"יש כאן עניין שדורש פרוצדורה, ולא משנה אם יקח עוד שנה,
צריך לארגן את העם הפרוע, לשים אזיקים לטובת האומה".
(דני סנדרסון,"אינספקטור פיקח")
וזה מזכיר לי סיפור גדול על שיר קטן של כוורת. שנת 1975. העבודה על התקליט השלישי של הלהקה, "צפוף באוזן".
מתחילים. > > (2) סנדרסון חתם את השיר "אינספקטור פיקח" במילים:
אם מישהו מעז איתי להתווכח,
אני מתעצבן ומפנה לו ת'גב.
וזה קשור גם לשיר עצמו, שהעבודה עליו עוררה מחלוקות בלהקה, ויכוחים ואפילו הצבעה (דמוקרטית!)...
רשות הדיבור לסנדרסון> >

עלילות שלום חנוך באנגליה. חלק 1.
הוא גר ברובע צ'לסי בלונדון עם האישה ליהי והבת התינוקת מאיה. קם כל יום ב-1 בצהריים, אכל משהו ויצא ללמוד אנגלית בבית ספר פרטי ליד הבית. בערב ישב וכתב מוזיקה. מדי פעם פגש אנשים בחברות תקליטים, השמיע להם את "שבלול" ו"פלסטלינה". כולם ענו לו בשלילה> >(2) אחרי לא מעט תשובות שליליות הגיע למשרד של דיק ג'יימס, פאלישר ומפיק ובעלים של אולפן הקלטות ברחוב אוקספורד 71. ג'יימס אהב את הנעימה "פלסטלינה", "אל תוותרי עלי" ואת "מאיה" והטיל על שלום חנוך ליצור גירסאות באנגלית. "זה צריך להיות מהיר", אמר ג'יימס. שלום התחיל לעבוד בקצב רצחני>

אז באיחור קל של 8 חודשים אני כותב את השירשור המובטח. "אבי רואד", חלק שני - או כדברי בנאי אהוד: "אֲנִי לֹא זָז מִכָּאן עַד סוֹף הַצַּד זֶה קֶטַע נֶהְדָּר". מתחילים...

https://twitter.com/Boaz_Cohen/status/1353978686853279746

>(1) הִנֵּה בָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ - האריסון: "ישבתי בשמש בגינה של אריק (קלפטון), כמו 2 תלמידים שלא הלכו היום לתיכון. לקחתי את גיטרה אקוסטית של אריק, כיוונתי אותה שתישמע קצת אוריינטלית והתחלתי לשיר "זה היה חורף בודד, קר וארוך", והוא ליווה אותי. בארבע אחה"צ השיר היה גמור">

"'בשנה הבאה' הוא מהשירים האישיים ביותר שכתבתי. המרפסת בשיר היא מרפסת בית הורי בגבעת-הפועל במושבה בנימינה, והיושבים על המרפסת הם אבא ואמא שלי ושני האחים שלי - זאב ויהודה הצעיר, שנפל במלחמת ההתשה..."
(אהוד מנור מספר) >

https://twitter.com/Boaz_Cohen/status/1440074224807268362

>(2) "את השיר הזה כתבתי שנתיים לאחר שיהודה נפל ואחרי שאבי מת. מה שלא יכול היה לקרות במציאות, קורה בשיר. יושבים יחד על המרפסת כמו פעם, מסתכלים על שדה קוצים ממול, מיקשת האבטיחים, בית הקברות על גבעת האקליפטוסים" (אהוד מנור)>

"זהו גרי אקשטיין". דצמבר 1979. "יכולתי להרויח המון כסף מהקלטות, כגיטריסט" (גרי אקשטיין, דצמבר 1979)

לפני 50 שנה זכה הילד ג'ראלד בוסטוק בן ה-8 בפרס הראשון בתחרות כתיבת שירה וספרות לתלמידי בית ספר בבריטניה. היצירה של בוסטוק היתה כה מרעישה ויוצאת-דופן, שפסיכיאטרים קבעו שהילד חולה-נפש וזקוק לאישפוז במוסד סגור... הפרס נלקח ממנו.
אבל אז נכנס לסיפור איאן אנדרסון, מנהיג ג'טרו טול! >(2)רק שבפועל, לא גאון בן 8 אלא מזוקן בן 25 כתב את הטקסט. איאן אנדרסון עצמו. "בוסטוק" לא היה מעולם ו"כל הסיפור", סיפר לי אנדרסון, "היה פארודיה שלי על גיל ההתבגרות והתלונות כנגד החברה באנגליה".>

