מלחמת שולל בעזה - קווים לדמותה

התוכנית הייתה לכתוב שרשור מסכם על מלחמת 12 הימים עם איראן, אבל נושא עזה חשוב יותר, בצל המשך הפקרת החטופים, בשורות האיוב מהרצועה וחוסר התוחלת של המלחמה. המשך המלחמה לא יביא לא ניצחון ובטח שלא מוחלט. להיפך, מטרות המלחמה יושגו דווקא באמצעות סיומה.
>> שני סוגי מלחמות*

א. מלחמות בין מדינות - בהן כיבוש שטח, השמדת יכולות צבאיות, ופגיעה בתשתיות הם הכרח ליצירת תנאים מקדימים להסכם, שנכפה על האויב ומשנה את יעדיו ואת המציאות האסטרטגית, בהתאם לאינטרסים של המנצח. ההסכם יושג באופן טורי אחרי המעשה הצבאי.

*לא כולל מלחמות אזרחים.
>>

ארה"ב תוקפת באיראן – 10 היערות

1. הימור מוצלח – ההימור של ישראל ביציאה למהלך צבאי באיראן, ללא בטחון ביכולת לייצר פגיעה מירבית באתרי הגרעין שלה, השתלם. מכלל הסימנים לא הייתה הבנה מוקדמת בין ישראל לארה"ב בנושא, אבל אולי לא הכול ידוע. זה עוד יתברר.
>> 2. הונאה אמריקאית – נראה כי ההכרזה של טראמפ כי יחליט תוך שבועיים אם להתערב, העדכונים על שלבים במסעם של המפציצים האסטרטגיים ועוד, היו חלק מהונאה, וכי ההחלטה על התקיפה התקבלה לפני כן.
>>

שבוע למלחמה: ממודיעין למדינאוּת

מול אתגרי הערכה אסטרטגיים המודיעין הישראלי, כמו כל ארגון מודיעין, מועד לקונספציות - יום כיפור, 7 אוקטובר או פרל הארבור. מנגד, בחדירה עמוקה וחיבורה לאש הוא כנראה מוביל בעולם, רק שרקורד יכולת הדרג המדיני למנף את הישגיו מחזיר אותנו למקום לא טוב.
>> מאז עלייתה של המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 המשטר בטהראן חרט על דגלו את עקרון השמדת ישראל, מסיבות דתיות, אידיאולוגיות והסטוריות. מייסד המהפכה ח'ומייני הצהיר כי ישראל חייבת "להימחות מהמפה". יורשו ח'אמנהאי המשיך את דרכו ואף הגדיל לנבא כי עד 2040 ישראל תחדל להתקיים.
>>

חשוב מה יעשו הגויים

המלחמה רק בתחילתה. ישראל צפויה להעמיק את ההישג באתרי הגרעין שנתקפו, נתנז למשל, ולפגוע בנוספים ובמערך הטילים האיראני. איראן, מנגד, מחויבת לתגובה "הולמת" לשיקום הכבוד הלאומי וההרתעה. אבל, כבר עתה ניתן להעריך שמטרות המלחמה לא יושגו בלי שארה"ב "תיכנס לאירוע".
>> מטרות המלחמה

ישראל יצאה למלחמה כדי למנוע מאיראן יכולת להתקדם לנשק גרעיני, המתבסס על שני מכלולים – העשרת אורניום ומתקן נשק ברש"ק טיל. לאיראן מערך העשרה רחב (ייצור, אחסנה, המרה, העשרה) שמפוזר ברחבי המדינה הענקית. חלק ממנו נמצא עמוק באדמה, או בהר במקרה של אתר ההעשרה בפורדו.
>>

