- שתי מדינות לעם אחד -
 
את התמונה הזו, כולכם מכירים. היא צולמה בתחילת השבוע, בליל אישור התקציב, לאחר שהקואליציה הצליחה להעביר עוד 800 מיליון ש"ח לחרדים.
 
מה שאולי הספקתם לשכוח, זה את החוק שהגדיל את סמכויותיהם של בתי הדין הדתיים, שעבר בכנסת שבוע לפני כן. ויש קשר בין השניים. >> על תוכנו של החוק בעניין בתי הדין הדתיים כתבתי בעבר (👇, כדאי להתחיל בשרשור הזה אם לא קראתם).
 
ממש בתמצית, נזכיר שמדובר על חוק אשר מאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים (קרי בתי הדין המוסלמים) לדון כמעט בכל הליך אזרחי, כלומר בהליכים שעניינם סכסוכים בין אזרחים או גופים פרטיים.
 
כדי שתהיה לבית הדין הדתי סמכות לדון בהליכים כאלה, נדרשת הסכמה של כל הצדדים להליך. אם ניתנת הסכמה כזו – בתי הדין הופכים לבוררים, והם יכריעו בסכסוך לפי הדין הדתי. >>

https://x.com/orcarmi/status/2036500548631892249

- חוק עונש מוות למחבלים -
 
אתמול חוקקה הכנסת את "חוק עונש מוות למחבלים".
 
בואו נעזוב את הוויכוח על המוסריות שבהשתת עונש מוות, או סביב השאלה האם עונש כזה הוא מרתיע ויעיל – וננסה להבין מה בעצם נחקק אתמול. כי אחרי שנבין מה נחקק – נגלה שהחוק הזה הוא בעצם אסופת ספינים מגוחכת. >> הערה מקדימה ראשונה היא שחשוב להבין שהחוק מאתמול חל רק על פיגועים שהתבצעו *לאחר* חקיקתו. לפיכך, החוק הזה *לא חל* על מחבלי הנוחב'ה שביצעו את טבח ה-7.10.
 
הערה שנייה היא שמבחינה משפטית אזור יהודה ושומרון *אינו* חלק ממדינת ישראל. המשמעות היא שהחוק שחל בתוך שטח ישראל, והחוק שחל באזור יהודה ושומרון – שונה.
 
בחוק שנחקק אתמול יש התייחסות נפרדת לשני המצבים הללו. >>

- מחירה של הזייה -
 
בית המשפט העליון פירסם היום פסק דין מעניין, שבמרכזו – שוב – שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית.
 
זו לא הפעם הראשונה שבה מתגלה שימוש שכזה במסגרת הליכים משפטיים. ייחודו של המקרה הנוכחי הוא שמי שעשתה שימוש שכזה היא רשות מינהלית – עיריית רמת גן בכבודה ובעצמה. >> העובדות הן לא מאוד חשובות.
 
ממש בתמצית, מדובר באב גרוש לתלמיד בחינוך המיוחד, אשר פנה לעיריית רמת גן בטענה כי הוא זכאי להסעות עבור בנו.
 
העירייה דחתה את הפנייה, והשיבה לאב כי בהסתמך על חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ועל קביעות בפסקי דין כאלה ואחרים – אין לבנו זכות להסעות. >>

- שקרים, צביעות וזיכרון סלקטיבי -
 
הפרשן המשפטי הנודע, שמחלטר גם כפרשן לענייני כל דבר אחר, פירסם בסוף השבוע טור, שעסק – איך לא – בסאגת בקשת החנינה שהגיש נתניהו לנשיא המדינה.
 
אנחנו נתמקד בחלקו הראשון של הטור, שעשוי ללמד אותנו לא מעט על האופן שבו מתנהלת התעמולה בשירות נתניהו. >> אם ננסה לסכם את האמור בקטע הרלבנטי (שאר הטור הוא לרלרת חסרת משמעות וחשיבות) – בשנים האחרונות נוצרה "תאונה" בין "הימין" לבין "מערכת המשפט".
 
