- כתב האישום נגד פעילת המחאה -
 
אתמול הוגש כתב אישום נגד אישה בת 74, שמוגדרת כמי ש-"עוסקת בפעילויות מחאה פוליטיות נגד הממשלה החל משנת 2017", שבו יוחסה לה עבירה של ניסיון לקשירת קשר לביצוע מעשה טרור.
 
בואו ננצל את העניין הציבורי בפרשה כדי לדבר על הבסיס *המשפטי* של הדברים. >>
נתחיל מעיקרון יסוד במשפט הפלילי, והוא ש-"אין עונשין על דברים שבלב".
 
בסרט העתידני "דו"ח מיוחד", היה ניתן להעניש בני אדם על עבירות שעדיין לא ביצעו – אבל *תכננו* לבצע.

לעומת זאת, במציאות – מותר לכם לפנטז שאתם מבצעים כל עבירה פלילית, ואפילו להתפלל שדברים נוראים יקרו לאחרים. >>

- אבל מה אפשר לעשות?! -
 
אני בטוח שרבים מכם, האנשים שמשתייכים למחנה הציוני והדמוקרטי, מוצאים את עצמכם מתבוננים במציאות המכונה "מדינת ישראל בשנת 2025", צופים במעלליה של ממשלת המחדל, ומרגישים את הייאוש מתחיל להרים את ראשו.

מרגישים שאין מה לעשות.
 
אז השרשורון הזה מכוון אליכם. >> רק בימים האחרונים, התרחשו שני אירועים, שכביכול לא קשורים זה בזה:
 
הראשון הוא ראיון מצולם של מוטי בבצ'יק, "האיש החזק באגודת ישראל", שבו הוא התוודה שהכוונה של הקואליציה היתה לחוקק את חוק ההשתמטות בראשית שנת 2023 – אך נתניהו נאלץ לדחות את המהלך בגלל מחאות הענק נגד "הרפורמה". >>

- דרישת הכתב במקרקעין -
 
נחזור אל בורות המים, כלומר אל פסק הדין מיום שני, ואל פרשת תרמית קרקעות הפטריארכיה.
 
בניגוד למה שאולי נדמה לכם, מרבית החוזים יכולים להיכרת בכל דרך, לרבות בעל פה, ואפילו באמצעות התנהגות הצדדים.

אבל, במשפטים לכל כלל יש יוצאים מן הכלל – והיום נתמקד בחריג של חוזה לעיסקה במקרקעין. >> המוקד שלנו הפעם הוא סעיף 8 לחוק המקרקעין, אשר קובע כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב" – סעיף אשר מכונה בעולם המשפט "דרישת הכתב במקרקעין".
 
האופן שבו בית המשפט העליון פירש את הסעיף הזה הוא שחוזה לעיסקה מקרקעין – למשל, מכירת דירה – חייב להיעשות באמצעות התחייבות בכתב מאת בעל הזכות, לצורך העניין מוכר הדירה. >>

- אז עשינו עסק? -
 
ביום שני, במקביל להמולה הפוליטית, פירסם בית המשפט העליון פסק דין בעל חשיבות עצומה בתחום דיני החוזים, שהוא חלק מפרשת תרמית קרקעות הפטריארכיה בירושלים.
 
בשרשור הזה, נתמקד בשאלה שאמורה כביכול להיות מובנת מאליה: באילו נסיבות ניתן לקבוע שצדדים כרתו ביניהם חוזה? >> לא ניכנס הפעם לפרטי הפרשה הספציפית, ולצורך העניין די אם נאמר שבשנת 2000 התגלע סכסוך בין הגוף הכנסייתי-נוצרי המכונה "הפטריארכיה של ירושלים" לבין קק"ל, שנסוב סביב כ-20 מיליון דולר.
 
בשנת 2007, הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן, בתיווכו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, בניסיון להגיע לפשרה. >>

- בין משפט לבין פוליטיקה: הדחת איימן עודה -
 
ביום שני הקרוב, 14.7, אמורה מליאת הכנסת לדון בהדחתו של ח"כ איימן עודה מהכנסת.
 
בואו ננסה לעשות סדר לגבי המצב המשפטי בנושא, ואז לנסות ולגזור ממנו מסקנות לגבי דרך ההתנהלות הפוליטית המתבקשת.
 