לא כיבוש לא גירוש: דרך שלישית בעזה

צה"ל שוב נערך לגיוס מילואים נרחב. גם אם הפעם נתנפל על כל הרצועה בו-זמנית, בלי רכיב מדיני משלים לא נשיג את מטרות המלחמה: החזרת כל החטופים ומיגור שלטון חמאס. ברקע, כצפוי, גם התוכנית להגירה מרצון מעזה לא התרוממה. מה עושים? ישנה דרך שלישית.
>> בינואר 24 הסברתי [שרשור מצורף] שבלי מעשה מדיני ותוכנית ל"יום שאחרי" בעזה לא נצליח לשנות בה את המציאות לאורך זמן, ורק נשאב לתוכה עד כינון ממשל צבאי. מאז, לא השתנה הרבה והממשלה ממשיכה לדבר על ניצחון והכרעה אבל לא מביאה לשולחן רעיון חדש, שיאפשר להשיג אותם.
>>

https://x.com/UEvental/status/1746042403830595742

7 תובנות על דיווח ה-NYT

העיתון חושף מתחים בין ישראל לארה"ב בסוגייה האיראנית. ישראל סקפטית ביחס לסיכויים לכפות על איראן הסכם מספק ללא תקיפה, שתוכננה עפ״י הדיווח למאי. מנגד, ממשל טראמפ, חרף מחלוקות בשורותיו, הכריע על מאמץ דיפלומטי להגיע להסכם, עליו בישר טראמפ לנתניהו בבית הלבן.
>> 1. בפרסומים מסוג זה הרבה דרמה ופרטים עסיסיים אבל מעט חידושים, למעט אולי בתחום המבצעי.

לא יודע אם הפרטים המבצעיים נכונים אבל בכל מקרה הדלפתם היא חמורה. לא ברור מי הדליף, הצד האמריקאי או הישראלי. כנראה שניהם.
>>

הגרעין האיראני: לא זבנג וגמרנו

תקיפה (ישראלית, אמריקאית או שילוב) של מתקני הגרעין באיראן חזרה להבליח באור בוהק על הרדאר. אז הלכתי לקרוא נייר שפרסם החודש @meisenstadt58 החוקר הצבאי המבריק של @WashInstitute (וחבר אישי מזה שנים).

כשרות לציבור להלן סיכום של המחקר והתובנות.
>> למה מדברים על זה דווקא עכשיו?

איראן הכי רגישה להתקפה משהייתה בשנים האחרונות. נפגעה יכולתה להגיב במלחמה אזורית באמצעות שלוחיה (בעזה, לבנון ועכשיו תימן), היא חדורה מודיעינית, וישראל נטרלה מערכות רוסיות שהגנו על אתרי גרעין, אנרגיה וייצור טילים (בפארצ'ין, אספאהן, נתנז ועבדאן).
>>

ממשלת ישראל "התברברה" בניווט

ללא אסטרטגיה וכיוון ברור, ממשלת ישראל פשוט לא יודעת לאן היא רוצה להגיע. מעבר לפוליטיקה והליכה עיוורת אחרי טראמפ קשה למצוא הגיון המחבר בין אוסף פעולותיה בזירות השונות. שוב היא מבזבזת הישגים צבאיים מרשימים, ומחמיצה הזדמנויות גדולות שהם פתחו בפנינו.
>> סוריה - ישראל כספויילר

הסיפור הכי מוזר הוא מדיניות ישראל מול סוריה. מנהיגה החדש, אלשרע, ממוקד לחלוטין בשיקומה כחלק מביסוס משטרו, והצהיר כי הוא מכיר בהסכמי ההפרדה בין ישראל לסוריה מ-74. אויביו המיידיים הם איראן וחזבאללה והוא פועל צבאית למניעת הברחות נשק לארגון דרך גבול סוריה.
>>

"הוא השתנה לנו": שבעת הגדולים

מהלכי ישראל מאז אוגוסט "הפכו את הקערה" במזה"ת. השינוי שחוללנו, בסיוע קריטי של ארה"ב, ובהמשך בחירת טראמפ, מעצבים מציאות חדשה ורבת הזדמנויות. עם זאת, ללא "רגל מסיימת" מדינית, הגלגל עלול לשוב ולהתהפך. שרשור על 7 תהליכים ששינו את הנוף האסטרטגי באזור.
>> 1. עידן ה"תעלומות"

