Yannay Spitzer Profile picture
Economic historian at the @HebrewU, Department of economics and the PPE program.
Jan 14 13 tweets 4 min read
זה התרשים שמציג בצורה הברורה ביותר (כמעט) את כל מה שמוזר בדמוגרפיה הישראלית.

ציר אופקי: שיעור הפריון הכולל במדינות ה-OECD ב-1960
ציר אנכי: ה*שינוי* בשיעור הפריון הכולל בין 1960 ל-2023

הסברים 👇 Image שיעור הפיריון הכולל הוא מספר הלידות שצפויות לאישה ממוצעת במהלך חיי הפוריות שלה אם דפוסי הילודה באוכלוסייה בשנה הנוכחית (1960, למשל) ישארו קבועים.

בשנת 1960, ישראל לא היתה חריגה בכלל. דומה למדינות האנגלוסקסיות (מלבד בריטניה). מוזר לחשוב שגם לאישה אמריקאית היו בממוצע 3.65 ילדים, Image
Sep 3, 2025 15 tweets 6 min read
RESPONSE TO THE RESPONSE

On the issues I was focusing on - selection, validity of the MUAC 15% threshold – the @theIPCinfo response is a mix of doubling down and an obfuscated admission. Some claims may have merit, but they barely change the bottom line: No IPC phase 5.
🧵 Image As to the threshold MUAC>=15%, the reply merely reiterates the same points.

It claims that:

(1) Using MUAC is within the guidelines

This is correct, but the critique is precisely that these guidelines are misguiding Image
Aug 25, 2025 24 tweets 7 min read
This IPC report is plagued with disqualifying problems.

Here, I focus on one of them: the key evidence that led them to call it famine---the standard for measuring malnutrition.

TL;DR: The threshold used to measure acute malnutrition is absurdly low and uninformative.
🧵 Image A key, indispensible, piece of evidence for declaring IPC phase 5 (famine) is that the prevalence of acute malnutrition in Gaza Gov' crosses a threshold. The gold standard is weight-for-height z-score (WHZ): the share of children aged 6-59 months whose age-adjusted weight
May 19, 2025 9 tweets 3 min read
פרק ההמשך בסידרה "מה אשכנזי בעינייך"

מחקר שפורסם לפני כמה ימים ב-nature communication בדק אלגוריתם חדש למיפוי גנטי של אוכלוסיות. כפי שהתברר בשנים האחרונות, ריצוף גנטי מלא מאפשר לשחזר מפות גיאוגרפיות על בסיס מרחקים גנטיים בין אוכלוסיות ממקומות ידועים.>
nature.com/articles/s4146…Image המשמעות היא שאפשר למפות את מקורות המוצא של אוכלוסיות מהגרות ברמת דיוק לא רעה.

יהודים אשכנזים היא אוכלוסייה שמעניינת במיוחד את הגנטיקאים, כי הם (א) מאוד הומוגניים (ב) היגרו ממקורות המוצא שלהם (ג) מקורות המוצא שלהם מגוונים והרכבם לא וודאי.>
Mar 26, 2025 11 tweets 4 min read
מצטער, אבל אני חייב לחזור לזה, פשוט האזינו להקלטה של סמוטריץ'.

הטענה הבסיסית שלו היא שכלכלני מודי'ס עוסקים בסוגיות שהן לא כלכליות ולכן הם לא מבינים בהן. הם לא רואים שהמאמץ המלחמתי נדרש ושניצחון יביא צמיחה.
> ראשית, אין שום מילה בדו"ח של מודי'ס שרומזת שישראל לא צריכה להילחם או שלהישגים צבאיים אין דיבידנד כלכלי. אם הם היו חושבים שישראל הרפתקנית מדי או שהממשלה ניצית מדי, הם היו יכולים לומר זאת במפורש. הם כתבו דברים מובנים מאליהם: הפסקת האש לא יציבה, הסיכון הגיאו-פוליטי ארוך הטווח גדל.> Image
Mar 5, 2025 9 tweets 3 min read
מצד אחד, זו שעתם היפה של מקרו-כלכלנים וכלכלנים בינלאומיים. טעויות המדיניות של הממשל הן בדיוק כאלו שקל להראות אותן באמצעות מודלים פשוטים שתלמידי כלכלה לומדים לכל המאוחר בשנה ב'.