יאמר לזכותו, שסגל כבר לא מנסה להתחבא מאחורי קשקושי "משילות", ואומר את הדברים כפשוטם: הכל תוצאה של "משפט נתניהו", כלומר של "תיקי האלפים". >>

- זה יתכן, זה אפשרי -
 
לא קל לחיות במדינת ישראל בשנים האחרונות. וקשה מנשוא לעשות זאת כשאינך משתייך לאחת הקבוצות שמרכיבות את הקואליציה והממשלה הנוכחיות.
 
תמונת המראה של הדברים היא שקל מאוד להתייאש, לשכנע את עצמך שהכל אבוד, ושהתהליכים שזיהה יאיר גולן ימשיכו להתגלגל עד לרודנות. >> אלא שלפחות לדעתי – ייאוש זה לא תוכנית עבודה, שום דבר לא אבוד, ולכל אחת ואחד מאיתנו יש יכולת, ולו בחלקת האלוהים הקטנה שלו, לעשות דברים בהווה כדי לשנות את המציאות בעתיד.
 
וכדי לנסות לשכנע אתכם עד כמה זה אפשרי, אני מבקש מכם להתבונן בכמה אירועים "קטנים", שהתרחשו ממש לאחרונה. >>

- החלטת הפצ"ר לבטל את כתב האישום ב-"פרשת שדה תימן" –
 
רובכם ודאי שמע, שהפרקליט הצבאי הראשי, איתי אופיר, החליט היום לבטל את כתב האישום במה שידוע כ-"פרשת שדה תימן".
 
בואו ננסה לעשות סדר בעובדות, כלומר בנימוקי ההחלטה – וגם להרהר קצת במשמעויות המשפטיות והחברתיות של ההחלטה הזו. >> קודם כל, ולמי שבמקרה חזר מטיול ממושך במדבר ללא קליטה סלולרית, נזכיר שביום 29.7.2024 נפתחה חקירה גלויה נגד חיילי מילואים מ-"כוח 100", אשר שירתו בבסיס "שדה תימן", שבו הוחזקו עצורים מרצועת עזה.
 
החשד נגד החיילים היה שהם התעללו באחד העצורים, כולל באמצעות החדרת חפץ חד לישבנו, וגרמו לו לחבלות קשות. >>

- מבט, קצת אחר, על "חוק הגיוס" -
 
כמו שכולכם יודעים, אתמול התרחשו שני אירועים פוליטיים משמעותיים: האחד, "חוק הגיוס" שהקואליציה ניסתה לקדם נקבר קבורת חמור; והשני, הממשלה התכנסה והחליטה, בין השאר, על הגדלה של מה שמכונה "כספים קואליציוניים".
 
כאמור, שני האירועים הללו הם קודם כל אירועים פוליטיים. אבל, הם גם כאלה ש-"מתכתבים" עם אירוע משפטי גדול מאוד, שמבעבע כבר לא מעט זמן מתחת לפני השטח, ויתכן מאוד שממש בקרוב הוא יתפרץ כמעין הר געש.
 
אז על מה מדובר? >> לא נכנס הפעם לפרטי הפרטים של ההיסטוריה הסבוכה בעניין גיוס בני ישיבות.
 
בגדול, די אם נזכיר שבעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה, ממשלות ישראל לדורותיהן גיבשו מדיניות לפיה הן פוטרות בני ישיבות מגיוס לצה"ל. מעת לעת, נעשה ניסיון לתקוף משפטית את המדיניות הזו – אך שופטי בג"ץ נמנעו מלדון בכך.
 
השינוי החל בשנת 1998, אז בג"ץ קבע שכדי לפטור בני ישיבות צריך חקיקה של הכנסת, ואין די בהחלטה של הממשלה. >>

- במחילת הארנב של קלמן –
 
ביום 22.2.2026 עלה לאוויר פרק בפודקאסט הפופולרי של נדב פרי, שבו התארח מיודענו קלמן ליבסקינד, ושבמהלכו השניים שוחחו במשך כשעה וארבעים דקות.
 
השיחה הארוכה מהווה הצצה לא שגרתית, ולדעתי גם מטרידה ואפילו מדאיגה, לתוך מחילת הארנב שבתוכה חי מר ליבסקינד. >> אקדים ואומר, שמאחר שפרי וקלמן שוחחו יותר משעה וחצי, והיות שאני כותב במדיום כמו טוויטר – ברור שלא ניתן להתייחס לכל מה שנאמר, גם לא בנושא של בשרשור הזה, והוא האופן שבו קלמן תופס את "התקשורת".
 