ה-7 באוקטובר חולל במזה"ת שינוי טקטוני, ומאז אנו חווים "רעשי משנה", שהם בגדר הפתעות בסיסיות. בהשאלה מהחוקר הנודע ג'וזף נאי, שהבחין בין "סודות" ל"תעלומות", אנחנו בתקופה בה רוב השאלות החשובות הן בגדר "תעלומות", ששום נגישות מודיעינית לא תוכל לספק להן תשובות.
>>

השנה שחלפה – תחקיר אישי

זו הייתה שנה מטלטלת. כמי שעוסק בתכנון ובאסטרטגיה הרגשתי ב"רכבת הרים" של שינויים מהירים וחדים. אני בא מהצבא ומתרבות של תחקירים, ותום השנה האזרחית נראה כמו עיתוי טוב להסתכל לאחור ולבדוק הערכות, ניתוחים והמלצות. משתף כאן בתובנות וב"ממצאים" מרכזיים.
>> אז מה היה לנו שם?

במהלך השנה החולפת כתבתי 31 שרשורים (2-3 בחודש): 5 על המלחמה בעזה והקרנותיה הרחבות; 2 על עסקת חטופים (ציווי מוסרי ואסטרטגי); 1 על הזירה הפלסטינית (דגש לאיו"ש); 6 על לבנון/חזבאללה מהם 3 על ההסכם בצפון; 5 על איראן (מצב פנימי, העימות עם ישראל);
>>

רגע האמת של הרשות... ושלנו

משהו חריג קורה בצפון השומרון. מזה כשבועיים כוחות הבטחון של הרשות הפלסטינית נלחמים בנחישות בחמושים ובארגוני הטרור במחנה הפליטים ג'נין. למה הרשות, אולי בשיא חולשתה מזה שנים, בוחרת לטפל בכוח במוקד הטרור הכי קשה באיו"ש, שהוא "לא פיקניק" גם לצה"ל?
>>
הלחימה במ"פ ג'נין

במסגרת מבצע "משמר המולדת", כוחות הרשות מנהלים קרבות קשים בתוך מחנה הפליטים. עד כה מנגנוני הרשות נטרלו 9 מכוניות ממולכדות, ויותר ממאה מטעני חבלה. במסגרת הפעילות, נהרגו 2 שוטרים פלסטינים ו-3 חמושים, נפצעו ונעצרו עשרות פעילי טרור, חלקם מבוקשים גם ע"י כוחותינו.
>>

סלט טורקי על שטיח פרסי

בזמן שכל העולם מרותק לאירועים ההיסטוריים בסוריה, עברה לנו מתחת לרדאר התפתחות מעניינת: "כאסח" עד כדי משבר בין טורקיה לאיראן, על רקע היפוך ביחסי הכוחות האזוריים ביניהן. איך זה נראה? האם מדובר בקו פרשת מים או במשבר חולף? ומהן המשמעויות מבחינתנו?
>> רטוריקה מתעמתת

שה"ח הטורקי, פידאן, לשעבר ראש המוסד התורכי שניהל את המגעים החשאיים עם טהראן, הצהיר השבוע שבצל נפילת אסד איראן צריכה להבין טוב יותר את תוצאות מעשיה. לדבריו, איראן תלמד לקח בעידן החדש באזור, שהחזון הטורקי לגביו הוא שת"פ וכבוד לריבונות.
>>
iranintl.com/en/202412168500

תום עידן בסוריה: 10 מחשבות ברמה האסטרטגית

1. רעידת אדמה אזורית. קריסת משטר בשאר אסד שמה קץ לשלטון הכת הצבאית של המיעוט העלווי שכונן חאפט' אסד רשמית לפני 54 שנים. מדובר בשינוי "טופוגרפי" במפת המזה"ת. כמו בכל שינוי טקטוני יש להיערך ל"רעשי משנה" וזעזועים נוספים ברמה האזורית.
>> 2. אביב ערבי 2.0? דווקא בסתיו האביב הערבי משלים את החתיכה החסרה בפאזל - סוריה - לאחר שאסד שרד במחיר דמים של טבח נורא בעם הסורי. מנהיגי מדינות ערב מפחדים עכשיו פחד מוות מזליגת האירועים לשטחם, ומהדקים את האחיזה והמוכנות מבית. זו הזדמנות לבסס איתם את קשרי ההגנה והבטחון.
>>

