Aner Ottolenghi Profile picture
🤖 {Take me to your🦎}
8 Apr
מתנגדי חיסונים משווים את חיסוני הקורונה והתו הירוק לשואה, כי אין להם בושה. במקביל הציוץ הדוחה של סמוטריץ' הזכירו לי שבאחת ממערכות הבחירות הקודמות, כולם נזכרו שבן-גביר החלאה תלה תמונה של המחבל הנתעב גולדשטיין בביתו, וטען שתלה את התמונה משום שמדובר ברופא שעשה נפשות. >
בתגובה יצרתי שרשור בו הזכרתי רופאים, שאינם מחבלים נתעבים, שבאמת עשו נפשות לעולם, וחלקם אף יהודים, ולכן שווה לתלות את תמונתם בבית. בשרשור עלה, בין השאר, לודוויק פְלֵק - רופא יהודי בזמן השואה, עם סיפור פסיכי שקשור לחיסונים. ואני חושב שזה הזמן לדבר עליו עוד פעם. >
אבל לפני שמדברים על פלק, צריך לדבר על רודולף ווייגל - מיקרוביולוג פולני (עם שורשים גרמניים) שהיה מהראשונים לפתח חיסון יעיל לטיפוס הבהרות. עכשיו, נרחיב קצת על טיפוס, כי זו מן מחלה כזו ששומעים את השם שלה בכל מיני הקשרים >
Read 23 tweets
4 Mar
בראיון לכאן לפני חודשיים, נשאלתי מה הולך להיות בעתיד, מבחינת חזרה לשגרה. ואמרתי שאנחנו לא נחזור לחיים שהיו לנו קודם. אנחנו נחזור לשגרה, כן, אבל זו לא תהיה אותה שגרה שהייתה לנו קודם, בטח לא בהתחלה. בדיוק כמו אחרי פיגועי 9/11. חזרנו לשיגרה, אבל עם יותר בדיקות בנמל תעופה. >
ועכשיו, עמוק לתוך מבצע החיסונים, עם כל מיני תובנות חדשות, אפשר לחזור לשאלה הזו, ולהגיד ש...כן... אנחנו לא נחזור לשגרה רגילה, לפחות לא בזמן הקרוב. ואפשר להעריך מה נראה בשגרה החדשה, ומה כנראה לא נראה בשגרה החדשה פוסט-פנדמית, בעולם. >
באופן אולי מעניין, אני חושב שאחד המקומות שיושפעו הכי הרבה בעולם פוסט-פנדמי, יהיה המקום שהושפע הכי הרבה אחרי 9/11 - מעברי גבול. למה? כי מסתמן שהבעיה הכי גדולה כרגע היא מעבר של ווריאנטים חדשים ממדינה למדינה, ובמיוחד ממדינות עם כיסוי חיסוני נמוך למדינות עם כיסוי חיסוני גבוה >
Read 13 tweets
21 Feb
אז למה מחוסנים עדיין צריכים לשמור על כללי הריחוק, ואף לחשוש מ-"לא מחוסנים", לפחות בזמן הקרוב?
