Iran’s Ballistic Missile force in light of Operation "Epic Fury/Roaring Lion" - a mega Thread 🧵

The “Epic Fury/Roaring Lion” operation, which began on February 28, resulted in numerous achievements in the campaign against Iran. These included damage to the Iranian economy through strikes on petrochemical facilities and steel production factories, as well as the degradation of air defense and command-and-control capabilities. The achievements include two of the central objectives of the operation: pushing the Iranian nuclear program back by several years and heavily damage the ballistic missile program.

This review will focus on the damage to the ballistic missile array during the period between February 28 and April 8 (when the ceasefire came into effect).

The Iranian missile program consists of manufacturing facilities and deployed missile units.

The production array is managed primarily by the Ministry of Defense (MODAFL), and to a lesser extent by the IRGC. It is distributed across several military-industrial complexes in Khojir, Parchin, Shahroud, and others. The production process includes facilities responsible for the production of explosive material, warheads, the cylindrical missile body, engines, engine fuel (liquid or solid), and finally an assembly plant where all components are integrated.

The operational component is operated exclusively by the IRGC Aerospace Force and comprises regional command headquarters, secondary bases, brigade-level bases, and adapted facilities across Iran. Each base primarily serves for the storage of missiles and mobile launchers, along with supporting components such as command units, fueling systems, and fixed launchers. Given the strategic nature of these weapons, most bases incorporate underground infrastructure designed to store missiles and launchers and protect them from aerial strikes. In addition, many bases include dedicated facilities for fueling and testing missiles prior to deployment. Once deployed, launchers may be positioned in open areas within bases, in open terrain, or concealed within adapted structures throughout the country.

The IDF Spokesperson published a summary of the operation on April 17, stating that the strikes rendered approximately 60% (several hundred) of ballistic missile launchers inoperable. The strikes also included bombing of infrastructure belonging to the operational units deployed across Iran, with Israel focusing on bases in the center and west of the country, and the United States focusing on bases in the south aimed at the Gulf states. The bombings were carried out, among other means, using American strategic bombers that dropped large quantities of munitions on underground infrastructure.

The strikes led to a reduction in the volume of fire toward Israel and toward Gulf states throughout the operation. The reduction in the volume of fire continued until mid-March, and afterward the Iranians began increasing the rate of fire, in parallel with the restoration of command-and-control systems that had been significantly damaged in the opening strike of the operation.

n addition, many missile production lines within military industrial complexes were damaged, and the “Epic Fury/Roaring Lion” operation has created a situation in which the IRGC Aerospace Force is not expected to receive new missiles for at least the coming year.

Below, I'll review of the extent of the damage in facilities and bases across Iran, including Sentinel-2 satellite documentation: First we'll start with the operational unit bases:
1. Tabriz North Missile Base

One of the largest missile bases in Iran. Its location in northwestern Iran constituted a significant threat due to its relative proximity to Israel. Accordingly, it was one of the first targets struck during the war.

At the base, two fortified tunnel complexes were excavated for storing launchers and missiles.
Surface infrastructure sustained heavy damage during the “Rising Lion” operation (June 2025), followed by partial Iranian restoration efforts.

As of today, most of the base’s infrastructure has been struck including administrative structures, storage buildings, and collapsed tunnel entrances.

#זמן_לסדר - סקירת מערך הטילים הבליסטיים באיראן לאור מבצע "שאגת הארי" - מגה שרשור 🧵

מבצע "שאגת הארי", שהחל ב-28 בפברואר, הביא הישגים רבים במערכה נגד איראן, בהם פגיעה בכלכלה האיראנית באמצעות תקיפת מתקנים פטרוכימיים ומפעלי פלדה, וכן גריעת יכולות אש בתחום ההגנה האווירית והפו"ש. ההשיגים כוללים את שניים מן היעדים המרכזיים של המבצע - דחיקת תוכנית הגרעין האיראנית שנים אחורה ופגיעה במערך הטילים הבליסטיים.

סקירה זו תתמקד בפגיעה מערך הטילים הבליסטיים, בתקופה שבין ה-28 בפברואר ל-8 באפריל (כניסת הפסקת האש לתוקף).