סוריה: עדיף השטן שאנחנו *לא* מכירים

בניגוד לחששות מההתרחשויות בסוריה בעקבות מתקפת המורדים הג'האדיסטים, המופצים בתקשורת ומודלפים מישיבות קבינט, ההזדמנויות הגלומות בה, מבחינת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, מאפילות על הסיכונים והאיומים. לא מסתדר עם האינטואיציה? תקראו.
>> צרות בצרורות לציר

ההתקדמות המהירה של כוחות המורדים הסלפים בסוריה, שכבשו את העיר החשובה חלב וממשיכים לנוע דרומה לעבר חמה, מהווה מהלומה נוספת לציר הרשע במזה"ת. מערך השלוחים באזור, בהובלת איראן, ספג בחודשים האחרונים שרשרת מכות, שהנחיתה עליו ישראל בעזה, בלבנון ובשטח איראן עצמה.
>>

ההסכם בלבנון: " הנדסה לאחור" של הטקסט

כשירות לציבור להלן ניתוח הטקסט של הסכם הפסקת האש, המאפשר להתחקות אחרי הסוגיות שעמדו בלב המו"מ. על חלק מפשרותיה, ישראל פוצתה במכתב הצד מארה"ב. מעניינים גם השיפורים לעומת החלטה 1701.

לינק לנוסח ההסכם ולעיקרי הבנות הצד – בציוץ האחרון.
>> אכיפת ההסכם

ההסכם קובע כי "לבנון תמנע מחזבאללה ומכל יתר הקבוצות כל פעולה נגד ישראל, וישראל לא תבצע כל פעולה צבאית *התקפית* נגד מטרות בלבנון, כולל מטרות אזרחיות, צבאיות ומדינתיות, דרך (by) היבשה, האוויר או הים". לישראל וללבנון "נשמרת הזכות להגנה עצמית בהתאם לחוק הבינ"ל".
>>

הסכם עם לבנון: 10 יתרונות לישראל

נסראללה "מתהפך בקברו" כשהוא רואה איך ישראל משיגה יעדים עליהם לא היה מוכן להתפשר במשך שני עשורים ושנת מלחמה. ההסכם מאפשר לישראל לתרגם את המהלומה המוחצת על חזבאללה למציאות אסטרטגית משופרת.

להלן 10 יתרונות המשרתים את יעדינו הביטחוניים והמדיניים.
>> 1. חופש פעולה לאכיפת ההסכם בכוח

ההסכם, הבנות הצד עם ארה"ב ומנגנון הפיקוח הבינ"ל בהובלה אמריקאית, שיספק לישראל בסיס עובדתי מוצק יותר על הפרות, יעניק לישראל לגיטימציה להשמיד תשתיות צבאיות שחזבאללה ינסה להקים מחדש מדרום לליטאני, במקרה (הסביר?) שצל"ב ויוניפ"ל לא ימנעו זאת ממנו.
>>

הפסקת אש בלבנון: התמונה הגדולה

ההסכם שרוקח השליח הוכשטיין מייצר משטר ביטחון מעודכן אך מוגבל בגבול הצפון, שישראל כנראה תיאלץ לאכוף, אבל מספק גם הזדמנות לשינוי פני האזור. מימושה מחייב נקודת מבט אסטרטגית והימנעות ממיקוח מיותר על מה שממילא לא נתון למו"מ - זכות ישראל להגן על עצמה.
>> משטר בטחון חדש בצפון

מדובר בהסדר רב-שכבתי בדרום לבנון, על בסיס החלטת מועצת הבטחון 1701, שמטרתו למנוע נוכחות צבאית של חזבאללה מדרום לליטאני, המהווַה איום ישיר על תושבי צפון ישראל.

