לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵
—
ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.
חייבים להגיב! החליט>
ראש הממשלה אשכול.
היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.
לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>
אשכול מחליט לצאת לפעולה משמעותית אך קצרה. אגב, אחת מהחלטותיו האחרונות.
וכך כוח של 66 לוחמי צנחנים וסיירת מטכ״ל מוטס במסוקים לנמל התעופה בבירות ב28 בדצמבר 1968. הכוח מונחת בקצוות שונים של נמל התעופה ומתפצל לחוליות.
המשימה: לפוצץ מטוסים של חברות תעופה ערביות בלי לפגוע באזרחים.
כל חוליה בכוח נושאת מטענים ודף עם מקרא לזיהוי הלוגואים של חברות תעופה ערביות דאז - MEA, LIA וTMA.
הלוחמים מסתובבים בשדה התעופה ומצמידים מטענים לכנפי המטוסים, ליד מיכלי הדלק.
כשהלוחמים מזהים נוסעים על המטוסים, הם מורים להם לרדת טרם הצמדת המטענים.>
כדי שיהיה ללוחמים חופש פעולה, מסוקים מסתובבים מסביב לשדה התעופה וחוסמים את צירי הגישה לשדה באמצעות דוקרנים ורימוני עשן.
באיזשהו שלב מתקרב לשדה התעופה כוח לבנוני לבדוק מה מקור כל הבלאגן. הכוח הישראלי פותח באש לעבר גלגלי הרכבים שהתקרבו כדי לעכב אותם ולתת ללוחמים להשלים את המשימה.
לאחר חצי שעה של הסתובבות בשדה התעופה, הלוחמים מפוצצים את המטוסים ושבים לארץ.
בסך הכל פוצצו 14 מטוסים של 3 חברות התעופה הערביות. שליש מהצי שלהן.
במקרה לא התפוצץ מטען על מטוס נוסף שבו, בדיעבד, התחבאו אנשים - וכך נמנע מות אזרחים.
רפול פיקד על המבצע. כאגדה, מסופר שהוא בילה את>
המבצע בקפיטריה של שדה התעופה, שתה קפה ושילם בשטרות ישראליים.
עוד מסופר שאשכול הביע זעזוע כששמע על תוצאות המבצע כי הוא ציפה לפגיעה ב3-5 מטוסים, לא 14. מהצד השני, שר הביטחון משה דיין לא היה מרוצה מהמבצע, כי הוא ציפה משום מה שנמל התעופה עצמו יפוצץ.
וכמובן שהפעולה הובילה לגינויים>
נרחבים בעולם.
המשמעותי שבהם היה של צרפת של דה-גול, שראתה את עצמה כפטרונית של לבנון. צרפת החמירה בעקבות המבצע את האמברגו שהטילה על אספקת אמל״ח לישראל.
אמברגו זה הוביל בטווח הארוך (בין גורמים אחרים) לשינוי של ממש באוריינטציה הצבאית של האמל״ח של צה״ל - לאמל״ח אמריקאי במרכז.
זהו סיפורו של ״מבצע תשורה״. מקווה שנתרמתם מחזרה קצרה לעבר הרחוק, שבו הייתה מתיחות מסוג אחר מזה שאנחנו חווים כעת - אך באותה גיאוגרפיה מזרח תיכונית מוכרת.
מקורות: עיתונאות היסטורית; אתר חיל האוויר; עמותת סיירת צנחנים; אתר לוי אשכול; Israel Defense.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
🇧🇩בטוח לא תופתעו: יש בלאגן גם אצל אחרים ולא רק אצלנו. למשל, בבנגלדש, שבטח שמעתם שיש בה לאחרונה תהפוכות.
אז מה קורה בבנגלדש? מה מאפיין את המדינה הזאת בכלל? מה המשמעויות הגיאופוליטיות של האירועים? וביחס לישראל?
שרשור⬇️🧵
לפני שאגיע להיום, קצת הקשר רלוונטי על המדינה.
לפני 1971 בנגלדש הייתה חלק מפקיסטן.
שזה נשמע קצת תמוה, כי אין רצף טריטוריאלי בין בנגלדש ופקיסטן. למעשה הן מאוד רחוקות, כאשר מדינה ״קטנה״ בשם הודו מפרידה ביניהן. אבל כך היה מאז שהבריטים חילקו את הודו.
זה לא עבד טוב. פקיסטן הזניחה כלכלית את בנגלדש (אז ״מזרח פקיסטן״) והפלתה פוליטית את תושביה.