> 1. כי החיסון לא יעיל ב-100%. זה כל-כך פשוט ויהיה נכון גם בטווח הארוך. אבל ככל שיותר אנשים יתחסנו והסיכוי לפגוש אדם חולה ומדבק יפחת כך העובדה שהחיסון אינו 100% תשנה פחות. >
> 2. כי לא כולם מחוסנים עדיין. יש הרבה אנשים לא מחוסנים. חלק כי מתנגדים, חלק כי לא בטוחים, חלק כי לא יכולים (ילדים לצורך העניין). מה שאומר שעדיין יש מאגר גדול של נשאים פוטנציאלים, ומחוסן שיתיר כל רסן בשלב הזה עלול להביא את עצמו לחשיפה מאוד גבוהה לנגיף, ואולי אף להדבקה ומחלה >
>> 2.1 חשוב לציין שיש אנשים שלא יכולים להתחסן כי יש להם בעיות רפואיות. האנשים האלה היו רוצים להתחסן, אבל הם לא יכולים. וזו סיבה מצויינת להתחסן. כדי להגן עליהם. יש להם זכות לחיות בביטחון בדיוק כמו לכולנו, ולפי שעה נראה שלחיסון של האכלוסיה יש יכולת לעשות זאת >
Read 4 tweets
19 Feb
יש שמועה חדשה הקשורה בחיסון, והיא מאוד מעניינת, כי בניגוד להרבה שמועות אחרות, היא לא נולדה מתוך הפייק-ניוז של מתנגדי חיסונים, אלא ממש עלתה מהשטח, ולכן היא גם באמת מצריכה בדיקה מעמיקה. >
יותר מכך, משום שמדובר בנושא הקשור בנשים, ובהתחשב בהיסטוריה העגומה של המחקר הרפואי של נשים, זה דורש התנהלות רגישה גם בהסברה וגם במחקר. בהחלט ייתכן שיש פה אפקטים נפשיים והטיות קוגניטיביות, ועם זאת, כשאנו מודעים להיסטוריה של פטירת תחשות של נשים בטיעונים אלו בדיוק, רגישות מתחייבת. >
אבל, כבר עכשיו אנחנו רואים מתנגדי חיסונים מתחילים לרכוב על על השמועה הזו, ולחבר אותה לשמועות קודמות שהמציאו והפיצו, ובתוך זה הם גם משלבים, הרבה טיעונים פסאודו-פמיניסטים, על התעלמות מנשים ופטירתן ללא מענה, בניסיון לצבור נקודות. אל תתנו להם! זה לא מעניין אותם >
Read 4 tweets
15 Feb
בהמשך למה שכתבתי על המורכבות של אימונולוגיה - הרבה פעמים נשאלות שאלות כמו "איך אפשר לחזק את מערכת החיסון?", או "האם זה לא יעמיס על מערכת החיסון?". וזה בסך הכל שאלות לגיטמיות למי שחושב על מערכת החיסון כמו מנוע מכני, או אפילו כמו שריר, אבל לאימונולוגים זה די נונסני בלי קונטקסט >
וזו גם הנקודה שהרבה מהאנלוגיות האחרות לא תמיד עושות חסד עם המורכבות של המערכת הזאת. אנחנו אוהבים לדמות את מערכת החיסון לצבא או משטרה, ובהחלט ניתן לדמיין איך ניתן לחזק את הארגונים האלו, או איך עומס ישפיע עליהן, אבל דווקא בהקשר הזה מערכת החיסון שונה מהמערכות האלו >
אלא במקרים חמורים של דיכוי חיסוני כתוצאה ממחלות שפוגעות במערכת החיסון (איידס לדוג'), סרטן, טיפול בסרטן, תת-תזונה קשה מאוד ועוד כמה מקרים קיצוניים - מערכת החיסון תמיד עובדת בעודף, למעשה רוב הזמן הגוף מרסן אותה, כדי למנוע ממנה לפגוע בו עצמו. >
Read 19 tweets
14 Feb
אני מקבל ומתוייג בכל מיני שאלות לגבי צירופי מקרים שלא נבחנו, או נבחנו מעט מאוד בניסויים, כמו "קיבלתי מנה אחת ואז חליתי, מה עכשיו?", "קיבלתי שתי מנות, ואז אבחנו אותי, מה קורה עכשיו בגוף שלי?".
והתשובה לכל השאלות האלו היא... אנחנו לא יודעים, אבל >
סביר להניח שהמצב שלכם יותר טוב מאלו שחלו מבלי להתחסן כלל.
אבל אימונולוגיה זה לא פיזיקה ניוטונית. זה לא מדע סופר דטרמיניסטי, שבו אם המאסה, המיקום והכוחות שפועלים על הגופים ידועים, אז ניתן לחזות בדיוק מה יקרה. >
וזה ככה גם כי אנחנו לא יודעים הכל אימונולוגיה, וגם מה שאנחנו כן יודעים הוא מאוד מורכב עם הרבה משתנים, כך שבסוף התוצאה היא די סטוכסטית, והרבה פעמים היא נמרחת על ספקטרום. כתוצאה מזה יש תמיד דברים "פריקיים" שיכולים לקרות באוכלוסיה גדולה מספיק. >
Read 6 tweets
11 Feb
היום הוא יום האשה במדע. וזו הזדמנות טובה לדבר על זוכת הנובל החביבה עלי. ריטה לוי-מונטליצ'ני.
