- בקשת החנינה: הדין -
 
קם הדבר ונהיה: בנימין נתניהו, הנאשם מס' 1 ב-"תיקי האלפים", פנה בבקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג.
 
מן הסתם, כולנו נשמע אינספור פרשנויות בנושא - האם זה ספין, מה אפשר להסיק מכך על מצבו המשפטי של נתניהו, ועוד.
 
השרשור הזה יתמקד רק בדבר אחד: מה *הדין* בסוגיה. >> קחו הרבה אוויר, ונתחיל:
 
לפי חוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא יש סמכות "לחון עבריינים". הצרה היא, שזה פחות או יותר סעיף החוק היחיד שעוסק בסוגיה.
 
המחוקק לא הסביר לנו מי הוא "עבריין", לא קבע שום קריטריון לגבי היקף שיקול הדעת של הנשיא, וגם לא הגדיר את מנגנון בחינת בקשת החנינה. >>

- קריאה מודרכת בפנייתו של יריב לוין -
 
ביום ראשון פירסם בג"ץ את פסק הדין בעניין ליווי חקירת ההדלפה בפרשת שדה תימן. בשורה התחתונה, בג"ץ קבע שהסמכות למנות את הגורם שילווה את החקירה תהיה – באופן חריג ותקדימי – בידיו של יריב לוין.
 
עם זאת, בג"ץ קבע שורה של מגבלות לגבי המתמנה. >> *עיקרי* המגבלות (כלומר לא *כל* המגבלות), כפי שנוסחו על ידי וילנר הן שהמתמנה יהיה "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית", וכן כזה שאינו בעל "שיוך פוליטי בעבר או בהווה".
 
כנפי-שטייניץ הצטרפה לדברים. >>

- העתירות בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית -
 
אתמול התעורר שוב הדיון, שמלווה אותנו מאז ה-7.10, בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת המחדל.
 
הדיון הזה הוא קודם כל ציבורי ופוליטי. אבל, הוא יש בו גם מימד משפטי – וזו הזווית שבה נתמקד הפעם.
 
יש הרבה פרטים, אז קחו אוויר – וקדימה. >> מתי התרחש הטבח, כולכם יודעים. מה שאולי אינכם יודעים זה שביוני 2024 הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות, שהסעד המבוקש בהן הוא להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית.
 
הסיבה שהעתירות הוגשו בעיתוי הזה היא עמדה שהגישה היועמ"ש אל הממשלה לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון המתאים לבדיקת המחדל. >>

- המשל על הפיל והנמלה -
 
ביממה האחרונה, ועל רקע דיווחים על השבתו לישראל של סגן הדר גולדין ז"ל - רבים מכם ודאי נתקלו בהידהוד של שרשור שעסק בפסק דין של בג"ץ משנת 2018, שבמרכזו מתן אפשרות לחמש נשים פלסטיניות לעבור בשטח ישראל לצורך קבלת טיפול מציל חיים בבית חולים במזרח ירושלים. >> נתחיל בפסק הדין עצמו.

הפעם, לשם שינוי, לא מדובר בשקר מוחלט, אלא "רק" בסילוף של חלק מהעובדות.
 
מדובר בפסק דין שפורסם *באוגוסט 2018*, בעניינן של חמש נשים פלסטיניות חולות סרטן, אשר התגוררו ברצועת עזה, ואשר ביקשו אישור לעבור דרך ישראל לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים. >>

- אנשים אחרים -
 
כביכול, זהו תרגיל בדימיון מודרך.
 
תארו לעצמכם שלא היה מדובר בפצ"ר הנוכחית, שכביכול שייכת למחנה הפוליטי שמתנגד לממשלה (כי במציאות המטורפת של מדינת ישראל בשנים האחרונות, כל ממלא תפקיד ממלכתי שמעז שלא להתיישר ב-100% עם הממשלה והעומד בראשה - הופך לאויב האומה). >> תארו לעצמכם שהיה מדובר באנשים אחרים, כאלה ש-"צבועים" פוליטית כמי שדווקא תומכים בממשלה.

