צפיתי בשלגיה כדי שאתם לא תצטרכו. מאוורר פה להנאתכם חלק מדעותיי על הסרט עצמו (כי קשה שלא להתייחס לאיכויותיו הקולנועיות), וקצת על הפוליטיקה שלו ועל הסימבול/שעיר לעזאזל שהוא נהפך אליו במומנטום האנטי-woke הנוכחי. ⬇️ 1. קודם כל, צריך להגיד: גם אם נתעלם מדעתכם על רייצ'ל זגלר, הגמדים ב-CGI ושאר הבחירות השנויות במחלוקת שידענו עליהן מראש - הסרט פשוט כתוב ומשוחק גרוע. יותר משזו מלחמת התרבות, זו מלחמת האנטי-תרבות של מפעל המחזורים של דיסני. אני כמעט ממליץ נטו בשביל החוויה האירונית. Hatewatch מובטח.

שרשור על התכנית הכלכלית של יאיר לפיד, או: למה הניאו-ליברלים לא יצילו אותנו מהפשיסטים.

האזנתי הבוקר לסרטון המלא של "תכנית ההצלה הכלכלית" שהציג לפיד, כדי לא לחטוא בביקורת לא הוגנת על סמך כותרות (אם כי, כפי שאסביר תכף, ה"כותרות" הן המסר החשוב שעובר לאוזני ציבור מיו"ר האופוזיציה). > כרגיל, רוב הביקורת בעיתונות הכלכלית התייחסה לחורים בתכנית או למידה שבה היא ישימה. אבל תפקידו של יו"ר האופוזיציה כיום הוא לא להיות הכי מדוקדק, אלא להציג אלטרנטיבה אפקטיבית לדרך של הממשלה - חזון שמאפשר לדמיין ישראל אחרת. כיצד אם כן נראה השינוי שמציע לפיד עבור הציבור הישראלי? >

ממדי ההרג של נשים וילדים בעזה מחרידים. בתחילת המלחמה, ישראל דרשה מהעולם שהיחס אליה יהיה כמו לכל מדינה ריבונית עם הזכות להגנה עצמית: "מה צרפת/ארה"ב היו עושים במקומנו?". אבל אם אנחנו רוצים להישפט כמו כל מדינה לגיטימית, ואם אנחנו נגד "מוסר כפול" כלפי ישראל, זה נכון לשני הכיוונים. >

https://twitter.com/BBCWorld/status/1854878467289972884

בכל מדינה ריבונית אחרת, כזו שאיש אינו מטיל ספק בזכותה להגנה עצמית - מספרם הגבוה של ההרוגים, ושיעורם הבלתי-פרופורציונלי של הנשים והילדים, לא היו נותנים מנוח והיו מעלים שאלות קשות. כן, גם חרף הנסיבות הקשות של ה-7 באוקטובר ונחיצותה של תגובה צבאית כזו או אחרת. אם ישראל רוצה >

אין לי בעיה לחטוף על זה ראטיואים או תגובות מאנשים שמנסים לעוות את דבריי כאילו אני מכחיש שיש אמל"ח בכפרים, אבל בין ההתרברבות בתיעוד ההריסות שפרסם אברהם בלוך לבין התמונה של ליטל שמש עם הקפה מעל עיי החורבות, לא נמצאת, כמו שרבים הזכירו, רק פגיעה תדמיתית (הרכבת הזאת כבר יצאה מזמן), > אלא חגיגה של הרס, שמקרינה על הערכים שלנו כחברה, וגם מבלבלת בין אמצעים למטרות. כשזה מגיע בהמשך לקריאות למחוק, לגרש, להחריב, "ללמד אותם לקח", החשיבות הביטחונית נתפסת כמשנית ביחס לחדוות ההריסה עצמה וההתגאות הפומבית בה. הסיפור שסיפרנו לעצמנו, גם אם הוא הרבה פעמים היה רק סיפור יפה, >

האם פילנתרופיה יכולה להחליף את המדינה?