אני מחבב את לוי-מונטליצ'ני, גם כי יש לי סופט-ספוט לאנדרדוגים (ובמדע אין יותר אנדרדוגים מנשים), גם כי היא בת עמי - יהודיה, וגם כי היא מגיעה מטורינו, העיר ממנה משפחתי עלתה לארץ >
אבל מעבר לזה ללוי-מונטליצ'ני יש סיפור חיים מטורף שהאנדר-ליין העיקרי בו הוא ההתעקשות להמשיך במחקר, לא משנה מה. לוי-מוטליצ'ני נולדה בטורינו, בצפון איטליה, וכנגד כל הסיכויים והציפיות החברתיות, הלכה ללמוד רפואה ב-1930. ביא התמחתה בפסיכיאטריה ונוירולוגיה, והלכה ללמוד בבריסל. >
לאחר הפלישה הנאצית לבלגיה ב-1940, מוטליצ'ני חזרה לאיטליה הפאשיסטית. המשפחה שלי, ד"א, נוטשת את המולדת ב-1939, ועוקרת לירושלים. מונטליצ'ני בונה מעבדה בחדר השינה שלה וממשיכה את המחקר שלה. מאוחר יותר הם נאלצים לברוח מפיימונטה לטוסקנה, ומתמקמים בפירנצה. >
Read 10 tweets
10 Feb
זה הזדמנות לדבר על חומר שנמצא בגוף שלנו ומשותף לוויאגרה, ולתגובה של מערכת החיסון לנגיפים, כמו אחרי חיסון, וגם ללמה נותנים חומר נפץ מסוכן לחולי לב.
אז שם החומר הוא חנקן חמצני (ח"ח), או באנגלית nitric oxide או בקיצור NO, >
אז NO, הוא גז שמשמו ניתן להסיק כי הוא מורכב מאטום אחד של חנקן ואטום אחד של חמצן. המולקולה הזו אינה יציבה, משום שיש לה אלקטרון לא מזווג אחד, ולכן היא מכונה "רדיקל חופשי". שזה אומר שהיא מסוגל להגיב בקלות ובאלימות עם חומרים אחרים ולשנות אותם. >
חלקיכם אולי זוכרים את המילה "רדיקל חופשי" מלפני איזה עשור, כשאנטי אוקסידנטים היו שיא האפנה בתזונה, ואז דיברו על איך הם עוצרים רדיקלים חופשיים ושאר בלבולי ביצים.
אז מה מולקולה אלימה כמו NO עושה בגוף שלנו? האם היא סתם תוצר לוואי לא רצוי? ובכן, לא רק... >
Read 12 tweets
9 Feb
מדי פעם קופץ ברשתות ובתקשורת איזה אייטם על תרופה חדשה לקורונה, וכמובן שאין הבחנה בין טיפול פרופילקטי שמונע הדבקה, לטיפול פרופילקטי שמחזק את מערכת החיסון, לטיפול אנטיוויראלי, לטיפול אנטי דלקתי שניתן לחולים שמדרדרים. הכל שוכן בכפיפה אחת תחת אותה כותרת - "נמצאה התרופה לקורונה" >
והעובדה שיש בלבול בין תוצאות של ניסוי ראשוני והוכחת יעילית, או סוגי טיפולים, או חוסר הבנה למי הטיפול נועד, או כמה הוא ישים, או מה הן תגובות הלוואי, או איך הוא ניתן ובאיזו תדירות, לא מחרפנים אותי כמו העובדה שבכל פעם שזה קורה בחודשים האחרונים, יהיו מי שישתמשו בזה כסיבה לא להתחסן. >
הרי למה להתחסן כשיש תרופה?
