אני קורא עכשיו את '1948' של בני מוריס, וספציפית את הפרק שמתאר את התקופה שקדמה לפלישת צבאות ערב.
ואחד הדברים המעניינים הוא ההבנה שבניגוד למה שסיפרו לי ביסודי, זה לא היה מאבק של "מעטים מול רבים" ולא היה שם שום "נס".

הצבאות של מצרים, סוריה, לבנון ועיראק (ירדן היצה חריג כי זה צבא שהוקם ואומן ע"י הבריטים) היו ברמה מאוד נמוכה, מבחינת רמת האימון, התחמושת, האספקה והתכנון.

ראשי המדינות לא התכוננו ברצינות למלחמה, הגנרלים שלהם התריעו שהצבא לא מוכן למלחמה כזו, ובאופוזיציה חזו מפלה, אבל זה לא שינה כלום: דעת הקהל בעולם הערבי היתה משולהבת נגד הציונים, והמנהיגים

קראתי את התחקיר של האטלנטיק והאזנתי לפרק האחרון בפודקסט של עזרא קליין עם דיוויד רמניק, ואני הולך ומשתכנע שהאמריקאים פשוט לא מבינים את ישראל.
הם פשוט לא מסוגלים להבין את תהומות הרשע של הימין הקיצוני (ואת היקף ההשפעה שלהם על נתניהו) ואת הציניות המוחלטת של
theatlantic.com/international/… נתניהו עצמו, וכתוצאה שוב ושוב ושוב הם מופתעים לחלוטין מדברים שישראלי ממוצע היה מגיב להם ב"נו, ברור".

דברים שהיו ברורים לכל ישראלי שאינו ביביסט בשבועות הראשונים של המלחמה- שזו מלחמה ללא שום מטרות מוגדרות (ולא במקרה), או שלנתניהו אין שום אינטרס בהשבת החטופים- פשוט מכים אותם בתדהמה

מעבר לזה שכשהאויב שלך הוא "נאצי" אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה בלי דיני לוחמה בינלאומיים ובלי בצלם, הבעיה שלי עם ההקבלה של ימנים בין חמאס לאתים היא שהיא פשוט עצלנית.

אורוול, במסה Politics and The English Language, עסק הרבה בשימוש בקלישאות. הוא כתב שקלישאות הן קיצור דרך מחשבתי, >>





במקום לחשוב לעומק על נושא מסוים, לעמוד על הניואנסים שבו ולנסח מחשבה מקורית ורלוונטית, אנשים משתמשים בתבניות מן המוכן ומלבישים אותן על הנושא החדש.
זו חשיבה עצלנית שבסופו של דבר מובילה לניוון מחשבתי.

קצת מחשבות על קרן הארנונה:
מאוד מתסכל כשאנשים מסתכלים על הנושא של קרן הארנונה מהזווית של צדק חלוקתי, וזה מעיד כמה מעט מחשבה הם הקדישו לנושא המצב הקיים עם הארנונה הוא גיבוב של כמה וכמה עיוותים:
1. פיזור אוכלוסין היסטורי שייצר ערים עם הרבה תושבים אך ללא בסיס כלכלי
2. מנגנון ארנונה מעוות שגורם לתושבים להיות גרעוניים
2. פיצול (או חוסר איחוד) מטרופולינים למלא רשויות נפרדות, חלקן עשירות וחלקן פחות

קורא מקור ראשון במקומכם:

נתחיל עם חגי סגל, שכותב על הפגנת הימין (הראשונה): "... ההפגנה השבוע התבססה על משאבי כוח האדם ועל האנרגיות של פלג מסוים בימין, חובש הכיפות הסרוגות, לא על ישראל הנשמה של אבישי בן חיים. עם זאת המפגינים היו הפעם השגרירים של הימין כולו".

כמה סמלי מצד סגל לקבוע שהמתנחלים הם שגרירים של הימין כולו, כאשר בפועל הנושא המשפטי מעולם לא עניין את הציבור הליכודניקי, מה שמתבטא בסקרים ומספר מפגינים.

