הפסקת אש בלבנון: התמונה הגדולה

ההסכם שרוקח השליח הוכשטיין מייצר משטר ביטחון מעודכן אך מוגבל בגבול הצפון, שישראל כנראה תיאלץ לאכוף, אבל מספק גם הזדמנות לשינוי פני האזור. מימושה מחייב נקודת מבט אסטרטגית והימנעות ממיקוח מיותר על מה שממילא לא נתון למו"מ - זכות ישראל להגן על עצמה.
>> משטר בטחון חדש בצפון

מדובר בהסדר רב-שכבתי בדרום לבנון, על בסיס החלטת מועצת הבטחון 1701, שמטרתו למנוע נוכחות צבאית של חזבאללה מדרום לליטאני, המהווַה איום ישיר על תושבי צפון ישראל.

בשכבה הראשונה, צבא לבנון (צל"ב) יגדיל משמעותית את היערכותו בדרום המדינה.
>>

העולם עפ"י טראמפ

בשבוע האחרון כולם עוסקים במינויים של טראמפ בניסיון להקיש מהם לאן פני הממשל הבא. אבל... מעבר לכך שבכוורת המתהווה מתרוצצות אסכולות מנוגדות, תפיסות היסוד של טראמפ בנושאים הגלובליים הגדולים, רוויות מתחים מובנים, שעלולים להכניס אותו, ואת העולם איתו, ל"פלונטר".
>> תפיסות היסוד

1. "יעשה שלום עליכם". טראמפ תופס עצמו כמי שישים קץ למלחמות בעולם, שלטענתו לא היו פורצות מלכתחילה אם היה נבחר ב-2020. הוא הצהיר כי יביא פתרון למלחמה באוקראינה "בתוך יום", מבטיח לסיים את המלחמות בעזה ולבנון ומחויב להרחיב את הסכמי אברהם, הישגו הבולט מהכהונה הראשונה.
>>

ישראל תוקפת באיראן: 10 מחשבות

אחרי תקופת המתנה של כמעט חודש הסתיימה הציפייה המותחת לתגובת ישראל למתקפת הטילים האיראנית של ה-1 באוקטובר. להלן 10 תובנות ראשוניות, עם דגש לתמונה האסטרטגית הגדולה, על שני גלי התקיפה הלילה נגד כ-20 מטרות צבאיות בטהראן ובאזורים נוספים באיראן.
>> 1. יכולת מבצעית מרשימה. צה"ל מצליח להביא חימושים וחנ"מ בכמות גדולה למרחק של מעל 1300 ק"מ מישראל, לחדור את מערכי ההגנה של איראן ולפגוע על בסיס מודיעין מדוייק במגוון מטרות צבאיות. לראשונה מאז מלחמת איראן-עיראק טהראן נכנסת למעגל האש.
>>

שנה למלחמה: הצלחות צבאיות, כישלונות מדיניים

ישראל יצאה במהירות מהלם המחדל, עברה להתקפה, רשמה שורת הישגים צבאיים ששיקמו חלקית את ההרתעה, אבל לא תרגמה את הצלחות צה"ל לשינוי אסטרטגי חיובי ונגררה להתשה.

6 הפתעות, 9 זירות, הישגים אופרטיבים, פערים אסטרטגים והכיוונים הרצויים הלאה.
>> 6 הפתעות

1. מתקפת חמאס. ההפתעה הבסיסית שחוותה ישראל ב-7 באוקטובר הוציאה אותה משיווי משקל, הכריעה את אוגדת עזה ופירקה את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בדרום. זה הרקע לעיכוב הבלתי נתפס בהגעת כוחות צה"ל ליישובים ולבסיסים שנכבשו, שאפשר לחמאס להרוג 1200 אזרחים וחיילים ולחטוף 250.
>>

חיסול נסראללה – מה הלאה?

