אני מכה על חטא. כשהממשלה הנוכחית החלה לכהן, היו פה נשים שצייצו בהיסטריה. שכתבו שהן מפחדות, שהממשלה הזו מסוכנת לנשים, שגבולות ייחצו. ולעגתי להן. אמרתי שהן מגזימות והיסטריות. שהן לא באמת מעניינות אף אחד. ואף אחד לא מתכוון להכריח אותן לעשות שום דבר. בנתיים, לגודל הזוועה, אני מבינה שהן צדקו. ששום דבר אינו מובן מאליו. וזכויות יכולות להילקח. אני מריצה בראשי מספר אירועים שהתרחשו בתקופה קצרצרה: נשים חרדיות שרכשו כרטיסים למופע בהפרדה, גילו שהן הודרו בלחץ עסקנים, בתי הדין הרבנים קיבלו סמכויות לעסוק בנושאי מזונות, ובנושאים אזרחיים נוספים, והפכו להיות לכלי לחץ

אני מסתובבת עם גוש בגרון כבר תקופה. נולדתי וגדלתי בבני ברק. עשרה ילדים. אבא שלי אברך. כל חייו. בית יעקב, סמינר כל המסלול.ואז תקשורת. תחקירים. דעות בעד גיוס, בעד השתלבות, בעד קיצוץ קצבאות למי שלא משתלב. דעות שלא נכתבו מבחוץ אלא מבפנים. אני מכירה את החיים האמיתיים. המליונים לא מגיעים לשם. לא לאברכים. לא לאבא שלי. לפני כמה זמן הוא התקשר. נשמע עייף. סיפר שקיצצו לו שוב את מה שקיבל מהכולל. מהשבע מאות השקלים הורידו עוד. וזה כאב.. כי זה אבא שלי. וגם הגיסים שלי. והאחיות שלי שנשואות לאברכים שמקדישים את כל חייהם ללימוד תורה.

תקראו. טייס בחייל האוויר מודיע על הפסקת התנדבות: שמי אלון גור. בן 43, נשוי, אבא ל-2 מתוקים ועוד מתוקה הארץ הזו חשובה לי מאוד מאוד בחרתי להקדיש את חיי כדי לנסות לייצר פה עתיד טוב יותר - עושה את זה עם המון אופטימיות ותקווה גם ברגעים האפלים ביותר (כי אי אפשר אחרת) בעשור וחצי האחרונים הולך בשבילי החינוך, ב-5 שנים האחרונות מנהל מרכז למנהיגות וראש מכינה. ב-16 שנים האחרונות בשירות מילואים פעיל (על בסיס שבועי) כנווט קרב בחיל האוויר - תחת ממשלות רבות שלא הצבעתי להן ולא תמיד הסכמתי עםהצעדים שלהן שאני בעצמי הוצאתי לפועל. אבל,לכל אורך הדרך היה לי אמון במנגנון

טוקר שחררה. המחוזי הפך את ההחלטה פעם אחר פעם. זה סיפור שממש קרע את ליבי. אב חרדי נחשד בכך שאנס את בתו הקטינה, וכשהתבגרה נתן לה תרופות פסיכיאטריות כדי שלא תדבר. בעקבות כך אושפזה הבת בבית חולים פסיכיאטרי. לאחר שהילדה דיווחה לצוות על מעשי האינוס לכאורה של אביה, הם דיווחו לרווחה ונפתחה חקירת ילדים, עם עוד שתי בנות קטינות, שלפחות ביחס לאחת מהן יש חשד למעשים מגונים לכאורה מצד האב. האבנעצר, אך טוקר שחררה אותו בהארכת המעצר הראשונה. המשטרה והפרקליטות ערערו למחוזי. המחוזי הפך את ההחלטה והחליט לעצור את האב. בינתיים, עלה חשד שגם האם שיבשה ראיות ושגם הבן הקטין

אין לי אוויר. כתבי ה"טיימס" שמעו עדויות על גילוי של יותר מ-30 גופות של נשים ונערות באזור מסיבת נובה וליד האתר, רגליהן פשוקות, בגדיהן קרועים וסימני אלימות נראים באזור איברי המין שלהן. העיתון מספר על צילומים של גופת אישה, שנמצאה בהריסות קיבוץ, עם עשרות מסמרים בירכיה ובמפשעתה. בסרטון שסיפק ל"טיימס" דובר צה"ל נראות שתי חיילות שנורו בנרתיק.עיתון מביא עדות של ספיר, רואת חשבון בת 24, שהפכה לאחת העדות המרכזיות של המשטרה. בשיחה עם העיתון, תיארה ספיר כי ראתה את חמושי חמאס אונסים ורוצחים לפחות חמש נשים. בשמונה בבוקר של 7 באוקטובר היא הסתתרה בצמחייה בשולי כביש

שקד שי, נכדתה של חנה קציר שהופיעה בסרטון ששחרר החמאס כותבת:"כן זו סבתא שלי. לא, היא לא שוחררה ולא הגיעה הביתה . כן, ראיתי את הסרטון.
לא, היא כבר לא דומה לעצמה, לא במשקל ולא במבט בעיניים שמאוד השתנה . לא, לא דיברו איתנו לפני. גילנו את זה בדיוק כמו כולם, בחדשות ואז בחיפוש בטלגרם. שוב. בדיוק כמו ב7/10. כן, זה אמור לשמח ולנחם.אנחנו לפחות קיבלנו סימן חיים, להרבה משפחות עדיין אין. לא, זה לא שימח אותנו ובטח שלא ניחם. לראות את סבתא שלי על כיסא גלגלים, מחוברת לצינור, זה ממש לא מראה מלבב או מנחם. כן, זה הפיח בי עוד טיפה של תקווה, לפחות את ההגעה לעזה היא שרדה

אם וונדר וומן הייתה קיימת במציאות, היא הייתה צריכה ללמוד מרפ"ק שפרה בוכריס מהי גבורה נשית. בוכריס, מפקדת יחידת הסיירות במג"ב דרום, אם לעשרה ילדים, עודכנה על המתקפה באותה שבת שחורה ולא חיכתה לשום פקודה כדי לצאת אל התופת ברעים יחד עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"מ ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת, רס"ב יניב כהן. במשך 12 שעות, תחת אש כבדה, התרוצצו בוכריס והצוות הלוך ושוב כדי להציל כמה שיותר מבלים מהמסיבה.
"אני לא יודעת אם זה קשור לכך שאני אמא לעשרה ילדים, אבל ידעתי דבר אחד, אני והלוחמים שלצידי מחזירים כמה שיותר ילדים לאמהות שמחכות להם בבית.

האזינו לשיחה של ראש עיריית בני ברק בכבודו ובעצמו- עם אימא לילד אוטיסט שמבקשת ממנו את האייפד ששלחו לה ממשרד החינוך לצורך תקשורת עם בנה- אך ראש העיר מתנה את מסירת האייפד שלא שייך לעירייה בחסימה וסינון שיפגע ביכולת התקשורת.
תגובת העירייה- בהמשך השרשור תגובת העירייה:
על פי נוהל משרד החינוך, האייפד מועבר דרך מפעילת הגן קרי: הרשות המקומית או הבעלות. בהנחיה אותה העביר משרד החינוך לעיריית בני ברק נכתב: "ציוד הנגשה נתון להחלטת הרשות המקומית/ בעלות בנוגע לתנאי אבטחת רשת אלחוטית ומקום השימוש בו. הציוד ניתן למטרות הנגשה בלבד!