1/ בעוד כמה שעות ארסנל תעלה לגמר צ'מפיונס ראשון מזה שני עשורים מול פ.ס.ז'.

כל השבוע ניסיתי לסדר את כל המחשבות שלי לקראת המשחק.

נתחיל בהרכב.

בגלל היריבה, המעמד וקלאש הסגנונות, זה המשחק שבו לבחירת השחקנים יש את המשמעות הגדולה ביותר. יותר מכל משחק אחר בעידן ארטטה. 2/ אבל יש פה בעיה.

אי אפשר באמת לנתח את ההרכב עמדה-עמדה, כי הרבה מההחלטות תלויות אחת בשנייה.

הדרך הנכונה להסתכל על הליינאפ של ארסנל היא בצמדים ושלישיות. אזורים במגרש שבהם שחקן אחד משפיע על הערך של השני.

הרבה אפקט דומינו. ננסה בכל זאת.

זה לא אמפטי סטאטס. זה לא עניין של ווליום. לקלוע 43 על הגנה טופ 10 בליגה זה דבר שצריך לעורר גם את הציניים ביותר.

כמה מילים על מה שדני אבדיה עשה הלילה, על מה שהוא עושה בתקופה האחרונה ואיך זה משפיע על כיוון הקריירה הכללי שלו מנקודת מבט של פרופורציות. כשמנסים לעשות פילטרינג בין משחקי נקודות רבות כי קבוצה רעה ואין מי שיזרוק לבין כאלו שיחזיקו - מסתכלים קודם כל על תחרותיות ועל יעילות. דני הלילה סימן v על שני הצ'קבוקסים הללו.
54/60/84 אלו אחוזים מעולים.
תוסיפו לזה ווליום גבוה, 6 שלשות, ושהוא פחות או יותר היה משימת ההגנה הראשית