Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture
Aug 28 9 tweets 4 min read Read on X
השמדנו 14 מטוסים בתקיפה שלנו בלבנון!

לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵



ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.

חייבים להגיב! החליט> Image
ראש הממשלה אשכול.

היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.

לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
Image
Image
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.

וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.

המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים. Image
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.

הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.

כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.> Image
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.

באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה. Image
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.

בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.

במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.

רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את> Image
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.

עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.

וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים> Image
נרחבים בעולם.

המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.

אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז. Image
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.

מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense. Image

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Eyal Hashkes | איל השקס

Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @EHashkes

Aug 7
🇧🇩בטוח לא תופתעו: יש בלאגן גם אצל אחרים ולא רק אצלנו. למשל, בבנגלדש, שבטח שמעתם שיש בה לאחרונה תהפוכות.

אז מה קורה בבנגלדש? מה מאפיין את המדינה הזאת בכלל? מה המשמעויות הגיאופוליטיות של האירועים? וביחס לישראל?

שרשור⬇️🧵 תמונה לכאורה של המחאות בבנגלדש. לא בטוח מה מקור התמונה וסביר שAI סייע ליצור אותה אותה, אבל היא מתאימה לכאן
לפני שאגיע להיום, קצת הקשר רלוונטי על המדינה.

לפני 1971 בנגלדש הייתה חלק מפקיסטן.

שזה נשמע קצת תמוה, כי אין רצף טריטוריאלי בין בנגלדש ופקיסטן. למעשה הן מאוד רחוקות, כאשר מדינה ״קטנה״ בשם הודו מפרידה ביניהן. אבל כך היה מאז שהבריטים חילקו את הודו. Image
זה לא עבד טוב. פקיסטן הזניחה כלכלית את בנגלדש (אז ״מזרח פקיסטן״) והפלתה פוליטית את תושביה.

וב1971 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם במזרח פקיסטן, והפקיסטנים טבחו בבנגדלשים. נהרגו ברצח העם הזה, שלא מספיק מוכר, בין מאות אלפים מיליוני אנשים.

אבל בסופה של המלחמה, בנגלדש קיבלה עצמאות. Image
Read 18 tweets
Aug 2
הסיכול הממוקד הראשון של צה״ל
—-

במלחמה צה״ל מודיע לעיתים קרובות על סיכולים ממוקדים של בכירים בארגוני טרור. אבל מסתבר שזו מסורת שהולכת כמעט 70 שנים אחורה.

סיפור על יצירתיות ישראלית וסיכול שנחשב מוצלח מאוד, שאולי השפיע לאורך זמן על החשיבה האסטרטגית בישראל⬇️🧵 Image
שנות ה-50. אז היו ימים הרבה לפני חזבאללה, חמאס ואפילו אש״ף.

הפדאיון (״מחרפי הנפש״), מסתננים מעזה המצרית, מסיני ומירדן, היו אז איום הטרור המרכזי על ישראל. אלו פעלו בדחיפה ופיקוח של מצרים - כולל פעילות רבה מעזה.

המנהיג שלהם בפועל היה הקצין מצטפא חאפט׳, ראש המודיעין המצרי בעזה. Image
ישראל לא הצליחה לאטום את הגבול שלה, והפדאיון המשיכו להסתנן ולבצע פיגועים.

האסטרטגיה הישראלית הייתה לגרום להם, למצרים ולירדנים לשלם מחיר על פעולות הטרור במסגרת עשרות ״פעולות התגמול״, אך פעולות אלו לא עצרו את פעילות הפדאיון.> Image
Read 13 tweets
Jul 19
🇾🇪 💰לא בטוח שאפשר לדבר ברצינות על ״כלכלת תימן״, ממנה יורים עלינו כטב״מים שלמרבה הצער מסתבר שמגיעים עד תל אביב.

תימן זו זירה של אומללות, עוני ורעב - לצד נשק מתקדם. הדוגמה הנוראית ביותר של מדינה קורסת ואלימה במזרח התיכון. ולצד זאת, מקרה בוחן מעניין של מלחמה כלכלית.

שרשור🧵⬇️ Image
תימן סובלת ממה שהכי הורס כלכלות: עימות פוליטי אלים.

הצפון והבירה צנעא בידי החות׳ים (ירוק), הדרום והמזרח בידי קבוצות שונות (אדום, צהוב וכתום) שמהוות חלק רופף מהממשלה שבה העולם מכיר - תוך שעדין לוחמות ביניהן. ואי של אל-קאעידה (לבן).

כמדינה מפוצלת אי אפשר לדבר על כלכלת תימן אחודה. המצב בשטח בתימן בתחילת 2024. מקור: Wikimedia
אין ממש נתונים טובים.

