#סדריום בכאן רשת ב', א-ד 10:00 עד 12:00;
#נחל_עוז_המוצב_שהופקר הסכת דוקומנטרי על סיפור מוצב נחל עוז
https://t.co/0eu1N1ueRc
> "טבלה ששם מדורגים כל הבסיסים באוגדת עזה ע"פ פרמטרים וכל מוצב מקבל ציון משוקלל על חשיבות המחנה ולמה לתקוף אותו. ובמקום הראשון ע"פ 10 פרמטרים נמצאים המוצבים יפתח ונחל עוז וברור שצריך לתקוף אותם. והם יודעים מה עובי הבטון כדי לבוא עם המכשירים וחומרי הנפץ שצריך כדי לפוצץ את החומה" > 
>> התחקיר היה 8 שעות אי אפשר לתאר אותו לפרטים אז אגע רק בכמה נקודות.
> "זאת התמונה שתקבל את פניהן עם שובן הביתה. ככה רציתי לזכור אותן. הן בדרך הביתה.
>> הן גם ראו בעיניים את החדירה אליהן, למוצב שהיה להם בית: מוצב נחל עוז. ובתוך זמן קצר, המחבלים יגיעו גם לפתח החמ"ל. החמ"ל שאמור להיות המקום הכי מוגן בבסיס.
>> "אנחנו עמוק בתוך זה כבר שנה. כואבים את מה שהיה ומתוסכלים מכך שהשבויות לא חזרו עדיין וגם תוך כדי דואגים לבריאות הנפשית של הבת שלנו. תוך כדי שאלות האם בכלל נכון שהיא תמשיך כך בשירות.
>> דינה ג'אן: "אני מרוב אושר לא ידעתי מה לעשות. נסעתי כמו מטורפת, דפקתי בדלת, 'יוסי יוסי יוסי' וכלום, לא קיבלתי מענה. הדלת הייתה פתוחה, פתחתי את הדלת וראיתי אותו ישן בסלון וצרחתי יוסי והוא לא ענה לי. וראיתי את צבע העור נגעתי בו בשיער, הוא מת" >> 
>> ים גלס הוגדרה כנעדרת כמעט חודש ימים. רק בתחילת נובמבר 23' קיבלו אמא ענת ואבא ליאור את ההודעה הרשמית שים שלהם, לא בחיים. ים נספתה בחמ"ל שהוצת על יושביו. בתחילה קיבלו ההורים את הדיסקית החרוכה שלה וארגז החפצים. שבוע לאחר מכן הגיע הדפיקה בדלת. 
>> אלו בסך הכל חמש דקות, עד שהמצלמה של מיה, המצלמה שמופקדת על הגזרה שלה, הוצאה מכלל פעולה ע"י המחבלים. והכל קרה מהר מאוד באותו בוקר. בתוך 25 דקות הושבתו המצלמות של כלל התצפיתניות ובשעה 6:54 כבר היו מחבלי הנוחבה בתוך מוצב נחל עוז. >> 
> ב06:45 ב7 באוקטובר, היא שלחה לאמא שלה את ההודעה הבאה, כשברקע ירי בצרורות: "אמא זו שיר, זה מהטלפון של אחת החובשות, אנחנו לא יודעות מה קורה פה. אבל אני אוהבת אותך, תגידי שכולכם בסדר? אני אעדכן אותך. כנראה שיש פשיטה, לא יודעים יותר מדי, בעיקר שומעים את הנפילות, כרגע, אנחנו בסדר" > 
>> דיברתי עם שקד אלון, הגיס של שיר, שנשוי לאחותה הגדולה ליאור ב #סדריום. "להורים עדיין קשה לדבר" הוא מסביר, "הכל טרי מדי."
> דיברתי עם ספיר, אחותה הגדולה של שחף ב #סדריום. יש בינהן 14 שנה וספיר אומרת בחיוך ששחף היתה "מתפעלת" אותה כל הזמן.
>> נירית בר עם, אמא של נטע, לא מסוגלת לענות על השאלה "מה שלומך?" 72 ימים אחרי שהבן שלה נפל - כשאומרים לה "שלום, מה נשמע?" - היא לא יודעת מה להגיד.
> אביו של יוחאי, סמ"ר אלכסנדר יהונתן דוכן שהיה חבר בכיתת הכוננות בקריית ארבע, נהרג בפיגוע בחברון לפני 21 שנים.
>> דיברתי עם איל אשל, אבא של רוני, ב #סדריום, יום לפני ה30 של רוני. בחודשיים האחרונים אין איש שלא מכיר אותו. שמעתם אותו וודאי ברדיו או ראיתם אותו בטלוויזיה. מהרגע הראשון הוא הפך בעל כורחו לחוקר. "החוקר הראשי" אני אומרת לו, של המוות של בתו בשריפה האיומה שכילתה את החמ"ל בנחל עוז >> 
>> דיברתי עם רפי בן שטרית, אבא של אלרואי ב #סדריום. רפי כועס על ההתעלמות מההתרעות לפני ה7 באוקטובר. אבל אומר שהוא לפחות יודע שלבן שלו היתה האפשרות להילחם באותו יום ולהגן על עצמו. להבדיל מהורי התצפיתניות שיודעים שלבנות שלהן - נטולות הנשק - לא הייתה אפילו האפשרות להגן על חייהן. >>
>> דיברתי עם אחותה של אושר, ירדן כרמלי, ב #סדריום. אנחנו ממשיכה במסע שלנו בין קרובי משפחה של חיילות וחיילים בנחל עוז. ירדן מאופקת ורהוטה, כל מילה שלה מוקפדת, אבל היא מציירת תמונה בלתי נסבלת של התעלמות, זילזול, השתקה ואולי אפילו הפקרה.
>> כבר כמה שבועות שאנחנו מראיינים אימהות ואבות לחיילות וחיילים שהיו בנחל עוז באותה שבת. אתמול הביא גם @MoavVardi בחדשות שישי אצלנו את הסיפור של ההורים. אני רואה את הפנים השבורות של דרור אשרם, אבא של שי. ואת איל אשל, אבא של רוני שהפך את העולם כדי להבין מה קרה לבת שלו. וברור לי >>
>> דיברתי עם אסנת אסראף, אמא של סיון ב #סדריום. הקול שלה רך. גם כשהיא מתארת את רגע האימה של שבת בבוקר וגם כשהיא שואלת את כל השאלות הקשות והנכונות.