הרבה שואלים אותי למה אני אומר שממ״ד נותן הגנה מספיקה אפילו שהוא עלול לא לעמוד בפגיעה ישירה.
אני חושב שהשאלה הזו מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי סוג ההגנה שהממ״ד מספק ומה זה ״פגיעה ישירה״. בשרשור הזה אסביר לעומק כמה הגנה ממ״ד מספק ולמה הוא כל כך טוב. 🧵⬇️
מה קורה כשטיל פוגע בקרקע או בבניין? ראש הקרב מתפוצץ וזה יכול לפגוע באנשים בשלושה דרכים: 1. גל הדף - שינוי פתאומי בלחץ האוויר שיכול להיות קטלני לגוף שלנו. 2. רסיסים - חתיכות מהטיל שעפות במהירות אדירה. 3. רגמות - חתיכות של קיר ורהיטים שמתפרקים ומועפים מההדף והופכים לרסיסים בעצמם.
איך מודדים עד כמה טיל מסוכן לאדם במקום מסוים? המדד לזה נקרא ״שטח פגיע״ או ״שטח אפקטיבי״. זה מספר שאומר לנו מה השטח הכולל מסביב לאדם שאם טיל יפגע בתוך השטח הזה האדם ייפגע קשה.
(למתקדמים - ליתר דיוק זה אינטגרל על הסתברות הפגיעה על פני השטח. אם לא הבנתם מה אמרתי פה זה לא חשוב להמשך)
אם אדם (בואו נקרא לו דני) עומד בשטח פתוח אז הוא יכול להיפגע אפילו מטיל שהתפוצץ עשרות מטרים ממנו. לכן השטח הפגיע בתרחיש הזה יהיה גבוה במיוחד - בערך 5,000 מ״ר. תזכרו את המספר הזה, הוא יהיה רלוונטי בהמשך.
אבל ככל שדני מתמגן יותר השטח הפגיע הולך וקטן. למשל אם אדם *שוכב* בשטח פתוח במקום לעמוד השטח הפגיע יהיה בערך 1,000 מ״ר. כלומר פעולת השכיבה עצמה כבר מקטינה את הסיכוי להיפגע פי 5 בערך!
מה השלב הבא? להיכנס למבנה. הקירות של המבנה סופגים הרבה מההדף ומהרסס, אני בטוח שראיתם את זה בעצמכם בתמונות ממקומות שנפגעו.
כניסה לחדר פנימי במבנה יכולה להקטין את השטח הפגיע לאזור ה-200 מ״ר (זה לא מספר מדויק, יכולים להיות הבדלים גדולים בין מבנים שונים).
מה לגבי ממ״ד? הממ״ד בנוי כך שקירותיו סופגים את הרסיסים, הרגמות וההדף מפיצוץ שמתרחש מחוצה לו. אם הטיל במקרה פגע צמוד לקיר של הממ״ד או נכנס אליו אז זה לא יעזור. אבל השטח של הממ״ד קטנטן. לכן כשדני נכנס לממ״ד השטח הפגיע שלו יורד לכ-20 מ״ר (שוב, לא מספר מדויק, יש הבדלים בין ממ״דים).
במילים אחרות כשדני נכנס למקלט הוא שיפר את מצבו פי 250 ביחס לאדם שחשוף בחוץ או פי 10 מאדם שנמצא בחדר לא ממוגן. האם אפשר יותר טוב? כן. אם דני נכנס למקלט תת קרקעי עמוק אז השטח הפגיע יורד ל-0. הגנה מוחלטת. אבל בואו נבין עד כמה הגנה של 20 מ״ר שטח פגיע היא מספיק טובה:
נניח שדני תושב תל אביב ונופל טיל בעיר. כדי שדני ייפגע הטיל חייב ליפול בדיוק בתוך ה-20 מ״ר הספציפיים שסביבו. מה הסיכוי לזה? השטח של תל אביב הוא 50 מיליון מ״ר. הסיכוי שדני ייפגע מטיל שנופל באקראי בעיר הוא היחס בין 20 ל-50 מיליון, כלומר 1 ל-2.5 מיליון! זה פחות מהסיכון בחציית כביש.
במילים אחרות צריכים ליפול בתל אביב בערך 2 מיליון טילים בממוצע כדי שדני ייפגע. ההגנה של הממ״ד טובה באופן יוצא דופן.
