אירוע משמעותי ביותר במשפט נתניהו - לטובתו של נתניהו
בקצרה - השופטים אמרו לפרקליטות כי יש קושי לייחס לנתניהו *רבע* מבקשות הסיקור כי הפרקליטות לא כתבה בכתב האישום כי נתניהו מודע לבקשות שהופנו לוואלה ע"י מתווכחים. התובעת תירוש ניסתה להפנות לסעיפים אך השופט שחם אמר "מתקשה לראות זאת"
כעת בהרחבה>
הדיון בין השופטים לבין הפרקליטות נגע לליבת האישומים תיק 4000.
בתחילה, אזכיר, הוגש כתב האישום בתיק 4000 ללא נספח 315 בקשות הסיקור. בדיון שהתנהל ב-2021 טענו הסנגורים כי לא ניתן להתגונן מפני אישום שוחד והפרת אמונים על קבלה של טובות הנאה מסוג היענות בסיקור, מבלי לקבל רשימה מפורטת של אותן הבקשות "כמו שאי אפשר להאשים בקבלת כסף מבלי לציין כמה כסף" טענו אז הסנגורים.
>
התובעת יהודית תירוש מצדה ניסתה לבלום זאת וטענה כי כתב האישום אינו נוגע רק לפרטים אלא על המבט הכללי של האירועים ו"השיטה": "כתב האישום יוכח הן על ידי דרישות שיש בתוך החומר והן על די עדויות כלליות. בעל מסעדה אומר לאיש ציבור יש לך 'קארט בלאנש' לבוא לאכול אצלי במסעדה אתה ובני משפחתך מתי שאתם רוצים. לפעמים נעשה רישום במסעדה שהם הגיעו, לפעמים לא. לשיטתנו לא נצטרך להמציא רשימה מדויקת של כל הפעמים שהם נכנסו ובאו למסעדה. מה כן? כמובן שנצטרך להביא ראיות שהסיפור שאני מספרת הוא סיפור נכון".
>>
השופטים דחו את עמדת הפרקליטות והורו להם להגיש כתב אישום מתוקן עם נספח בקשות הסיקור. השופטים הורו לפרקליטות לציין אם לנתניהו הייתה מעורבות בבקשות או לא, בכדי לאמוד עד כמה הוא מודע לציר הבקשות הנטען.
הנספח הוגש ומאז הפך למפת הדרכים של המשפט וגם לנקודת התורפה המרכזית של תיק 4000
>>
שכן, בקשות הסיקור הן המתת הנטען שקיבל נתניהו בעבירת השוחד והבסיס לזיקה בין נתניהו ואלוביץ' כדי להוכיח את עצמת ניגוד העניינים עבור עבירת הפרת האמונים.
-
הזדמנות להפנות אתכם לכתבה שפרסמתי לפני שבועיים על הקשיים בהוכחת עבירת הפרת האמונים ב-4000
היום טענה לפתע הפרקליטות כי ישנן בקשות סיקור שנתניהו אמנם לא מעורב בהן בשום צורה, אך הוא כן *מודע* לכך שהופנו בקשות. הפרקליטות הפנתה לסעיף בכתב האישום שנוגע למודעות על פניות של בני משפחתו.
הסנגור חדד הפנה את השופטים כי ישנן כ-80 פניות ללא מעורבות נתניהו או בני משפחתו – כך שאין טענה כי נתניהו מודע להן.
>>
התובעת תירוש ניסתה להתגונן "ברגע שאנחנו אומרים שהוא פונה באמצעות מתווכחים בודאי אנחנו אומרים שיש מודעות שלו". אלא שהשופטים הקשו "אתם אומרים, אבל היכן זה כתוב כתב האישום?"
תירוש השיבה "כתבנו שהוא ידע שהם פונים באופן שיטתי הגם שלא עודכן לכן יש בכתב האישום התייחסות ספציפית למעורבות ולידיעה".
>>
ראשת ההרכב השופטת פרידמן פלדמן לא ויתרה: "כתוב בכתב האישום כי הנאשם 'הפנה דרישות', כלומר מעורב ומודע, במקום אחר כתוב הפנה באמצעות משפחתו, לא כתוב שהוא היה מודע לפניות של מתווכחים אחרים".
תירוש השיבה "אנחנו נוכיח את זה, בכל מקרה גם כאשר לא היה מעורב הוא היה מודע לשיטה באופן כללי, גם אם לא מודע לבקשה ספציפית".
>>
השופט שחם התערב: "בפריט 16 למשל, לא כתוב שנתניהו מעורב ולא מודע, אז מה אתם מייחסים לו בפריט?"