זה קרה לאחרונה עם הבשורה על טיפול ב-CD24. ולעזאזאל! זה טיפול שניתן לחולים במצב קשה כדי להפסיק את התגובה הדלקתית הקשה שמחרבת את הריאות. זה טיפול אימונומודלטורי. אתם באמת מעדיפים להתאשפז בבית חולים, אחרי שחליתם והדרדרתם, ולקבל טיפול כזה, במקום להתחסן? >
Read 10 tweets
9 Feb
בהמשך לענייני קונספירציות. יש איזה ציטוט שקראתי בבלוג לפני כמה שנים ונדבק לי. "קונספירציות זה היסטוריה ללוזרים". אני אוהב את הציטוט הזה כי זה קצת ריף על "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים".
וזה בהחלט מתאר את מה שרואים - אנשים שמאמינים בקונספירציות הם לוזרים >
קחו מתנגדי חיסונים לדוגמא. מדובר באנשים שהתיאוריות שלהם כושלות מבחינה מדעית. פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. הם מעלים תיאוריה, והתיאוריה נכשלת במבחן הניסוי. אז הם "מזיזים את השער" משנים קצת את התיאוריה, כדי לאפס את המשוואה, אבל בסוף בסוף זה תמיד מגיע לכדי קונספירציות. >
למה המחקר ההוא לא הראה קשר בין אוטיזם וחיסונים? לא כי אין קשר כזה, אלא כי החוקרים מקבלים כסף.
רואים את זה שוב ושוב בכל תיאוריית קונספירציה.
עולם שטוח, נחיתה על הירח, כיימטריילז - הקונספירציה תמיד באה כדי לנסות להסביר דברים שהלוזר לא מצליח להסביר באמצעות מדע >
Read 6 tweets
7 Feb
אני רואה שפיד מדע סוער מכך שאשרוב מכחיש את הקשר המבוסס מאוד בין חיידקים ומחלות.
הזדמנות להזכיר את המקרה הנפלא של ד"ר דיויד בארדנס, וד"ר סטפן לאנקה. הימים ימי טרום קורונה וטראמפ, בארץ גרמניא שמעבר לרין. הצרות הגדולות בעולם המחלות הן התפרצויות מקומיות של חצבת בגלל מתנגדי חיסונים. >
ד"ר לנקה, ביולוג בהכשרתו, אך כזה המחזיק בדעות... דעות לא קונבנציונאליות, נאמר כך. בינהן הדעה שנגיף החצבת לא גורם למחלת החצבת. דעה לא קונבנציונאלית אינדיד. כה בטוח בדעתו היה ד"ר לנקה, שהוא הציע התערבות - כל מי שיספק לו ראיה *אחת בלבד* שחצבת נגרמת יקבל ממנו 100,000 יורו. > Image
לבמה עולה ד"ר דיויד בארדנס, רופא צעיר. ד"ר בארדנס לא סיפק לד"ר לנקה ראיה אחת שחצבת אכן נגרמת מנגיף החצבת, אלא לא פחות מ-6 ראיות! שישה מאמרים המתארים מחקרים שמקשרים את הנגיף והמחלה. משום שאין איש שיוותר בחפץ לב על 100,000 יורו, לנקה גרר את בארדנס לבית המשפט. > Image
Read 6 tweets
7 Feb
אז לפני שבוע התקשרו מהדסה לאשר שאכן אני קיבלתי מנת חיסון של החיסון הישראלי.
