הישוב החדש הזה בגליל, מזכיר לי ישוב חדש אחר שקם בסביבות 2011 ברמת נגב, בשיא המחאה החברתית. אני, שגם הייתי מעורב אז בענייני התישבות בנגב, עד היום לא מבין לחלוטין למה זה אושר. ישוב שכל סיבת ההקמה שלו היא גרעין של אנשים שחושבים שהם מיוחדים מספיק בשביל להצדיק ישוב יחודי לקהילה שלהם > וזה העניין גם פה. אנשים שרוצים לבנות לעצמם קהילה מגודרת לעצמם, שגראנטד - זה אלי יותר טוב מאנשים שבונים קהילה בתוך קהילה, כדי להשליט בלחץ דמוגרפי את העקרונות שלהם על הסביבה, או באים מתוך תחושת עליונות להשביח (הרבה פעמים = להפיץ דת) את האזור. >

להציג את זה שפתאום לא מתאים לסמולנים האשכנזים לשרת, כי ביבי ורפורמה, ואיך הדתיים הסרוגים ההו כה מושלמים המשיכו אחרי ההתנתקות, זה חירטוט מזובל.
תסלחו לי, אבל זה לא שהשמאל שמתנגד לכיבוש וההתנחלויות הפסיק להתגייס כשזה קרה. זה לא שהפסיקו כשהחרדים קיבלו עוד פטורים. המשכנו. > המשכנו גם כשטרוריסטים יהודים החלו לפגע בפליסטינאים בחסות פוליטיקאים וארגוני מתנחלים. המשכנו כשסמנים קיצונים פאשיסטים כמו סטרוק וסמוטריץ' נבחרו. המשכנו. התרענו והמשכנו. אמרנו שיש סימנים. אמרנו שזה כבר אפרטהייד. ניפנפתם. זלזלתם. >

אוקיי, אז היינו בכל מיני בולנג'רי ופטיסרי בפאריז, אז זו הזדמנות טובה לעשות שרשור דירוג. > קודם כל, אני אתחיל במה לדעתי היה די סתם ומאוד אובר-רייטד - הפטיסרי האגדי של פייר הרמה. היה די סתמי, מאוד מתוייר ומהוקצה בקטע מנכר. לא מגעיל חלילה, אבל ואללה... לא יודע אם שווה את זה. >

בשולי הדברים, גרנדמייזר נשמע כמו משחתת גרמנית ממלחמת העולם הראשונה, שטבעה כי היא רדפה אחרי סירת דייג. בשולי הדברים, גרנדמייזר נשמע כמו השם של העוגה הלאומית של דוכסות גרמנית, שבין צ'כו לסלובקיה. וכן, יש בה גם קקאו וגם קינמון וגם אגסים וגם שזיפים וגם חמאה וגם שומן חזיר, וקירש דובדבנים, וברנדי שיקשקים, ויש לה צורה של יהודי שערפו לו את הראש.

אוקיי, הגעתי הביתה, ואני מתחיל בבידוד. אבל אני רוצה לכתוב מה עשיתי בימים האחרונים, מה היה יכול לקרות אם לא הייתי עושה את זה, ומה אני מתכוון לעשות בימים הקרובים (חוץ מטלביזיה), ומה אולי המדינה הייתה עושה אחרת, אם היינו יכולים לחזור אחורה בזמן חצי שנה - שנה. >

https://twitter.com/AnerOtto/status/1486267756018290691

אז מי שעוקב אחרי יודע שבימים האחרונים ביצעתי בדיקת קורונה בכל יום. זה התאפשר תודות ליוזמה מבורכת של @bengurionu שהציבו ביתן בדיקות בכניסה לאוניברסיטה, וכל סטודנט וחבר סגל שמעוניין היה יכול להיבדק. >

כתבה שלמה על איך אחד הגנים של SRAS-CoV-2 מונע ביטוי של MHC-1, ובכך מקטין תגובה של תאי T.