תירוש השיבה: "מודעות כללית לפניות כחלק מקשר משוחת"
השופט שחם הכריז "אני מבין את הטענה שאתם מעלים כעת, אבל אני מתקשה לראות איפה זה כתוב בכתב האישום".
התובעת תירוש ביקשה שהות כדי להשיב על כך.
>>
השופטים התעקשו כי התביעה תראה היכן כתובה הטענה בכתב האישום מפני שלא ניתן להרחיב חזית במהלך המשפט ולטעון טענה נגד נאשם שאינה כתובה בכתב האישום.
ככל שהפרקליטות לא תספק הסבר משכנע, כפי שהתקשה לעשות בדיון, לפחות 80 בקשות שהן כרבע מנספח כתב האישום – ירדו, אם בשלב הזה ואם בהכרעת הדין.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
השופט אלרון החליט לקיים את תחילת הדיון בעניין הארכת המעצר בפרשת המסמכים בדלתיים פתוחות, לראשונה בתיק.
הוא פתח כך:
"להבנתי, אין בבקשת רשות הערעור סוגיה משפטית עקרונית נכון?"
הפרקליטה מתקשה לענות.
השופט אלרון: יכולה לתת לי דוגמאות מפסיקת העליון?
הפרקליטה: "אני צריכה לבדוק"
מדוע השופט שואל?
זו ההלכה:
השופט אלרון מאשר את בקשת רשות הערעור, כעת מתחיל הדיון בערעור עצמו
עו"ד פטמן: אנחנו כבר פעם חמישית בדיון כזה. הם מצהירים לבית משפט שיבצעו פעולות חקירה ופעם אחר פעם הם לא מבצעים אן מתעכבים. בדיון האחרון אמרן שבכוונתם לתת הצהרת תןבע, אין בסיס להצהרה כזאת, אם יש הצהרת תובע אז תגישו. הלקוח שלי לא סיכן בכלל חטופים, הוא העביר לאדם אחר. הפרשה נחשפה כבר בידיעות אחרונות, כולם יודעים את םרטיה, אז איזה שיבוש?
החלטת השופטים בעניין עדות נתניהו מכניסה אותנו לאירוע חוקתי דרמטי
-
ניתוחי הצנוע:
-
נתניהו טען שבתקופת מלחמה כרה"מ לא ניתן לקיים ישיבות היערכות עם הסנגור שלו, קל וחומר שלא להעיד מנותק קשר 7 שעות 3 ימים בשבוע. עו"ד חדד הדגיש היום שלא ניתן לנהל מדינה במלחמה וגם להעיד.
בבג"ץ רה"מ ->
תחת כתב אישום נתניהו הצהיר שניתן לנהל מדינה תוך ניהול משפט. זה במצב שגרה. כעת מודה שבניגוד למצב שגרה, הרי שבמלחמה לא ניתן.
אם נתניהו מודה בכך, אז מי ינהל את המדינה בזמן שהוא מעיד?
משכך, אלו עשויים להיות האירועים הבאים:
היועמ"שית מוציאה לנתניהו מכתב כי בזמן שהוא *עומד על ->
על דוכן העדים* עליו לצאת לנבצרות זמנית (בדומה לטיפול רפואי) ולהעביר את סמכויות רה"מ לשר אחר. שוב – רק בזמן שהוא על הדוכן.
נתניהו יסרב.
יוגשו עתירות לבג"ץ להוצאת נתניהו לנבצרות זמנית בזמן עדותו – הפעם, בניגוד לפעם שעברה – נתניהו בעמדת נחיתות משפטית קשה כי כאמור הוא זה שהציב ->
מחלוקת בין משפטני המדינה בדיונים הפנימיים הביאה את היועמ"שית לפנות אל רה"מ שיקבל החלטה בנוגע לעמדת המדינה, במקום בן גביר.
מנהל מחלקת הבג"צים ואנשי היועצת: אין אפשרות משפטית לעשות שימוש במזון אסירים לצרכי הרתעת מחבלים, השופט כבוב אמר זאת במפורש בדיון בעתירה.
יועמ"ש שב"ס ויועמ"ש המשרד לבט"ל: יש אפשרות משפטית, גם עפ"י החוק וגם עפ"י פסיקת בג"ץ, ולכן יש לדבוק בעמדתנו.