זה הולך להיות ארוך, אבל זה גם ממש חשוב. >> נתחיל דווקא במשהו מופשט:
 
"הפרדוקס הדמוקרטי" הוא ביטוי שמגלם את הקושי שבו על מנת להגן על הדמוקרטיה – צריך לעיתים לעשות שימוש בצעדים שהם אנטי-דמוקרטיים בעליל, כמו שלילת זכויות יסוד.
 
הדוגמה הקלאסית לכך היא חשש מניצול לרעה של מנגנונים דמוקרטיים על מנת להחליש את הדמוקרטיה עצמה. >>

- מתי "תרחיש חפות" יביא לזיכוי? -
 
אתמול הגיע לסופו אחד התיקים הפליליים הכי מרתקים שהתנהלו בישראל בעשור האחרון, ושלא שמעתם עליו – תיק כהנא-ורדינאן.
 
כפי שמיד נראה, התיק הזה חידד עד לקצה כמה סוגיות עקרוניות בדיני העונשין, והסתיים באופן שאינו בלתי בעייתי. ולכן, נקדיש לו שרשור. >> וזו תמצית העובדות:
 
כהנא וורדינאן היו חברים. אי שם באוגוסט 2018 הם החליטו לרצוח אדם בשם מאור בן חיים.
 
השניים נסעו על אופנוע, כשורדינאן הוא הנהג וכהנא הוא הנוסע. הם הגיעו סמוך למסעדה שבה שהה המנוח, כהנא ירד מהאופנוע, נכנס למסעדה, ירה במנוח למוות, חזר לאופנוע - והשניים נמלטו. >>

- דין כיסופים כדין אביבים -
 
טור התעמולה השבועי של קלמן ליבסקינד, שפעם היה תחקירן ועיתונאי מוערך, והפך לגירסה הסמוטריצ'ית של ריקלין, התחלק לשניים.
 
כפי שנראה, החלק הראשון הוא – כהרגלו של קלמן – מיחזור של אותן טענות שטען בעבר. החלק השני, לעומת זאת, הוא פשוט גיבוב של הבלים. >> אז במה מדובר?
 
חלקו הראשון של הטור יצא, בפעם המי יודע כמה, נגד עיסקת החטופים המתגבשת. ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, אתם ממש לא טועים.
 
מאז ה-7.10, ובכל פעם שעניין החטופים תפס את תשומת הלב - קלמן כתב מיליארדי מילים נגד "התקשורת" ו-"האולפנים" שמשדרים "כניעה" ו-"משרתים את חמאס". >>

- מלחמת העולמות -
 
ושוב ניקח פסק זמן מהאקטואליה, כדי לדבר על פסק דין חשוב שפורסם השבוע, שבמרכזו הסיבוב מספר מי יודע כמה בקרב האיגרוף האינסופי בין מערכת בתי המשפט "האזרחית" לבין בתי הדין הרבניים.
 
ומאחר שחלקכם התגרשתם, או עלולים להתגרש יום אחד, השרשור הזה עשוי לעניין גם אתכם. >> העובדות, ממש בתמצית, הן אלה:
 
מדובר על זוג יהודים שהתחתנו, ואחרי תלאות כאלה ואחרות החליטו להתגרש. לבני הזוג היו כמה נכסי מקרקעין, אבל הפוקוס שלנו הוא על דירת המגורים המשותפת שלהם.
 
החשוב לנו הוא שבהסכם הגירושין של הזוג הוסכם על מנגנון שבו הגבר יקנה מהאישה את הזכויות בנכס. >>

- טהרן וקלמן -
 
לאחר שבוע של שקט, זכינו אתמול לטור ביביסטי למהדרין של קלמן ליבסקינד, שזכה להידהוד של מיטב השופרות, כולל גיא לוי, גדי טאוב, טליה איינהורן ואפילו רונית הביביסטית. כבוד.
 
בטור חוזר קלמן להרגל מוכר שלו – ללגלג על "התקשורת". כלומר, על החלקים שבה שהוא פחות מחבב. >> "האופן בו פועלת העיתונות שלנו הופך אותה לסכנה אסטרטגית לדמוקרטיה הישראלית", כתב קלמן. לא פחות מכך.
 