אחרי שנה של התשה על "אש קטנה", ישראל הנחיתה שורת מכות חסרות תקדים על חזבאללה. כעת נדרש לחשוב על מצבי הסיום הרצויים. השנה האחרונה מלמדת שרצף הישגים צבאיים, מזהירים ככל שיהיו, כמו חיסול נסראללה, אינם ניצחון ללא הסדרים מדיניים שמשנים את המצב האסטרטגי.
>> שלוש חלופות בעקבות החיסול

א. הפסקת אש ומו"מ על הסדרה. הסתלקות נסראללה, שהיה "מחושק" לזיקה בין עזה ללבנון, עשויה לייצר הזדמנות לנתק ביניהן. זו הייתה מטרתו של הדרג המדיני עד לאחרונה, כבסיס לעצירת המלחמה בצפון ומו"מ על הסדרה שתשיב את תושבי הצפון לביתם.
>>

תקיפה בתימן: התמונה הגדולה

התקיפה שביצע חיל האוויר נגד מטרות תשתית ואנרגיה במרחב נמל חודידה בתימן והאש שבערה בו שעות ארוכות בעקבותיה - מהדהדים ברחבי המזה"ת. כל הצדדים בעימות האזורי, ובמיוחד מרכיבי הציר הרדיקלי בהובלת איראן, קיבלו תצוגת תכלית לעוצמתה ולזרועה הארוכה של ישראל.
>> ברמה המקצועית, תקיפת המטרות משקפת שימוש נכון בעוצמה האווירית של ישראל, על בסיס מודיעין מדויק, שנצבר על תימן בתשעת חודשי העימות הפעיל נגד החות'ים, וכושר ביצוע מרשים, שכלל, על פי הדיווחים, תדלוק אווירי, וככל הנראה יכולות מתקדמות נוספות שלא כאן המקום לפרט.
>>

דֶזַ'ה-ווּ בטהראן

תוצאות הבחירות באיראן מהוות סטייה לא מתוכננת בדרכו של המשטר להבטיח את עתיד המהפכה ב"יום שאחרי" ח'אמנהאי המזדקן (85). ועדיין, הניסיון משתי קדנציות של הנשיא הרפורמיסט רוחאני, מראה שגם הנשיא הנבחר פזשכיאן, לא צפוי להביא לשינוי המיוחל, לא מבית ולא במדיניות חוץ.
>> למה סטייה?

כי ב-2021 המשטר לא לקח סיכונים ופעל לוודא מראש את בחירת ראיסי, כדי להבטיח שליטה שמרנית על כל מוקדי הכוח וביצור רעיוני של המהפכה, לקראת העידן הרגיש של חילופי המנהיג הדתי. המשטר ביצע סינון מועמדים אגרסיבי במיוחד, שאמנם זכה לביקורת, אבל הבטיח את בחירת ראיסי בפער עצום.
>>

עסקה עכשיו: לא רק ציווי מוסרי, גם אסטרטגי

אזרחי ישראל מבינים את ההיבט הערכי ואת פיקוח הנפש שמגלמת עסקת חטופים, אבל גם המחירים הכרוכים בה עושים "כאב בטן". עם זאת, ניתוח מערכתי של השפעות עסקה בכלל ההיבטים, מראה שהיא משרתת את יעדינו האסטרטגיים באופן המגמד את מחיריה.
>> ציווי עליון

ב-7 באוקטובר ישראל הפקירה את בטחון אזרחיה לזוועות חמאס, בכישלון מדיני וצבאי קטסטרופלי. כשהחטופים נמקים ומעונים במנהרות עזה כבר כמעט תשעה חודשים, וזמנם של אלה מהם שעדיין חיים, שאול, מדינת ישראל, היהודית, ניצבת בפני ציווי ערכי ומוסרי עליון להביא לשחרורם המיידי.
>>

ביקור מוצלח בוושינגטון; איך זה עובד?