אך משום שקיבלתי מנת חיסון במינון הכי נמוך, והנתונים שלהם מראים שבמינון זה החיסון אינו יעיל, הם למעשה לא יכולים להבטיח שאני מחוסן. על כן, ובהסכמתם, החלטתי להתחסן בפייזר. היום מנה ראשנה. > Image
חשוב כמובן לציין שזה לא אומר שהחיסון הישראלי אינו יעיל. כאמור, קיבלתי את המינון הכי נמוך. כך עובדים ניסויי בטיחות - מתחילים בהכי נמוך, ומשם מטפסים. בנוסף לכך כחלק מהניסויי היו משתתפים שקיבלו שתי מנות. ולמרות שאין בידינו את הנתונים, נראה שפרוטוקל זה כן הראה יעילות >
הסיבה שאני מעריך זאת, היא משום שהמכון הביולוגי כן הציע למשתתפים שקיבלו מנה אחת במינון גבוה, לקבל מנה נוספת, ולהישאר בניסוי. משום שאני קיבלתי מינון נמוך, וזה לא מסתדר להם בתוך הניסוי, אז הם החליטו "לשחרר אותי" מהמחויבות לא להתחסן. אני עדיין אגיע לבדיקות, ואני כמובן מיידע אותם. >
Read 4 tweets
5 Feb
מאמר יפה שעקב אחרי קוהורט של חיילי מארינס, חלקם נדבקו והחלימו בעבר, וחלק מעולם לא נדבקו בקורונה. אוביאוסלי מדקנות המאמר די מוגבלות לאנשים צעירים ובריאים, ועל אף שהמדגם אינו קטן, הוא לא גדול מאוד. >
medrxiv.org/content/10.110…
המחקר עקב אחרי המתגייסים וגילה שבקרב אלו שמעולם לא נדבקו, אותרה הדבקה באמצעות PCR בכ-48% מהקבוצה, בעוד שבקבוצה שחלתה בעבר כ-10% נדבקו. העובדה שהמגוייסים האלו בילו ביחד מצביעה על כך שלפחות בקרב צעירים המחלה מספקת הגנה מסויימת מפני הידבקות חוזרת. >
לא פחות מעניין מזה, גם אלו שנדבקו פעם שנייה והפכו לחיוביים בבדיקת PCR, נטו לחלות פחות זמן, והעומס הוויראלי שמדד בדוגמאות שנלקחו מהם היה נמוך יותר.
מה שזה אומר לנו, במיוחד לגבי צעירים, זה שאנשים שחלו פחות נדבקים, חולים פחות, וכנראה פחות מדבקים. >
Read 5 tweets
5 Feb
תוייגתי בכמה שרשורים שנוגעים "לתרופה" החדשה שמבוססת על CD24. אני לא מבין הרבה בתפקידים של CD24, וכששמעתי על זה פעם ראשונה רק זכרתי נויטרופילים, וזה הגיוני כי לנוטרופילים יש תפקיד חשוב בקוויד19.
אני יכול לנסות להסביר את המנגנון לפי מה שאני מבין, אבל אני מניח שזה לא מאוד מדוייק >
אז קודם כל למה "" סביבה המלה תרופה. כי חשוב להבין שלא מדובר פה בטיפול בנגיף, אלא בטיפול ביולוגי שהתכלית שלו היא הפחתת התגובה הדלקתית הקשה שמתלווה לקוויד19, והיא למעשה הסיבה לנזק הנורא לריאות ולגוף שבסוף הורג אנשים. >
אבל ההצגה של זה בתקשורת היא קצת כאלו מצאנו את הטיפול לנגיף, וזה לא נכון. הטיפול הזה מצטרף לרשימה ארוכה של טיפולים שנועדו לעצור את התגובה הדלקתית, ורבים מהם נכשלו, או שהציגו תואות טובות רק כאשר הם ניתנו בשלב מאוד ספציפי. בהחלט יהיה נחמד אם המצב עכשיו יהיה שונה >
Read 18 tweets
4 Feb
יש איזה ציוץ שאני רוצה לכתוב כבר הרבה זמן, והכותרת שלו הייתה אמורה להיות "מה נגיפים רוצים". אבל זה תמיד יצא מאוד מקושקש, וארוך, וזה גם לא תחום ההתמחות שלי.
אבל נראה שאולי עכשיו יותר מתמיד, עם הדיבור הבלתי פוסק על ווריאנטים חדשים ועמידות לחיסונים הגיע הזמן לנסות שוב... >
אז מה נגיפים רוצים?
כלום.
הם לא רוצים כלום.

נגיף אינו יותר מחומר גנטי עטוף במולקולות ביולוגיות, שמחוץ למאכסן הן אינרטיות לחלוטין, ולא מבצעות שום פעולה. נגיפים לא רוצים כלום. אין להם מטרה, ואין להם תכלית. וצריך להיזהר מאוד, או להימנע לחלוטין, מהאנשה של העניין. >
כמו כל ישות ביולוגית בעלת חומר תורשתי ויכולת שכפול והתרבות, נגיפים כפופים לעקרונות וחוקי האבולוציה - לרבות ברירה טבעית.

