בימים האחרונים מתקיימות עמידות שקטות של תושבים פלסטינים ברצועת עזה, בהם הורים שכולים, עם תמונות של ילדים ישראלים שנהרגו בשבעה באוקטובר. העמידות מתקיימות בעקבות עמידות דומות שלנו בתוך ישראל נגד מלחמת ההשמדה בעזה, עם תמונות של ילדים פלסטינים שמתו במלחמה. 1/6 המשתתפים ביוזמה בעזה הם חברי ועדת הנוער העזתית, שהשיקה את קמפיין “חיים ביחד, מתים ביחד”, הקורא להפסיק את המלחמה, לשחרר את כל החטופים, ולהפסיק את ההרג של אזרחים משני הצדדים. 2/6

I didn’t learn my history from books. The books taught me how my home was “liberated” for other people, at our expense, not how it was taken; that their independence began where our story was buried. I learned from the way my grandmother boiled thyme like it was a prayer, from the way she folded longing into dough, from the way her voice cracked when she said the word “return.” This is not a metaphor, this is the story of the Nakba — a catastrophe that began in 1948 and persists until this day. (1/4) On an autumn morning in 1948, Israeli soldiers marched into Iqrit and told the Palestinian residents to leave – “Just for two weeks,” they said. “For your safety. Two weeks, and you’ll return.” As if exile were a short errand. So they left, in trust, with keys in their pockets, convinced they’d be back before the olives ripened. But the olives ripened and fell to the ground without hands to harvest them, and the doors they locked behind them were never unlocked again. (2/4)

שמי עירית לבנון, אני חברת הנהגת תנועת עומדים ביחד מהשרון, ואתמול הותקפתי באלימות על ידי מאות ביריונים של הימין הקיצוני: ארגנו הקרנה של טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני בבית הכנסת הרפורמי ברעננה, ולאחר הסתה מאורגנת מאות בריונים הגיעו ותקפו אותנו באלימות>> התקיפה תועדה, ואני קוראת לך להצטרף לדרישה שלי ממשטרת ישראל לעצור את הפורעים ולהעמיד אותם לדין. לחתימה על הדרישה:
<< omdi.me/4jw7s2i

This weekend, Israeli police blocked many Christians from entering Jerusalem’s Old City and the Church of the Holy Sepulcher as they tried to mark Easter. Helen, a member of our team, was also barred from entering. Here’s her story from Saturday. (1/5) “The police didn’t let me enter the Old City. It was really intense — a lot of checkpoints — and in footage of the clashes you can see a cop put his gun in the face of someone who was just trying to pray.” (2/5)

1/4 למה לעזאזל התקשורת לא מדברת על זה? מדינות ערב בהובלת מצרים, ירדן ערב הסעודית והרשות הפלסטינית מציעות לישראל תכנית אזורית לשלום – שתחזיר את החטופים ותבנה את עזה מחדש, ללא חמאס. זה הרגע הכי חשוב מאז השביעי לאוקטובר והחיים של החטופים תלוים בזה. לתוכנית: omdi.me/3FrsW1n 2/4 בזמן שמחלקים צווי גיוס וביבי מחזיר את בן גביר עמוק אל תוך הממשלה, יש דבר אחד שלא מספרים לנו: יש הצעה לשלום על השולחן שמאפשרת לעבור לשלב ב׳ ולהחזיר את החטופים הביתה. במקום לקבל את ההצעה, הם משקרים לנו ואומרים שחייבים להקריב את החטופים, בשביל מלחמת הנצח שלהם.

הדופק שלי רץ, לא יכלתי לנשום, התחלתי לבכות ולא הצלחתי לעצור - הקול הזה חלחל בי ממש חזק, זו פעם ראשונה שאני שומעת אותו שוב מאז 2002, מאז שהייתי בת 6.

סיפורה של פלסטינית אנונימית 🧵
1/7 אתמול בערב, צפינו יחד בסרט ״שני ילדים ביום״, שמדבר על מעצרי ילדים בגדה המערבית ומזרח ירושלים. ידעתי שלא יהיה לי קל כי הסרט מתעד את המסע של 4 ילדים ממחנה פליטים עאידה בבית ג׳אלה - מקום שמאוד קרוב לבית בו גרתי בילדותי. >

מאז שנחתמה העסקה, הגדה המערבית בוערת. לצד פרעות של מתנחלים אלימים, הצבא פולש לערים ולמחנות פליטים בגדה, הורס כבישים, רחובות ובתים, יורה בלי הכרה ומפציץ מהאויר. הגדה המערבית נראית כמו ג'באליה. לפני יומיים נהרגה מירי הצבא אישה בחודש השמיני להריונה, >

שרשור 🧵 לפניה נהרגה בחורה בת 21 ושלושה ילדים שנורו.