קורא מקור ראשון כדי שאתם לא תצטרכו.

בשער: שופט העליון לשעבר יעקב טירקל תומך ב'רפורמה' המשפטית של לוין ונתניהו.
בגוף הראיון: טירקל מתנגד לכל הסעיפים העיקריים של המהלך סבירות: לא חושב שאפשר להגביל את השימוש בסבירות. סומך על השופטים יותר מאשר על הפוליטיקאים

מופתע מכמה אני לא בדיכאון הבוקר המדינה שלי הפכה להונגריה, ואני מפהק

#פידתחבורה
אני כמעט לא כותב שרשורים כאלה, כי אני מניח שבשלב הזה מי שקורא אותי מכיר את הדעות שלי בנושא ואין לי מה לחדש. אבל עבר זמן ונוספו לא מעט עוקבים חדשים, והשרשור הזה הוא בעיקר בשבילם.

הידיעה הזו, על התכנית להפוך את האחד הנתיבים בכביש 1 לנת"צ, היא הזדמנות להצביע על כמה >> טעויות יסודיות בשיח הציבורי על תחבורה.

א) "במקום לקחת נתיב צריך להוסיף נתיבים (ברבים!) בגלל עומסים שהפכו בלתי נסבלים" - WRONG.
70 שנים של מחקרי תחבורה לימדו אותנו שלהוסיף נתיבים כדי להקל על הפקקים, פשוט לא עובד, בגלל תופעה שידועה כ"ביקוש מושרה"

בכל התקופה שחיפשתי עבודה, התכנון תמיד היה למצוא עבודה ואז לקחת שבוע הפסקה ולבנות בחצר של ההורים שלי את הבית על העץ שהבטחתי לאחיינים.

במקום זה, מילואים :( יושב פה בתדריך של הקמב"צ על סוגי הפס"דים בגזרה, וכבד לי בלב.
לא רוצה לעשות יותר מילואים.
לא רוצה שום קשר לצה"ל.

קל להזעזע ולצחוק מהפוסט הזה, אבל הוא מבטא משהו שהרבה לא מבינים על התרבות של החלקים האלה של ארה"ב, ועל החלק המרכזי ש self reliance ממלא בה

https://twitter.com/liat_salomon/status/1361932406198951939

J.D Vance כתב את הממואר הנהדר Hillbilly Elegy על העולם הרדנקי שבו הוא גדל בקנטקי, ושם הוא ניסה להסביר למה ההילביליז - עניים בעצמם - ככ מזלזלים בשחורים העניים בערים הגדולות ובכל מי , שמסתמך על שירותי הרווחה של המדינה, ובעצם למה הם מתנגדים לממשלה גדולה ככלל ולממשל הפדרלי בפרט

מה שקורה עכשיו בטקסס הוא מעניין במובן שהוא מדגים את מכונת השקרים של השמרנים ואת האימפוטנטיות שלהם בניהול וקביעת מדיניות.
נתחיל בשבוע האחרון טקסס חווה גל קור קיצוני, והפסקות חשמל נרחבות גרמו למליונים לאבד את החימום בבתים.

שרשורפלצת תחבורה, פקקים ותכנון, התחלנו - חלק 1
פאסטן יור סיטבלטס בויז אנד גירלז ותכינו קפה, זה ארוך אז השרשור שלהלן יעסוק בפקקים, אבל הוא גם יעסוק בעיסוק התקשורתי בפקקים, וכדי להסביר למה אעזר בציטוט מתוך "על הנוחות" של ארנה קזין, שדן בשאלה מה זה בכלל "ציבור":
".. דיואי [הפילוסוף ג'ון דיואי] לעומתו סבר שיש, לפעמים, "ציבור". הוא רק טען שקיומו של הציבור תלוי בתנאי מסוים: כשקבוצה