איך לדעתכם היה נראה השבוע האחרון, שבו מדינה שלמה הסתחררה סביב הדלפת 30 שניות של סרטון לפני שנה ורבע, סביב חיפושי טלפונים וסביב שקרים לבג"ץ?
 
ובכן, החדשות הטובות הן שלא צריך דימיון מודרך. >>

- אכן, עלילת דם -
 
"פרשת שדה תימן" אינה פרשה אחת. למעשה, מדובר בשלוש פרשות:
 
הפרשה הראשונה היא ההתעללות של חמישה חיילי צה"ל בעצור פלסטיני.
 
הפרשה השנייה, שהיא תולדה של הראשונה, היא פריצה המונית לבסיסי צה"ל.
 
הפרשה השלישית, שהיא תולדה של הראשונות, היא הדלפת חלקי הסרטונים. >> יש הרבה גורמים, הן בממשלה, הן בקואליציה, והן בשופרותיהן בתקשורת וברשתות החברתיות, שעובדים קשה מאוד כדי שתשכחו את שתי הפרשות הראשונות – ושתעסקו רק בפרשה השלישית, שהיא כאמור תוצאה של הראשונות, ותגובה להן.
 
זה נעשה בכל מיני דרכים, ובשרשורון הזה נתמקד באחת מהן – טענת "עלילת הדם". >>

- עובדות ועובדים -
 
אתמול פורסם שהיועמ"ש החליטה לפתוח בחקירה בנוגע להדלפה הכרוכה בפרשה הידועה כ-"פרשת שדה תימן". בהודעת דובר צה"ל נמסר שבעקבות זאת הפצ"ר יצאה לחופשה.
 
בואו נעשה סדר בעובדות הפרשה. לאחר מכן, נדבר על מי שעובדים קשה כדי שלא תדעו או שתשכחו אותן – ולא רק במקרה זה. >> אז מה הסיפור?
 
ביום 29.7.2024, ולאחר חקירה סמויה – התבצעו מעצרים של מספר חיילי מילואים ששירתו כסוהרים בבסיס "שדה תימן", בו הוחזקו עצורים מרצועת עזה.
 
המעצרים נתקלו בהתנגדות, והידיעה על האירוע החלה להתפשט במהירות – מה שיצר סערה. עד מהרה, המון אדם הגיע לבסיס, וחלקו פרץ לתוכו. >>

תשמעו סיפור:
 
אי שם בתקופה הברונזה, כלומר לפני כשנה, דן בית המשפט העליון בערר שהגישה הפרקליטות נגד החלטה לשחרר עצורים למעצר בית.
 
לעצורים אז קראו אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד, השופט שדן בערר היה שטיין, והדיון בערר התקיים בתאריך 5.12.2024.
 
באותו יום, הוציא שטיין החלטה קצרה. >> לפי ההחלטה, שניתנה אגב בהסכמת פלדשטיין ורוזנפלד, הוא האריך את מעצרם "עד החלטה אחרת".
 
ולמה שטיין החליט זאת?
 
ובכן, מדובר בהחלטה שגרתית לחלוטין, שנובעת מכך שרק לאחר שמתקיים הדיון ונשמעים הטיעונים, והשופט מקבל את החומרים – רק אז השופט יכול לשקול את הדברים לגופם ולהכריע בערר. >>

- משלי איזופוס, מהדורת 2025 -
 
ביום חמישי פורסם פסק דין של בג"ץ, שעוסק בסוגיה אזוטרית למדיי – היקף סמכות של המועצה האזורית בקעת הירדן ללכוד בעלי חיים משוטטים ולהעבירם למכלאה.
 
הסוגייה הקטנה הזו פותחת לנו צוהר לעולם המופלא של הדין החל ביהודה ושומרון, אפרופו חלום הריבונות. >> לפני שנכנס לסיפור עצמו, באופן כללי נאמר שבישראל יש כל מיני רשויות מקומיות.
 
