- פסק הדין בעניין פיטורי ראש השב"כ -
 
כמו שכולכם כבר יודעים, אמש פורסם פסק הדין בעתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ.
 
מדובר, לפחות לדעתי, בפסק דין בעל חשיבות משפטית וציבורית עצומה, והוא כולל מספר קביעות חסרות תקדים במהותן וחריפותן - ואת השרשור הנוכחי נקדיש לאותן קביעות. >> העובדות בתמצית, עבור מי שבדיוק חזר מחופשה במאדים, הן כדלקמן:
 
באמצע מרץ נתניהו החליט ליזום מהלך לפיטורי ראש השב"כ, ומספר ימים לאחר מכן התכנסה הממשלה והחליטה פה אחד על הפיטורין.
 
נגד ההחלטה הזו הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, ש-"הקפיא" את המהלך וקיים בעתירות דיון ב-"הרכב סניוריטי". >>

- פסק הדין בעניין נציב שירות המדינה -
 
ביום שני האחרון בג"ץ פירסם את פסק דינו בנוגע לאופן בחירתו של נציב שירות המדינה הבא.
 
אפשר להתבונן על פסק הדין הזה בשתי דרכים: האחת, תיאורית, כלומר לפרט מה בעצם נקבע; והשנייה, ביקורתית, כלומר לנסות לחשוף מה נמצא ״מתחת״ למילים עצמן. >> אני מניח שרובכם נתקלתם בכל מיני ציוצים וטורים שתקפו את פסק הדין הזה. אבל, לא נתקלתי אפילו במקרה אחד שבו מישהו טרח להסביר על מה בכלל מדובר. לכן, את השרשור הזה אנחנו נקדיש לכך, ואת הניתוח הביקורתי נעשה בהמשך ובשרשור נפרד.
 
קודם כל, בואו נבין מה זה בעצם "נציב שירות המדינה". >>

- האם יונתן אוריך הוא "עובד ציבור"? -
 
במסגרת פרשת "קטארגייט", יונתן אוריך חשוד, בין השאר, בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים (יש עוד חשודים בפרשה, אבל אנחנו נתמקד באוריך).
 
אלא ששתי העבירות הללו דורשות, כתנאי להתקיימותן, שהן יבוצעו על ידי עובד ציבור, ולא על ידי אדם פרטי. >>
לפיכך, כדי לכרוך את אוריך בביצוע של עבירות אלה, יש צורך לראות בו כעובד ציבור.
 
אינני יודע בוודאות את העובדות בנוגע לנסיבות העסקתו של אוריך, אך כנראה ש-"הליכוד" שכרה את שירותיו, כיועץ פוליטי. כלומר, הוא מעין קבלן של המפלגה. מה שכן ידוע לנו הוא שאוריך אינו עובד מדינה "רישמי". >>

- בחרו עבור סופיה -
 
היום הגיע אל סופה סאגה ארוכה, מטלטלת וקורעת לב שבמרכזה פעוטה בשם סופיה, ששני זוגות נאבקו זה בזה על הזכות להיות הוריה – ההורים הגנטיים מצד אחד, והאם המולידה ובן זוגה מן הצד האחר.
 
על הפרשה הכאובה ודאי שמעתם. בואו ננסה להבין מה קבע בית המשפט העליון, ומדוע. >> העובדות הן סבוכות, אבל רוב הפרטים חסרי חשיבות.
 
בתמצית, מדובר בשני זוגות הטרוסקסואליים שפנו לתהליך של הפריה חוץ-גופית. בשל טעות איומה, בגופה של אישה הושתלה עוברית שהיא תוצאה של הפריה בין ביצית וזרע של זוג אחר.
 
בתאריך 26.10.2022 באה סופיה אל אוויר העולם, ומאז ועד היום מגדלים אותה האם המולידה ובן זוגה. >>

- אבל מה הקשר? -
 
ירושלים, פורים 2021.
 
ברחוב שבטי ישראל מתקהלים עשרות מתפרעים יהודים, אשר תקפו נהגים ממוצא ערבי.

