Share this page!

Enter URL or ID to Unroll

You can paste full URL like: https://x.com/threadreaderapp/status/1644127596119195649
or just the ID like: 1644127596119195649

How to get URL link on X (Twitter) App

  1. On the Twitter thread, click on or icon on the bottom
  2. Click again on or Share Via icon
  3. Click on Copy Link to Tweet
  4. Paste it above and click "Unroll Thread"!
  5. More info at Twitter Help
Itamar Caspi Profile picture
Itamar Caspi
@itamarcaspi
Head of Monetary Analysis Unit @ Bank of Israel | Teach macro @HebrewU | Co-org @vimacro_org | Alumnus @Kennedy_School | Ex CBRF @BIS_org | Opinions mine.
Aug 15, 2023 • 8 tweets • 2 min read
האם עליית שיעור האבטלה היא חלק מהמנגנון הסיבתי של תהליך הורדת האינפלציה?

הנושא הלכאורה טריוויאלי הזה העסיק בימים האחרונים שני כלכלני מאקרו בכירים מאוד: @R2Rsquared ו-@ojblanchard1 .

להלן השתלשלות הדיבייט בין השניים למי שמעוניין + מסקנה בהמשך🧵 הכל התחיל בראיון (מומלץ מאוד!) של רייס לפודקאסט @Macro_Musings בו טען שאבטלה גבוהה היא *תוצר לוואי* לא הכרחי של מדיניות מוניטרית מהדקת. האינפלציה יכולה לרדת גם בלי שהאבטלה תעלה:

Jun 11, 2023 • 6 tweets • 2 min read
1. תקראו את השרשור של דודו
2. תחליפו "פרס" ב-"הכחדת האנושות על ידי AI"
3. תוסיפו "רווח פוטנציאלי לאנושות מ-AI"
4. הניחו הסתברות שסעיף 3 יתרחש בשנה מסויימת + רווח שנתי בסעיף 4
5. הניחו פונ' תועלת.

כמה שנים הייתם משתתפים ב"הגרלה" הנ"ל לפני שהייתם סוגרים את השאלטר על ה-AI?🧵 את התשובות תמצאו במאמר המעולה שמופיע בציוץ להלן.

Oct 29, 2022 • 6 tweets • 3 min read
קרוגמן מדבר בטור החדש שלו על שני ערוצים עיקריים דרכם עובד ההידוק של הפד: הדולר והשפעתו על היצוא נטו (החשבון השוטף), והשפעת היבית על שוק הדיור. לגבי הדולר, קרוגמן מעלה את טיעון ה-J-curve מספרות המאקרו כלכלה הבינלאומית: לייסוף בדולר לוקח זמן להופיע בנתוני הסחר הבינלאומי.>> Image מדוע? בטווח הקצר, סביר להניח שהכמויות הנקובות בחוזי היבוא והיצוא די קבועות ומשקפות החלטות שהתקבלו מראש. כשהכמויות קבועות (פחות או יותר), ייסוף שמוזיל את מחירי היבוא ומייקר את היצוא יכול להביא בטווח הקצר אפילו לשיפור בחשבון השוטף.>>
Oct 11, 2022 • 24 tweets • 7 min read
🧵בן ברננקי, הנובליסט הטרי בכלכלה, מספר בספרו "The Courage to Act" שכשהיה סטודנט צעיר בסוף שנה א' ב-MIT ניגש למרצה שלו למאקרו כלכלה ומדיניות מוניטרית, פרופ' אחד בשם סטנלי פישר, והביע עניין בחומר הנלמד וברצון להמשיך להעמיק בכיוון. פישר הציע לברננקי לקרוא את הספר על ההיסטוריה המוניטרית של ארה"ב מאת פרידמן ושוורץ שפורסם ב-1963. הספר הזה, אמר לו פישר, יכול להרדים אותך, או לרגש אותך. תסיק מסקנות לגבי בהמשך בהתאם לתחושה שלך אחרי שתקרא אותו.
Oct 9, 2022 • 4 tweets • 2 min read
בלנשרד מרטווט מחקר חדש ונחמד שמנסה לאמוד את רמת האינפלציה שממנה והלאה אנשים מתחילים לשים לב אליה, בהשראת מודל ה-rational inattention של סימס (שהוזכר בנאום של פאוול בג׳קסון הול). החוקרים בודקים באיזו רמת אינפלציה הציבור מתחיל לשים לב אליה, כשתשומת הלב נמדדת לפי חיפושים בגוגל (google trends). מספר הקסם שמעורר את תשומת הלב, למקרה שתהיתם, הוא בערך 2 אחוזים עבור הפאנל (ראו התפלגות), וכ-4 אחוזים עבור ארה"ב.>>
Oct 9, 2022 • 18 tweets • 4 min read
שרשור לפני החג על ספירלה ספקולטיבית של חוב ממשלתי, או איך חוב ממשלתי יכול לצאת משליטה למרות שהממשלה מתנהלת למופת עם החוב שלה .🧵 תזכורת: זו משוואת התפתחות יחס החוב-תוצר (להלן "יחס החוב") על פני זמן: השינוי ביחס החוב הוא פונקציה של הפער בין הריבית על החוב וקצב צמיחת התוצר (הכל במונחים ריאליים), יחס החוב של התקופה הקודמת, והגירעון הממשלתי באחוזי תוצר ובניכוי תשלומי הריבית.
Oct 5, 2022 • 21 tweets • 5 min read
מוכנים לבאזז החדש בפיד כלכלה מוניטרית? קבלו את r**!