ככה לא נראית הפסקת אש, ככה נראה פרס ניחומים לשר פושע שמתנגד להחזרת חטופים וניסיון לטרפד את העסקה ואת התקווה של כולנו לעתיד אחר, ככה נראית הזנה של מלחמת נצח שמשרתת רק את הממשלה ויוצרת מעגל אין סופי של נקמה ושנאה. >

1/4 לפני שמיכאלה ואמין הצטרפו ל״עומדים ביחד״, הם עקבו אחרי הפעילות של התנועה ברשתות ושאבו ממנה תקווה ואופטימיות. שניהם קיוו שלתקווה הזאת יש כיסוי במציאות. 🧵 2/4 את מיכאלה שברו הבחירות האחרונות לכנסת. בזמן שחברים שלה דיברו על ירידה מהארץ, היא החליטה לעשות את הדבר ההפוך, הלכה לכנס חירום של עומדים ביחד והצטרפה בעקבותיו לתנועה. אמין הזדעזע מהרג העיתונאית שירין אבו עקלה, הרגיש שהוא לא יכול יותר להסתכל מהצד והצטרף לתנועה.

What does building a popular movement for peace and against the occupation look like? >> 1. Mobilizing the public

This year we brought tens of thousands of Jews and Palestinians from across the country to the streets to demonstrate for a ceasefire and hostage deal.

We reached millions of people through public campaigns, social media, WhatsApp groups, and other digital platforms. >>

הקמפיין העממי נגד ההרעבה ממשיך להעביר מוצרי מזון וחומרי ניקיון שאספנו בגליל, במשולש ובנגב, ולהביא אותם אל הפלסטינים בשטחים הכבושים!

אחרי שבחודש ספטמבר הצלחנו להבטיח שסיוע הומניטרי יחולק בתוך רצועת עזה, במחנה הפליטים מואסי בחאן יונס, הממשלה הידקה את המצור, צמצמה כמעט לגמרי >> את כניסת המשאיות של כל הארגונים הבינלאומיים, במטרה לייצר הרעבה המונית מכוונת, במיוחד בצפון הרצועה.

אנחנו ממשיכים להיאבק, ביחד עם ארגונים בינלאומיים, כדי לאפשר למשאיות הסיוע שלנו להיכנס פנימה לרצועה. >>

את הכתבה הזאת של @ha_makom שמביאה עדויות קשות וכואבות מפי אלה שנשלחים לסכן את חייהם במלחמה חסרת תוחלת, חייבים להדהד. בשביל החיים והשיקום שלהם אבל גם של כולנו.
🧵 ״הם חוזרים לאותם מבנים, ממלכדים אותם מחדש, בשכונת זייתון הם היו כבר שלוש פעמים. הם מבינים שזה חסר תכלית. מה שהורג אותם זה התנאים ומשך הלחימה בלי אופק לסיום." >

המשבר ההומניטרי בצפון רצועת עזה הולך ומחריף, והגיע לרמות בלתי נתפסות. הממשלה קיבלה החלטה לסמן כל פלסטיני בצפון רצועת עזה כמטרה להרג, וכל בית כמטרה להרס.
>> בימים האחרונים נותקו אמצעי התקשורת בצפון עזה, מה שמקשה על האוכלוסייה המקומית לדווח על מה שמתרחש בשטח ולבקש סיוע. תוך כדי כך, טנקים חודרים לג’בליה ותוקפים את האזור ללא הבחנה. הפצצות חסרות הבחנה על שכונות מגורים מביאות להריגת עשרות, בהם נשים וילדים רבים, והורסות בתים על יושביהם. >>

כמה זמן החזקתם מעמד? יום יומיים, או 121 יום? למלחמה הזו לא ציפינו: אמרנו שבוע ואולי חודש ותיגמר… אבל עד היום היא לא נגמרה. המלחמה הזו השמידה את העיר שלי, חיסלה את חלומותיי, אהוביי, וכל דבר יפה שהיה לי. המלחמה הזו הכאיבה לנו הרבה ועדיין מכאיבה. אבל אנחנו עדיין בסדר. אתם בסדר?״
>> זה מה שכתבה האמנית מחאסן ח’טיב, אמנית תושבת ג׳באליה, ביום ה121 למלחמה.