בסמוך לשעה 20:00 מגיע למקום נהג ערבי נוסף, ברכב הסעות. ההמון מתנפל עליו, והוא מנסה להיחלץ בנסיעה, נקלע למבוי סתום, ופוגע בהולך רגל אשר נמחץ למוות בין רכבו לבין רכב אחר. >> אחד המתפרעים היה נער כבן 17, שנכנה אותו "הנאשם".
 
אין מחלוקת, שהנאשם נטל חלק מוביל בלינץ' שבוצע בנהג, שכלל יידוי אבנים, אלימות פיזית, ניסיונות להיכנס לרכב, ניפוץ שמשות ומראות ועוד.
 
בגין כל אלה, הנאשם הורשע בעבירות שונות. השאלה הקשה היתה האם יש לו אחריות משפטית גם למותו של הולך הרגל. >>

- התצהירים -
 
כפי שכולכם יודעים, בשבוע האחרון הוגשו לבג"ץ תצהירים מטעם ראש השב"כ, ולאחריו מטעם ראש הממשלה.
 
בואו ננסה לבחון את שני המסמכים הללו *במישור המשפטי*, להבדיל מהמישור הציבורי, כלומר להתבונן בתצהירים על רקע ההליך שבמסגרתו הוגשו – ולהעריך את החשיבות שלהם בפריזמה הזו. >> קודם כל, נזכיר איפה אנחנו נמצאים:
 
בתאריך 20.3.2025 הממשלה החליטה לפטר את ראש השב"כ. אין שום ספק שלממשלה יש *סמכות* להחליט זאת.

השאלה היא - האם הסמכות הופעלה כדין.
 
גם את השאלה הזו צריך לחלק לשני מישורים:

הפרוצדורה, כלומר דרך קבלת ההחלטה; והמהות, דהיינו נימוקי ההחלטה. >>

איך נראית הטרלה של שופט בית המשפט העליון?
 
חלקכם ודאי שמע שאתמול בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד החלטת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן להפסיק את מכירת החשמל מישראל לרצועת עזה.
 
את חוות הדעת המובילה כתב השופט כשר - אבל את עיקר תשומת הלב הציבורית תפס פסק דינו הקצר של השופט שטיין. >> שטיין קבע כי מבחינה משפטית – מדובר בעתירה קלה להכרעה:
 
ישראל אינה חייבת לספק חשמל לעזה, משום שאיננו נחשבים כ-"כוח כובש" שחייב לדאוג לצרכי האוכלוסיה המקומית (להבדיל, למשל, מהמצב ביהודה ושומרון או המצב בעזה עצמה טרם ההתנתקות), ומשום שחמאס – הריבון בעזה – משתמש בחשמל כנגדנו. >>

- ירייה עצמית ברגל -
 
ההכרעה בשאלה האם פיטוריו של ראש השב"כ נעשו כדין תלויה כמובן בעיקר בבחינת התנהלות הממשלה *לפני* ההחלטה.
 
עם זאת, הפעם לדעתי יהיה עניין רב גם בהשתלשלות האירועים *שלאחר* ההחלטה – וניתן להניח שהיא תיתן הרבה רוח גב לקבלת העמדה לפיה ההחלטה היתה מנוגדת לדין. >> וכל כך למה?
 
למי שלא זוכר, אי שם בתקופת האבן – כלומר לפני שבוע – נתניהו הודיע ש-"ראיין לעומק שבעה מועמדים" והחליט למנות את אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ הבא.
 
ההכרזה הזו החזיקה מעמד יממה בלבד, עד שנתניהו חזר בו.
 
בחלוף יממה נוספת, יצאה הודעה לפיה נתניהו מתכוון למנות ממלא מקום. >>

- ביקורת שיפוטית על הפסקת כהונה -
 
נמשיך במסע המשפטי לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ.
 
בשרשור הקודם ראינו שהעובדה שהחוק מקנה לממשלה סמכות להחליט על הפיטורין – אינה סוף הדיון המשפטי, אלא רק תחנת ביניים.