אם אתם מתעקשים, התמ״ג לנפש המדווח הוא מאות דולרים, בשורה אחת עם המדינות הכי עניות בעולם. תימן אף פעם לא הייתה עשירה אבל חוותה הדרדרות מהותית במלחמת האזרחים - מעל 50% בתמ״ג לנפש.

ההתכווצות הכלכלית המשיכה ב2023 (2%-) וצפויה להמשיך השנה (1%-). נבין בקרוב למה. Image
Read 21 tweets
Jul 12
🧑‍🧒‍🧒🇮🇱בשבוע שעבר פרסמתי שרשור על פירמידות גילים מעניינות בעולם - וכעת הגיע הזמן לעשות אותו דבר עם ישראל.

אך אצלנו לא מספיק להראות את הפירמידה הכללית, מקבלים כך רק תמונה חלקית. צריך לעשות זום אין לפירמידות של קבוצות האוכלוסייה, כולל החברה החרדית והחברה הערבית.

אז שרשור🧵⬇️ Image
מה אפשר ללמוד מפירמידת הגילים שלנו?

תזכורת: כל שורה מייצגת קבוצת גילים, ורוחבה מייצג את שיעורה היחסי באוכלוסייה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצג חברה צעירה.

מחד, הפירמידה שלנו מייצגת אוכלוסייה צעירה וצומחת - הכי מהר בעולם המפותח (1.9%~ ב23).

מאידך, ישראל לא גדלה באופן קיצוני> Image
כמו חלק מהמדינות הלא-מפותחות.

אך המבט על הפירמידה הישראלית הוא כללי מדי. ישראל מחולקת למספר קבוצות אוכלוסייה עם מאפיינים דמוגרפיים מובחנים.

אז בואו נפרק טיפה את הדמוגרפיה של ישראל.
ראשית, הנה הפירמידה של החברה היהודית בישראל. די דומה למה שרואים ברמת המדינה. אבל בואו נפרק עוד:> Image
Read 9 tweets
Jul 5
השבוע אני מתעסק בילודה😍, ובא לי לכתוב על פירמידות גילים מעניינות בעולם.

פירמידת גילים היא בבואה מרתקת למצבה של מדינה, ומשקפת בתרשים פשוט תובנות לגבי הדמוגרפיה, הכלכלה ואף הפוליטיקה של מדינה.

אז בשרשור נבחן פירמידות שמשקפות בעיות של עולם ראשון, עולם שלישי ומה שביניהם⬇️🧵 Image
אבל קודם, למי שלא מכיר, מה זו בכלל פירמידת גילים?

בפירמידת גילים כל שורה מייצגת קבוצת גילים, והרוחב של השורה מייצג את השיעור היחסי שלה באוכלוסייה של מדינה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצגת מדינה עם צעירים רבים באופן יחסי. גברים משמאל ונשים מימין.

בתמונה: הפירמידה של כלל העולם. Image
🇰🇷 דרום קוריאה.

המדינה מזדקנת. הפירמידה מראה ״בטן״ בגילים 40 עד 80 ובסיס מאוד רזה שמייצג שיש בה מעט צעירים.

זה עקבי עם כך שדרום קוריאה החלה להצטמק. הילודה מזערית, ושיעור הפריון, קרי כמה ילדים מצופה שאישה ממוצעת תלד, הוא רק 0.7.

בדור הקודם זה היה חיובי עבור הכלכלה. מה שקרוי> Image
Read 11 tweets
Jun 26
רובע הכניסה לעיר, נעים להכיר!

אחד הפרויקטים הכי גדולים בארץ, שצפוי להביא בשורה אמיתית לירושלים… אם התקוות לא יכזיבו.

עוקבי ירושלים ההדוקים כבר מכירים. לכל השאר (ולאלה שביקשו את השרשור) - אני חושב שכדאי להכיר את הפרויקט שישנה את פני הבירה, אז הגיע הזמן לשרשור🧵⬇️ הדמייה של רובע הכניסה לעיר. התמונה של חברת עדן
על מה מדובר?

רובע עסקים חדש בכניסה המערבית לירושלים, ליד גשר המיתרים.

קצת נתונים: האזור יכלול כ20 מגדלים, עד כ40 קומות. בסך הכל 1.2 מיליון מ״ר של תעסוקה (650 אלף מ״ר), מסחר, מגורים, מבני ציבור ומלונות.

להשוואה, 5 אזורי המשרדים המרכזיים בירושלים היום גם כוללים כ-650 אלף מטר. Image
כלומר, הפרויקט יכפיל בגדול את שטח המשרדים בירושלים (אם לא מכלילים משרדים אחרים פה ושם). המחסור בהם הוא *ה*צוואר-בקבוק להתפתחות הייטק בעיר.

אך בניגוד למשרדים הקיימים, התקן של הבניה אמור להיות ברמה שתואמת לצרכים של חברות בינלאומיות.

גם המרחב הציבורי אמור להיות נעים וברמה גבוהה.> Image
Read 12 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(