How to get URL link on X (Twitter) App
https://twitter.com/Macro_Musings/status/1689657354307129344
https://twitter.com/DuduLagziel/status/1667564410729295872את התשובות תמצאו במאמר המעולה שמופיע בציוץ להלן.
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1651278905410568193?s=20
https://twitter.com/paulkrugman/status/1586054755603943425מדוע? בטווח הקצר, סביר להניח שהכמויות הנקובות בחוזי היבוא והיצוא די קבועות ומשקפות החלטות שהתקבלו מראש. כשהכמויות קבועות (פחות או יותר), ייסוף שמוזיל את מחירי היבוא ומייקר את היצוא יכול להביא בטווח הקצר אפילו לשיפור בחשבון השוטף.>>
https://twitter.com/ojblanchard1/status/1579145009517191171החוקרים בודקים באיזו רמת אינפלציה הציבור מתחיל לשים לב אליה, כשתשומת הלב נמדדת לפי חיפושים בגוגל (google trends). מספר הקסם שמעורר את תשומת הלב, למקרה שתהיתם, הוא בערך 2 אחוזים עבור הפאנל (ראו התפלגות), וכ-4 אחוזים עבור ארה"ב.>>
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1415946489965260800?s=20&t=Lb2NrIvJXGokmgEDE2yzAA
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1569006550584553472?s=20&t=Yw1CYL6SrSyAyqa2ghK_UQלפני הכל, אזהרה: השרשור הבא פדגוגי באופיו. לשם כך, אעשה שימוש במשוואות וקצת אלגברה כדי לדייק את הדברים. לא מדובר במדע טילים, אבל כן דורש טיפלה יותר מעקב מהשרשור החציוני בטוויטר. יאללה מתחילים:
https://twitter.com/economics/status/1510760436869873664?s=20&t=jWLIGFNHcf8yS_VIr8kGsQלמי שלא מעודכן, ה-BOJ פועל מזה למעלה מ-40 שנים (!) במדיניות (לכאורה) אולטרה מרחיבה. בהתחלה ריבית אפס (החל מ-1998), אח"כ הרחבה כמותית (הבנק הראשון בעולם שהתנסה בזה), והחל מ-2016, ריבית שלילית ושליטה בעקום התשואות (yield curve control או YCC בקצרה).
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1511086837762347011נניח שהביטקוין מנצח והופך למטבע לגיטימי וגלובלי. בטווח הארוך ההיצע שלו חסום מלמעלה. זו כביכול תכונה טובה של נכס (store of value), אבל מה לעשות, שיש לנו כלכלה שפועלת בין לבין ויש בה משברים ומחזורי עסקים. אחד הדברים שקורים בזמני משבר זה ריצה לחוף מבטחים, וספציפית, ריצה למזומן.
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1486093381684056065?s=20השאלה ששאלתי בסקר מופיעה בנייר של @XiaoLiMeng1 (הרווארד). כפי שמשתמע מהשאלה, הנייר מתמקד בטריידואף בין מדגם קטן אך מקרי ובין (המון) נתונים "מנהליים" לא מקריים על רקע קיומו של selection bias (הסיכוי של אדם להיכלל בסקר מתואם עם התשובה שלו בסקר).
https://twitter.com/amitbentzur/status/1474650585228099585?s=20בואו נחשוב מה קורה למאזן של הציבור כשהממשלה מגייסת חוב. בשלב הראשוו, הממשלה מנפיקה אגרת חוב ממשלתית בערך נקוב מסויים. בשלב השני, הציבור קונה את אגרת החוב ובכך מלווה לממשלה את הכסף. לבסוף, הממשלה לוקחת את הכסף ומוציאה אותו לצרכיה (מענקים, רכישות, השקעה, וכו').
https://twitter.com/Omer_Moav/status/1463594200524636163?s=20ההתנגדות לשינוי שערך משרד האוצר שמוזכרת בפרק מתבססת בין היתר על תוצאה תיאורטית מפורסמת של פול סמואלסון ממאמר משנת 1963 ומכונה ה-"Time diversification fallacy", לפיה, בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לצמצם סיכון של נכס מסוכן על ידי השקעה בו לטווח ארוך.>>
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1460614556057841673?s=202/לפני שנתחיל, קצת רקע: בעקבות משבר 2008 והנסיונות להמריץ את הכלכלה ירדו ריביות הבנקים המרכזיים במרבית המדינות המפותחות לסביבת האפס ונתקעו שם, בין אם כי לא רצו לרדת לטריטוריה שלילית ובין אם לא יכלו. כך, נוצר הצורך למצוא דרכים אחרות להמריץ את הביקושים.
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1418260438031216643?s=20
https://twitter.com/itamarcaspi/status/1397631735479906304כזכור, סידור העבודה שנוצר בסביבות שנות ה-80 עבד טוב בכל הקשור ליציבות המחירים. הוצאת היכולת להדפיס כסף מידי הפוליטיקאים מנעה את הנטייה שלהם להדפיס כסף משיקולים פוליטיים קצרי טווח שהובילו בתורם להיפר-אינפלציה של שנות ה-70.