השלב הבא הוא לבחון האם הסמכות הופעלה בהתאם לדין המינהלי. >> כעת, נחדד את השאלה שעל הפרק:
 
איננו עוסקים בשאלה של חוקיות *מינוי*, וגם לא בשאלה של הגנה על זכות של המפוטר (כלומר, שאלת המידתיות אינה מענייננו). הדיון שלנו ממוקד בביקורת שיפוטית על החלטה לגבי *פיטורין* של ממלא תפקיד בכיר, כאשר מה שנבחן הוא שיקול הדעת של הגורם שקיבל את ההחלטה. >>

- פיטורי ראש השב״כ -
 
בואו נתחיל לפרק את הסוגיה *המשפטית* של פיטורי ראש השב"כ רונן בר, או בשמם הרשמי "הפסקת כהונתו".
 
לאירוע הזה יש כמובן גם, ואולי בעיקר, מימד ציבורי – אבל בינתיים אנחנו ננסה להבין מה בעצם הדין שחל בנושא, שהוא הדין שיעמוד במרכז הדיונים בעתירות נגד המהלך. >> נתחיל בחוק השב"כ, שהוא חוק די מודרני שנחקק בשנת 2002.
 
בחוק הזה יש סעיף ספציפי שחל בדיוק על המהלך של פיטורי ראש השב"כ, וקובע מפורשות כי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו".
 
לא צריך להיות משפטן כדי להבין שהסעיף הזה מקנה לממשלה סמכות מפורשת. >>

זו כמובן בקשה לא מציאותית, אבל הקונספירטור ששואף להיות רודן, ראש הממשלה שהבטיח לספק לנו ביטחון אבל במשמרת שלו התרחש הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה – מתבקש להפסיק לשקר:
 
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט פוטר ביום 5.11.2024.
 
התעורר חשש כבד שנתניהו מתכוון לפטר גורמים נוספים. >> באותו יום הוציא נתניהו הודעה לפיה הפירסומים בדבר כוונתו "לפטר בכירים בזרועות הביטחון אינם נכונים והם נועדו לזרוע פירוד ופילוג".
 
כלומר, נתניהו טען שלא זו בלבד שאין לו שום כוונה לפטר "בכירים בזרועות הביטחון" – כלומר את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ, אלא יצא נגד עצם העלאת הטענות הללו. >>

- תרגיל בדימיון מודרך -
 
בשבוע שעבר נחתמו תחקירי השב"כ לגבי ה-7.10. כחלק מכך, פורסם מסמך גלוי בן 8 עמודים, אשר לפי כותרתו מהווה את "עיקרי התחקיר".
 
שלא במפתיע, מרבית השיח סביב התחקיר הזה לא היה סביב תוכנו – אלא דווקא סביב שאלת אחריותו של בנימין נתניהו לטבח.
 
בואו ננסה לפרק. >> אם ננסה לתמצת את התחקיר, ראש השב"כ – בשם הארגון כולו – אומר באופן מפורש שאם היה פועל אחרת, הטבח היה נמנע.

אמירה מפורשת נוספת שתמצאו בתחקיר היא שהשב"כ לא נתן התרעה שהיתה יכולה לסכל את הטבח (כמובן באמצעות צה"ל) – ובכך הוא נכשל.
 
בתחקיר גם מפורטות הסיבות לכשל המרכזי הזה. >>

- שקר הפרימטר -
 
מאז ה-7.10, רובכם ודאי שמע את הטענה לפיה בג"ץ – מי אם לא הוא – אחראי לשינוי הוראות הפתיחה באש בגבול ישראל ורצועת עזה, מה שהביא לשחיקת "הפרימטר", כלומר אזור חייץ שאליו אסור להיכנס.
 
מדובר בשקר מוחלט, סביב פסק דין משנת 2018 - שכנראה שאין מנוס מלשוב ולפרק אותו. >> אם במקרה לא שמעתם על הפרשה עד כה, הנה התמצית:
 
הפרימטר הוא בעצם מרווח ביטחון, צמוד לגדר הגבול, שנועד להיות אזור אסור בכניסה, כך שיווצרו מעין "שולי ביטחון" שייקלו על צה"ל לסכל כניסת מחבלים מעזה לישראל.