וכמובן, לא מדובר חלילה על ערוצי התעמולה הביביסטים – אלא על אמנון אברמוביץ', בן כספית, יוסי ורטר, רונן ברגמן, אלון בן דוד ועוד. לפי קלמן, הם "אוסף גמדים" ו-"ערימות של עיתונאים". >>

שמתם לב כמה זמן אנחנו נמצאים ממש על סף "הניצחון המוחלט" בעזה?
 
בינואר 2024, ראש ממשלתנו הצהיר שהמלחמה מתקדמת טוב יותר מהציפיות, והזכיר שלארה"ב לקח תשעה חודשים תמימים לנצח את קיני הטרור בעיר מוסול שבעיראק.
 
בפברואר 2024, היינו "במרחק נגיעה ממנו". באפריל 2024, הוא היה רחוק מאיתנו רק "כפסע". ממש הושט היד וגע בו. >> תשעת החודשים מאז ה-7.10.2023, שאז נשמעו כמו המון זמן, הסתיימו מזמן, ואף חלפו תשעה חודשים נוספים. מאז הבטחות על נגיעות ופסעים חלפה יותר משנה, אבל מי סופר.
 
בשורה התחתונה, בשבוע הבא ימלאו עשרים חודשים לטבח ה-7.10. ע ש ר י ם חודשים. 56 חטופים עדיין לא כאן, חמאס דווקא כן, ובעיקר – לממשלת ישראל, כלומר לקופסה שבין אוזניו של בנימין נתניהו, עדיין אין שום מושג מה לכל הרוחות עושים עם רצועת עזה "ביום שאחרי". >>

- כסף קטן, כסף גדול -
 
ניקח עוד פסק זמן מהאקטואליה, כדי להאיר זרקור על פסק דין "קטן", שפורסם בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, ושעוסק בנושא שרלבנטי כמעט לכולנו – ביטוח מקיף לרכב.
 
במרכז הסיפור, שני הטיות אנושיות מוכרות: לשלם פחות ולקבל יותר, ולגלות אמפתיה לצד שנתפס בעיננו כחלש. >> נתחיל, כרגיל, בעובדות:
 
בשנת 2021 התרחשה תאונה בין רכב מסוג גולף לרכב מסוג מרצדס. אין מחלוקת, שהנהג בגולף הוא האשם בתאונה, שגרמה נזק למרצדס בסך של כ-153 אלף ש"ח.
 
שני הרכבים היו מבוטחים במה שמכונה "ביטוח מקיף", כלומר ביטוח שמכסה גם נזקי רכוש – והנהגים פנו לחברות הביטוח. >>

- שיחות עם שמחה רוטמן -
 
אתמול התפתח בין ח"כ רוטמן לביני דיון טוויטרי, שסבב סביב קמפיין תעמולה, שאולי נתקלתם בו, בנוגע להיקף הדיונים שבג"ץ מקיים בעניינם של פלסטינים.
 
מאחר שלדעתי יש כמה נקודות חשובות שעלו בדיון הזה, ולטובת אלה שלא נחשפו אליו – בואו ננסה להבין מה בעצם קרה שם. >> ראשיתם של דברים, כאמור, בעוד קמפיין תעמולת שנאה מטעם התנועה "למשילות" בגנות בג"ץ.
 
מאחר שהשנתיים האחרונות לימדו שבג"ץ לא מפריע לממשלה "למשול", "להילחם בטרור" ולספק לנו את "הניצחון המוחלט" – צריך למצוא חומרים חדשים.
 
הלכו חכמי התנועה, חיפשו וחיפשו, ובסוף מצאו.
 
ומה הם מצאו? >>

- 60 שנה, לך תזכור -
 
בפרק זמן של תשעה ימים פורסמו שני פסקי דין של בג"ץ.

שניהם על ידי אותו "הרכב סניוריטי" של עמית, סולברג וברק-ארז, ושניהם עסקו, פחות או יותר, באותו נושא.
 
הנושא הזה הוא גבולות סמכותה של הממשלה בנוגע למינויים ופיטורים של ממלאי תפקידים בכירים בשירות הציבורי. >> על מה שנקבע בפסקי הדין הללו, אתם מוזמנים לקרוא בשרשורים הקודמים, שתיארו אותם. הפעם, ננסה להציע פרשנות לפסקי הדין.
 
