.

בספר, פרופ׳ מרדכי פרידמן כתב מאמר (שעליו הייתה ההרצאה) על מה שאנחנו יודעים על העיר ״אונו״ שהיום מתקשרת לקריית אונו.> Image
מעבר לעובדה שהמאמר נמצא בספר שערך סבי, הקשר לסבי הוא ההחלטה שלו ושל וסבתי לגור בקריית אונו.

קריית אונו של היום מתקשרת לעיר היהודית המוזכרת בתור ״אונו״ במקרא ובתלמוד. כשמנסים להתחקות אחר מיקומה, יש כמה רמזים.

כתוב במסכת כתובות: ״אמר רבי יעקב בן דוסתאי, מלוד לאונו שלשה מילין״.>Image
Read 13 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(