המושג הקריטי הראשון שחשוב להבין פה הוא "פיטנס" (fitness), ולפיטנס יש הרבה הגדרות, בהתאם ליצור עליו מדברים, אבל בצורה הכי בסיסית פיטנס זה היכולת להעמיד צאצאים >
Read 22 tweets
2 Feb
הכינוי הוא E484K. זה השם של המוטציה בווריאנט הדרום אפריקאי. שייר של חומצה גלוטמית בעמדה ה-484 שהוחלפה בשייר של ליזין. היום, דווח שהשייר הזה נמצא גם בווריאנטים שבודדו ממספר קטן של אנשים באנגליה, וסביר שהתפתח שם בצורה נפרדת ובלתי תלויה >
מה זה לא אומר? זה לא אומר שלווריאנט הזה שנמצא במספר קטן של אנשים כרגע, יש כוחות על. הוא לא יורה לייזר מהספייק, ואין לו RNA מצופה באדמנטיום.
מה זה אולי אומר? כשלוקחים בחשבון את הגוף המחקרי הקיים - כנראה תהיה לחיסונים פחות יכולת לנטרל אותו, אבל לא סביר שהוא יחמוק מהחיסון. >
מה זה כן אומר? העובדה שהמוטציה הזו נוצרה בשני מקומות שונים בעולם בצורה בלתי תלויה לא אומרת כלום בפני עצמה, אבל אם יתגלה שהווריאנט הזה הצליח כבר להתפשט, זו כן ראיה יפה שיש יתרון למוטציה הזו בתנאים הקיימים. שזה תכלס מעניין ושיעור מצויין באובולוציה וברירה טבעית.
Read 4 tweets
2 Feb
איגדנו וערכנו את שלושת השרשורים שלי על נוגדנים מנטרלים לכדי מאמר בהארץ. מוזמנים לקרוא:
haaretz.co.il/health/corona/…

בזדמנות זו אני רוצה להוסיף עוד נספח, כי אני מקבל לפעמים כל מיני פניות לגבי מאמרים וכתבות וציוצים שהתפרסמו. אני חושב שחוסר שנכונות שלי להיות מודאג מתחיל להדאיג אנשים >
בסוף הכל כנראה מצטמצם לכדי כך שאנשי מדע מסתכלים על מחקרים מדעיים בצורה שונה, וגם כי אנשי מדע בתחומים הרלוונטים נמצאים קצת פחות בחושך, ושוחים טוב יותר בתוך ים אי-הוודאות הזה.

צריך להבין שמחקר מדעי לא מייצר מידע דפינטיבי כוללני חד משמעי. >
מחקר לרוב מייצר מידע שהוא תוצר של השיטה שנבחרה כדי להדגים את ההיפותזה, והשיטה לא תמיד נותנת מבט רחב וכללי, אלא משהו די צר ותלוי קונטסט. מהסיבה הזו מדענים יסתכלו על מחקר ויגידו - "אוי זה מעניין" אבל יחכו לעוד מחקרים, כאלו שישחזרו את אותו ניסוי או מחקרים שישתמשו בשיטות שונות >
Read 8 tweets
30 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווריאנטים החדשים - כרך 3: החיסון של J&J - הם לא אלה שמייצרים טלק?

כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
קודם כל איזה מן חיסון זה? החיסון הזה נופל לאותה קטגוריה של החסיון הרוסי וזה של אסטרה-זנקה (א"ז). מדובר בחיסון המבוסס על ווקטור וויראלי. ספציפית על אדנוירוס, או בקיצור אדנו. אם אתם זוכרים, גם החיסון הישראלי מבוסס על ווקטור וויראלי, אבל מסוג אחר - VSV. >
למרות זאת, הטכנולוגיה של J&J, א"ז והרוסים דווקא יותר דומה מהרבה בחינות לחיסונים של פייזר ומודרנה, מלזו של החיסון הישראלי. למעשה כל מה שהווקטור הוויראלי עושה בחיסונים אלו הוא להכניס מידע גנטי שמתורגם לחלבון הספייק, לתוך התאים, בדיוק כמו החלקיקים השומניים בחיסוני mRNA >
Read 20 tweets
29 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווראינטים החדשים - prat deux: החיסון של נובווקס - האם זה הזמן להיות מודאג?