ואף פאקיג מילה על NK! אהההה! התאים הכי משוגעים במערכת החיסון והזדמנות נפלאה לדבר על אחד המנגנונים שלהם, והוא לא עושה את זה!

אז אני אסביר! >
forbes.com/sites/williamh… אז בשביל שתאי T הורגים יוכלו למצוא תאים שהודבקו ע"י הנגיף ולחסל אותם לפני שהנגיף יוכל להתרבות בהם, אותם תאים מודבקים צריכים להגיד לתאי ה-T: היי! נדבקתי!

ואיך הם עושים את זה? עם חלבון שנקרא MHC-1. >

אז בדיונים ביומיים האחרונים עולה הרבה המונח "אפיטופים דומיננטיים". וזה מונח מאוד טכני, אבל גם מאוד מעניין. אז אני אנסה להסביר מה זה, ומה חלק מההסברים לתופעה הזו. > אז קודם כל מה זה אפיטופ? אנחנו אומרים שמערכת החיסון שלנו יודעת לזהות חיידקים ונגיפים, אך למעשה היא מזהה חתיכות מהם, בדרך כלל חלבונים.

אנחנו קוראים לאלמנט שלם כזה, שמערכת החיסון מזהה - אנטיגן. זה לא שמערכת החיסון מזהה את כל האנטיגן, היא מזהה אזורים מסויים באנטיגן >

ד'את ביאינג סייד, אני רוצה להגיד מדוע לדעתי מנה רביעית לא תפגע בחסינות, גם נגד וריאנטים אחרים, גם לא אצל מבוגרים.
כאמור, זה דיון אקדמי היפותטי, שלדעתי לא אמור להתנהל בטוויטר, ובסוף הדרך היחידה להכריע פה היא באמצעות מחקר, שאני מבטיח שימצא תשובה עם יותר ניאנסים משאנחנו מדמיינים >

https://twitter.com/AnerOtto/status/1474025327936655364

ועוד דבר שחייבים לומר לפני, היא שאי-ההסכמה פה היא הרבה יותר קטנה ממה שנדמה ובעיקר, אני מאמין, על ניואנסים ולא על הנחות יסוד. אם כי חייבים להתחיל בשאלה די יסודית: מה אנחנו רוצים מהחיסון? הגנה ממחלה קשה? הגנה ממחלה סימפטומטית או הגנה מהדבקה באופן כללי? >

לפני בערך שנה וחצי פרוסם באטלנטיק מאמר של אד יאנג, מהמוכשרים שבמנגישי המדע, שבו הופיעה הבדיחה הבאה: קרדיולוג ואימונולוג נחטפים. לאחר זמן מה החוטפים אומרים להם "מי שיצליח לשכנע אותנו שהתחום שלו תרם יותר לאנושות - ישוחרר, ואת השני נהרוג". > אז הקרדיולוג מתחיל לפרט - השתלות לב, ניתוחי לב פתוח, צינטורים, השתלת מסתמים, תרופות ללחץ דם, ECG ועוד ועוד ועוד... ואז החוטפים פונים לאימונולוג שאומר - "תראו... אימונולוגיה זה תחום מורכב--". ובשלב הזה הקרדיולוג חותך אותו ואומר "אוי תירו בי עכשיו בבקשה!". >

טוב, אז המנגנון הראשון שאני רוצה לדבר עליו, הוא מנגנון שקצת מתעלמים ממנו בהרבה דיבורים על אימנולוגיה בטוויטר, כי קצת קשה להסביר אותו ולא ברור ממבט ראשון כמה הוא חשוב, וזה קשור להתהליך ההפיכה של תאי T, מתאים נאיביים לתאים אקטיביים. אנסה לתאר את זה בפשטות (וכפועל יוצא - שטחיות) >

https://twitter.com/AnerOtto/status/1473287977640026116

אז תאי T תומכים, או תרי CD4, או תאי Th הם תת אוכלוסיה של תאי T שלמעשה משמשים כסוג מנהלים של התגובה האימונית.
לשם כך, בדיוק כמו תאי B, הם צריכים יכולת לזהות פתוגנים בצורה די ספציפית. תאי T עושים את זה באמצעות חלבון שנקרא TCR >

טוב, אנחנו צופים ב-Get back כבר איזה חצי שעה, וכל מה שקורה בינתיים זה שמדי פעם אני חוזר אחרי איזה משפט אקראי, במבטא ליברפולי נאזלי סופר מוגזם.

