- יונתן אוריך ו-"פרשת הבילד" -
 
כולכם שמעתם, שאתמול החליטה היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, במה שידוע כ-"פרשת הבילד".
 
בואו ננסה לעשות סדר ולהיזכר מה זה "פרשת הבילד", מה חלקו של יונתן אוריך בסיפור – וגם להרהר על המשמעויות הציבוריות של הדברים. >> נתחיל בסיפור *המשפטי*, כפי שהוא עולה מהמסמכים השונים שכבר פורסמו, וכאמור תוך התמקדות באוריך:
 
הפרשה מתחילה בנגד מילואים בשם ארי רוזנפלד, ששירת ביחידת מודיעין, וככזה היה חשוף למידע מודיעיני רגיש.
 
ביוני 2024 רוזנפלד יצר קשר עם אלי פלדשטיין, שבאותם מועדים "הועסק כיועץ תקשורת ואסטרטגיה עצמאי, כחלק ממערך מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה". >>

- הידיים ידי קרעי, והקול קול לוין -
 
בג"ץ פירסם אתמול פסק דין בעתירות שעוסקות כביכול במשהו אפור ומשעמם – מינויים למוסדות של תאגיד השידור הציבורי "כאן".
 
אלא שמאחורי הפרטים המייגעים של העתירה מסתתרת הכרעה בעלת חשיבות ציבורית רבה, שיכולה ללמד אותנו לא מעט על התנהלות הממשלה. >> אני ידוע שהעובדות והרקע של העתירות הם מייגעים. אבל הסיפור הזה הוא חשוב, אז קחו כוס מים, וקחו גם נשימה עמוקה, ובואו נצלול:
 
את תאגיד השידור הציבורי – כולכם מכירים. המבנה של התאגיד קבוע בחוק, ובגדול ניתן לומר שהגוף שמנהל אותו, שהוא מעין מקביל של דירקטוריון בחברה – זה מועצת התאגיד.
 
למועצה יש שלל תפקידים, כמו לאשר את תקציב התאגיד, לאשר את לוח השידורים, למנות את מנכ"ל התאגיד, ועוד. >>

- איך רצח באדישות?! -
 
אתמול הוגשו כתבי האישום נגד הנאשמים בפרשת רצח ימנו זלקה ז"ל, בערב יום העצמאות בפתח תקווה.
 
רובכם ודאי שמע, שהקטין אשר מואשם ברצח של זלקה – מואשם ״רק״ בעבירה של רצח באדישות, מה שעורר סערה ציבורית.
 
קחו הרבה אוויר - ובואו ננסה להסביר איך זה יכול להיות. >> את כתבי האישום שהוגשו אפשר לחלק, בגדול, לשניים:
 
הראשון הוא כתב האישום נגד הנאשם המרכזי, שמואשם בכך שדקר ורצח את זלקה; והשני הוא כתב האישום נגד שאר בני החבורה.
 
כדי לא לסבך אתכם יותר מידי – וגם ככה השרשור הזה יהיה מייגע – אנחנו לא נעסוק בכלל בחלקם של שאר בני החבורה. אותנו מעניין אך ורק אותו נאשם מרכזי, קטין יליד שנת 2010, שפשוט נכנה אותו "הנאשם". >>

- לקראת הדיון מחר בעניין בדיקת מבקר המדינה -
 
מחר צפוי להתכנס הרכב מורחב של שופטי בג"ץ (ברק-ארז, מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין) לדיון המשך בעתירות נגד בדיקת מבקר המדינה את מה שמכונה כ-"סוגיות הליבה" של מחדל ה-7.10.
 
הדיון צפוי להיות מלווה בזעקות שבר של שופרות מכונת התעמולה. >> נתחיל, כרגיל, ברקע לדברים:
 
אין מחלוקת, שמבקר המדינה רשאי – ואפילו צריך – לבחון שלל היבטים שקשורים במחדל ה-7.10 (וכפי שנראה בהמשך, זה ממש קרה).
 
עם זאת, ועל רקע רצונו של המבקר להידרש גם ל-"סוגיות הליבה" הקשורות במחדל, כלומר לבחון למשל את המדיניות האסטרטגית-מדינית של ממשלות ישראל מול רצועת עזה בשנים שקדמו לטבח, או להידרש לבחינת הכשל הטקטי של מערכות הביטחון השונות בתקופה שסמוכה לטבח – הוגשו בשנת 2025 עתירות לבג"ץ. >>

- למה כל כך חשוב לא לצרוך מידע מליצנים? -
 
ביום ראשון השבוע, 26.4.2026, פורסם פסק הדין בתביעה שהגישו "אחים לנשק" ו-א.ש., אחד ממייסדיה וקצין צה"ל במילואים (אני מניח שרובכם יודעים במי מדובר, אבל אני מכבד את צו איסור הפירסום), נגד צייצנית בשם מורן לויאן.
 