בכל פעם שדנים באפשרות של העלאת מסים לצורך מטרות חברתיות מסוימות, עולה הטענה שכבר עדיף לתרום את הכסף. הטענה ברורה: "המדינה היא מנגנון מסורבל ומושחת. במקום שהפוליטיקאים יחליטו בשבילנו, בואו נתרום ישירות למי שאנחנו רוצים לעזור לו!" פשוט, לא? > זה בעצם מה שאומרים מי שהגיבו ל-@yaelagmonnacht שהוריה יתרמו כסף, במקום שתתמוך בהעלאת מסים. גם אם היינו רוצים לחיות בחברה בה רשת הביטחון שלנו תלויה ברצונם הטוב, התרומות האלה לא מצליחות להחליף את המדינה. אחרי הכול, הם כבר תורמים. אז איפה מדינת הרווחה האנרכו-וולונטרית שהבטחתם לנו? >

אני לא יודע מי חשב שזה יוציא אותו טוב או ישכנע מישהו לקבל בהכנעה את העלאות המחירים, אבל הטור הזה של אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מוכיח שלא צריך סוציאליסטים בשביל לחשוף את עיוותי השיטה הנוכחית, וכתב האישום הטוב ביותר נגד הקפיטליזם הוא הדברים שאומרים הקפיטליסטים עצמם. > בעידן בו החברות ורשתות השיווק אוהבות להסוות את העלאות המחירים או לטעון שהן נובעות "מחוסר ברירה", נדיר לראות מישהו חושף בצורה ישירה כל כך את ההיגיון הפנימי של המערכת, בלי סאבטקסט. הטיעון שלו פשוט: תפקידנו הוא לעשות רווחים, להעשיר את בעלי המניות ולנצל אתכם ככל שאנחנו מצליחים. >

אז לגבי הניסיון למסגר כל ביקורת על קולות מסוימים בשמאל העולמי שמתייצבים באוטומטיות נגד ישראל ללא שמץ של ניואנס, או כל עמדה ביטחונית פרגמטית - שמכירה בזכותה של ישראל להשיב מלחמה לאיום שמטיל עליה ארגון פונדמנטליסטי דמוי דאע"ש - כ"התפכחות" של השמאל הישראלי: אנא הסירו דאגה מליבכם. > שכל אחד יעיד על עצמו. עמדתי הייתה, ונשארה, שהמשך הכיבוש ופרויקט ההתנחלויות הם עוול מוסרי ונזק לישראל, הם אחראים לא רק לדיכוי של הפלסטינים בגדה המערבית, אלא גם לצמיחת כוחות לאומניים ופאשיסטיים בתוכנו.
שחיילים לא היו צריכים לשמור על התנחלויות בלב עזה, אבל שההתנתקות הייתה צריכה >

שרשורפלצת ברשותכם. חיים לוינסון לא טועה בטענה שדיקטטורות נשענות על תמיכה עממית רחבה, ולא רק על כפייה וטרור.

למעשה, תיאורטיקנים רבים כבר עמדו על כך שכל שלטון - גם הדיקטטורות האכזריות ביותר - זקוק להסכמה, ולא רק להפעלת כוח, כדי לשמור על עוצמה ויציבות. גם השלטון הפאשיסטי באיטליה, > גם ברית המועצות, גם המשטר באיראן, וגם השלטון הדיקטטורי של חמאס ברצועת עזה - אינם מתבססים רק על אלימות, אלא גם על קבלת לגיטימציה מצד חלק גדול מהחברה. לא כולה כמובן, אבל חלק גדול מספיק.

יתרה מכך, השלטון לא רק נשען על לגיטימציה קיימת, אלא גם משתמש בכוחו כדי לייצר ולהגדיל אותה, >

התלבטתי אם לכתוב את השרשור הזה, בין היתר כי הוא יושב על מטענים שאני אמביוולנטי לגביהם ועלול לעורר תגובות שאני לא בטוח שאוהב את כולן, אבל אני רוצה לספר לכם על טיסה FR7162 של ראיינאייר לווינה שמהווה, מסתבר, תחנת מעבר לאומן בימים אלה.