כידוע, ביישובים הגדולים, יש עיריות או מועצות מקומיות. בנוסף, יש חיה משפטית שנקראת "מועצה אזורית", שהיא רשות מקומית אשר חולשת על שטח ועל היישובים הקטנים שנמצאים בו.
 
המועצות הוקמו מכוח צו של שר הפנים. >>

- "עצורי הפחים" -
 
שימו בצד את הדעות הקדומות ואת הפוזיציה האוטומטית, ובואו ננסה לדבר *משפטית* על מי שמכונים "עצורי הפחים" – הלא הם הנאשמים במספר מקרי הצתה שהתרחשו לפני כחודש וחצי.
 
בואו ננסה להבין מה העובדות ומה הדין, וגם למה הסיפור הזה חשוב – אבל לאו דווקא מהסיבה שנדמה לכם. >> נתחיל, כרגיל, בעובדות.
 
ב-3.9.2025 התקיים יום מחאה בעד הגעה לעיסקה לשחרור החטופים. בבוקר אותו יום, הוצתו חמש מיחזוריות במקומות שונים בירושלים, כאשר באחד המקרים – שגם זכה לתהודה ציבורית גדולה – האש התפשטה והביאה לשריפת רכב.
 
בעקבות זאת, המשטרה פתחה בחקירה, ועצרה מספר חשודים. >>

- כל אחד וה-7.10 שלו -
 
א. ב-7.10 פרצה המלחמה. וכל אחד וה-7.10 שלו.

יש מי שחוו את התופת על בשרם ושרדו כדי לספר, יש שהשתגעו מדאגה ממרחקים, יש שהתעוררו מהאזעקות בלב הארץ ופיסות המידע התחברו בתודעתם אט אט, ויש רבים – רבים מאוד – שאינם כבר ביננו. >> ב. אין הרבה אירועים שנחרטים בזיכרון הקולקטיבי של כל אחת ואחד.
 
כולכם זוכרים איפה הייתם ומה עשיתם כאשר רבין נרצח. אין אדם שלא זוכר באילו נסיבות שמע על פיגועי ה-11.9. וכל מי שהיה בוגר מספיק כדי לעמוד על דעתו יזכור את היום הארור הזה עד יום מותו – כל אחד בהתאם ל-7.10 שלו. >>

- המצור הימי על עזה -
 
במהלך יום כיפור, השתלט חיל הים על אוניות המשט לרצועת עזה, ואלה הובלו לנמל אשדוד.
 
זו הזדמנות טובה לדבר על הדין הרלבנטי שמכוחו ישראל מנעה מהמשט להגיע לחופי עזה – וגם על מה שאולי צפוי לקרות לאוניות שהשתתפו בו, ועל חוק משנת 1864 (!), שכוחו עדיין במותניו. >> ישראל הכריזה על "סגר ימי" (Blockade) על רצועת עזה ביום 3.1.2009, אגב מבצע "עופרת יצוקה".

בהתאם לסגר שהוכרז, ישראל הודיעה כי היא אוסרת על כניסת כלי שייט למרחק של עשרים מייל החוף – ומאז אכפה את הסגר, ומנעה מכלי שייט זרים להפר אותו (כולל בפרשת המרמרה המפורסמת משנת 2010). >>

חיפוש בטלפון סלולרי פינת הגדלות הרמטכ"ל -
 
בחודש האחרון, ניתנו בבג"ץ שני פסקי דין משמעותיים, שאולי לא שמעתם עליהם:
 
הראשון, לגבי סמכות המשטרה לחפש בטלפון סלולרי של חשוד על סמך הסכמתו, וללא צו שיפוטי.
 
והשני, במה שידוע כ-"הגדלות הרמטכ"ל" לפורשים מצה"ל שזכאים לפנסיה תקציבית. >> כבר במבט ראשון, לא קשה להתרשם שמדובר בשני פסקי הדין שעוסקים בנושאים שונים לחלוטין, שכביכול אין ביניהם שום קשר.
 
ובכל זאת, אחרי ש-"מקלפים" את הנושא הקונקרטי שעמד בליבת פסקי הדין – נדמה שדווקא יש ביניהם מן המשותף.
 