ומה אפשר ללמוד ממנו? >> בספטמבר 2024 לויאן פירסמה שורת ציוצים בהם הכפישה והעלילה על "אחים לנשק" ועל א.ש., כאשר במרכז הציוצים ניצבת הטענה כאילו יש קשר ביניהם לבין אסף שמואלביץ', הלא הוא "המרגל מפיקוד דרום".
 
מעבר לטענה הכללית לקשר הזה, לויאן טענה ש-א.ש. הוא שהכניס את שמואלביץ' למקומות שונים, ש-"אחים לנשק" הם "בוגדים ורוצחים", שבגלל מעשיו של שמואלביץ' סוכלה האפשרות לחלץ חטופים (והיות ש-"אחים לנשק" ו-א.ש. סייעו לו, הרי שזה גם בגללם), ועוד. >>

גדול הפרשנים המשפטיים בתולדות האומה, שהוא גם פרשן לענייני כל דבר אחר, פירסם אתמול בערוץ הטלגרם שלו קטע שבו הוא מלרלר בגנות היועמ"ש, סביב עמדתה המסתמנת בעתירה נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד.
 
אני נמנע מלצרף את הסרטון עצמו, כדי לא להעצים את התרועה מכלי הנשיפה האנושי הזה, אבל כן מנצל את האירוע כדי להבהיר כמה דברים: >> הטענה המרכזית של סגל היתה שזה מגוחך שהיועמ"ש *כנראה* לא תגן על החלטת הממשלה למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד – משום שעמדתה זו נסמכת על דעת המיעוט של אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר ויו"ר "ועדת גרוניס", שהתנגד למינוי.
 
ולמה זה מגוחך, כך לשיטת הזחוח באדם?
 
משום שהפעם האחרונה שגרוניס היה במיעוט ב-"ועדת גרוניס" – היתה בעניינה של... גלי בהרב-מיארה, לפני שמונתה לתפקידה כיועמ"ש.
 
בואו נפרק. >>

- ניתוח ריאליסטי של הדיונים האחרונים בבג"ץ -
 
רובכם ודאי שמע שאתמול פורסמה החלטה דרמטית וחריפה מאין כמותה של בג"ץ בנושא (היעדר) הטיפול הממשלתי בהשתמטות החרדית.

בשבועות האחרונים גם התקיימו דיונים בסוגיות הנפיצות של המשך כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, ושל הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח ה-7.10.
 
בואו לניסוי טוויטר: ננסה לעשות מהלך *קצת* מורכב, ולנתח – בקצרה – את הדיונים האלה מנקודת המבט של מה שמכונה "ריאליזם משפטי". >> לפני שנגיע לשאלה מה זה בכלל "ריאליזם משפטי", נזכיר בקצרה שבג"ץ פירסם אתמול החלטה שבה שפך אש וגופרית על הממשלה, שאינה עושה דבר וחצי דבר כדי לאכוף את החוק על המשתמטים החרדים.
 
לפני כן, בג"ץ דן בעתירות שבמרכזן דרישה להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. החלטה בעתירות האלה עדיין אין, אבל מהערות השופטים במהלך הדיון נדמה שבג"ץ שואף להימנע מהכרעה, ולדחות אותה לאחר הבחירות. אם תוקם ממשלה שאינה בראשות נתניהו, ועדה כזו ממילא תקום.
 
ועוד לפני כן, בג"ץ דן בעתירות שבהן התבקש צו שמורה לראש הממשלה נתניהו לפטר את השר בן גביר. ההחלטה שיצאה לאחר הדיון מלמדת שבג"ץ שואף לייצר מנגנון של הסכמה, באופן שמהווה מעין פשרה בין העמדות השונות – ושוב להימנע מהצורך בהכרעה דיכוטומית. >>

- החלטת בג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון משפט בעניין ההשתמטות החרדית -
 
אולי לא הרגשתם, אבל היום התרחשה בישראל רעידת אדמה של ממש.
 
לא, אני לא מדבר על האיחוד הפוליטי של בנט ולפיד – אלא על החלטת בג"ץ, שהיא כנראה הכי חריפה בתולדותינו.
 