לנו היה כמובן אינטרס לשמר אזור שכזה, בעוד האינטרס של חמאס היה הפוך. >>

למה אנשים עדיין צורכים מידע מכנרת בראשי?
 
היום, כנרת צייצה ציוץ נרגש בנוגע ל-"בדיקה פלילית נגד אהוד ברק בחשד לשוחד בעשרות מיליונים", ותהתה – "איך נסגר אם נסגר"?
 
מדובר, כמובן, במיחזור של פייק, ולא סתם כנרת חתכה את התאריך. אבל, אני חושב שיש כמה דברים שאפשר ללמוד מהפירוק שלו. >> הסיפור מתחיל דווקא באהוד אולמרט. זוכרים אותו?
 
לא תאמינו, אבל במדינת ישראל כיהנו פעם ראשי ממשלה שאינם נתניהו. בשנים 2006-2009 לראש הממשלה קראו אולמרט, ואף על פי שהוא כיהן רק שלוש שנים, יש כמה דברים לא רעים בכלל שהוא הספיק לעשות בקדנציה שלו.
 
למשל, הוא השמיד כור גרעיני. >>

עוד יום שישי, ועוד טור של עמית סגל ב-"ידיעות אחרונות".
 
בטור שפורסם אתמול, סגל המשיך לתרום את חלקו בניסיון לחלץ את בנימין נתניהו מהצרה המשפטית הפרטית שלו, המכונה "תיקי האלפים".
 
סגל הסביר, שמאחר שהמגעים להסדר טיעון כשלו – נותרו שלוש אפשרויות: התפטרות, נבצרות או עיכוב הליכים. >>
לגבי ההתפטרות, סגל העריך שזה לא יקרה – ואני מסכים איתו. הסיכוי שנתניהו יתפטר מתפקידו, אפילו כאשר במשמרת שלו התרחש המחדל החמור ביותר בתולדות האומה, נמוך מהסיכוי לשלג בים המלח באוגוסט.
 
את הנבצרות תיאר סגל כמצב שבו "פקידה דורסת את החוק", וטען שהמהלך יהפוך את לוין לראש הממשלה. >>

- הבינה המלאכותית מגיעה לבתי המשפט -
 
ביממה האחרונה, התרחשה מיני "סערת טוויטר" בגין ציוצים שהדהדו ציור שנוצר באמצעות ai, בהשראת ציוריו של גוסטב קלימט, שבו הוצגו בני משפחת ביבס ז"ל.
 
במקביל, בג"ץ (כנפי-שטייניץ, בהסכמת מינץ ואלרון) פירסם היום פסק דין שנסיבותיו לא מאוד שונות. >>

https://twitter.com/ruthkiryati/status/1893361934038106466

ומעשה שהיה כך היה:
 
בני זוג מוסלמים התגרשו, והאישה הגישה עתירה לבג"ץ נגד פסק הדין.
 
לאחר קריאת העתירה, הסתבר לשופטים שהיא שעורכת הדין של האישה הפנתה ל-"פסקי דין וציטוטים מתוך פסקי דין שלא היו ולא נבראו", שמקורם ב-"אתר שהומלץ לעורכת הדין על ידי קולגות".
 
ומה הוא האתר עלום? >>

- חתימת קיום -
 
ביממה האחרונה, מיטב ליצני המשפט החלו להריץ ספין לפיו אף על פי שהוועדה לבחירת שופטים בחרה ביצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון - ניתן בכל זאת למנוע את כניסת המינוי אל הפועל, באמצעות הימנעות ממתן "חתימת קיום".
 
וזו הזדמנות לעשות היכרות בסיסית עם המונח הזה. >> שיטת המשטר בישראל, כידוע, היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ולא נשיאותית.

תפקיד נשיא מדינת ישראל הוא לפיכך טקסי בעיקרו, ודומה הרבה יותר למעמדו של מלך בעידן המודרני מאשר – למשל - לנשיא ארה"ב.
 