תוכנית הטילים האיראנית מורכבת ממערך הייצור ומהמערך המבצעי.
מערך הייצור מנוהל ברובו ע"י משרד ההגנה, ובמידה פחותה ע"י משמרות המהפכה, והוא מבוזר במספר מתחמי תעשייה צבאית בח'וג'יר, פארצ'ין, שאהרוד ואחרים. תהליך הייצור כולל מתקנים האחראים על ייצור חומר הנפץ, ראשי הקרב, גוף הטיל הצילינדרי, מנועים ודלק מנועי (נוזלי או מוצק), ולבסוף מפעל הרכבה שבו מחברים את כלל הרכיבים.

המערך המבצעי מופעל באופן בלעדי על ידי חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, וכולל בסיסי מטה של אזורי פיקוד, בסיסים משניים, בסיסי אגדים ומתקנים מותאמים ברחבי איראן. כל בסיס משמש לאחסון מלאי טילים ומשגרים. מכיוון שמדובר בנשק אסטרטגי, כמעט בכל בסיס הוקמה תשתית תת-קרקעית לאחסון הטילים והמשגרים, במטרה להגן עליהם מפני תקיפות אוויריות. בנוסף, ברוב הבסיסים קיימים מבנים ייעודיים לתדלוק ולבדיקה של כל טיל טרם הוצאתו לשטח. לאחר היציאה לשטח, המשגר מוצב או בשטחים פתוחים בבסיס, במרחב הפתוח או מוסתרים במבנים מותממים ברחבי המדינה.

דובר צה"ל פרסם ב-17 באפריל סיכום של המבצע, ובו צוין כי התקיפות הוציאו משימוש כ-60% (כמה מאות) ממשגרי הטילים הבליסטיים. התקיפות כללו גם הפצצת תשתיות של המערך המבצעי הפרוס ברחבי איראן, כאשר ישראל התמקדה בבסיסים במרכז ובמערב המדינה, וארה"ב התמקדה בבסיסים בדרום. ההפצצות בוצעו, בין היתר, באמצעות מפציצים אסטרטגיים אמריקאיים, שהטילו חימושים רבים על התשתיות התת-קרקעיות.

התקיפות הביאו לצמצום היקף הירי לעבר ישראל ולעבר מדינות המפרץ לאורך המבצע. בתחילת הלחימה בוצע הירי בעיקר ממערב איראן, ובהדרגה הועבר למרכז המדינה (העמוק יותר). הירידה בהיקף הירי נמשכה עד אמצע מרץ, ולאחר מכן החלו האיראנים להגביר את קצב הירי, במקביל לשיקום מערך הפיקוד והשליטה שנפגע משמעותית במכת הפתיחה של המבצע.
כמו כן, פסי הייצור רבים בתעשיות הצבאיות שמייצרות את הטילים נפגעו, ומבצע "שאגת הארי" הביא למצב שייצור טילים חדשים למלאי של יחידת הטילים של חיל האוויר והחלל של משה"מ לא אפשרי לפחות בשנה הקרובה.

להלן אבצע סקירה של היקף הנזק במתקנים ובבסיסים השונים ברחבי איראן, כולל תיעודים של הלווין סנטינל-2: נתחיל קודם עם המערך המבצעי:
1. בסיס הטילים תבריז צפון

מגדולי בסיסי הטילים באיראן. מיקומו בצפון מערב איראן היווה איום משמעותי שקרוב יחסית לישראל. עקב כך, הוא היה אחד היעדים הראשונים שהותקפו במהלך המלחמה.
בבסיס נחצבו שני מכלולי מנהור מבוצרים לאחסון המשגרים והטילים.

התשתיות העיליות ספגו נזק רב עוד במבצע "עם כלביא", ומאז האיראנים הצליחו לשקם את חלקם. כיום, רוב מוחלט של תשתיות הבסיס הותקפו והושמדו מבנים מנהליים, מבני אחסון והוקרסו פתחי מנהרות.

🇮🇷🧵 המכון למדעים ולביטחון בינלאומי @TheGoodISIS פרסם את הדו"ח העתי שלו על מתקני הגרעין של איראן, 5 חודשים לאחר המלחמה. הדו"ח מספק הערכה על בסיס צילומי לווין על ניסיונות השיקום באתרי הגרעין.