כמה דקות לפני תחילת העלייה למטוס, > הסתערה על תחילת התור חבורה מאורגנת של נערים ששמעתי אותם אומרים, בהמשך, שהם נוסעים לאומן. מאוסטריה הם נוסעים לפולין, ומשם לאוקראינה, במסע שאמור לקחת ארבעה ימים (מקווה בשבילם שעד עכשיו הם הגיעו...). הדבר הבולט ביותר שאני זוכר מהאירוע הזה הוא היעדר מבוגר אחראי באירוע ההזוי הזה של >

אם יורשה לי, בכל זאת, התייחסות רצינית יותר למי שבאו להסביר לי שנגיד בנק ישראל צודק כשהוא מתנגד לירידה חדה מדי במחירי הדיור:

הטענה שהוזלה משמעותית של הדיור הייתה מביאה למשבר כלכלי אינה משוללת יסוד, אך היא רק מוכיחה את ההתנגשות החזיתית שיש בין השיטה הנוכחית לבין האינטרסים שלנו. > המערכת הכלכלית אכן תלויה כרגע במחירי הדיור הגבוהים, אבל זה טיעון *נגד* קפיטליזם, שרק מחזק את הצורך להצביע על כשליה של המערכת הזאת.
הרי מה קרה כאן? קודם הופכים את הדיור ל"אפיק השקעה" במקום קורת-גג שמיועדת בראש ובראשונה למגורים, ואז מזהירים שיותר מדי שחקנים בשוק תלויים כיום באפיק >

יותר מדי מילים נשפכו על השטות הזאת, אבל מה הכי שהכי צורם לי במפת ההיפרדות, שכנראה נעשתה על ידי אנשים שמכירים רק את גוש דן ואפילו לא מודעים לכמות החילונים/"ליברלים" שחיים בשטחים שהם מדמיינים בתור "מדינת יהודה" (מצביעי מרכז-שמאל בקיבוצים, יישובים של סחו-בורגנים, סטודנטים ועוד), > > הוא הוויתור על האנשים שאכן לא מצביעים למרכז-שמאל, בהם רוב תושבי ערים כמו באר שבע, ערד, אילת או מצפה רמון שמופיעות במפה בתור נקודות שהושלכו אל מעבר לגדר ההיפרדות. תומכי ההיפרדות רואים את האנשים שחיים שם בתור הבעיה. בעיניי - הם לא רק בני משפחה או מכרים שלי, אלא גם חלק מהרוב >

דעה לא חשובה על האוכל מהזבל בבואו לאכול איתי:
1. איכ איכ איכ
2. ובכן,
3. יש אנשים שנאלצים לאכול מהזבל כי אין להם מה לאכול. הם לא עושים את זה בשביל להציל מזון, אלא את עצמם. אין דבר יותר פריבילגי מאשר להפוך חיטוט בפחים לטרנד אקולוגי. זה "poverty chic", רומנטיזציה של חרפת העוני. > 4. עמית אמר בפרק הראשון שאנחנו "היצור היחיד בטבע שמשלם על מזון". זאת באמת הבחנה מעניינת שיכולה לעזור לנו לפרק מוסכמה שנראית לנו מובנת מאליה, אבל הפתרון של עמית אינידיבודאליסטי - "אני אחטט בפחים ואוכל סילאן שפג תוקף כבר לפני שנה". פתרון חלופי יכול להיות פוליטי: דה-קומודיפיקציה >

אז מה בכלל עושה @GalitDistel? הצטרפו אליי למסע מרתק ⬇️

שרת ההסברה הייתה צריכה להסביר היום למה התכוונה כשאמרה: "ארה"ב זקוקה לנו, גם השוער במלון בניו יורק אמר לי", בציוץ הבכייני שלפניכם (כרגיל התקשורת עושה לה עוול).