כאן, לדוגמה, מוריס אובספלד, שמלבד היותו אחד מבכירי הכלכלנים הבינלאומיים הוא >

ft.com/content/ae84d7…Image גם אחד המחברים של ספר הלימוד החשוב ביותר בתחום, מסביר מדוע השילוב של הירידה בנתח התעשייה בתוצר האמריקאי והגירעון המסחרי המתמשך הם לא בעיה שצריך (או אפשר) לפתור, אלא כנראה סימפטום של תופעה חיובית: צמיחה מהירה יותר של המשק האמריקאי בהשוואה למשקים מערביים אחרים כמו גרמניה או יפן.>
Mar 4, 2025 14 tweets 4 min read
הניסיון של @Eran_Efrat למצוא היגיון בטירלול מדיניות הסחר של טראמפ עושה איתו יותר מדי חסד.

(1) כן, מכסים מגדילים את הכנסות המדינה. לא בהרבה, בוודאי לא בהשוואה לנזק שהם יכולים לגרום. בעולם השלישי היום או במערב במאות קודמות, השתמשו במכסים כבמקור הכנסה עיקרי. זה סימפטום לתת-פיתוח.> מדינות שהיכולת שלהן מוגבלת מתקשות להטיל מיסוי יעיל, כמו מס הכנסה או מע"מ. אבל קל להן לשלוט בנמלים ובמעברי גבול אחרים. לכן, דפוס היסטורי קבוע למדי הוא שככל שהמדינה מתפתחת מבחינה מדינית וכלכלית והיכולת שלה גוברת, כך שיעור המכסים שהיא גובה מכלל ההכנסות שלה הולך ופוחת. > Image
Mar 3, 2025 14 tweets 5 min read
אני קורא עכשיו את רחוב מזרח-מערב של פיליפ סנדס (וואו!). אחד מגיבורי הספר הוא רפאל למקין, המשפטן היהודי-גליציאני שטבע את המונח המשפטי ג'נוסייד בשנת 1944.

המונח ג'נוסייד מופנה דווקא כלפי ישראל כדי לפגוע ביהודים במקום הכאוב. לצידו יש אינפלציה של חקייני-למקין המאשימים את ישראל > בכל מיני "סיידים" חדשים שנטבעו במיוחד עבורה או לפחות משמשים כנגדה באופן מיוחד. למשל, ממוריסייד (השמדת זיכרון, שטבע ההיסטוריון אילן פפה)>

aljazeera.com/news/2008/7/6/…
Feb 12, 2025 10 tweets 3 min read
היכולת של סמוטריץ' לדמיין לעצמו מציאות חלופית שבה הוא הגיבור וכל עדות סותרת הופכת לתומכת מגיעה למימדים דון קיחוטים.

הנה שוב הוא חוזר על אותן השטויות בדיוק.

סמוטריץ': מתפאר בהיקף הגיוס (5 מיליארד דולר!)
המציאות: גיוס גדול רק מעיד על הגירעון הגדול

סמוטריץ': מתפאר בעודף ביקושים
> המציאות: אין לזה שום משמעות חשובה. הביקוש העודף הוא מצד גופים שהיו מוכנים לרכוש את האג"ח הישראלי תמורת ריבית גבוהה עוד יותר... העדות היחידה שאפשר להסיק מההנפקה על האמון של המשקיעים במשק הישראלי היא הריבית שבה בסופו של דבר הונפקו האג"ח הדולרי, והיא עדיין גבוהה מאוד: 1.3% מעל>
Jan 29, 2025 24 tweets 6 min read
סיפור קצת מורכב על כסף גדול. אם תתמידו תזכו לשיעור מעניין בכלכלה ותכירו עדות חדשה מכיוון לא מוכר על הנזקים הכלכליים של ההפיכה המשטרית.
🧵 לפני כמה חודשים, הזמנו לאונ' העברית את נדב בן-זאב מאונ' בן גוריון להציג מחקר חדש על שוק המק"מים. את המחקר כתב עם שני שותפים מבנק ישראל, נועם בן-זאב (אין קשר) ודניאל נתן. הוא עסק בסוגיה שמחוץ לענייננו, אבל למדתי ממנו משהו חשוב.
nadavbenzeev.weebly.com/uploads/2/4/2/…Image
Jan 3, 2024 6 tweets 2 min read
כמה מילים על "עידוד" הגירה מ"רצון".