אמ;לק - איראן רוצה להפעיל אתרים חדשים להעשיר ולאחסן אורניום, ונוטשת אתרים שנפגעו. > חמישה חודשים לאחר סיום השאלות העיקריות הן: האם אתרים אלה משוקמים, מטוהרים, או שהם נותרו כפי שהם לאחר הפצצתם; מה מצבן של מאגרי אורניום המעושר, במיוחד HEU (~60%) וגם רמות של 20% ו-5%; ומה קורה בשני אתרים מרכזיים שלא הופצצו ביוני, “הר הפיקאקס” ליד נתנז וטאלקאן 2 בפרצ’ין (עליו >

Saudi Arabia’s Strategic Missile Program: the next Level 🇸🇦🧵

In this thread we'll review the various facilities linked to Saudi Arabia’s strategic missile program

But first, a background -
Saudi Arabia’s ballistic missile program began in the late 1980s, when the kingdom
<< acquired DF-3A (CSS-2) liquid-fueled missiles from China, with a range of approximately 4,000–5,000 km and conventional warheads, despite the missiles originally being designed for nuclear payloads. In 2007, reports indicated that Saudi Arabia also procured more advanced
<<

#זמן_לסדר - מערך הטילים האסטרטגיים של ערב הסעודית 🇸🇦 🧵

בשרשור הזה נסקור את המתקנים השונים המקושרים למערך הטילים האסטרטגים של ערב הסעודית.

קודם כל, קצת רקע -
תוכנית הטילים הבליסטיים של ערב הסעודית החלה בסוף שנות ה-80, כאשר הממלכה רכשה מסין טילי DF-3A (CSS-2) מונעי דלק נוזלי,
<< בעלי טווח של כ-4,000–5,000 ק"מ וראשי קרב קונבנציונליים, על אף שתוכננו במקור לנשיאת ראשי קרב גרעיניים. בשנת 2007 דווח כי סעודיה רכשה גם את טילי ה-DF-21 (CSS-5) המתקדמים יותר, באישור אמריקאי מותנה בכך שלא יהיו גרעיניים. רכישות אלו הובילו להקמת
<<

In-Depth Analysis of Israel’s Strategic Blow to Iran’s Missile Capabilities.
A Mega Thread 🧵

Operation "Rising Lion" had two goals: stopping a nuclear breakout and neutralizing the ballistic missile threat posed by Iran.

This analysis will focus on the latter:
<<< For more than three decades, Iran has invested heavily in developing one of the most extensive missile programs in the Middle East. Its arsenal comprises thousands of ballistic missiles of varying ranges, cruise missiles, and covert launch systems—stored within a vast network
<<<

#זמן_לסדר - ערעור מערך הטילים של איראן 🧵

שתי מטרות הוגדרו במסגרת מבצע "עם כלביא", שהושלם אך לפני שבוע בלבד:
1. הסרת איום הפריצה לנשק גרעיני
2. הסרת איום הטילים הבליסטיים

אנחנו נתמקד במטרה השניה.

במשך למעלה משלושה עשורים השקיעה איראן מאמצים עצומים בהקמת אחת מתוכניות הטילים
>>> הגדולות ביותר במזרח התיכון. הארסנל שלה כלל אלפי טילים בליסטיים לטווחים שונים, טילי שיוט, ומערכות שיגור מוסוות – המאוחסנים ברשת ענפה של "ערי טילים" תת-קרקעיות: מתקנים מבוצרים החצובים במרחב הרי איראן.

הטילים הללו לא נועדו רק להרתיע ולהגיב, אלא גם לשמש ככלי השפעה אזורי באמצעות
>>>

אני פותח שרשור מתעדכן על כל התקיפות באיראן כפי שנתפסו בעין הלווין 🧵

נתחיל:
1. תוצאות תקיפת אתר העשרה בנטנז.
רכיבי מערך החשמל של האתר הותקפו ובכך ישראל השביתה את פעילות הצנטריפוגות באולמות התת-קרקעיים. 2. צילום לווין המציג את תוצאות תקיפת בסיס הטילים בכרמאנשאה.
מבני אחסון והזפקת טילים נפגעו
מצד שמאל למטה ניתן לראות עשן שבוקע מהפתח של מנהרת אחסון בבסיס.

שרשור שישים סוף לשמועות על ההיערכות הצבאית המצרית במשולש הגבולות ישראל-הרצועה-מצרים 🧵

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, עלו חששות מצד ישראלים רבים - האם מצרים נערכת בימים אלה לפלישה הדומה למתקפת החמאס?