זאת לא הפעם הראשונה שאטבריאן נדרשת להסביר בעיקר את... עצמה. > לפני בסך הכול ארבעה ימים היא הייתה צריכה להסביר מה קרה בעימות המביך שלה עם גילה גמליאל, שבה שרת ה-public diplpmacy הפגינה שפה דיפלומטית כמו "תקפצי לי" ו"תסתמי מפגרת" (או שמא זה היה "מטומטמת"? רק הקירות יוכלו להעיד).

אני כבר מרגיש מוסבר יותר!

אבל בואו נמשיך במסע >

אתמול, כשהייתה איזו שעה כשחשבנו שנתניהו הולך להודיע על התקפלות, לא הצלחתי להרגיש כלום חוץ מאנטיקליימקס מהדהד. רציתי לשמוח מהאפשרות של ניצחון הכוח האזרחי על השלטון, אבל כל שחשבתי הוא: אז זהו? פשוט חוזרים לסטטוס קוו של לפני חודשיים? דוחים קצת את הקץ עד הפעם הבאה שהם ינסו את זה? > כי האמת היא שאנחנו לא יכולים לחזור שלא לראות את העתיד האפל שנפרס בפנינו מאז שהתחיל ניסיון ההפיכה המשטרית. הקרקע שעליה צמחו הרודנות המושחתת (נתניהו), הפאשיזם הגואה (בן גביר) והריאקציונרית הדתית (שאר הקואליציה) עוד איתנו, ומול תנועה כזאת של המטוטלת אי אפשר להסתפק בקרב בלימה. >

ככל שהממשלה נבהלת מההתנגדות הציבורית להפיכה המשטרית, כך היא מגבירה את התעמולה השקרית שעל פיה היא פועלת בשמה ולמענה של "ישראל השנייה".
אין לתאר את גניבת הדעת הזאת כשהיא מגיעה במקביל למתקפות חוזרות ונשנות על המוחלשים ביותר.
תהיו איתי רגע: >> נתניהו, לשעבר וואנאבי-רפובליקני עם יומרות של רייגן, שקיצץ בחדות בקצבאות הביטוח הלאומי וההוצאות החברתיות, והמליך טייקונים במסע ההפרטות שהוביל בתחילת דרכו, נבחר לאחר שבבחירות האחרונות גנב מהשמאל את ההבטחה להנהיג חינוך חינם בגילאי 0-3 במסגרת קמפיין שקרי שנועד להציג אותו כ"חברתי". >

סליחה אם אני מטרחן בנגמ"ש, אבל שלטי ההערצה לגלי בהרב מיארה זה קצת קרינג'. כל הפואנטה היא שמירה על מנגנונים, לא תמיכה באישים ספציפיים. היא לא נבחרת ציבור, היא לא צריכה "תמיכה" כאדם, וברגע שהופכים אותה למושא הדיון רק נותנים פתח לשיח בעדה/נגדה כאילו היא האישיו ולא התפקיד שהיא ממלאת מוסיף בעקבות הדיון: קודם כל, שכל אחד יגיע עם איזה שלט שהוא רוצה. שנית, הימין הפופוליסטי הוא זה שמבליט את גלי בהרב מיארה, אותה אישה ספציפית עם עמדות סובייקטיביות ש"הושתלה ע"י גדעון סער". אבל הוויכוח הוא בין נבחרי הציבור, ולשים את הגורמים המקצועיים בפרונט זה בדיוק הנרטיב שהם רוצים

נדמה לי שכבר צייצתי פעם על זה, אבל תמיד מצחיק אותי שמאשימים אותי בקיצוניות או בחוסר פרגמטיות. הגישה שלי פרגמטית במובהק מהיותה רפורמיסטית וכזו שמתמקדת בהרחבת מדינת הרווחה והעבודה המאורגנת, ולא בביטול מוחלט של השוק החופשי מתוך סוציאליזם עיוור. הערכים שלי שואבים מהגות ומתנועות > היסטוריות שנטועות עמוק בשמאל, אך ברמה המעשית אני אני לא מציע הלאמה כוללת של הרכוש הפרטי, אלא לעת עתה מגדיר מה המדינה צריכה לעשות (חינוך, בריאות, רווחה ועוד) ולשם אילו מטרות עליה להתערב במה שהמגזר הפרטי עושה (זכויות עובדים, הגנת הסביבה ועוד).