ביקור גלנט בארה"ב היה מעין "נגטיב" ליחסי נתניהו עם הממשל, והביא להפחתת המתח בין המדינות. אבל ביקור של שר בטחון בארה"ב זה הרבה יותר. איך זה עובד? הסבר קצר על בסיס שנים של עבודה עם הפנטגון בתפקידיי בצה״ל, בשגרירות בוושינגטון ובמשרד הבטחון.
>> "תשליל" ליחסי נתניהו-וושינגטון

גלנט הוא הדמות, אולי היחידה מבין חברי הממשלה, שללא ספק זוכה לאמון רב בוושינגטון. הוא התקבל, כרגיל, בטקס רב רושם בפנטגון. הביקור עצמו היה ארוך מהרגיל (4 ימים) וכלל פגישות עם כל הבכירים בקבינט האמריקאי.
>>

איראן מציגה: מלחמה נגד נשים

בבחירות השבוע באיראן צפוי להיבחר נשיא קיצוני עפ"י הדגם של ראיסי המנוח (קאליבף? ג'לילי?) כדי להבטיח את רציפות המהפכה אחרי ח'אמנהאי (85). אלו חדשות רעות לנשים באיראן, ש'אמנסטי' קבע כי המשטר מנהל נגדן מלחמה. למה? כי מאבקן נגד החג'אב מאיים עליו.
>> מחאת החג'אב - תזכורת

גל מחאת החג'אב התפשט ברחבי איראן בספטמבר 2022 בתגובה למותה של הצעירה מהסא אמיני. הוא נגרם כתוצאה מאלימות שהופעלה נגדה במהלך מעצרה על ידי משטרת הצניעות של המשטר. כל פשעה היה שעטתה את החג'אב על ראשה באופן ש"חשף" יותר מדי משיערה.
>>

הנאום בקונגרס: נזק ליחסים עם אמריקה

זה יתחיל כאילו טוב. הוא יראה לכולם. נאום היסטורי. אין ספור טיוטות. סימולציות עד לרגע האחרון בסוויטה עם הפודיום שהביאו מהארץ. פמליה. עיתונאים. נחיתה באנדרוז. שיירה. צ'קלקות. סיקרט סרביס.

וזה יגמר רע במגרסה הפוליטית בוושינגטון ערב בחירות.
>> נתניהו מגיע לאמריקה כמנהיג שכשל ללא לגיטימציה בבית. יראו את זה כבר לאורך הדרך מהמלון הנוצץ (ווילארד?) לקפיטול. בנאום השנוי במחלוקת של 2015 היו שם דגלי ישראל ונפנופי שלום. דגלי ישראל יהיו גם הפעם אבל עם תמונות החטופים וזעקות "בושה". וגם המחאה הפרו פלסטינית תשוב ותעורר בעוצמה.
>>

עצמאות 76: התמונה הגדולה בביטחון הלאומי

האירועים מאז ה-7 באוקטובר חשפו בעוצמה שינויים ומגמות שליליים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של ישראל, שלא ניתן עוד להתעלם מהם. אנו בעידן חדש ומסוכן, המחייב התארגנות ושינויים יסודיים בתפיסת הבטחון והמנהיגות ובסדרי העדיפויות הלאומיים.
>> ניתוח המגמות האסטרטגיות והאופרטיביות מראה שהאיומים על ישראל נמצאים במגמת עליה מסוכנת בטווח הבינוני-ארוך, בעוד שעליונותה, יתרונה הצבאי, היכולות והנכסים המסורתיים העומדים לרשותה בהתמודדות עם המגמות השליליות, נמצאים בתהליך שחיקה, הפוגע, בין היתר, בכושר ההרתעה שלה.
>>

בעקבות המפתח המדיני (האבוד)

נקודת המיצוי של האסטרטגיה היא תופעה אותה הזכיר עוד קלאוזוביץ. אנחנו שם. התבססות רק על הישגים צבאיים טקטיים ללא מהלכים מדיניים נועלת דלתות למימוש מטרות המלחמה ומובילה למחוזות מסוכנים. השיתוק המדיני נעוץ בשיקולים פוליטיים אבל קשור גם לתרבות אסטרטגית.
>> מיצוי האסטרטגיה - קווים לדמותו

שחיקה חמורה בהרתעה בדמות מתקפת טילים איראנית תקדימית, 133 חטופים נמקים בעזה ללא צפי לעסקה, חזרת חמאס לאזורים שטוהרו והישאבות צה"ל בהיעדר חלופה, צפון נטוש וחרב בדינמיקת הסלמה ופוטנציאל גובר למלחמה, בידוד בינ"ל, דרוג אשראי, שסע פנימי מחריף ועוד.
>>