נושא ההחלטה, איך לא – ההשתמטות החרדית הממומנת. >> נתחיל בתזכורת קצרה לגבי הרקע:
 
בשנת 2023, פקע סופית תוקפו של "חוק הגיוס", ומאז אין עוד דרך חוקית לאפשר את מסלול "תורתם אומנותם". מאז, החרדים חייבים בגיוס בדיוק כמו כל אוכלוסיה אחרת.
 
ביוני 2024 בג"ץ הבהיר זאת, בהרכב מורחב, והורה לממשלה לפעול לאכיפת החוק על האוכלוסיה החרדית. >>

- לקראת הדיון בעניין בן גביר -
 
מחר יתכנסו תשעה שופטים של בג"ץ כדי לדון בעתירות שהסעד המבוקש בהן הוא צו שמורה לראש הממשלה נתניהו לפטר את השר לביטחון לאומי בן גביר.
 
הדיון מעורר עניין רב, ויועבר בשידור חי. כדי שנוכל להבין טוב יותר את מהלכו – הנה שרשור על הרקע ועל מה שצפוי. >> אקדים ואומר, שחלק גדול ממה שייכתב בשרשור הזה בתמצית – נכתב בהרחבה בשרשורי עבר, לקראת הדיון שהיה אמור להתקיים בינואר, ושבוטל ברגע האחרון.
 
תחילה, חשוב להפריד בין העובדות – לבין הדין:
 
העובדות הרלבנטיות הן שורה ארוכה של מקרים שבהם בן גביר חרג לכאורה מסמכותו, ופעל בניגוד לדין. >>

- שתי מדינות לעם אחד -
 
את התמונה הזו, כולכם מכירים. היא צולמה בתחילת השבוע, בליל אישור התקציב, לאחר שהקואליציה הצליחה להעביר עוד 800 מיליון ש"ח לחרדים.
 
מה שאולי הספקתם לשכוח, זה את החוק שהגדיל את סמכויותיהם של בתי הדין הדתיים, שעבר בכנסת שבוע לפני כן. ויש קשר בין השניים. >> על תוכנו של החוק בעניין בתי הדין הדתיים כתבתי בעבר (👇, כדאי להתחיל בשרשור הזה אם לא קראתם).
 
ממש בתמצית, נזכיר שמדובר על חוק אשר מאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים (קרי בתי הדין המוסלמים) לדון כמעט בכל הליך אזרחי, כלומר בהליכים שעניינם סכסוכים בין אזרחים או גופים פרטיים.
 
כדי שתהיה לבית הדין הדתי סמכות לדון בהליכים כאלה, נדרשת הסכמה של כל הצדדים להליך. אם ניתנת הסכמה כזו – בתי הדין הופכים לבוררים, והם יכריעו בסכסוך לפי הדין הדתי. >>

https://x.com/orcarmi/status/2036500548631892249

- חוק עונש מוות למחבלים -
 
אתמול חוקקה הכנסת את "חוק עונש מוות למחבלים".
 
בואו נעזוב את הוויכוח על המוסריות שבהשתת עונש מוות, או סביב השאלה האם עונש כזה הוא מרתיע ויעיל – וננסה להבין מה בעצם נחקק אתמול. כי אחרי שנבין מה נחקק – נגלה שהחוק הזה הוא בעצם אסופת ספינים מגוחכת. >> הערה מקדימה ראשונה היא שחשוב להבין שהחוק מאתמול חל רק על פיגועים שהתבצעו *לאחר* חקיקתו. לפיכך, החוק הזה *לא חל* על מחבלי הנוחב'ה שביצעו את טבח ה-7.10.
 
הערה שנייה היא שמבחינה משפטית אזור יהודה ושומרון *אינו* חלק ממדינת ישראל. המשמעות היא שהחוק שחל בתוך שטח ישראל, והחוק שחל באזור יהודה ושומרון – שונה.
 
בחוק שנחקק אתמול יש התייחסות נפרדת לשני המצבים הללו. >>

- מחירה של הזייה -
 
בית המשפט העליון פירסם היום פסק דין מעניין, שבמרכזו – שוב – שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית.
 
זו לא הפעם הראשונה שבה מתגלה שימוש שכזה במסגרת הליכים משפטיים. ייחודו של המקרה הנוכחי הוא שמי שעשתה שימוש שכזה היא רשות מינהלית – עיריית רמת גן בכבודה ובעצמה. >> העובדות הן לא מאוד חשובות.
 
ממש בתמצית, מדובר באב גרוש לתלמיד בחינוך המיוחד, אשר פנה לעיריית רמת גן בטענה כי הוא זכאי להסעות עבור בנו.
 
