17 years ago today, Israel's then-Prime Minister Ehud Olmert ordered the destruction of the Assad regime's nuclear reactor in Syria.

It was a risky move, just a year after a tough war in Lebanon. The Bush administration warned against it.

Olmert didn't give a speech about it... He didn't prepare Powerpoint presentations or go on a round of pompous interviews.

In fact, he didn't say anything for over a decade after the strike.

But he gave the order, took the risk, and saved Israel - and the Middle East at large - from a nightmarish scenario.

דוברת ההתנתקות מירי רגב, אמרה בהדלפות הקבינט: "יש לנו בטן מלאה על הצבא".

גברת רגב, בתור תושב העוטף, אני חושב שצמרת צה"ל צריכה להתפטר.

אבל אם כבר "בטן מלאה". חייל שיצא מעזה סיפר לי השבוע איך הוא וחבריו חיכו חמש שעות (!) לאוטובוס לבסיס ב-7/10 כדי לקחת ציוד.

איפה היו האוטובוסים? את שרת התחבורה. קמת בבוקר וראית שהדרום בוער, טבח ביישובים, קצינים וחיילים ואזרחים נוסעים לחזית בכל דרך אפשרית לעזור בהצלת חיים.

אני מבין אם היה קורה כזה דבר עד השעה תשע בבוקר. אולי היית בהלם.

אבל החל מן השעה הזו, אין באמת תירוץ. אין באמת הסבר למה חיילים חיכו שעות ובזבזו זמן.

עשרות אלפי המפונים של עוטף עזה, ועשרות האלפים הנוספים של גבול הצפון, חיים כבר חודשיים בתנאים לא קלים.

תקועים במלונות, אכסניות ועוד. אנשים ישנים עם ילדיהם באותו חדר על מזרונים, לא בישלו לעצמם ארוחה מאז ה-6/10, ולא יודעים מתי יחזרו הביתה.

הגישה של רוב המפונים היא לא להתלונן... כי עם כל הכבוד לקושי שלנו, לכולם קשה כעת. גם לחיילים בדרום ובצפון, לפצועים בבתי החולים, למשפחות שלהם, וכמובן למשפחות השכולות ומשפחות החטופים שלנו, וגם ל"סתם" אזרחים שמתמודדים עם המון חרדה ומתח.

ואז, מגיעה ממשלת ה-7 באוקטובר, וזורקת חבית חומר נפץ על כל זה עם "תקציב" מושחת ואנוכי.

On October 7, when Hamas attacked my Kibbutz on the Gaza border, they kidnapped seven people from our community, all of them civilians. Three women, two young girls and two men. Thanks to incredible diplomatic efforts from Biden and others, the women and girls were all released. But we can't and won't forget or give up on our two neighbors who are still in Gaza: Omri Miran and Tzachi Idan.

Both are fathers of young children. Both were kidnapped from their homes by terrorists and have since been held in Gaza, by Hamas thugs, in unimaginable conditions.

A month ago, at this hour, I had to tell my two daughters - 3.5 years old and 20 months old - that they must remain completely silent. No word, no cry.
It was 7AM, they had just woken up in a dark room with no electricity or food, and five people were shouting outside the window. These people soon began firing bullets into our home through the living room window.
They tried to break through our locked door with their guns. They sprayed our two cars with bullets.
These people were Hamas terrorists, armed from head to toe, on a mission get in and kill us.

ישראל סופגת לחץ הולך וגובר לרסן ולהגביל את עצמה בעזה. זו עובדה. ממשל ביידן, סנאטורים, מדינות ערב, וכמובן דעת הקהל.

חשוב להגיד:

דווקא מי שמתנגד לכל סוג של האטה/ריסון, וחושב שצריך להמשיך בכל הכוח בעזה למרות הלחץ הזה; דווקא מי שזו עמדתו, חייב לדרוש כמה דברים באופן דחוף מן הממשלה: 1. להימנע מכל סוג של אמירה פרובוקטיבית, מטומטמת ומזיקה. השר עמיחי אליהו כדוגמא, היה צריך להיות מפוטר אתמול. גם ככה הוא פייק שר, רודף כבוד ושררה שלוקח תקציב של מיליונים שאפשר היה לתת לחיילים שלנו. אז לפחות שב בשקט ואל תתן ראיונות שפוגעים בלגיטימציה והתמיכה הבינלאומית של החיילים!