אוגוסט 1989. הייתי בן 25, זוגתי הראשונה נפרדה ממני וטסה לניו יורק. חברי @Arspoeti פינה דירה ברחוב בר-כוכבא ועברתי אליה עם ספרים ותקליטים ומזרון אחד - ללא מיטה וללא טלויזיה. שטפתי חדרי מדרגות למחייתי וכתבתי ב"חדשות" להנאתי. מצאתי הבוקר את הריאיון הזה עם ערן צור @tzur_eran > >לדעתי, זה הריאיון האישי הראשון שנערך איתו. האלבום של כרמלה גרוס ואגנר ייצא רק שנתיים אחר-כך. אבל אהבתי את טאטו וראיתי המון הופעות של כרמלה גרוס ואגנר (הייתי בין ה-20 האלה, בכל מיני מועדונים מוזרים) והצעתי לעפרה מזרחי עורכת "קליפ" ריאיון עם צור, והיא אמרה: "יאללה, לך על זה">

שירשור מעולה על מועל-יד.
אז רק אוסיף את שני הפני שלי. מועל-יד ורוקנרול.
1971 - ואן דר גראף ג'נרייטור מצטלמים לעטיפה הפנימית של "פואן הארטס" כשהם מצדיעים לסולן הלהקה פיטר האמיל.

https://twitter.com/mubutu/status/1352335488959590403

1976. דיוויד בואי מגיע מברלין לתחנת ויקטוריה, לונדון.

בוקר טוב ומבורך. לקראת הארכת הסגר אציג את שלושת הספרים שלי. מי שרוצה, זה המייל שלי
benuri@013.net זה הראשון.

התגלחתי למשעי, שתיתי תה והֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם הַמִצְוָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת האלבום "חתונה לבנה".
הבהרה חשובה למודאגים: שלום חנוך בריא ושלם.

https://twitter.com/Boaz_Cohen/status/1332255280718098432

>השיר הראשון מתוך "חתונה לבנה" יצא שנה וחצי(!) לפני האלבום. במאי 1980 הגיע לרדיו "שחרר אותי". יואב קוטנר שידר אותו, אבל כמעט רק הוא.
רוגל אלפר (ביקורת מצ"ב) 30 שנה אחר-כך טען שמדובר ב"אלבום מתון יחסית, מלודי וקליט" - אבל אלפר הוא לא קהל ישראלי ממוצע שברובו המכריע מתעב דיסטורשן>

"הפסדנו אותו לרוקנרול", אמר בצער סשה ארגוב על שלום חנוך, הגאון התורן של המוזיקה העברית, שעד גיל 24 הלחין עשרות שירים לאריק איינשטיין, הגשש החיוור, שלישיית התאומים, שובבי ציון, שולה חן, אושיק לוי, השלושרים...ב-1970 נסע לאנגליה וחדל בבת אחת לכתוב לאחרים מסרב לכל הצעה להלחין טקסטים> באמצע שנות ה-70 חזר, והלחין עם אריאל זילבר במשותף את "סוף עונת התפוזים", לטקסט של חברו מהקיבוץ, מאיר אריאל. תמוז התפרקה ב-1976 אריאל זילבר הוציא עוד באותה שנה אלבום סולו ראשון ושלום חנוך עבד במרץ על סולו משלו...>

טוב, פִּנְקָס הַקָּטָן והמכה בלקקן, העקדה והקורבן, המלכה והעבד... מתחילים

https://twitter.com/Boaz_Cohen/status/1331304864962514954

הכל התחיל ב-1940, בסיפור קצר של דיימון ראניון בשם
Little Pinks
שהתפרסם במגזין השבועי Collier's Weekly וצד את עינו של הבמאי היהודי ארווינג רייס. הוא רצה לעשות מזה סרט. דיימון ראניון התרגש מהתשוקה של הבמאי, ואמר: בשמחה, ואני גם אתן לך את הכסף להפיק את הסרט הזה...>

אריק איינשטיין, כריסטין, המסיבה על הגג. תל אביב 1980. סיפרתי את זה פעם. נדמה לי שאפשר וראוי לכתוב זאת שוב.
מתחילים...> >זו כריסטין. שנת 1980. היא בת 15 פה. צרפתיה. בת-דודה שלי (אמא שלי היא אחותה של אמי). והיא הגיעה לישראל בקיץ ההוא לביקור, התאהבה בארץ, ולא הסכימה לחזור לפריז...>