העירייה דחתה את הפנייה, והשיבה לאב כי בהסתמך על חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ועל קביעות בפסקי דין כאלה ואחרים – אין לבנו זכות להסעות. >>

- שקרים, צביעות וזיכרון סלקטיבי -
 
הפרשן המשפטי הנודע, שמחלטר גם כפרשן לענייני כל דבר אחר, פירסם בסוף השבוע טור, שעסק – איך לא – בסאגת בקשת החנינה שהגיש נתניהו לנשיא המדינה.
 
אנחנו נתמקד בחלקו הראשון של הטור, שעשוי ללמד אותנו לא מעט על האופן שבו מתנהלת התעמולה בשירות נתניהו. >> אם ננסה לסכם את האמור בקטע הרלבנטי (שאר הטור הוא לרלרת חסרת משמעות וחשיבות) – בשנים האחרונות נוצרה "תאונה" בין "הימין" לבין "מערכת המשפט".
 
יאמר לזכותו, שסגל כבר לא מנסה להתחבא מאחורי קשקושי "משילות", ואומר את הדברים כפשוטם: הכל תוצאה של "משפט נתניהו", כלומר של "תיקי האלפים". >>

- זה יתכן, זה אפשרי -
 
לא קל לחיות במדינת ישראל בשנים האחרונות. וקשה מנשוא לעשות זאת כשאינך משתייך לאחת הקבוצות שמרכיבות את הקואליציה והממשלה הנוכחיות.
 
תמונת המראה של הדברים היא שקל מאוד להתייאש, לשכנע את עצמך שהכל אבוד, ושהתהליכים שזיהה יאיר גולן ימשיכו להתגלגל עד לרודנות. >> אלא שלפחות לדעתי – ייאוש זה לא תוכנית עבודה, שום דבר לא אבוד, ולכל אחת ואחד מאיתנו יש יכולת, ולו בחלקת האלוהים הקטנה שלו, לעשות דברים בהווה כדי לשנות את המציאות בעתיד.
 
וכדי לנסות לשכנע אתכם עד כמה זה אפשרי, אני מבקש מכם להתבונן בכמה אירועים "קטנים", שהתרחשו ממש לאחרונה. >>

- החלטת הפצ"ר לבטל את כתב האישום ב-"פרשת שדה תימן" –
 
רובכם ודאי שמע, שהפרקליט הצבאי הראשי, איתי אופיר, החליט היום לבטל את כתב האישום במה שידוע כ-"פרשת שדה תימן".
 
בואו ננסה לעשות סדר בעובדות, כלומר בנימוקי ההחלטה – וגם להרהר קצת במשמעויות המשפטיות והחברתיות של ההחלטה הזו. >> קודם כל, ולמי שבמקרה חזר מטיול ממושך במדבר ללא קליטה סלולרית, נזכיר שביום 29.7.2024 נפתחה חקירה גלויה נגד חיילי מילואים מ-"כוח 100", אשר שירתו בבסיס "שדה תימן", שבו הוחזקו עצורים מרצועת עזה.
 
החשד נגד החיילים היה שהם התעללו באחד העצורים, כולל באמצעות החדרת חפץ חד לישבנו, וגרמו לו לחבלות קשות. >>

- מבט, קצת אחר, על "חוק הגיוס" -
 
כמו שכולכם יודעים, אתמול התרחשו שני אירועים פוליטיים משמעותיים: האחד, "חוק הגיוס" שהקואליציה ניסתה לקדם נקבר קבורת חמור; והשני, הממשלה התכנסה והחליטה, בין השאר, על הגדלה של מה שמכונה "כספים קואליציוניים".
 
כאמור, שני האירועים הללו הם קודם כל אירועים פוליטיים. אבל, הם גם כאלה ש-"מתכתבים" עם אירוע משפטי גדול מאוד, שמבעבע כבר לא מעט זמן מתחת לפני השטח, ויתכן מאוד שממש בקרוב הוא יתפרץ כמעין הר געש.
 
אז על מה מדובר? >> לא נכנס הפעם לפרטי הפרטים של ההיסטוריה הסבוכה בעניין גיוס בני ישיבות.
 
בגדול, די אם נזכיר שבעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה, ממשלות ישראל לדורותיהן גיבשו מדיניות לפיה הן פוטרות בני ישיבות מגיוס לצה"ל. מעת לעת, נעשה ניסיון לתקוף משפטית את המדיניות הזו – אך שופטי בג"ץ נמנעו מלדון בכך.
 