אני רוצה לעשות סדר עם הסיפור הזה אחת ולתמיד. מוזמנים לקרוא את התחקיר:
>>
משוריינים שהועברו לאזור הסמוך למעבר רפיח. חלק מהתיעודים כללו צילומי לווין של מספר כלים בסמוך לציר הראשי למעבר רפיח, וחלק כללו תיעודים של נוסעים שעברו במרחב סיני שקלטו היערכות של משוריינים בסמוך לכביש.
>>

In the thread here, I will publish the "Album of Destruction in the Gaza Strip from Above" 🧵📷

The destruction in the Gaza Strip is hard to comprehend - where it was completely destroyed and where buildings still stand intact. Where the land was plowed to uncover terrorist infrastructure and tunnels, and where agricultural activity continues uninterrupted.

The "Before-After" images are intended to give every person an understanding of the results of the battles and the offensive operations of the IDF against Hamas terrorists throughout the Gaza Strip to date. There is no additional commentary here, only what our eyes - yours and mine - perceive about everything that has been done up to the entry into the ceasefire agreement.

If the war resumes, it will be possible to compare what we know so far based on these images and identify changes in the military tactics under the leadership of the new Chief of Staff Zamir.

Sources: Geomolg, @bellingcat @planet and @googleearth

We will begin south to north: 1. Rafah - Swedish Village

2. Rafah - Saudi Qtr.

3. Rafah - Tell as-Sultan

4. Rafah - West

בואו איתי לשרשור על ההתיישבות הישראלית בסיני!

מצרים עולה לכותרות יותר ויותר בימים האחרונים וחשבתי שזו הזדמנות טובה לעושת סקירה על היישובים הישראלים שהוקמו בסיני מלאחר מלחמת ששת הימים ועד לנסיגה הישראלית מסיני ב-1982.

עיקר הסקירה תהיה ההתרשמות וההיכרות שלכם על מצב היישובים כיום, יותר מ-40 שנה אחרי נטישתם. ואותי מעניין להציג אותם ויזאולית - מה נחרב לחלוטין ומה עוד ניתן לזהות עד לימינו.
היישובים אופירה ונביעות הפתיעו גם אותי.

מתחילים!
ימית
הוקם - 1975, פונה - 1982

אז - עיר חוף שנועדה להיות בירת מרחב צפון מזרח סיני עם אוכלוסיה של 250,000 תושבים המשרתת מרחב התיישבות יהודית. תפקידה הנוסף הוא ניתוק רצף ההתיישבות הערבית בין רצועת עזה לאל-עריש. תכנית הקמת העיר כללה כגם בניית אזור תעייש הגדול, נמל תעופה ויערות נטועים. הבעיה העיקרית הייתה הגירה איטית אליה, מה שהשפיע על ההתפתחות שלה. מה גם שתכנית הסכם השלום עם מצרים הנרקמת כללה גם תכנית פינוי כל ההתיישבות היהודית מהמרחב. לאחר חתימת ההסכם, גרו בה רק כ-625 משפחות.

היום - כל המבנים שנבנו בעיר נהרסו על ידי ישראל, ועדיין ניתן לראות את חורבותיהם.

זמן סדר - מחנות פליטים!

עם תחילת מבצע "חומת ברזל" לקחתי על עצמי להציג בצורה מסודרת את מה שהופך את ערי יו"ש ורצועת עזה הערביים לייחודיים. אני מדבר כמובן על האזורים שמוגדרים כ"מחנות פליטים" (גם מ"פ).

מחנות אלו הוקמו עבור ערבים שעקרו מכפריהם עם הקמת המדינה לתוך שטחי המדינות שגובלות עם ישראל - ירדן (ואיו"ש שנכבש וסופח ע"י ירדן ב-1948), רצועת עזה (תחת שלטון צבאי מצרי), סוריה ולבנון.
הרעיון להקמת אותם מחנות הוא שיכון זמני של אותם עקורים, אך כחלוף הזמנים ואי הטמעת העקורים לאוכלוסיה הכללית - כדי לשמר את הסכסוך מול ישראל - האוהלים הפכו למבני קבע צפופים מאוד. ללא מעמד אזרחי לעקורים המצב הוביל להזנחה בתחום החינוך והתברואה, עוני ודרדור לפשע וטרור. הניהול ההומניטרי של אותם מחנות הופקד בידי אונר"א, סוכנות ייעודית לעקורים הערביים משטחי מדינת ישראל ב-1948. באופן אבסורדי, מעמד "הפליט" מועבר גם לדורות הבאים הנולדו באותם מחנות, כך שמספרי הפליטים גדל במהלך הדורות.

