איתמר שחר 🎗️ Profile picture
אני עושה את זה נכון?
Feb 27 17 tweets 7 min read
לפני שנה אמרתי לחבר שפעם עבד איתי והיום אני מתייעץ איתו הרבה על נושאי תכנון ותחבורה - שאם היה לי שכל, ומשמעת עצמית, הייתי חודל את כל הקמפיינים והפרויקטים והנושאים שאני מקדם בזמני הפנוי, ומתמקד בדבר אחד בלבד: צומת אורנים.

היום אני יכול לומר, בזהירות, שגם בלי שחדלתי זה הצליח 😌

> Image כבר לפני כ-4 שנים, חברתי לשכני וידידי אדר' יאיר בן גד (נטול הרשתות החברתיות), והתחלנו לטפטף לעירייה ולצתא"ל שהם עלולים לפספס את האירוע האורבני שחייב להתרחש בצומת אורנים עם בוא הרק"ל.

בהתחלה התמקדנו בנושא פיזור התחנות במרחב; כשראינו שזה לא עובד, התמקדנו באופן תכנון הצומת עצמו.
>> Image
Jun 30, 2024 11 tweets 5 min read
🚨צומת אורנים – אזעקת אמת🚨

אין ירושלמי שלא עבר בצומת אורנים.
מדובר בצומת חשוב שמחבר 5 שכונות (מושבות, קטמון, גוננים, מקור חיים, בקעה) שבמשך עשרות שנים נותר כסרח עודף וחצר אחורית.
צומת רועש ולא נעים בשום צורה, לא למעבר ברגל ובטח שלא לשהייה.
> Image אבל בעוד כמה שנים עומדים לעבור בו 2 קווי רקל (מעמק רפאים ומבן זכאי), עם תחנת רקל. בעתיד תהיה גם תחנת רכבת לת"א 1.5 ק"מ מהצומת (בחאן).
בנוסף מקודמים פרויקטי בינוי חדשים, בכל אחת מדפנות הצומת, כולל מעגלי יבנה הענק.

מדובר בהזדמנות פז למהפך מוחלט בתפיסה האורבנית של כל מרחב הצומת.
>
המדינה של הרק"ל בעמק רפאים
הדמיה של תחנת רכבת ישראל בחאן
Jun 6, 2024 9 tweets 6 min read
אוקיי אז אחרי שפתרו את החידה, שרשור אסקפיזם קצר:

כל מי שנסע פעם בכביש 395 בהרי ירושלים, ראה בין צובה לאיתנים, ממש מול כביש הגישה לגבעת יערים, פיל לבן מסתורי: מבנה נטוש שנראה כמו מלון חצי בנוי.

זה בגלל שזה מלון חצי בנוי, כמובן.
>
קרדיט תמונה: איל יצהר, גלובס הסיפור מתחיל במלחמת העצמאות. צעיר ירושלמי בשם מרדכי בן-חיים, ניצל מהתקפה ארטילרית במבואות ירושלים, כשליווה שיירת משוריינים בדרך לת"א, ונדר להקים מבנה לזכר לוחמי השחרור.
אותו צעיר היה בן למשפחת בן-חיים שהחזיקה במלון "טירת בת שבע" ברח' המלך ג'ורג' (כיום נקרא Tryp).
>
לוח זיכרון שנקבע על המבנה ע"י היזם. צילום: מיכאל יעקובסון.
מלון טירת בת שבע ברח' קינג ג'ורג'
Apr 12, 2023 6 tweets 3 min read
אולי צריך להעמיק בהסבר טיפה יותר בהסבר על קו 0:
רחוב = המרחב הציבורי, שבו מתרחשת העיר. בתכנון שבו המרחב הציבורי הוא המוקד, המבנים הפרטיים עושים מה שצריך כדי לייצר לו דופן, ואם זה אומר שמתקרבים עד שפת המדרכה (כדי לא לייצר רחוב משעמם עם גדרות/מדרגות/מדשאות לאורכו) - זה מה שעושים. Image המרחב הציבורי מתוכנן כך שיהיה נעים לשהות בו וללכת בו. זה ממשיך גם לנושאים נוספים ובראשם רשת הרחובות, ואיך מחלקים את רוחב הרחוב (לבני אדם / לרכבים), אבל הבסיס הוא בשאלה איפה המוקד - המגרש הפרטי או המרחב הציבורי.
התכנון הישראלי המוקדם (שבמסגרתו נבנתה רוב תשתית היישובים בארץ) >> Image
Oct 23, 2022 51 tweets 22 min read
1/ השבוע מלאו 4 שנים לפסה"ד בבג"צ הדולפינריום. הזדמנות להזמין אתכם לצלול לפרק מרתק, בלתי נתפס ובעיקר מתסכל בתולדות ת"א. עסקה מפוקפקת שנרקמה בשנות ה-90, בעקבות מיזם כושל משנות ה-70, כשברקע - כמו תמיד - מלחמת העצמאות והסכסוך.
אז איך הופכים מים לזהב? קחו אוויר [מגה-🧵]: 2/ לפני שמתחילים, רק להוריד משהו מהשולחן: זה תיק סופר מסועף, עמוס בפרטים ומידע, שעבר כמה וכמה גלגולים תכנוניים, משפטיים ותקשורתיים, והיו מעורבים בו המון אנשים. כך שמראש אומר שאני הולך לפשט *המון* - לטובתכם - ובטח אשמיט בדרך פרטים ואנשים שמגיע להם קרדיט. מתנצל מראש.
Aug 2, 2021 38 tweets 11 min read
#פידתכנון
היום מלאו 3 שנים להחלטה שבזמן אמת לא עשתה הרבה רעש, אך בפועל הצילה את אחד האזורים האורבניים השוקקים בירושלים, ואולי בארץ - שוק מחנה יהודה - מפרויקט תמוה ומגלומני, שהיה פוגע קשות באזור.
איך זה התחיל, לאן זה התגלגל, ומה היה חלקי בסיפור - הישארו עמנו >>
[אזהרת שרשורפלצת] Image הפרויקט כונה "חניון עיני" (או "אגריפס" או "השוק"). התוכנית הייתה לייצר חניון של 7 קומות תת קרקעיות (!) עם כ-340 מקומות חניה, ממש מתחת רחוב אגריפס.
"פורטל" הכניסה (=הרמפה) נועד להיות בחזית בניין עיני (אגריפס פינת שילה - מול מאפיית 'הבחירה הטבעית', למי שמכיר), ומכאן שם החניון. Image