ישראל: 'ה'נכס של אמריקה במזה"ת

בצל המלחמה, הדיון האם ישראל היא נכס או נטל על ארה"ב עושה קאמבֵק. האמת, הוא אף פעם לא עזב. השאלה הזו מנקרת בוושינגטון כבר שנים, ושבה וצפה בתקופות מלחמה. בארה"ב ישנה אסכולה, באקדמיה ובממשל, שמקדמת את "נרטיב הנטל", וגם ידידי ישראל נדרשים לסוגיה.
>> "אסכולת הנטל"

במאמר בכתב העת היוקרתי @ForeignPolicy @Hoffman8Jon – אחד מ"דוברי" האסכולה – טוען שארה"ב לא מרוויחה כלום מהתמיכה בישראל. לדבריו, הענישה הקולקטיבית וההרס בקנה מידה היסטורי בעזה, ללא אסטרטגיה, מובילים למלחמה אזורית ופוגעים קשות בחופש התמרון של ארה"ב ובדימויה.
>>

עסקה עכשיו: לא רק ציווי מוסרי, גם אסטרטגי

אזרחי ישראל מבינים את ההיבט הערכי ואת פיקוח הנפש שמגלמת עסקת חטופים, אבל גם המחירים הכרוכים בה עושים "כאב בטן". עם זאת, ניתוח מערכתי של השפעות עסקה *עכשיו* בכלל ההיבטים, מראה שהיא משרתת את יעדינו האסטרטגיים באופן המגמד את מחיריה.
>> ציווי עליון

ב-7 באוקטובר ישראל הפקירה את בטחון אזרחיה לזוועות חמאס, בכישלון מדיני וצבאי קטסטרופלי. כשהחטופים נמקים ומעונים במנהרות עזה כבר כמעט חצי שנה, וזמנם של אלה מהם שעדיין חיים, שאול, מדינת ישראל, היהודית, ניצבת בפני ציווי ערכי ומוסרי עליון להביא לשחרורם המיידי.
>>

בין אוקראינה לעזה

המלחמה באוקראינה נכנסה לשנתה השלישית, והפכה למלחמת התשה, סטטית יחסית, שסופה לא נראה באופק. מהן המגמות בשדה הקרב? איך מלחמה בלב אירופה קשורה למלחמה שנכפתה עלינו ב-7 באוקטובר? ומהם הלקחים הנגזרים מאוקראינה, שנראים רלבנטיים מתמיד לישראל בחמשת החודשים האחרונים?
>> היפוך מגמה בשדה הקרב

בשנתה הראשונה של המלחמה, אוקראינה הצליחה לבלום את המתקפה הרוסית נגד הבירה והערים המרכזיות בדרום המדינה; ובסתיו הדפה את כוחות רוסיה והביאה לנסיגתם מהערים החשובות חארקיב וחרסון.

בשנת המלחמה השנייה נרשמה התאוששות רוסית ונבלם המומנטום של אוקראינה.
>>

10 מחשבות על בטחון

ב-24.2.1799 כבש נפוליאון את עזה. 225 שנה אחרי, כשבפריז מתקיים מו"מ על עסקת חטופים, זה הזמן לשתף ב-10 תובנות אסטרטגיות סביב מלחמת עזה, ברוח הטריקולור - על ה"אדום" (אויב) ה"כחול" (ישראל) וה"לבן" (בינ"ל). חלקן לא מפתיע אך הומחש באופן מהדהד, שמסייע בהבנת מצבנו.
>>

1. חזבאללה כמרכז כובד

העימות בצפון שב והדגים כי חזבאללה לא מאיים רק על ישראל אלא על יציבות המזה"ת כולו, בעצם יכולתו להדליק מלחמה אזורית רחבה, שעלולה לגרור פנימה גם את המעצמות. המערב, ובמיוחד ארה"ב, הממוקדים בתחרות הגלובלית ובאוקראינה, מבקשים להימנע ממלחמה כזו כמעט בכל מחיר.
>>