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 והסכמי אוסלו מחנות הפליטים גדלו והפכו לשכונות עוני של הערים הגדולות הסמוכות, או שהפכו לעיירות בפני עצמם. באיו"ש, המחנות מנוהלות רשמית על ידי הרשות הפלסטינית. ברצועת עזה, המחנות מנוהלות רשמית ע"י אונר"א (עם קשרים חזקים לתנועת החמאס). בתוך מדינת ישראל עצמה יש מחנה פליטים אחד בתוך גבולותיה - שעפאט.

המטרד העיקרי של אותם מחנות הוא שהם כר פורה לגורמי טרור להתבסס בהם. לדוגמא יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, אסאעיל הניה, עצמו נולד במ"פ א-שאטי ובנה את מעמדו בזכות התנועה שינקה את כוחה מתושבי המחנה. במחנות טולכרם, ג'נין, נור שמס ופארעה כוחות הביטחון פועלים ללא הפסקה לעצור גורמי טרור מפת"ח, חמאס והג'האד האסלאמי שהקימו בסיסים ומעבדות נפץ לביצוע פיגועים ברחבי איו"ש וישראל. מ"פ ג'באליא הפך לבסיס הטרור הגדול ביותר בצפון רצועת עזה.

אני ממליץ מאוד להכיר את אותם "מחנות פליטים", כי הם נותנים גבולות גיזרה מסודרים לדיווחים על פעילות מבצעית (כזו או אחרת) בהם. וכמובן להפריד בינם לבין הערים הצמודות אליהם.

שימו לב שבצילומי לווין בהמשך סימנתי את גבולות המחנה ומדובר בשטח נפרד מהמבנים הצמודים אליו שהם אינם חלק ממחנה הפליטים בהגדרה. אפשר לראות את הגבולות בעין כשמשווים את צפיפות המחנה לעומת הסביבה שלו.

נסקור כעת את מחנות הפליטים המופיעים במפה: רצועת עזה
מחנה הפליטים א-שאטי
נחשב כאחד משכונות העיר עזה ונמצאת בצפון מערב העיר, על חוף הים התיכון. חלק מתושבי המחנה עברו לשכונת שיח' רצ'ואן הסמוכה, אך שמרה על המצב הסוציו-אקונומי הנמוך של התושבים.
אוכלוסייה (ויקיפדיה): 78,800 תושבים

מחנה הפליטים ג'באליא
המחנה הגדול ביותר ברצועת עזה וביו"ש. ממוקם בין העיירה ג'באליא ולבית לאהיא. מיקומה בצפון הרצועה הפכה אותה לבסיס טרור שממנו יצאו מחבלים לירות ירי תמ"ס לעבר ישראל והקמת מעבדות נפץ ואחסון אמל"ח. נהרסה משמעותית במהלך מלחמת חרבות ברזל.
אוכלוסייה (ויקיפדיה): 100,000 תושבים

Damage assessment of the first-line villages in Lebanon, near the Israel-Lebanon border!🧵

In this large project, we will go over the destruction in each of the 25 villages near the border between Israel and Lebanon. The information is a detailed estimate of the state of buildings in the villages, conducted using high-quality satellite images published by OnGeo, Planet, and recent Sentinel 2 satellite imagery. There could be assessment errors, but the scope remains quite the same.

I've summarized the analysis into three categories:
A. Completely destroyed
B. Partially destroyed
C. Undamaged.
(Disclaimer: Some buildings that got burnt whole but still standing are assessed as undamaged)

Let's get started! 1. Shebaa
A village with a large population of about 25,000 residents. Most are Sunni Muslims. Shebaa farms, about 10 km from the village, are in the disputed area between Israel and Lebanon (Har Dov region).

Percentage of destruction in the village: less than 1%

בואו איתי לראות את היקף ההריסות של כפרי הקו הראשון בדרום לבנון!

בפרויקט הגדול הזה נעבור יחד על היקף ההרס בכל אחד מ-25 הכפרים הסמוכים לגבול בין ישראל.
המידע הוא הערכה פענוחית מדוקדקת של מצב המבנים בכפרים, uבוצעה באמצעות צילומי לווין איכותיים שפורסמו על ידי OnGeO, Planet וצילומי לווין עדכניים של Sentinel 2.
יכולים להיות סטיות הערכה של הנזק, אך ההיקף די נשאר זהה.