בשכבה הראשונה, צבא לבנון (צל"ב) יגדיל משמעותית את היערכותו בדרום המדינה.
>>

העולם עפ"י טראמפ

בשבוע האחרון כולם עוסקים במינויים של טראמפ בניסיון להקיש מהם לאן פני הממשל הבא. אבל... מעבר לכך שבכוורת המתהווה מתרוצצות אסכולות מנוגדות, תפיסות היסוד של טראמפ בנושאים הגלובליים הגדולים, רוויות מתחים מובנים, שעלולים להכניס אותו, ואת העולם איתו, ל"פלונטר".
>> תפיסות היסוד

1. "יעשה שלום עליכם". טראמפ תופס עצמו כמי שישים קץ למלחמות בעולם, שלטענתו לא היו פורצות מלכתחילה אם היה נבחר ב-2020. הוא הצהיר כי יביא פתרון למלחמה באוקראינה "בתוך יום", מבטיח לסיים את המלחמות בעזה ולבנון ומחויב להרחיב את הסכמי אברהם, הישגו הבולט מהכהונה הראשונה.
>>

ישראל תוקפת באיראן: 10 מחשבות

אחרי תקופת המתנה של כמעט חודש הסתיימה הציפייה המותחת לתגובת ישראל למתקפת הטילים האיראנית של ה-1 באוקטובר. להלן 10 תובנות ראשוניות, עם דגש לתמונה האסטרטגית הגדולה, על שני גלי התקיפה הלילה נגד כ-20 מטרות צבאיות בטהראן ובאזורים נוספים באיראן.
>> 1. יכולת מבצעית מרשימה. צה"ל מצליח להביא חימושים וחנ"מ בכמות גדולה למרחק של מעל 1300 ק"מ מישראל, לחדור את מערכי ההגנה של איראן ולפגוע על בסיס מודיעין מדוייק במגוון מטרות צבאיות. לראשונה מאז מלחמת איראן-עיראק טהראן נכנסת למעגל האש.
>>

שנה למלחמה: הצלחות צבאיות, כישלונות מדיניים

ישראל יצאה במהירות מהלם המחדל, עברה להתקפה, רשמה שורת הישגים צבאיים ששיקמו חלקית את ההרתעה, אבל לא תרגמה את הצלחות צה"ל לשינוי אסטרטגי חיובי ונגררה להתשה.

6 הפתעות, 9 זירות, הישגים אופרטיבים, פערים אסטרטגים והכיוונים הרצויים הלאה.
>> 6 הפתעות

1. מתקפת חמאס. ההפתעה הבסיסית שחוותה ישראל ב-7 באוקטובר הוציאה אותה משיווי משקל, הכריעה את אוגדת עזה ופירקה את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בדרום. זה הרקע לעיכוב הבלתי נתפס בהגעת כוחות צה"ל ליישובים ולבסיסים שנכבשו, שאפשר לחמאס להרוג 1200 אזרחים וחיילים ולחטוף 250.
>>

חיסול נסראללה – מה הלאה?

אחרי שנה של התשה על "אש קטנה", ישראל הנחיתה שורת מכות חסרות תקדים על חזבאללה. כעת נדרש לחשוב על מצבי הסיום הרצויים. השנה האחרונה מלמדת שרצף הישגים צבאיים, מזהירים ככל שיהיו, כמו חיסול נסראללה, אינם ניצחון ללא הסדרים מדיניים שמשנים את המצב האסטרטגי.
>> שלוש חלופות בעקבות החיסול

א. הפסקת אש ומו"מ על הסדרה. הסתלקות נסראללה, שהיה "מחושק" לזיקה בין עזה ללבנון, עשויה לייצר הזדמנות לנתק ביניהן. זו הייתה מטרתו של הדרג המדיני עד לאחרונה, כבסיס לעצירת המלחמה בצפון ומו"מ על הסדרה שתשיב את תושבי הצפון לביתם.
>>