בגדול, הראיון עם קלמן הדגים במלוא עוזן את שתי האובססיות המוכרות של קלמן, שבאות לידי ביטוי כמעט בכל דבר שהאיש מפרסם. >>

הציוץ הזה, מאת מיודענו עמית סגל, קסום בכמה רבדים:
 
כדאי להתחיל מעצם השתתפותו הגאה של השופר בקמפיין המתוזמר נגד "אחים לנשק", שלא קשה לנחש מה מקורו ומה תכליתו.
 
זהו (עוד) ניסיון שקוף ופתטי להסיר את האחריות למחדל ה-7.10 משמש העמים, ולהדביק אותה לכל גורם אחר – חוץ מאשר נתניהו. >> שנית, סגל מציין את הקמפיין פוליטי מהצד של "אחים לנשק" שהתנהל בימי "הרפורמה", שנועד להאדיר את מימדי הפסקת ההתנדבות (ולטרמינולוגיה יש משמעות, כפי שנראה בהמשך) – אבל מתעלם מכך שהיה גם קמפיין פוליטי מצד נתניהו, שתכליתו היתה להרגיע ולשדר מסר לפיו אין שום פגיעה בכשירות. >>

- על הדבש ועל העוקץ -

ביום חמישי, 12.2.2026, פורסמה החלטתו של השופט סולברג, שמכהן גם כיו״ר ועדת הבחירות המרכזית, בעתירה שהגישה מפלגת ״בנט 2026״ נגד ״הליכוד״, שבמרכזה פירסום תמונת פייק.

בואו נבין מה הסיפור, מה נפסק - ובעיקר, למה הפעם העניין המשפטי הוא ממש לא הדבר החשוב. >> הסיפור מתחיל ביום 22.1.2026, אז פורסמה תמונה של ראשי המפלגות הערביות, כשהם מניפים במשותף את ידיהם, ומכריזים על כוונה להתמודד בבחירות הצפויות ברשימה משותפת.

מדובר כמובן באירוע פוליטי משמעותי, וככזה הוא זכה לתגובות מצד הגורמים השונים בזירה - לרבות מצד מפלגת ״הליכוד״. >>

- דמוקרטיה מתגוננת -
 
בואו נחזור לפסק הדין בעניין מינוי נציב שירות המדינה.
 
בעקבות פסק הדין, נשמעה ביקורת חריפה – רובה ככולה מצד מי שתומכים בממשלה – כלפי חוות הדעת של הנשיא עמית וכלפי העמדה שהציגה היועמ"ש, אשר שברו את כל שיאי האקטיביזם, שלא לומר שברו את כל הכללים.
 
האומנם? >> בשנת 1965, החוק בישראל לא הכיר בשום דרך לפסול רשימת מועמדים מלהתמודד בבחירות לכנסת.
 
סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שאולי מוכר לחלקכם, ואשר מאפשר לפסול רשימה או מועמד בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה בטרור – לא היה קיים אז. >>

- הדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה -
 
אתמול פורסם פסק הדין של בג"ץ בדיון הנוסף בעניין אופן מינוי נציב שירות המדינה הבא.
 
לדעתי, מדובר בפסק דין שחשיבותו חורגת הרבה מעבר לסוגיה הספציפית שהוכרעה. בואו ננסה להסביר בקצרה מה נפסק, ואז להבין – יותר בהרחבה – מה הסיפור האמיתי. >> נתחיל מהעניין עצמו, כלומר על מה בכלל המהומה. הפעם נעשה את זה בתמצית, כי תאמינו או לא – זה לא העיקר.
 