בכנס נחשב שערך @NYFedResearch לפני כשבוע, פורסם מאמר מעניין מאוד ובו מופיע קונספט חדש שעשה וממשיך לעשות רעש בקרב אנשי המקצוע. הקונספט החדש מכונה r** או r double star או the financial (in)stability interest rate. מה הוא אומר? 🧵 לפני שמתחילים, תזכורת: הריבית הטבעית המכונה r* (כוכבית אחת) מוגדרת כרמת הריבית שעקבית עם יציבות מחירים. כשריבית הבנק המרכזי נמצאת מתחתיה, נאמר שהבנק מרחיב, ולהיפך (הכל כאן ובהמשך השרשור במונחים ריאליים). להסבר יותר מפורט, ראו השרשור הבא:

Sep 16, 2022 • 28 tweets • 8 min read
כמובטח, לפניכם שרשור על הדינמיקה של החוב הממשלתי. יש מצב טוב שאני חורג בשרשור הזה מכללי הפורמט מבחינת העומס, אבל מדובר לדעתי בנושא חשוב ששווה את המאמץ. בנוסף ההסבר שלו יכול לשמש בסיס לדיון המשך בנושאים קשורים. 🧵1/25
לפני הכל, אזהרה: השרשור הבא פדגוגי באופיו. לשם כך, אעשה שימוש במשוואות וקצת אלגברה כדי לדייק את הדברים. לא מדובר במדע טילים, אבל כן דורש טיפלה יותר מעקב מהשרשור החציוני בטוויטר. יאללה מתחילים:
Aug 28, 2022 • 25 tweets • 7 min read
על שלושה יו"רים דיבר יו"ר הפד הנוכחי, ג'רום פאוול, בנאומו שלשום בג'קסון הול: זה שהוריד, זה ששימר, וזה שקיבע, או בשמותיהם המוכרים יותר, פול וולקר (באמצע, יו"ר הפד בין השנים 1979-1987), אלן גרינספן (משמאל, 1987-2006), ובן ברננקי (מימין, 2006-2014).🧵(1/22)