בינתיים, אנשים שאני מתווכח איתם פה >

צריך לדבר על ההשלכות החברתיות של פסקת ההתגברות, ועל הסיבה למעורבות הנמרצת של פורום קהלת במאמצים לחוקק אותה. קחו כמקרה בוחן את הפרטת בתי הסוהר.

שרשור שהפך לשרשורפלצת על התכניות של הימין הכלכלי הקיצוני ליום שאחרי הרפורמות של יריב לוין (בניצוחו של נתניהו), להתגברות על בתי המשפט. >> למי שפספס, @EytanAvriel פרסם בדה-מרקר שפורום קהלת עומד מאחורי מהלכי הממשלה לחיסול ישראל כדמוקרטיה-ליברלית.

מי שרוצה להבין מדוע המכון הנודע בעמדותיו הליברטריאניות משחק תפקיד מרכזי ברפורמות של יריב לוין, שמחה רוטמן ובנימין נתניהו, ימצא לכך תשובה חלקית בפסיקת בג"ץ משנת 2009. >

אני בספק האם התכנית הזאת תצא לפועל במלואה, וחלק מהצעדים האלה עקומים (פירוט בתגובות), אך לפחות מבחינת הצהרת הכוונות של הממשלה - מביך שהיא מבינה, בניגוד לממשלה הקודמת, שהבעיה המכונה "יוקר המחיה" היא לא רק שקל לפה או לשם על המדף בסופר, אלא גם הרווחה הכללית על האזרחים, וגם התשלום > שלהם על מסגרות החינוך ועל השירותים הבסיסיים שהמדינה הייתה צריכה לספק בחינם, ושהפתרון עובר בין היתר במתן מענה לעניים ביותר, שהכי נפגעים מהמצב הנוכחי.

מי שחושב ש"זה לא מזיז לו", כי הוא לא עובד בשכר נמוך מספיק, וכי אין לו פעוטות או שהוא בכל מקרה היה מעדיף לשלוח אותם לגן פרטי, >

אני לא מאמין שאני ממשיך להתחפר בדיון הזה (כבר כיביתי התראות מטוויטר), אבל אני פשוט לא נרגע מההטעיות שזורמות חופשי בדיון על "החינוך הריכוזי תחת אבי מעוז", כשאבי מעוז, בהגדרת תפקידו, קיבל יחידה שנועדה ל*הפרטה של תכנים לידי עמותות חיצוניות*, שעצם האפשרות שלו להשפיע על התכנים שנלמד > נובעת דווקא מפירוק הריכוזיות של משרד החינוך (גם בגלל העברת היחידה ממשרד החינוך למשרד רה"מ, וגם בגלל העובדה שתפקיד הרשות הוא להכניס עמותות וארגונים פרטיים לכותלי בית הספר).

ממליץ לקרוא פה על מעלליה של היחידה למי שלא טרח לקרוא שתי פסקאות לתוך הדיווחים: >

https://twitter.com/EilonTohar/status/1598667403965202434

<

פורום קהלת פתחו היום בקמפיין "ספונטני" בעד הפרטת מערכת החינוך כמענה לחששות (המוצדקים) מפני אבי מעוז.
הסינגריה המושלמת בין מעוז לקהלת רק מוכיחה שהימין הדתי הקיצוני והימין הניאו-ליברלי הם לא יריבים, אלא בעלי ברית אחד של השני. ככל שהמעוזים מכרסמים במערכת החינוך הממלכתית, כך > הימין הכלכלי מציע להורים החילונים עסקה שטנית כדי "להציל" את ילדיהם באמצעות הפרטת מערכת החינוך (זו שיצרה את הבעיה: יותר ויותר תכנים של מערכת החינוך הופרטו לידי עמותות בשם אותה אידיאולוגיה ניאו-ליברלית שהם מייצגים - ועכשיו כשאבי מעוז קיבל את המפתחות הוא רוצים להמשיך את המגמה). >