התשובה בקצרה היא: מממ... זה לא טוב, אבל אני (עדיין) לא מודאג יותר מדי.

קודם כל אני אסביר מהו החיסון של נובווקס, וזה מעניין רק מעצם העובדה שמעורבים בזה תאים שמקורם בעשים >
החיסון של נובווקס הוא חיסון שונה בתכלית מזה של פייזר, מודרנא, המכון הביולוגי, אסטרא זנקה וספוטניק. למעשה מדובר בחיסון שיות מזכיר חיסונים קלאסיים מסוג חיסוני subunit. לרוב החיסונים האלו מקובצים ביחד עם קלאסת החיסונים המומתים, אך יש הבדל קל בינהם >
בעוד שחיסון מומת הוא למעשה גרסא מומתת של הפתוגן, חיסון סאביוניט הוא חיסון שבאמצעים של הנדסה גנטית וסינתזה ביולוגית ייצרו חתיכות מאוד ספציפיות מהפתוגן והן מהוות את החיסון. דוגמא טובה לחיסון כזה הוא חיסון נגד צהבת B שנקרא sci-b-vac. >
Read 24 tweets
27 Jan
ביקשו ממני אז-
מדוע אני לא מודאג *עדיין* מהווריאנטים החדשים, ככל שזה נוגע לחיסון ולמחלימים?

ראשית כי אנחנו יודעים מהניסיון האימונולוגי שלנו שזה לא כל-כך פשוט. החסינות שהגוף מייצר, במיוחד לנגיפים, היא בדרך כלל מאוד רחבה, כך שנגיף צריך לעבור שינויים מאוד דרמטיים כדי להתחמק ממנה >
מערכת החיסון פועלת במספר דרכים במקביל, אבל בתפישה הציבורית השתרשה המחשבה שנוגדנים הם החלק המרכזי של התגובה האימונית, וזה לא מדוייק.
זה לא שנוגדנים לא חשובים, הם חשובים מאוד! אבל מה שצריך להבין זה שנוגדנים הם גם אולי המרכיב החיסונים שהכי קל למדוד ולכמת. >
כתוצאה מכך קורה שהרבה מאוד מהמידע שלנו לגבי יעילות חיסונית מסתמך על נוגדנים, בעוד שמרכיבים אחרים, שהם לא פחות חשובים, נדחקים לרקע. מרכיבים כמו התגובה התאית של תאי T, שהיא לא פחות חשובה למאבק בנגיפים, ולמעשה קריטית ליצירת נוגדנים. >
Read 20 tweets
26 Jan
אחת ההיפותזות המענינות שתופסות תאוצה בחודשים האחרונים כדי להסביר למה חלק מהאנשים חולים קשה בקוויד19 וחלק בצורה קלה, נוגעת לכך שמוצאים אצל הרבה חולים קשים נוגדנים עצמיים נגד כל מיני חלבונים של מערכת החיסון >
זה עדיין בגדר היפותזה ולא מאוד ברור מה גורם לזה ואיך לזהות אנשים כאלו לפני שזה קורה, אבל הרעיון הוא די פשוט - יש קבוצה של חלבונים מאוד חשובים למערכת החיסון, ספציפית קבוצה שנקראת אינטרפרונים מסוג 1. >
אינטרפרונים הם ציטוקינים, וכבר דיברתי על ציטוקינים והשם שלהם כמובן עולה בהקשר של סערות ציטוקנים. תזכורת קצרה - ציטוקינים זה הדרך של מערכת החיסון לתקשר עם עצמה ועם תאי הגוף. מדובר בחומרים מסיסים שתאים מפרישים וכשתאים אחרים קולטים אותם, הם מייצרים גובה ספציפית לציטוקין שהם קלטו. >
Read 12 tweets