kansascityfed.org/research/jacks… פול וולקר, אולי המוכר ביותר באתוס האמריקאי מבין השלושה, הוא זה שקיבל במהלך ואחרי כהונתו כמעט את כל הקרדיט על מיגור האינפלציה הגבוהה שהשתלטה על ארה"ב בשנות ה-60-70. בנאומו של פאוול הוזכר פול וולקר פעמיים. בפעם הראשונה הופיע הציטוט הבא שלו מתוך נאום שנשא בשנת 1979:
Apr 7, 2022 • 16 tweets • 6 min read
עם כל הכבוד לפד ול-ECB, הבנק המרכזי המעניין בעולם ביי פאר הוא כנראה זה של יפן (BOJ). מה שקורה שם בימים אלו מתחיל להזכיר סיפורי שוק vs. בנק מרכזי סטייל "יום רביעי השחור" - השורט של ג'ורג' סורוס על הפאונד - ונטישת רצפת הפרנק השוויצרי של ה-SNB ב2016.>>
למי שלא מעודכן, ה-BOJ פועל מזה למעלה מ-40 שנים (!) במדיניות (לכאורה) אולטרה מרחיבה. בהתחלה ריבית אפס (החל מ-1998), אח"כ הרחבה כמותית (הבנק הראשון בעולם שהתנסה בזה), והחל מ-2016, ריבית שלילית ושליטה בעקום התשואות (yield curve control או YCC בקצרה).
Apr 5, 2022 • 9 tweets • 2 min read
הציוץ הזה, כמו כל ציוץ על קריפטו, עצבן כמה אנשים למרות שלא תמצאו בו שום אמירה נורמטיבית (אני חושד שהמילה "דילול" היוותה טריגר), וכמו שתראו בהמשך, יש בו אפילו (סוג של) השלכות חיוביות על שוק הקריפטו. הסבר:>> נניח שהביטקוין מנצח והופך למטבע לגיטימי וגלובלי. בטווח הארוך ההיצע שלו חסום מלמעלה. זו כביכול תכונה טובה של נכס (store of value), אבל מה לעשות, שיש לנו כלכלה שפועלת בין לבין ויש בה משברים ומחזורי עסקים. אחד הדברים שקורים בזמני משבר זה ריצה לחוף מבטחים, וספציפית, ריצה למזומן.
Mar 9, 2022 • 24 tweets • 7 min read
לקראת החלטת המדיניות מחר, הנה 🧵 על הבעיה הכי גדולה של ה-ECB (שאולי לא שמעתם עליה). יצא ארוך (24 ציוצים) אבל מקווה שמעניין.>> קצת רקע - ה-ECB, הבנק המרכזי של גוש האירו, הוא ייצור מוזר בעולם הבנקים המרכזיים. התפקיד שלו אמנם שגרתי - שמירה על יציבות מחירים (יעד של 2%), לצד מטרות ביניים נוספות לרבות תעסוקה מלאה וצמיחה (ואפילו שמירה על הסביבה),
Jan 27, 2022 • 25 tweets • 8 min read
טוב, כמובטח, התשובה לשאלה ששאלתי בסקר היא...wait for it..."תלוי". אבל חכו רגע לפני שאתם מאנפלים. מדובר ב-"תלוי מאוד מעניין אז אנא מקווה שתישארו עמנו.
השאלה ששאלתי בסקר מופיעה בנייר של @XiaoLiMeng1 (הרווארד). כפי שמשתמע מהשאלה, הנייר מתמקד בטריידואף בין מדגם קטן אך מקרי ובין (המון) נתונים "מנהליים" לא מקריים על רקע קיומו של selection bias (הסיכוי של אדם להיכלל בסקר מתואם עם התשובה שלו בסקר).
Dec 31, 2021 • 14 tweets • 3 min read
כבר התייחסתי לאיור הזה של עמית בשרשור אחר שהסביר למה צריך להיזהר מלהסיק מסקנות על בסיס זהויות חשבונאיות (לינק בסוף השרשור הזה). הפעם, אני רוצה לתת זווית אחרת, קצת פחות (אבל עדיין) ביקורתית.🧵
בואו נחשוב מה קורה למאזן של הציבור כשהממשלה מגייסת חוב. בשלב הראשוו, הממשלה מנפיקה אגרת חוב ממשלתית בערך נקוב מסויים. בשלב השני, הציבור קונה את אגרת החוב ובכך מלווה לממשלה את הכסף. לבסוף, הממשלה לוקחת את הכסף ומוציאה אותו לצרכיה (מענקים, רכישות, השקעה, וכו').
Dec 10, 2021 • 22 tweets • 4 min read
🧵 "תסמונת סיליקון ואלי". נראה לי שכדאי שנתחיל להתרגל לביטוי. ולא, לא מדובר על כאבים בשורש כף היד בגלל מקלדת לא ארגונומית. אז הנה שרשור על המחקר שאמנם לא נכתב על ישראל אבל הכי רלוונטי לדעתי לישראל של היום.