נציב שירות המדינה הוא תפקיד שחלקכם אולי לא מכיר – אבל יש לו הרבה מאוד סמכויות, בדגש על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ויכולת להשפיע על מינויים ופיטורים של עובדי המדינה. >>

- להיות או לא להיות -
 
בשבוע שעבר התפרסם פסק דין של בית המשפט העליון, שבמרכזו, ולא בפעם הראשונה – הכרעה בלתי אפשרית בין אישה לבין גבר:
 
הדרך היחידה של האישה להורות גנטית היא באמצעות ביציות מוקפאות שהופרו בזרעו של גבר, אשר יושתלו באם פונדקאית. הגבר, מצידו, לא רוצה להיות הורה. >> הסיפור הוא מפותל ומלא בפרטים. אבל, אנחנו בטוויטר, אז נסתפק במסגרת הכללית שלהם, ואתם תסלחו לי מראש שאני לא מתייחס להכל:
 
האישה והגבר היו בני זוג בשנים 2013-2016. במהלך שנת 2015, התפתח לאישה סרטן בשחלות וברחם. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי, הומלץ לאישה לעבור הליך של שימור פוריות. >>

- "המרגל מפיקוד דרום": העובדות -
 
כולכם שמעתם על פרשיית הריגול, במסגרתה גורמים שונים – יאיר גולן, אהוד ברק, "אחים לנשק" ועוד – הפעילו "מרגל בפיקוד דרום", שזינק למפקדות צה"ל בבוקר ה-7.10, אסף ומסר מידע, וגרם לנזק בלתי נתפס לביטחון המדינה.
 
מהבולשיט הזה לא נותר היום כמעט כלום. >> היום פורסמה החלטת בית המשפט העליון (כנפי-שטייניץ), שדחה את הערעור שהגיש אסף שמואלביץ', הוא "המרגל מפיקוד דרום", על החלטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע. בעקבות ההחלטה הזו, צומצם עוד יותר איסור הפירסום בפרשה.
 
אז בואו נעשה סדר *בעובדות*. את ההתחשבנות עם הקונספירטורים, נשאיר לפעם הבאה. >>

- על התהום, על הקצה -
 
היום הגישה היועמ"ש תגובה חסרת תקדים לבג"ץ, שבה טענה כי הממשלה מפרה פסק דין של בג"ץ – ולמעשה התנהלותה מלמדת שאין בכוונתה לציית לפסק הדין.
 
לרגל המאורע החגיגי, בואו נסביר רגע במה בכלל מדובר – וגם ננסה להבין לאן הכל הולך ומתכנס.

וזה לא יהיה שרשור נעים. >> כביכול, הסיפור מתחיל לפני 45 ימים, אז יצא פסק דין יוצא דופן בחריפותו, שאותו כתב סולברג, בהסכמתם של ברק-ארז, מינץ, וילנר וגרוסקופף. בקיצור, מדובר בהרכב שופטים מורחב, עם רוב שנחשב "שמרני". בלי הנשיא עמית, בלי השופטת רונן, בלי תירוצים ובלי קשקושים.
 
פסק הדין עסק בהשתמטות החרדים. >>

- היועמ"ש vs בן גביר: הדין -
 
ביום חמישי השבוע אמור להתקיים דיון בעתירות שהסעד המבוקש בהן הוא צו אשר יורה לנתניהו לפטר את בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי.
 
בשרשור הקודם סקרנו את הרקע העובדתי, שהביא את היועמ"ש לתמוך בקבלת העתירות. כעת, נמשיך במסע ונדבר על הדין בסוגיה. >> למי שלא קרא את השרשור הראשון (👇) נזכיר שלאחר מינויו של בן גביר, עם הקמת הממשלה, הוגשה עתירה לפי המינוי הוא בלתי סביר – שנדחתה פה אחד.

בהמשך, התקבלה חלקית, בדעת רוב, עתירה חוקתית נגד תיקון שבוצע בפקודת המשטרה, שהיה מעין "הכנת הקרקע" לקראת כניסתו של בן גביר לתפקיד. >>

https://twitter.com/orcarmi/status/2007423523346608163

- הלכת לופוליאנסקי –
 
אתמול הלך לעולמו אורי לופוליאנסקי, שהיה ראש עיריית ירושלים.
 
מה שרבים לא יודעים הוא שעל שמו של אותו לופוליאנסקי קיימת הלכה מעניינת של בית המשפט העליון, שהסתתרה בתוך פסק הדין הארוך של בית המשפט העליון במה שידוע כ-"פרשת הולילנד".
 
בואו נעשה היכרות קצרה. >> את השם "פרשת הולילנד" – כולכם שמעתם, בעיקר בשל חלקו של אהוד אולמרט בפרשה.
 