במקרים הקיצוניים ביותר, הגירה מרצון לא סחפה יותר מ-4% מהאוכלוסייה בשנה, גם תחת עוני מוחלט וחסר אופק. כמעט תמיד זה לא הספיק כדי להקטין את האוכלוסייה, שגדלה בתקופות האלה מהר עוד יותר מקצב ההגירה.

אחד המחקרים שלי עוסק בדוגמה קיצונית, סיציליה > Image וקלאבריה שלאחר רעידת האדמה של מסינה, ההרסנית ביותר בהיסטוריה האירופית המודרנית. מצאנו שכפרים ועיירות שנחרבו כמעט לחלוטין וחלקן נראו כמו צפון רצועת עזה, אמנם שלחו מהגרים אבל לא בקצב גבוה משמעותית מאשר לפני רעידת האדמה. זאת, למרות ששערי ארה"ב וארצות אחרות היו פתוחים בפניהם.> Image
Nov 21, 2023 19 tweets 5 min read
כולם תוהים מה קרה בדיוק לשער הדולר, שקפץ מ-3.86 ל-4.08 בין ה-7 וה-28 באוקטובר, ואז ירד אל מתחת לרמתו הקודמת, כיום 3.71.

אציג כאן ניתוח של גב המעטפה שמנסה לפרק את השינויים האלה ל-4 סיבות עיקריות:
- המלחמה
- התערבות בנק ישראל
- עליות במדדי המניות בארה"ב
- האטת האינפלציה בארה"ב

🧵 Image השורה התחתונה החשובה ביותר היא שהמלחמה עדיין בעלת השפעה שלילית משמעותית על ערך השקל, אבל היא יותר ממקוזזת ע"י 3 הסיבות האחרות.
Jun 11, 2023 9 tweets 2 min read
1/8 טוב, זו לא רק האנגלית, זה גם התוכן.

צפיתי בראיון, ולמרות שהוא היה קשוח והמראיין היה מוכן ביבי שוב התגלה בו כאשף מליגת העל. אשף של דיבורים, כמובן.

היתה לו תשובה מוכנה, מהירה ומנוסחת היטב על כל שאלה ושאלה. התשובות היו שקריות, מתחמקות, מעוותות מציאות, או מיתממות. לפעמים בהסטה. 2/8 אבל גם המראיין הזר המוכן ביותר לא יכול להיות מוכן מספיק כדי להבין איך ביבי בדיוק מסבן אותו בתשובה. לפעמים זו שליפה של נתונים שקריים או לא רלוונטיים. לפעמים בזריקת סיסמאות חסרות כיסוי במלוא הביטחון. לפעמים בהצגה מעוותת של סוגיות או בתשובות מיתממות שמסתירות את המהות.
May 30, 2023 8 tweets 4 min read
1/8 יחד עם @AterItai ו-@RazTzachi הוצאנו טיוטה של נייר עמדה במסגרת @DemocracyIL ומכון אהרון אשר מסכם בצורה המקיפה והמפורטת ביותר עד כה את החששות לעתיד כלכלת ישראל כתוצאה מהשלכות ההפיכה המשטרית, אם תתגשם.

איתי אטר הציג הבוקר את הממצאים שלנו בכנס הורביץ. Image אין לנו כדור בדולח ואנחנו לא יודעים לחזות את העתיד.

אנחנו כלכלנים שמכירים, חוקרים ומלמדים את הספרות הרלוונטית על הקשר שבין מוסדות פוליטיים ובין פיתוח כלכלי ארוך טווח. בנייר הזה אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להסביר באופן מפורט מדוע אנחנו מזהים מקבץ עדויות ותובנות המעורר חשש כבד מאוד. Image
Apr 25, 2023 12 tweets 3 min read
1/12 שער הדולר כנראה היה אמור להיות היום 3.33 ש"ח.

לפני כמה שבועות הראתי איך אפשר לזהות שמאז תחילת השנה חל פיחות מאוד חריג בשער השקל שאינו מוסבר ע"י אירועים שיגרתיים, וששער הדולר היה גבוה בכ-8%, מעל ערכו הצפוי.

חזרתי כעת לנתונים כדי לעדכן.

ובכן, המצב לא השתפר. כפי שאפשר לראות בתרשים, מאז סוף ינואר שער הדולר פרץ את העקומה השגרתית שלו ולא מראה סימנים שהוא רוצה לחזור. Image
Mar 14, 2023 13 tweets 3 min read
1/13 בואו נדבר רגע ברצינות על מה אומרת העילגות הקרינג'ית של סמוטריץ' באנגלית.