לכתבה המלאה על מאחורי הקלעים של הדיונים המשפטיים, על ניסיונו של עוזר בן גביר לעלות לדיון זום של משרד המשפטים, ועל השימוש שנעשה באסיר ביטחנוי כדי להעביר מסר ליועצת israelhayom.co.il/news/law/artic…
בתחילה היועמ"שית הגנה על החלטת שב"ס ובן גביר לצמצם את המזון.
בן גביר דרש להגיש לבג"ץ מכתב לפיו השיקול לכך הוא הרתעת מחבלים. מנהל מחלקת הבג"צים ואנשי היועצת סברו שניתן להדוף את העתירה, ואילו המכתב יביא לקבלתה ולא הגישו.
אז בן גביר הגיש באמצעות העותרים, האגודה לזכויות האזרח>
בדיון סוער בבג"ץ השופטים תהו מדוע בעמדת המדינה הוסתר השיקול האמיתי של השר להפחתת המזון. השופט כבוב אמר שלא ניתן לעשות שימוש במזון לצרכי הרתעה.
בדיונים התגלתה מחלוקת בין משפטני המדינה. גם אחרי שהשר סיבך את המצב המשפטי, יועמ"ש שב"ס ויועמ"ש המשרד לבט"ל סברו נגד היועצת ומנהל מחלקת>
הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד יצחק ברט בדיון על חוק סמכויות השר לביטחון לאומי:
ועדת אור קבעה אחריות לשר לביטחון פנים על כך שלא התערב במדיניות המשטרה. הנחה מוסכמת היא שלשר סמכות להתערב בקביעת מדיניות המשטרה והכנסת ביקשה לחוקק את הסמכות הזו בחוק. החוק לא מעניק לשר סמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה ולא פוגע בעצמאות המשטרה. סמכות השר היא קביעת מדיניות למשטרה.
ברט: "הדרג הפוליטי" הוא כינוי שאינו מקובל לכנות בו שרים. פה בהליך התיאור הזה הפך שגרתי, העותרים מכנים את הממשלה הדרג הפוליטי. כשהכנסת מעניקה סמכות לשר היא לא מתייחסת אליו כדרג פוליטי ולא חושבת שהשיקולים שלו הם פוליטיים. שר הוא רשות מנהלית.
פוגלמן: אדוני צודק באופו כללי. אבל שר הוא אישיות פוליטית
ברט: שר לא מקבל החלטות רק משיקולים פוליטיים
וילנר: אבל זה בהחלט יכול להיות
ברט: נכון ולכן יש גם שומרי סף. הטענה שמתן סמכות לקבוע מדיניות למשטרה היא בהכרח כי המשטרה תפעל משיקולים פוליטיים היא לא נכונה.
פוגלמן: מדובר על חששות שמועלות גם ע"י היועמש"ית. השר לביטחון לאומי אינו שר החקלאות
ברט: כשהכנסת מעניקה לשר היא מתייחסת אליו כרשות מנהלית וברור שאסור לו לשקול שיקולים זרים כחלק מכללי המשפט המנהלי. הסמכות לקבוע את מדיניות המשטרה בוודאי אינה מסמיכה לשקול שיקולים פוליטיים.
ברט: החוק אומר במפורש שהשר לא יוכל להתערב בסגירה או פתיחה בפתיקים אלא רק מדיניות של חקירות
השופט סולברג: כתוב בחוק שהתוויית מדיניות חקירות היא לאחר היוועצות עם המפכ"ל ולאחר שמיעה של היועצת. כלומר את היועצת הוא צריך רק לשמוע?
השופטת כנפי-שטייניץ: אנחנו גם לא רואים בחוק כפיפות של התביעות במשטרה ליועצת המשפטית לממשלה. הרי יש הנחיות של היועצת לתביעות במשטרה, מה יקרה אם השר יתווה מדיניות אחרת? כשאנחנו יודעים שלגבי היועצת החובה שלו רק לשמוע את היועצת ולא להיוועץ בה
ברט: שמע היא כמו התייעצות
סולברג: אז אדוני מבקש שנשנה את החוק? יש שמע ויש היוועצות ואדוני רוצה שנקרא את שניהם באותה משמעות? איך אפשר לעשות זאת?
פוגלמן: נניח שיש סמכות לקבוע מדיניות חקירות, הרי כל מדיניות חקירות משמעותה השפעה על העמדה לדיון והעמדה לדין היא אחריות הבלעדית של היועמשית. והיעדר הסכמה של היועמשית כפי שיש בחוק עלול להוביל למצב.. נניח מדיניות שמפגין יורד לכביש זה מחייבת חקירה. זו פגיעה ישירה באזרח. מדיניות חקירות והעמדה לדין זה מכלול אחד.