היום בבוקר התבשרנו שהיא נהרגה עם עוד עשרות אנשים שהיו בג׳באליה, צפון עזה, בתקיפת הצבא אתמול בלילה לאחר ניתוק חשמל בכל האזור.
>>

Tonight, the Jewish holiday of Sukkot begins, and hundreds of thousands of sukkot (huts) have already been built throughout the country. One of the meanings of the holiday is the idea of transition. >> A period of living in structures that are not meant to remain forever, but provide us with temporary shelter before reaching a safe and quiet place. >>

What is your red line?
This morning we woke up to harrowing videos of people in Gaza being burnt alive after fires broke out from Israeli airstrikes on tents in the Al-Aqsa hospital compound. People being burnt alive. In a hospital compound. >> Every day for the past year we have woken up to the most horrifying images and stories we could have ever imagined. Every day people and world leaders find more and more ways to justify these atrocities, but there is simply no justification for any of this. >>

התעוררנו הבוקר למראות מקפיאי דם של אנשים בעזה נשרפים בחיים במחנה שבבית החולים ״אל אקצה״ אחרי שהפצצה ישראלית גרמה לשריפה. אנשים נשרפו בחיים. בבית חולים.
🧶 כל בוקר בשנה האחרונה התעוררנו לתמונות וסיפורים שלא העלינו בדמיוננו שנראה. כל יום מנהיגי העולם מוצאים עוד ועוד דרכים להצדיק את הזוועות, אבל לאנשים שנשרפים בחיים בבית חולים, לא קיימת הצדקה.

״תכנית האלופים״, או ״תכנית איילנד״, היא תכנית ימנית קיצונית המבוססת על ביצוע פשעי מלחמה נגד אוכלוסיה אזרחית, וכוללת שני שלבים. בשלב הראשון מורים ל300,000 פלסטינים שמצאו מקלט בצפון הרצועה להתפנות תוך שבוע, דרך מה שגיורא איילנד מכנה ״שני מסדרונות די בטוחים״. 🧶 בשלב השני, יוצרים מצור צבאי על צפון הרצועה שימנע הכנסת סיוע לאזור. לפי איילנד, המצור ישאיר לנותרים שתי ברירות - להיכנע או למות מרעב. לפי התוכנית, הרעב יצור לחץ שיגרום להשבת החטופים ולכניעתו של חמאס. כלומר, מרעיבים או הורגים אוכלוסיה אזרחית כדי ליצור לחץ צבאי - ההגדרה לפשעי מלחמה.

It feels surreal to reach the one year mark of this horrific, bloody reality. >> One year since Hamas’ horrific attack on October 7th and 101 hostages are still being held in captivity. Israelis are still displaced from border communities, people in Gaza have faced unrelenting bombardment, and we are at the beginning of a new war in Lebanon. >>

עברה שנה. שנה מאז שהלב שלנו נקרע, נשבר ונשרף. שנה שבה החרדה לעתיד - שלנו, של אהובינו, של המקום הזה - לא נותנת מנוח. שנה שבה אנחנו חושבים, רגע לפני שאנחנו מכבים את האור, למי אין מיטה חמה לישון עליה וארבעה קירות שיגנו עליו הלילה. 🧶 שנה של סיוט, שהתחילה בטבח מחריד של אזרחים חפים מפשע ונמשך במלחמה אכזרית שמכוונת נגד עם שלם. וכמו בכל סיוט, נראה שהימים שלנו מסתחררים בלולאה בלי מוצא. לולאה שלא מאפשרת לנו לתפוס את כמויות הדם הישראלי והפלסטיני שנשפכו, להבין כמה הרס נזרע או כמה לאומנות וגזענות הרעילו את האוויר.

באוגוסט ובספטמבר כולנו דיברנו על ציר פילדלפי. זוכרים? זה היה התירוץ של נתניהו והממשלה לא לחתום על עסקה שתעצור את המלחמה ותחזיר את החטופים שעוד נותרו בחיים. על הספין המהולל ״רק לחץ צבאי יחזיר את החטופים״ כבר לא מדברים, כי התברר שהלחץ הצבאי רק הורג אותם>> לפני חודשיים דיברנו על חאן יונס, לפני ארבעה על רפיח ולפני שישה על שיפא. הממשלה כל הזמן מנסה להאכיל אותנו בספינים, והספין הנוכחי, ממש מהשבועיים האחרונים, הוא שמטרת המלחמה בלבנון היא ״להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם״>>

1/4 זאת אותה הממשלה. שיזמה, קידמה ומקדמת את ההפיכה המשטרית בגללה יצאנו לרחובות במשך שנה ומינתה את בן גביר על המשטרה ואת צבי סוכות ליו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני אזור הגדה המערבית. אותו צבי סוכות שהקים סוכה בחווארה באבטחת החיילים שיכלו להיות בגבול שנפרץ בוקר למחרת. 2/4 אותה ממשלה שהייתה על ההגה ב7.10.23. שכבר שנה אומרת לנו שרק לחץ צבאי יחזיר את החטופים, לוקחת חיים ומרעיבה עשרות אלפי פלסטינים בעזה.
אותה ממשלה שהפקירה את הצפון ותושביו, אומרת שוב את אותו הדבר והפעם מבטיחה שזה יעבוד, הפעם זה מה שיביא ביטחון.