אפילו אם דני גר ממש קרוב למטרה שמכוונים עליה כמו הקריה, אז הסיכון עולה קצת אבל אפילו אם זה 1 ל-200 אלף במקום 1 ל-2 מיליון זו עדיין סיכון נמוך מאוד.
וככה אפשר להבין את ההנחיה של פיקוד העורף שמי שיש לו ממ״ד שיישאר בממ״ד ולא ינסה להגיע למקלט תת קרקעי. נכון, יש תרחיש קיצון בו ממ״ד לא יעזור. אבל הוא כל כך לא סביר, שזה לא שווה את הסיכון בתנועה למקלט שבמהלכה אתם חשופים לשטח פגיע של מאות או אלפי מ״ר.
אפשר לחשב ולראות שמשתלם לנוע למקלט תת קרקעי רק אם אתם בטוחים ב-99% אחוז שתספיקו להגיע אליו בזמן. אם זה רק 90% למשל זה כבר יוצא יותר מסוכן ללכת למקלט.
אז אפשר לסמוך על הממ״דים שלכם ולהירגע.
שמרו על עצמכם!
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בפגיעה בפתח תקווה נהרגו שני אנשים ששהו בממ״ד.
רבים פנו אלי בשאלה האם הדברים שכתבתי על רמת הביטחון בממ״ד משתנים לאור האירוע הזה. התשובה היא לא, אפילו להיפך, הם מתחדדים.
ההגנה בממ״ד מעולה וזו עדיין החלופה הנכונה להתמגן. הסבר מפורט בשרשור 🧵⬇️
בשרשור שלי הסברתי שהממ״ד לא מספק הגנה מוחלטת. יש אזור קטן שטיל שפוגע בו יכריע את הממ״ד.
כפי שהסברתי בשרשור, הסיכוי שטיל יפגע באזור הזה בממ״ד שלכם כל כך נמוך, שאפשר להשוות את זה לזכייה בלוטו (רק שהנסיבות עגומות).
כשמיליוני אזרחים נכנסים לממ״ד, בממוצע לפעמים יהיה מישהו במדינה שיקרה לו המאורע נדיר הזה, אבל זה לא הופך את זה לסביר לאדם ספציפי שזה יקרה דווקא לו.
בדיוק כמו שבכל יום יש תאונת דרכים קטלנית אבל זה לא אומר שבגלל זה כדאי להפסיק לנהוג.
החדשות הרעות - זה יותר חמור ממה שחווינו מלבנון ומעזה. אי אפשר לעגל פינות.
החדשות הטובות - מי שמקפיד על ההנחיות באופן מלא הופך את הסיכון לזניח.
🧵⬇️
הטילים מאיראן הם לא כמו הרקטות מלבנון. ראשי הקרב ששוקלים בין חצי טון לטון גורמים להרבה יותר נזק. מול הרקטות מלבנון הספיק לרוב להיכנס לחדר פנימי כדי להתגונן. מול טיל מאיראן זה לא יספיק. הפיצוץ יכול לעבור כמה קירות ואפילו להקריס מבנים ישנים.
*אבל* מקלטים וממ״דים נבנו מול איום כזה בדיוק. זוכרים את בית הספר שהתפרק מטיל תימני? אז מה נשאר בלי שריטה? המקלט. מרחב מוגן תקני שורד גם כשכל הבניין מסביב מתנדף. הוא נועד להגן עליכם גם אם הטיל פגע ישירות במבנה שלכם.
כשמחפשים בגוגל ״הנוסחה הכי יפה במתמטיקה״ הוא עונה ״זהות אוילר״. ובאמת במבט ראשון הזהות הזו נראית כמו קשר קסום בין חמישה מספרים יסודיים. קחו את המספר e, תעלו החזקת i כפול פאי, תוסיפו 1 ותקבלו 0 (אם אתם לא מכירים את e או i אל דאגה, תכף נסביר).
בשרשור הזה נסביר למה הקסם הזה קורה 🧵
לפני שנצלול לזהות אוילר עצמה בואו נבין קונספט שנקרא ״הרחבה״. אתם אולי מכירים את הפעולה המתמטית שנקראת ״עצרת״, שהיא פשוט מכפלה של מספר עם כל המספרים שקטנים ממנו. למשל 4 עצרת (מסמנים !4) זה 4 כפול 3 כפול 2 כפול 1.