ממשבר הטילים בקובה...ללבנון

מצד אחד משבר גלובלי, גרעיני, סימטרי בין 2 מעצמות. מנגד אירוע אזורי, קונבנציונלי בין מדינה לארגון טרור. ועדיין אפשר ללמוד מההשוואה, אם מקבילים בין כוח רדואן לבין הטילים שפרסה ברהמ"ע בקרבת ארה"ב, כשהסרת האיום בשני המקרים עלולה להוביל למלחמה הרסנית.
>> תזכורת: ב-15/10/62 מגלים ב-CIA, בתצ"אות שצולמו מעל קובה, פריסת טילים גרעיניים סובייטים. לאחר שבוע ארה"ב חושפת את התגלית ומכריזה סגר ימי על האי. ברהמ"ע נכנעת ומסכימה להוצאת הטילים. המשבר נמשך 13 יום. כמה חודשים אח"כ ארה"ב מסלקת בחשאי טילים גרעיניים מתורכיה (איך זה קשור? בהמשך).
>>

"היום שאחרי" – מה הסיפור?

כשהלחימה בעזה עוברת שלב ומשנה צורה, מומחים מתריעים שבלי תכנית ל"יום שאחרי" ההישגים הצבאיים ירדו לטמיון, ושבלי מעשה מדיני לא נצליח לשנות את המציאות בעזה לאורך זמן. מזהירים אותנו שאין זמן ואנחנו באיחור גדול. אבל למה בעצם? ומה בדיוק עומד מאחורי האזהרות?
>> דינאמיקה של הישאבות

נתחיל מהסוף. אנחנו כבר יודעים שאת חמאס לא נחסל ב"זבנג וגמרנו" ותדרש מלחמה ארוכה ורב ממדית, בעיקר מחוץ לעזה פנימה. צה"ל לא ישהה לעד ברצועה כדי לפרז אותה (שזה לרוקן את הים בכפית) כי ישראל לא רוצה לשעבד לעזה את כל משאביה ועתידה שנים, אם לא עשורים, קדימה.
>>

הגיאו-פוליטיקה של ה"מסדרונות"

כ-30% מהתעבורה הימית של ישראל עוברים דרך מצרי באב אלמנדב. שיבוש השייט בהם הוא איום אסטרטגי על ישראל, שחשוב לתת בו סימנים. בה בעת מדובר בבעיה רחבה בהרבה המספקת הזדמנות להציץ לתחרות המעצמות על מסדרונות התעבורה והתשתית הגלובאליים בין אסיה לאירופה.
>> אתגר בים האדום

גל תקיפות החות'ים נגד ספינות עם קשר לישראל המפליגות דרך מצרי באב אלמנדב וים סוף, הוביל את חברות הספנות הבינ"ל (כמו הענקית הדנית MAERSK) להעתיק את מסלולן מאסיה לאירופה, העובר גם דרכנו, לנתיב ארוך בהרבה: "עוקף אפריקה" מעבר לכיף התקווה הטובה ודרך מצרי גיברלטר.
>>

עזה: זבנג ולא גמרנו

הדרג המדיני והצבאי לא מתאמים ציפיות מול הציבור. "ממשיכים במלחמה עד הסוף עד לחיסול חמאס" שב ומצהיר נתניהו, רק "שוכח" לציין שהכרעת חמאס לא תושג כבר בשלב הקרקעי העצים, אלא במלחמת התשה ארוכה, בה אגב יש לנו יתרון. 5 סיבות למה קריטי להסתכל על המלחמה באופן ריאלי.
>> עד היום ארה"ב והעולם העניקו לישראל יותר זמן וחופש פעולה ממה שהוערך בתחילה וגם כעת לו"ז התמרון הקרקעי העצים בעזה עשוי להתארך מעל למצופה. בנוסף, גם אם חמאס לא נראה בנקודת שבירה כעת, תוצאות של לחץ צבאי אינן ליניאריות ויתכנו נקודות שבירה של הארגון או טעויות שיאפשרו לסכל את הנהגתו.
>>