אבל חוץ מאולמרט, הועמדו לדין ממלאי תפקידים בעיריית ירושלים, וביניהם גם אורי לופוליאנסקי, שבמועדים הרלבנטיים (בשנים 2000-2006) גם החזיק בתפקידי מפתח שונים בעירייה, וגם כיהן כיושב הראש של עמותת "יד שרה". >>

- "ביטול הלכת אפרופים" -
 
רובכם ודאי ראה דיווחים כאלה ואחרים על אודות תיקון לחוק החוזים, שהתקבל אמש בכנסת, אשר "ביטל את הלכת אפרופים".
 
בואו ננסה להבין מה זה בכלל "הלכת אפרופים", מה נחקק ומה המשמעויות של השניים. ומי שיסייע לנו בכך הוא בצלאל סמוטריץ', שפירסם ציוץ ארוך בנושא. >> נתחיל.
 
סמוטריץ' טוען כי התיקון שנחקק אתמול "קובע באופן ברור: פרשנות חוזים תתבצע אך ורק לפי לשון החוק".
 
קודם כל, סמוטריץ' התכוון כמובן ל-"לשון החוזה", כי אי אפשר לפרש חוזה לפי "לשון החוק". שנית, חבל שסמוטריץ' לא קרא את החוק שעליו הצביעו אתמול, כי זה ממש לא מה שהוא קובע. >>

- היועמ"ש vs בן גביר: העובדות -
 
בתאריך 1.1.2026 התרחש אירוע משפטי משמעותי – היועמ"ש הגיבה לעתירות שעניינן פיטורי השר לביטחון לאומי בן גביר, ועמדתה, בשפה פשוטה, היא שעל ראש הממשלה מוטלת *חובה* להעביר את בן גביר מתפקידו.
 
בואו נתחיל לפרק את האירוע הזה, והפעם נתמקד *בעובדות*. >> החדשות הטובות הן שמרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת, וגם המעטות שכן – בעצם כבר הוכרעו על ידי בג"ץ במרוצת הדרך.
 
לפיכך, השרשור הזה יהיה פשוט תיאור של הרקע העובדתי שהביא אותנו עד הלום – רקע שבלעדיו אי אפשר יהיה להבין את השאלות המשפטיות המורכבות שעולות בפרשה, שבהן נעסוק בהמשך. >>

- סדר בפרשות יועצי נתניהו -
 
בימים האחרונים הפיד שלכם מתפוצץ בציוצים שעוסקים בפרשות "בכיכובם" של יועצי ראש הממשלה נתניהו.
 
בואו ננסה לעשות סדר בפרשות השונות, להבהיר את העובדות ואת מפת האינטרסים, להבין מה קרה שהנושא חזר לכותרות – וגם להזהיר מספינים.
 
קחו הרבה אוויר, ונתחיל. >> קודם כל, צריך להפריד בין שתי פרשות, אבל במקביל לזכור שהן אינן מנותקות זו מזו.
 
כרונולוגית, הפרשה הראשונה שנחשפה היא "פרשת הבילד", שכוכביה הם נגד מילואים בשם ארי רוזנפלד, ושלושה מיועצי נתניהו – פלדשטיין, אוריך ואיינהורן.
 
הפרשה הזו נולדה בספמטבר 2024, והתפוצצה בסוף אוקטובר. >>

- ההתפתחויות האחרונות בעניין ועדת החקירה -
 
בימים האחרונים, הפיד שלכם מתפוצץ מספינים שקשורים בוועדת החקירה שאמורה לקום על מנת לחקור את מחדל ה-7.10, ואולי גם את הכשלים בניהול המלחמה שלאחריו.
 
בואו ננסה לעשות סדר *בעובדות*. לאחר מכן, גם ננסה לתת הסבר להתנהלות עד כה. >> סיפורנו מתחיל, איך לא, בבוקר ה-7.10.2023, ובמחדל הגדול ביותר בתולדות ישראל. אין מחלוקת, שמחדל בסדר גודל כזה חייב להיחקר על ידי ועדת חקירה (ואין די, למשל, בדו"ח של מבקר המדינה או בתחקירים מטעם הגופים השונים).
 
לצורך ענייננו, הדין בישראל מכיר בשני סוגים של ועדות שכאלה. >>