Stradivarius Profile picture
סטודנט לרפואה. כותב על רפואה, תחבורה ואורבניזם.
Mar 16, 2023 16 tweets 4 min read
באחת השיחות שלו לקהל הרחב פנה אחד הנוכחים לישעיהו ליבוביץ' ושאל אותו האם לא כדאי שנתחיל לעבוד על ערכים פה. ליבוביץ ענה לו "אין בינינו הסכמה על ערכים. יש כאלו שהערך היהודי הגדול ביותר בעיניהם הוא ש11 חוליגנים שלנו ייטיבו לבעוט בכדור יותר מ11 חולגנים מקוסטה ריקה" >> השואל המשיך להקשות "אבל יש ערכים אוניברסליים!", לזה ענה לו ליבוביץ' "אין ערכים אוניברסליים אדוני, אין ערכים אוניברסליים בכלל", והוסיף "אני זוכר במלחמת העולם השניה [...] אלינור רוזוולט שאמרה 'אנחנו לוחמים למען ערכים אנושיים והטוב האנושי העליון להבטיח קיומו של עולם אשר בו תובטח >>
Nov 2, 2022 7 tweets 2 min read
מה שצריך לזכור הוא שבעצם אנחנו, כלומר הציבור המשכיל והעובד, ככל הנראה ישמור על רמת חיים טובה גם בעוד 30 שנה. מה שהולך להידרדר זה השירות *הציבורי*, והמפסידים מזה לא יהיו ההייטקיסטים אלא בעיקר מי שלא יכול לאפשר לעצמו חיים טובים יותר. >> אני לומד רפואה ואני מתכנן להגיע לטופ, אשתי לומדת מדמח. גם אם יעלו את המס ל60% כדי לתת לחרדים חינוך חינם מגיל 0, אז בעוד 15 שנה במקום לקחת 1000 שקל לייעוץ אני פשוט אקח 2000 ואעבוד רק בפרטי. מי שיוכל להרשות לעצמו יחיה טוב, אבל החרדים והעניים יצטרכו לחכות שנתיים לרופא יועץ בקופה. >>
Sep 6, 2022 14 tweets 5 min read
בשולי הסרטונים על ילדים שנדרסים מאתמול, צריך להזכיר את העובדה שהתפיסה כאילו הרחוב "שייך" למכוניות ואילו הולכי הרגל צריכים להידחק על המדרכה אם היא קיימת ולעבור רק במקומות שבהם נהגים החליטו שהם יעברו היא תפיסה מכוערת שהמקור שלה הוא במאבק כוחות בארה"ב של שנות ה20-30 >> לפני זה ה"רחוב" היה נחלת הכלל ואף אחד לא העלה בדעתו ש80% ממנו צריך להיות בבעלותם של נהגים/בעלי כרכרות ושצריך להגביל את הולכי הרגל שאינם מהווים סכנה לאף אחד. הרחוב היה המקום הטבעי למרבית הצרכים של רוב האנשים - החל ממשחקי ילדים ועד קניות. >>
Aug 29, 2022 15 tweets 5 min read
הקושי של גברים חרדים באקדמיה, כפי שהשתקף בציוץ של @danabetzalel הוא המחשה נהדרת לעוד מנגנון מסועף ומתוחכם שנועד לשמור על חומות החברה החרדית. מי שלא ראה עד כמה הרמייה העצמית היא אלמנט חזק בתרבות הישיבות לא יאמין. אלפי בחורי ישיבה שבטוחים שהם האליטה האינטלקטואלית של מדינת ישראל. >> ראשיתה של הטקטיקה הזו במאה ה-19, עם ההתגברות המשמעותית של החילון וההשכלה בקרב יהודים במזרח אירופה (ומוקדם יותר במערבה. אם כי פרופ' שמואל פיינר מתאר חילון במזרח אירופה עוד במאות קודמות). מספר הנוטשים את "הדרך" לטובת ההשכלה היה משמעותי, וזה חולל ריאקציות מגוונות בעולם המסורתי. >>