אני מאמין שלסמוטריץ יש, בהיעדר דרך טובה יותר לומר זאת, IQ גבוה. במובן מסויים הוא גם מלומד וחריף מחשבה. יש פוטנציאל גבוה של חומר לעבוד איתו, בטח בהשוואה לעמיתיו. יכול להיות שהאנגלית שלו לא גרועה משל חבר הכנסת החציוני, אבל הפער בין יכולת ההתבטאות שלו בעברית ובאנגלית מחריד. אם הוא היה משתפשף מספיק בקריאה ובשיחה באנגלית - למשל, ברמה של בוגר ב.א. טיפוסי שטייל קצת בחו"ל, רואה טלוויזיה וסרטים זרים, וקורא מדי פעם חדשות ואתרים באנגלית -
Mar 12, 2023 4 tweets 2 min read
1/2 כמו רבים לפניו, @orcarmi עושה עוול גדול ללנדוי בהציגו את בג"ץ ברגמן כתקדים של ביטול חוק ע"י בית המשפט העליון.

זה בדיוק ההבדל בין "פעם ראשונה" ובין "תקדים". 2/2 בג"ץ "עקף" את שאלת הסמכות לפסול חוקי כנסת, מכיוון שהמדינה, שיוצגה ע"י שמגר, בפירוש לא ביקשה לטעון לחוסר סמכות.

Feb 28, 2023 8 tweets 2 min read
האם ישראל ענייה יחסית בגלל שהיא צעירה?

כמו ש-@OriKatz3 מסביר זה קשקוש, אבל רק קצת. כמו הרבה קשקושים יש בו יסוד עמוק של אמת.

אז הנה דרך אחת לכמת את זה, על גב המעטפה

[⚠ טריגר מבוא לכלכלה ⚠]

⇓⇓⇓
מה היא "מדינה צעירה"?

העניין שאדבר עליו הוא לא הגיל הממוצע לכשעצמו, אלא שיעור גידול האוכלוסיה. אוכלוסיית ישראל צעירה כי היא גדלה מדי שנה בכ-2%, לעומת גידול אוכלוסין שלילי או אפסי במדינות מערביות אחרות.

אחד הלקחים החשובים ביותר ממודל סולו, הוא שגידול אוכלוסין שקול לפחת.
Feb 27, 2023 13 tweets 4 min read
1/12 שירשור על שער החליפין ובריחת הון, מבטיח שיהיה מעניין.

ראשית, שאלה: מה הדבר החשוב ביותר שקובע את שער הדולר בטווח הבינוני (חודשים ושנים בודדות)?

זה טריוויאלי למי שמכיר את השוק. אבל מי שלא - זה ממש לא מה שאתם חושבים
כמעט תמיד זה לא המצב הפוליטי או הכלכלי בישראל.

יש גורם אחד שמסביר כמעט את כל השונות בשער החליפין של הדולר: מחירי נכסים פיננסיים בחו"ל, בעיקר מדד המניות S&P500.

כשמחירי הנכסים בחו"ל עולים, שער הדולר יורד.

לפני שאסביר התבוננו היטב בתרשים שהכנתי, המבוסס על נתוני 5 השנים האחרונות
Dec 15, 2022 9 tweets 2 min read
1/9 זה קטע טוב, כי זו באמת הזדמנות מעולה להסביר עקרונות יסוד בכלכלה, אבל הזדמנות טובה עוד יותר להסביר את העקרונות האלה באופן שגוי.

כמו תמיד, אף אחד לא יכול לעשות זאת באופן מושלם כמו @amitbentzur.

באמת, צפו בסרטון. 2/9 אז מה קורה כאן? מחירי הדיור עולים, והשיעור שמיוחס לעלות הקרקע מכלל מחיר הדירות עולה גם כן.

הכמות של קרקע זמינה לבנייה מוגבלת. כאשר יש עלייה מהירה במחירי הדיור שלא נגרמת רק כתוצאה מעליית מחירי תשומות הבנייה, ערך הקרקע עולה כתוצאה מכך.
Sep 1, 2022 18 tweets 6 min read
1/18 מה אפשר ללמוד מהזיהוי של שרידי הגופות בבאר בנוריץ'?

הרבה מאוד!

שרשור על גנטיקה והיסטוריה יהודית 2/18 דבר ראשון, למדנו שלא יפה להשליך יהודים לבאר

מעבר לכך, הממצא עוזר מאוד להבין מי הם היהודים האשכנזים.