עוזרת לזה העובדה שחטפתי חתיכת צינון במילואים. פול: we should do it methodically
ג'ון: but it's annoying

וזהו. זה כל השנים האחרונות של הביטלס בשני משפטים. אבל יש עוד שש שעות לסרט הזה.

היום, לפני שנה, ב-11 בדצמבר 2020, אושר לשימוש חירום, החיסון המערבי הראשון של פייזר-ביונטק ע"י ה-FDA (כ-9 ימים לאחר הבריטים).
מאז ידענו עליות ומורדות, לרבות אי-וודאטת לגבי יעילות מול וריאנטים חדשים, אך אין ספק ששנה לאחר מכן אנחנו, בעולם המערבי, נמצאים במקום הרבה יותר טוב.
< שנה שלמה. מאות מליוני מנות. פרופיל בטיחות מדהים. פרופיל יעילות מאוד טוב במניעת מחלה קשה. ושערים שהוזזו פעם אחר פעם ע"י מיעוט קולני ומטופש של מתנגדי חיסונים, שנאלצים להגדיר מחדש את המושג ארוך טווח, ככל שהזמן חולף. >

אחד הטיעונים של מתנגדי חיסונים, לאורך כל שנותי בביז, נוגע למינון החיסון אצל ילדים. מדוע, הם שואלים, מינון החיסון אצל ילדים זהה למבוגרים. הרי גופם קטן יותר.ואם החיסון תואם למבוגרים, זה אומר, כך הם גורסים, שתינוק יצטרך מנת חיסון פי 20 יותר קטנה> וזה טיעון מעניין כי הוא נשמע הגיוני, וכי אנחנו יודעים שתרופות עובדות ככה. לילדים נותנים פחות. אבל הטיעון הזה כמובן מתעלם מהעובדה שחיסון הוא לא בדיוק תרופה. חיסון אינו עובד על מסלול מטבולי, שבאמת קשור לריכוז החומר בגוף, ולכן מושפע מהגודל שלו וקצב חילוף החומרים >

אוקיי, אז ניסויי Gainf of Function, או בקיצור GOF. זה יהיה ארוך ומורכב, ועדין לא מקיף מספיק כדי לרדת לעומק הדברים באמת. ניסויי GOF עלו לכותרות לפני כמה שנים, משום שנוצר הרושם שהם שנויים במחלוקת. בקהילה מדעית חושבים אחרת. לא רק שאינם שנויים במחלוקת, הם ממש נחוצים לחקר של מחלות > אבל זה היה מספיק כדי ליצר לחץ מצד פוליטיקאים להטיל מורטוריום על ניסויים מסוג זה בארה"ב, וכאלו שמומנו ע"י גראנטים של ה-NIH בחו"ל. המורטוריום הוטל ב-2014, ולאחר ריוויו של החומר ואמצעי הבטיחות, כמו גם חידודי נהלים, המורטוריום הוסר ב-2017. >

הידעתם, לילדים לפעמים יש שיער בהיר למרות שלאף אלד מהוריהם אין. הסיבות לכך יכולות להיות גנטיות גרידא - משום שהגנים לשיער בהיר הם לרוב רצסיביים, ולא תמיד מתבטאים אצל ההורים, אך בהחלט יכולים להתבטא אצל הילדים. > אך במקרים רבים הסיבה לשיער בהיר בילדים היא סיבה חולפת. צבע השיער הוא פונקציה של ריכוז המלנין בשערה, אך גם של עביה. ילדים נוטים באופן כללי להיות בהירים יותר, ולכהות עם השנים. במיוחד ילדים ממוצא אירופאי. ריכזו המלנין בעור ובשיער הולך וגדל בילדות. >