עצרת זו פעולה שמוגדרת רק למספרים טבעיים (1, 2, 3 וכן האלה). אם אשאל אתכם כמה זה חצי עצרת תגידו בצדק שאין לזה משמעות. אבל האמנם?
מסתבר שיש פעולה אחרת, שנקראת ״גמא״ (שמתי את הנוסחה שלה בתמונה אבל אין צורך להבין אותה בשביל להבין את ההמשך)
השבוע פורסמה ידיעה קטנה שרומזת על מהפכה גדולה - חברת ספייס איקס רמזה שבכוונתה לספק שירותי ניווט לווייני כתחליף ל-GPS.
מלבד הערך האזרחי למהלך כזה עשויות להיות השלכות דרמטיות על שדה הקרב, לא בהכרח לטוב.
שרשור 🧵
ספייס אקס כבר מפעילה רשת של מעל 7,000 לווייני סטארלינק שמקיפים את כדור הארץ בגובה נמוך של 500 אלפי ק״מ. בניגוד ללווייני תקשורת מסורתיים שמרוחקים עשרות אלפי ק״מ מכדור הארץ, הרשת הנמוכה והצפופה מאפשרת לספק אינטרנט רחב-סרט ומהיר בכל מקום בעולם בלי צורך בתשתית קרקעית.
לשימוש צבאי זה חשוב במיוחד. תקשורת לוויינית מסורתית רגישה מאוד לשיבוש. הלוויין רחוק והאות ממנו חלש וצר. בנוסף מיקומו הקבוע בשמיים מאפשר לכוון אליו אות משבש שפוגע בכל הצרכנים בו-זמנית.
בסטארלינק לעומת זאת האות חזק ורחב-סרט, והלוויינים רבים ובתנועה מתמדת - קשה מאוד לשיבוש.
מסתובבת טענה שמתמטיקאי מאוסטרליה פיצח בעיה בלתי פתורה מזה מאות שנים של פתרון משוואות ממעלה חמישית ומעלה.
האם מדובר בתוצאה מתמטית אמיתית? כן. האם מדובר בפריצת דרך? לא ממש.
הסבר מפורט בשרשור חביב 🧵⬇️
התוצאה המדוברת נוגעת למשוואות פולינומיות. אלו משוואות שמערבות חיבור, חיסור, כפל, חילוק וחזקות. בבית הספר למדנו לפתור שתי סוגים כאלו - משוואות לינאריות בהן אין חזקה ומשוואות ריבועיות בהן יש נעלם בריבוע. באופן דומה במשוואה ממעלה שלישית הנעלם מופיע בחזקת 3 וברביעית ב-4 וכן הלאה.
אבל מה זה אומר בכלל לפתור משוואה? אם למשל אשאל אתכם ״כמה זמן לוקח לנסוע 90 קילומטרים במהירות של 60 קמ״ש?״ התשובה 1.5 שעות היא פתרון למשוואה המתאימה.
אבל אם אשאל אתכם ״מה אורך הגדר הנדרשת כדי להקיף ריבוע של 2 קמ״ר״ כבר יהיה לכם קצת קשה יותר לענות.
על רקע דיווחים על תקיפה ישראלית נוספת בתימן, ולאחר ההפסקה הפתאומית של המבצע האמריקאי מול החות׳ים, זה זמן טוב לדון בכישלון המבצע האמריקאי, איך השתבש לעומת המבצע המוצלח הדומה שניהלה ישראל מול חיזבאללה ומה ההשלכות על הסוגיה התימנית בעתיד.
שרשור 🧵⬇️
למבצע התקיפה האווירי של ארה״ב בתימן שהחל תחת ביידן הייתה מטרה די ברורה - להשמיד את מאגרי הטילים ויכולות הייצור של החות׳ים כדי שלא יוכלו לירות על ספינות בים האדום ועל שטח ישראל. כשטראמפ הרחיב את הקמפיין במרץ הוא הוסיף גם את משימת העריפה - פגיעה במפקדים החות׳ים עצמם.
כבר במלחמת המפרץ האמריקאים גילו שלהשמיד טילים זו משימה קשה מאוד. על אף מאמץ רחב מהאוויר ועם כוחות מיוחדים הם לא הצליחו כמעט לאתר ולפגוע במשגרי הסקאד של סדאם שהסתתרו במדבר וירו על סעודיה וישראל שוב ושוב. גם הניסיון הישראלי למנוע ירי מעזה ומלבנון מעיד על הקושי.