השינוי החל בשנת 1998, אז בג"ץ קבע שכדי לפטור בני ישיבות צריך חקיקה של הכנסת, ואין די בהחלטה של הממשלה. >>

- במחילת הארנב של קלמן –
 
ביום 22.2.2026 עלה לאוויר פרק בפודקאסט הפופולרי של נדב פרי, שבו התארח מיודענו קלמן ליבסקינד, ושבמהלכו השניים שוחחו במשך כשעה וארבעים דקות.
 
השיחה הארוכה מהווה הצצה לא שגרתית, ולדעתי גם מטרידה ואפילו מדאיגה, לתוך מחילת הארנב שבתוכה חי מר ליבסקינד. >> אקדים ואומר, שמאחר שפרי וקלמן שוחחו יותר משעה וחצי, והיות שאני כותב במדיום כמו טוויטר – ברור שלא ניתן להתייחס לכל מה שנאמר, גם לא בנושא של בשרשור הזה, והוא האופן שבו קלמן תופס את "התקשורת".
 
בגדול, הראיון עם קלמן הדגים במלוא עוזן את שתי האובססיות המוכרות של קלמן, שבאות לידי ביטוי כמעט בכל דבר שהאיש מפרסם. >>

הציוץ הזה, מאת מיודענו עמית סגל, קסום בכמה רבדים:
 
כדאי להתחיל מעצם השתתפותו הגאה של השופר בקמפיין המתוזמר נגד "אחים לנשק", שלא קשה לנחש מה מקורו ומה תכליתו.
 
זהו (עוד) ניסיון שקוף ופתטי להסיר את האחריות למחדל ה-7.10 משמש העמים, ולהדביק אותה לכל גורם אחר – חוץ מאשר נתניהו. >> שנית, סגל מציין את הקמפיין פוליטי מהצד של "אחים לנשק" שהתנהל בימי "הרפורמה", שנועד להאדיר את מימדי הפסקת ההתנדבות (ולטרמינולוגיה יש משמעות, כפי שנראה בהמשך) – אבל מתעלם מכך שהיה גם קמפיין פוליטי מצד נתניהו, שתכליתו היתה להרגיע ולשדר מסר לפיו אין שום פגיעה בכשירות. >>

- על הדבש ועל העוקץ -

ביום חמישי, 12.2.2026, פורסמה החלטתו של השופט סולברג, שמכהן גם כיו״ר ועדת הבחירות המרכזית, בעתירה שהגישה מפלגת ״בנט 2026״ נגד ״הליכוד״, שבמרכזה פירסום תמונת פייק.

בואו נבין מה הסיפור, מה נפסק - ובעיקר, למה הפעם העניין המשפטי הוא ממש לא הדבר החשוב. >> הסיפור מתחיל ביום 22.1.2026, אז פורסמה תמונה של ראשי המפלגות הערביות, כשהם מניפים במשותף את ידיהם, ומכריזים על כוונה להתמודד בבחירות הצפויות ברשימה משותפת.

מדובר כמובן באירוע פוליטי משמעותי, וככזה הוא זכה לתגובות מצד הגורמים השונים בזירה - לרבות מצד מפלגת ״הליכוד״. >>

- דמוקרטיה מתגוננת -
 
בואו נחזור לפסק הדין בעניין מינוי נציב שירות המדינה.
 
בעקבות פסק הדין, נשמעה ביקורת חריפה – רובה ככולה מצד מי שתומכים בממשלה – כלפי חוות הדעת של הנשיא עמית וכלפי העמדה שהציגה היועמ"ש, אשר שברו את כל שיאי האקטיביזם, שלא לומר שברו את כל הכללים.
 
האומנם? >> בשנת 1965, החוק בישראל לא הכיר בשום דרך לפסול רשימת מועמדים מלהתמודד בבחירות לכנסת.
 
סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שאולי מוכר לחלקכם, ואשר מאפשר לפסול רשימה או מועמד בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה בטרור – לא היה קיים אז. >>

- הדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה -
 
אתמול פורסם פסק הדין של בג"ץ בדיון הנוסף בעניין אופן מינוי נציב שירות המדינה הבא.
 
לדעתי, מדובר בפסק דין שחשיבותו חורגת הרבה מעבר לסוגיה הספציפית שהוכרעה. בואו ננסה להסביר בקצרה מה נפסק, ואז להבין – יותר בהרחבה – מה הסיפור האמיתי. >> נתחיל מהעניין עצמו, כלומר על מה בכלל המהומה. הפעם נעשה את זה בתמצית, כי תאמינו או לא – זה לא העיקר.
 
נציב שירות המדינה הוא תפקיד שחלקכם אולי לא מכיר – אבל יש לו הרבה מאוד סמכויות, בדגש על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ויכולת להשפיע על מינויים ופיטורים של עובדי המדינה. >>