סיכמתי את הפענוח לשלוש קטגוריות:
הרוס לחלוטין
הרוס חלקית
לא נפגע.

יאללה מתחילים! 1. שבעא
כפר עם אוכלוסיה גדולה של כ-25,000 תושבים. רובם מוסלמים סונים.
חוות שבעא, כ-10 ק"מ מהכפר נמצאים באזור המחלוקת בין ישראל ללבנון (מרחב הר דב).

אחוז ההרס בכפר: פחות מ-1%

כשמערך הדוברות של צה"ל נכשל

לאחרונה פורסמו ע"י העמוד הרשמי של דובר צה"ל צילומים של הפעילות המבצעית בדרום לבנון.
הצילומים כוללים פעילות של צק"חים במרחב, פיצוצי מתחמים ותקיפות אוויריות.
העיקרון המנחה של הדוברות הוא "לא להגיד היכן הם פועלים", אבל כן לפחות לשחרר תיעודים המוכיחים
<< כי הכוחות מבצעים את המשימות שלהם בשטח האויב.

רק שכבר כמה זמן עולה הבעיה של חשיפת המקומות על ידי הדוברות עצמה, מבלי להתכוון לכך. הצילומים עצמם מציגים אובייקטים, פרטי נוף וכל מיני עוגנים (אפילו הקטנים ביותר) כדי לחשוף את מיקום הכוחות.
<<

עושה פה סדר למי שלא מצליח להבדיל בין משמרות המהפכה לצבא איראן.
********
1/15
באיראן קיימים שני גופים צבאיים מקבילים, עם מטרות שונות, הכפופים לרמטכ"ל הכוחות המזוינים - שמתכלל את הכוח הצבאי בכללותו.
הרמטכ"ל בתורו מקבל הוראות ישירות מהמפקד העליון - שהוא המנהיג העליון ח'אמינהאי.
>> 2/15
מצד אחד יש לנו את הצבא האיראני, האמון על שמירה על ריבונות המדינה ושלמותה הטריטוריאלית, במובן הקלאסי שלו, והשלטת עוצמה צבאית מול שכנותיה.
הגיוס לצבא מתבצע דרך חוק גיוס חובה לכלל האזרחים הגברים, מכל העדות, למשך שנתיים.
>>

אז מה אפשר לספר?

על פי מידע שפורסם בתקשורת הישראלית בלבד ולא מעבר (כולל ערוצי חזבאללה), אלו הם המרחבים בהם כוחות צה"ל ביצעו תמרון קרקעי:
עדיסה
מחיביב
בלידא
מארון א-ראס
יארון
עיתא א-שעב
ראמיה
א-ט'הירה
רכס סולם צור.
התמונה הכוללת של המרחבים הללו היא שכוחות צה"ל מבצעים ניקוי שטחי>>


היערכות של כוח רצ'ואן לאורך הגבול.
אלו שטחים שנבנו לאורך עשרות שנים ליום הפקודה לפשוט על יישובי הגליל.
רמת האיום חוזרת להיכן שהיא היתה עד לנסיגת כוחות צה"ל ב-2000.
בכל הכפרים שציינתי לעיל פורסמו צילומים (שצוין בהם במפורש שיצאו משם) של הרס שטחי הכינוס, המבנים, התשתיות >>

האוכלוסיה הדרוזית בלבנון היא השניה בגודלה בהשוואה כמותית לאוכלוסיות הדרוזיות במקומות אחרים בעולם.
מדובר על כרבע מיליון דרוזים שמהווים כ-5.2 מהאוכלוסייה הכוללת של לבנון.

הדרוזים הלבנונים מיצבו את עצמם, לרוב תחת החלטתו של ולידה ג'ומבלט המזוהה כמנהיגם, כגורם מרכז שאינו תומך בשני >> הצדדים העיקריים בפוליטיקה הלבנונית - קואליציית ה-14 במרץ קואליציית ה-8 במרץ.
ה-14 במרץ מזוהים כפרו-מערביים, ושם נמצאים המפלגות הנוצריות ברובם. ה-8 במרץ מזוהים עם ציר ההתנגדות.

ג'ומבלט אמר מספר פעמים שהוא תופס את ישראל כאויב, אך על חזבאללה למזער את ההתגוששיות בדרום.

במפה ניתן >>