והמשותף הזה יכול ללמד אותנו לא מעט על המדינה שלנו. וגם להדאיג. >>

- קריאה מודרכת בהחלטה בערר בפרשת "קטארגייט" (2) -
 
לא קל לעסוק בזוטות כמו החלטה שיפוטית ביום שאחרי ששה נופלים, ועוד שלל אירועים קשים.
 
מה שגם קרה אתמול הוא פירסום החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט מיכלס) בעוד ערר שהגישה המשטרה על החלטת בית משפט השלום בראשל"צ (השופט מזרחי). >> הערר הזה עסק, כמובן, בפרשת "קטארגייט", שמעוררת עניין ציבורי רב. אז נוכח העניין הזה, ולו למען האסקפיזם – בואו נעשה שוב קריאה מודרכת בהחלטה.
 
במרכז ההחלטה, השאלה האם להאריך את התנאים המגבילים שהושתו על יונתן אוריך, כנראה החשוד העיקרי בפרשה, שעיקרם המשך הרחקתו מלשכת נתניהו. >>

- זיכוי ירדן מן -
 
היום זיכה בית משפט השלום ברחובות (השופטת קרן וקסלר) את ירדן מן, שהואשמה באיומים ובתקיפתה של השרה עידית סילמן, וכן בגרימת נזק לטלפון הסלולרי שלה.
 
הכרעת הדין אינה חשובה במיוחד מבחינה משפטית. עם זאת, נדמה כי יש בכל זאת לא מעט ללמוד ממנה, במיוחד בימים אלה. >> נתחיל בעובדות:
 
על פי כתב האישום, בתאריך 24.1.2024, בשעה 10 לערך, שהתה סילמן במרכז מסחרי ברחובות. בנסיבות אלה, מן צילמה אותה, הטיחה בה אמירות קשות, וכן איימה עליה שתהרוג אותה.
 
סילמן התקשרה 100, וביקשה ממן את פרטיה. מן סירבה, סילמן התקדמה לעברה וצלימה אותה – ואז מן סטרה לה. >>

- ״שפיטות״ כיבוש עזה -
 
אתמול פורסמו שני דברים:
 
האחד, פסק דין של בג"ץ – לא חשוב במיוחד – שבו נדחתה על הסף, אפילו ללא צורך בתשובה, עתירה נגד החלטת הממשלה על כיבוש העיר עזה, או לחלופין פירוט הנמקת ההחלטה.
 
והשני, פוסט בטלגרם של הכתב לענייני הכל, עמית סגל, שחולל סערת טוויטר. >> נתחיל בפסק הדין.
 
מדובר בעתירה שהגישה ששה אזרחים, שהעלו טענות שונות ומשונות נגד ההחלטה לכבוש את העיר עזה.
 
את חוות הדעת המובילה כתב כשר, שלא התקשה לזרוק את העתירה הזו מכל המדרגות, וזאת משום שמדובר בהחלטה "מבצעית-מדינית מובהקת", שנמצאת "בגרעין הקשה" של שיקול הדעת של הממשלה. >>

- פרשת סער אופיר -
 
אתמול התקיים בבית המשפט העליון דיון בהארכת מעצרו סער אופיר (ושל נאשם נוסף בפרשה, בשם טירן גלמודי).
 
אופיר זכה בדיון לחיבוק חם מצד נבחרות ציבור, שאחת מהן טרחה להשתלח בנציגת הפרקליטות, ועניינו סוקר באופן מלטף על ידי "כתבי" ערוץ 14.
 
אבל, על מה בעצם מדובר? >> ובכן, אחד השקרים המרכזיים שהופצו – כמובן באופן אינטרסנטי – הוא שאופיר מואשם כביכול במעשים שקשורים באירועי ה-7.10.
 
אלא שאין שום קשר בין כתב האישום הנוכחי נגד אופיר, שתיכף נעסוק בו, לבין פרשה *קודמת* שבה היה מעורב, שחקירתה הסתיימה ושהתיק לגביה נסגר.
 