מוכנים לשרשור בתים מעניינים שראיתי בחיפה? זה היה מעניין

דברים שאכלתי היום בחיפה עוד דברים שאכלתי בחיפה

כבר כתבתי את זה בתגובה לאיזה שרשור לפני שבוע, אבל זה עולה כל פעם מחדש - ההשוואה של אנשים שבוחרים לא להתחסן, למעשנים ואנשים בעלי משקל עודף, מבחינת האחריות שלהם למצבם, ומבחינת האחריות של המדינה אליהם אם מצבם הרפואי ידרדר.
אני חושב שזו השוואה גרועה. > לגבי משקל עודף - הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות, אך יש לכך מרכיב גנטי מאוד חזק, וזה יכול להיות תוצר של מעמד סוציוטקונומי וחברתי. השליטה של אינדיווידואל במשקל שלו היא לא פשוטה כמו לקבל חיסון. זה בולט יותר מול הטיעון שלעיתים עולה מצדם של מתנגדי חיסונים ומכחישי קורונה >

הדיבור על ריג'נרון, ואיך מתנגדי חיסונים מתייחסים לטיפול הזה, הזכיר לי את אחת הפרשות המבדרות בתולדות תנועת ההתנגדות לחיסונים בישראל, שמעידה מאוד על הרמה הכללית של חבריה. "פרשת העוברים הקווקזים". > אז זה לא סוד שמתנגדי חיסונים, גם ואולי ביתר שאת בתקופת הקורונה, אוהבים לטעון טענות מופרכות שפונות בצורה מגושמת לערכי מוסר, או מנסות להגעיל ולרגש בצורה חסרת פרופורציות. זו טקטיקה עתיקה בת יותר ממאה שנים, כשמתנגדי החיסונים הראשונים הדגישו את המקור החייתי של החיסון הראשון >

אז למה הטיעון שה-RNA מהחיסונים ייכנס לגרעין הוא טפשי, ואיך זה קשור לאיידס ותירס צבעוני?
הטיעון שמתנגדי חיסונים, ואפילו כמה פרופסורים כאלו ואחרים משתמשים בו, הוא ש-"חיסוני RNA הם 'טיפול גנטי'! רחמונעס!" ובכן, הם לא, כי הם לא משנים את הגנום, והם לא באים לטפל בבעיה גנטית > "אבל", אומרים מתנגדי החיסונים, "ה-RNA יכול להיכנס לגרעין ולשנות את הגנום". שזה לא נכון. RNA, בטח לא mRNA נכנס לגרעין. לגרעין שלנו יש מכניזמים מאוד מתקדמים שלא מאפשרים לכל דבר להיכנס לגרעין. אם mRNA היה יכול להיכנס לגרעין, ולעשות צרות, אז החיסון היה הבעיה האחרונה שלנו >

מדוע אני חושב שחיסון של העולם השלישי חשוב לסיום המגפה העולמית.
הדבר הראשון שצריך לעושת זה להגדיר למה הכוונה ב-"סיום המגפה". ופה חשבתי שזה כבר א יזשהו קומון קנולדג' שכשמדברים על סיום המגפה, לא מדברים על הכחדת הנגיף, אלא על הגעה למצב של שיווי משקל מולו > מצב שבו אין הרבה תמותה, אין הרבה לחץ על מערכות הבריאות, ולנגיף אין משקל רק מבחינת השפעתו על בריאות הציבור וההתנהלות של הציבור במרחב. זה לא אומר חזרה טוטאלית לשגרה, אבל זה אומר שהנגיף לא יהיה נוכח בחיים שלנו כמו שהוא עכשיו >