עם זאת, יש לנשיא המדינה גם כמה "תפקידים וסמכויות", הקבועים בסעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה. >>

- אלטמן הקטן (שרשור המשך) -
 
בשבוע שעבר הסתבר שיאיר אטלמן, "כתב המשפט" של ערוץ 14, שידר אייטם שכלל סילוף של פרוטוקול דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ב-"תיקי האלפים" - וניסה ליצור רושם שיקרי כאילו באותו דיון התבררה האפשרות שהמשטרה ביצעה תרגיל חקירה שכלל "חיפוש פולשני" בפילבר. >> למי שלא קרא את השרשור (👇) נספר שאלטמן לקח קטע מתוך הפרוטוקול שבו סנגורו של נתניהו שאל את תנ"צ יואב תלם שאלות לגבי טענת פילבר לפיה בוצע בו "חיפוש פולשני" שכזה – ו-"הלחים" אותו לקטע אחר, שבו הסנגור שאל את תלם לגבי תרגיל חקירה כביכול, שבמסגרתו פילבר הועבר בין שני מתקני מעצר. >>

https://twitter.com/orcarmi/status/1887079200453984674

- כנגד כל הסיכויים -
 
שתי נשים התלוננו שגבר אנס אותן, בלא הסכמתן ותוך ניצול מצבן. הגבר נחקר במשטרה, הכחיש שקייה מגע מיני כלשהו עם השתיים – ולאחר שמסתבר שמדובר בשקר, הוא שינה את גרסתו וטען לקיום יחסי מין בהסכמה.
 
ובסופה של הדרך, הגבר זוכה מחמת הספק. איך זה יתכן? הצטרפו אלינו. >> סיפורנו מתחיל ביום 21.2.2019, בעיר אילת. טל אלמלח, הוא הנאשם, היה אז בן 19, ועבד במועדון בעיר. שתי המתלוננות, בנות 22, שנכנה אותן אנה ובקי (על משקל א' ו-ב') נפשו בעיר, שכרו חדר במלון, ויצאו לבלות במועדון יחד עם מכריהן.
 
דמות חשובה נוספת בסיפור היא ״עמיר״, אחד מחבורת המכרים. >>

שימו לב לדבריה של השרה סטרוק, שצוטטו בטלגרם של עמית סגל:
 
כמו שכולכם יודעים, אתמול התקיימה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, שבה קרו שני דברים מרכזיים – האחד, מינויו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון; והשני, בחירת שופטים לבתי משפט נוספים, ובעיקר לבית המשפט המחוזי בירושלים. >>
ומה בעצם סטרוק כותבת?
 
תתעלמו מהלרלרת לגבי הנשיא עמית. סטרוק מגלה לנו שהשופטים שמונו לבית המשפט השונים – הם בעצם רשימת שמות מוסכמת בין "האגפים" השונים בוועדה לבחירת שופטים.
 
זה לא היה "מחטף" מצד חברי הוועדה שהתכנסו אתמול, אלא מהלך שהיה מתואם מול חברי הקואליציה. >>

- חשיפות על המועמד לנשיא העליון -
 
בואו נדבר על תחקיר חשוב שפירסם העיתונאי נטעאל בנדל, כיום כתב "ידיעות אחרונות", בנוגע למועמד לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
 
לא, אני לא מתכוון לעסוק בסיפור שבנדל פירסם לגבי עמית – אלא בתחקיר אחר, שיכול ללמד אותנו לא מעט לגבי מה באמת קורה פה. >> אולי אינכם מודעים לכך, אבל שר המשפטים לוין הצליח לשבור את "שיטת הסניוריטי", לפיה כל שופטי בית המשפט העליון מסכימים שכאשר נשיא פורש מתפקידו - רק השופט המכהן בעל הוותק הרב ביותר יציע את מועמדותו לתפקיד.
 
הפעם, ולקראת פרישתה של חיות – הודיע השופט אלרון שהוא מבקש להתמודד לתפקיד. >>