ומה היא אותה פרשה קודמת? >>

- בג"ץ המזון לאסירים ביטחוניים –
 
היום פורסם פסק דין של בג"ץ, שעסק במזון שמסופק לאסירים הביטחוניים הכלואים בישראל.
 
ולפחות לדעתי, פסק הדין יכול ללמד אותנו לא מעט על תהליכים אפלים שעוברים על החברה בישראל.

על ערכים אנושיים בסיסיים שהתפוגגו בדרך, ועל ההבדל בין אמת לבין שקר. >> אז מה הסיפור?
 
קודם כל, כדאי לעשות היכרות עם החוק בישראל.
 
לפי *החוק*, מדינת ישראל, בדגש על שירות בתי הסוהר, חייבת להחזיק אסירים בתנאים שלא יפגעו בבריאותם ובכבודם, ואף קיימת חובה פרטנית לספק *לכל* אסיר שלוש ארוחות לפחות, שיכללו מזון בכמות ובהרכב שיבטיח שמירה על בריאותו. >>

- בואו נעשה סדר לגבי מינוי זיני -
 
ביום 21.5.2025 פורסם פסק הדין של בג"ץ בעניין פיטוריו של רונן בר.
 
בפסק הדין נקבע שנתניהו היה בניגוד עניינים בכל הנוגע בהחלטה לפטר את בר, וזאת בשל מעורבות בר בפרט, והשב"כ בכלל, בשתי פרשיות פליליות בהן חשודים "מקורביו" – פרשת הבילד וקטארגייט. >> בעקבות פסק הדין, היועמ"ש שלחה לנתניהו חוות דעת משפטית לפיה כפי שנתניהו היה בניגוד עניינים לגבי פיטוריו של רונן בר – כך הוא בניגוד עניינים גם לגבי מינויו של ראש השב"כ הבא.
 
מאחר שצריך למנות ראש שב"כ – היועמ"ש הציעה מנגנון מסוים שיצמצם את ניגוד העניינים, שעיקרו העברת הסמכויות. >>

- האם אפשר להסכים לחיפוש בטלפון סלולרי? -
 
אתמול פורסם פסק דין של בג"ץ, שבמרכזו השאלה הבאה:
 
האם המשטרה מוסמכת לבצע חיפוש בטלפון הסלולרי של חשוד על סמך הסכמתו, או שבכל מקרה נדרש צו של בית משפט?
 
חשיבותו של פסק הדין היא כפולה: גם לגבי הסוגיה הקונקרטית, וגם באופן רוחבי יותר. >> בשל קוצר היריעה, ומאחר שהסבלנות שלכם היא לא בלתי מוגבלת, בשרשור הזה נתמקד בניתוח פסק הדין "במובן הצר" של הדברים, כלומר מה נקבע, למה זה מה שנקבע, ומה זה אומר לגבי העתיד – ואת השלכות הרוחב נשאיר לפעם אחרת.
 
את המסע שלנו להבנת פסק הדין נתחיל בלשון החוק לגבי "חיפוש בחומר מחשב". >>

- עלמא דשקרא -
 
אתמול צייץ בנימין נתניהו למיליוני עוקביו סרטון שהוא בבחינת "האקדח המעשן" אשר מוכיח כביכול את הקשר הסיבתי בין "הסרבנות" לבין החלטת חמאס לצאת למתקפה ב-7.10.
 
הסרטון, ששודר בערוץ i24, מתאר כביכול מסמך של מודיעין חמאס, שנכתב בתאריך 25.7.2025, ונתפס על ידי צה"ל. >> בסרטון, שאורכו 2:41 דקות, מקריא כתב הערוץ כיצד מודיעין חמאס תיאר בפני יחיא סינוואר את השפעת "הסרבנות" והמחאה, אשר יצרו משבר ופגעו בצבא.
 
לצורך העניין, אני מוכן *להניח* שאכן מדובר במסמך אותנטי, ושתוכנו זהה לקריינות שהופיעה בכתבה.
 
אלא שגם תחת *ההנחה* הזו, מדובר בשקר מפואר. >>