#פידכלכלה #פידטק להלן התקציר של המחקר עם השם הקליט. הוא בוחן את ההשפעה של גידול אקסוגני בסקטור ההייטק ברמת המטרופולין בארה"ב על הכלכלה המקומית, בדגש על סקטור הסחירים (יצוא) והבלתי סחירים (שירותים).
Dec 3, 2021 • 16 tweets • 5 min read
🧵שרשור בו אנסה לאתגר את ההתנגדות שמופיעה בפרק החדש של הפודקאסט המעולה "עושים חשבון" (@attilus ו-@Omer_Moav) למהלך ביטול האג"ח המיועדות והעברת כספי החוסכים לבורסה שיזם משרד האוצר. (קשה להבין את המשך השרשור מבלי שהאזנתם לפרק, אז אני ממליץ בחום להאזין.)>>

ההתנגדות לשינוי שערך משרד האוצר שמוזכרת בפרק מתבססת בין היתר על תוצאה תיאורטית מפורסמת של פול סמואלסון ממאמר משנת 1963 ומכונה ה-"Time diversification fallacy", לפיה, בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לצמצם סיכון של נכס מסוכן על ידי השקעה בו לטווח ארוך.>> Image
Nov 27, 2021 • 26 tweets • 7 min read
1/נושא "הדפסת כסף" וה-"הרחבה הכמותית" של הפד והקשר שלהן לאינפלציה עולה שוב ושוב בפיד אז חשבתי שיהיה מועיל לכתוב 🧵 מרוכז בו אנסה להסביר כמיטב יכולתי את המנגנון שברקע הרחבה כמותית ולמה הוא לא ממש תואם את הדימוי שיש לרבים בראש של "לשפוך" כסף על הכלכלה.

2/לפני שנתחיל, קצת רקע: בעקבות משבר 2008 והנסיונות להמריץ את הכלכלה ירדו ריביות הבנקים המרכזיים במרבית המדינות המפותחות לסביבת האפס ונתקעו שם, בין אם כי לא רצו לרדת לטריטוריה שלילית ובין אם לא יכלו. כך, נוצר הצורך למצוא דרכים אחרות להמריץ את הביקושים.

Oct 7, 2021 • 10 tweets • 3 min read
🧵 על סיכון מערכתי ושוק הקריפטו
מטבע דיגיטלי יציב, סטייבלקוין, הוא נכס דיגיטלי שמקנה למחזיק בו זכות לקבל נכס אחר במחיר קבוע. הסטייבלקוין הנפוץ ביותר בשימוש כיום by far הוא התת'ר (Tether) שמקובע לדולר. אז כמה שווה תת'ר אחד? על פניו שאלה מטופשת נכון? >> אז ככה נראה מחירו של מטבע תת'ר אחד על פני זמן. כפי שניתן לראות, במרבית הזמן הוא אכן שווה בקירוב ל-1 דולר אבל לפעמים הוא חורג מהערך הזה משמעותית. למה זה קורה? >>
Jul 22, 2021 • 22 tweets • 7 min read
🧵שרשור שני על "סידור העבודה" המוניטרי-פיסקלי: השנים שלאחר המשבר של 2008.

בפעם הקודמת, דיברנו על השתלשלות העניינים שהביאה למצב הנוכחי בו בנק מרכזי שאחראי ליציבות המחירים וניהול מחזור העסקים באמצעות וויסות הביקושים בעזרת הריבית, וממשלה שאחראית על שמירה על תוואי יציב של החוב כזכור, סידור העבודה שנוצר בסביבות שנות ה-80 עבד טוב בכל הקשור ליציבות המחירים. הוצאת היכולת להדפיס כסף מידי הפוליטיקאים מנעה את הנטייה שלהם להדפיס כסף משיקולים פוליטיים קצרי טווח שהובילו בתורם להיפר-אינפלציה של שנות ה-70.