וב1971 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם במזרח פקיסטן, והפקיסטנים טבחו בבנגדלשים. נהרגו ברצח העם הזה, שלא מספיק מוכר, בין מאות אלפים מיליוני אנשים.
🇾🇪 💰לא בטוח שאפשר לדבר ברצינות על ״כלכלת תימן״, ממנה יורים עלינו כטב״מים שלמרבה הצער מסתבר שמגיעים עד תל אביב.
תימן זו זירה של אומללות, עוני ורעב - לצד נשק מתקדם. הדוגמה הנוראית ביותר של מדינה קורסת ואלימה במזרח התיכון. ולצד זאת, מקרה בוחן מעניין של מלחמה כלכלית.
שרשור🧵⬇️
תימן סובלת ממה שהכי הורס כלכלות: עימות פוליטי אלים.
הצפון והבירה צנעא בידי החות׳ים (ירוק), הדרום והמזרח בידי קבוצות שונות (אדום, צהוב וכתום) שמהוות חלק רופף מהממשלה שבה העולם מכיר - תוך שעדין לוחמות ביניהן. ואי של אל-קאעידה (לבן).
כמדינה מפוצלת אי אפשר לדבר על כלכלת תימן אחודה.
אין ממש נתונים טובים.
אם אתם מתעקשים, התמ״ג לנפש המדווח הוא מאות דולרים, בשורה אחת עם המדינות הכי עניות בעולם. תימן אף פעם לא הייתה עשירה אבל חוותה הדרדרות מהותית במלחמת האזרחים - מעל 50% בתמ״ג לנפש.
ההתכווצות הכלכלית המשיכה ב2023 (2%-) וצפויה להמשיך השנה (1%-). נבין בקרוב למה.
🧑🧒🧒🇮🇱בשבוע שעבר פרסמתי שרשור על פירמידות גילים מעניינות בעולם - וכעת הגיע הזמן לעשות אותו דבר עם ישראל.
אך אצלנו לא מספיק להראות את הפירמידה הכללית, מקבלים כך רק תמונה חלקית. צריך לעשות זום אין לפירמידות של קבוצות האוכלוסייה, כולל החברה החרדית והחברה הערבית.
אז שרשור🧵⬇️
מה אפשר ללמוד מפירמידת הגילים שלנו?
תזכורת: כל שורה מייצגת קבוצת גילים, ורוחבה מייצג את שיעורה היחסי באוכלוסייה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצג חברה צעירה.
מחד, הפירמידה שלנו מייצגת אוכלוסייה צעירה וצומחת - הכי מהר בעולם המפותח (1.9%~ ב23).
מאידך, ישראל לא גדלה באופן קיצוני>
כמו חלק מהמדינות הלא-מפותחות.
אך המבט על הפירמידה הישראלית הוא כללי מדי. ישראל מחולקת למספר קבוצות אוכלוסייה עם מאפיינים דמוגרפיים מובחנים.
אז בואו נפרק טיפה את הדמוגרפיה של ישראל.
ראשית, הנה הפירמידה של החברה היהודית בישראל. די דומה למה שרואים ברמת המדינה. אבל בואו נפרק עוד:>
השבוע אני מתעסק בילודה😍, ובא לי לכתוב על פירמידות גילים מעניינות בעולם.
פירמידת גילים היא בבואה מרתקת למצבה של מדינה, ומשקפת בתרשים פשוט תובנות לגבי הדמוגרפיה, הכלכלה ואף הפוליטיקה של מדינה.
אז בשרשור נבחן פירמידות שמשקפות בעיות של עולם ראשון, עולם שלישי ומה שביניהם⬇️🧵
אבל קודם, למי שלא מכיר, מה זו בכלל פירמידת גילים?
בפירמידת גילים כל שורה מייצגת קבוצת גילים, והרוחב של השורה מייצג את השיעור היחסי שלה באוכלוסייה של מדינה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצגת מדינה עם צעירים רבים באופן יחסי. גברים משמאל ונשים מימין.
בתמונה: הפירמידה של כלל העולם.
🇰🇷 דרום קוריאה.
המדינה מזדקנת. הפירמידה מראה ״בטן״ בגילים 40 עד 80 ובסיס מאוד רזה שמייצג שיש בה מעט צעירים.
זה עקבי עם כך שדרום קוריאה החלה להצטמק. הילודה מזערית, ושיעור הפריון, קרי כמה ילדים מצופה שאישה ממוצעת תלד, הוא רק 0.7.