ומאחר שבפרשנות עסקינן, השרשור הזה לא יהיה עובדתי, וגם לא כל כך משפטי. הוא יהיה בסך הכל *הדעה שלי* על מה בעצם הביא את בג"ץ להתערב, פעמיים, בהחלטות הממשלה. >>

- פסק הדין בעניין פיטורי ראש השב"כ -
 
כמו שכולכם כבר יודעים, אמש פורסם פסק הדין בעתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ.
 
מדובר, לפחות לדעתי, בפסק דין בעל חשיבות משפטית וציבורית עצומה, והוא כולל מספר קביעות חסרות תקדים במהותן וחריפותן - ואת השרשור הנוכחי נקדיש לאותן קביעות. >> העובדות בתמצית, עבור מי שבדיוק חזר מחופשה במאדים, הן כדלקמן:
 
באמצע מרץ נתניהו החליט ליזום מהלך לפיטורי ראש השב"כ, ומספר ימים לאחר מכן התכנסה הממשלה והחליטה פה אחד על הפיטורין.
 
נגד ההחלטה הזו הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, ש-"הקפיא" את המהלך וקיים בעתירות דיון ב-"הרכב סניוריטי". >>

- פסק הדין בעניין נציב שירות המדינה -
 
ביום שני האחרון בג"ץ פירסם את פסק דינו בנוגע לאופן בחירתו של נציב שירות המדינה הבא.
 
אפשר להתבונן על פסק הדין הזה בשתי דרכים: האחת, תיאורית, כלומר לפרט מה בעצם נקבע; והשנייה, ביקורתית, כלומר לנסות לחשוף מה נמצא ״מתחת״ למילים עצמן. >> אני מניח שרובכם נתקלתם בכל מיני ציוצים וטורים שתקפו את פסק הדין הזה. אבל, לא נתקלתי אפילו במקרה אחד שבו מישהו טרח להסביר על מה בכלל מדובר. לכן, את השרשור הזה אנחנו נקדיש לכך, ואת הניתוח הביקורתי נעשה בהמשך ובשרשור נפרד.
 
קודם כל, בואו נבין מה זה בעצם "נציב שירות המדינה". >>

- האם יונתן אוריך הוא "עובד ציבור"? -
 
במסגרת פרשת "קטארגייט", יונתן אוריך חשוד, בין השאר, בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים (יש עוד חשודים בפרשה, אבל אנחנו נתמקד באוריך).
 
אלא ששתי העבירות הללו דורשות, כתנאי להתקיימותן, שהן יבוצעו על ידי עובד ציבור, ולא על ידי אדם פרטי. >>
לפיכך, כדי לכרוך את אוריך בביצוע של עבירות אלה, יש צורך לראות בו כעובד ציבור.
 
אינני יודע בוודאות את העובדות בנוגע לנסיבות העסקתו של אוריך, אך כנראה ש-"הליכוד" שכרה את שירותיו, כיועץ פוליטי. כלומר, הוא מעין קבלן של המפלגה. מה שכן ידוע לנו הוא שאוריך אינו עובד מדינה "רישמי". >>

- בחרו עבור סופיה -
 
היום הגיע אל סופה סאגה ארוכה, מטלטלת וקורעת לב שבמרכזה פעוטה בשם סופיה, ששני זוגות נאבקו זה בזה על הזכות להיות הוריה – ההורים הגנטיים מצד אחד, והאם המולידה ובן זוגה מן הצד האחר.
 
על הפרשה הכאובה ודאי שמעתם. בואו ננסה להבין מה קבע בית המשפט העליון, ומדוע. >> העובדות הן סבוכות, אבל רוב הפרטים חסרי חשיבות.
 
בתמצית, מדובר בשני זוגות הטרוסקסואליים שפנו לתהליך של הפריה חוץ-גופית. בשל טעות איומה, בגופה של אישה הושתלה עוברית שהיא תוצאה של הפריה בין ביצית וזרע של זוג אחר.
 
בתאריך 26.10.2022 באה סופיה אל אוויר העולם, ומאז ועד היום מגדלים אותה האם המולידה ובן זוגה. >>

- אבל מה הקשר? -
 
ירושלים, פורים 2021.
 
ברחוב שבטי ישראל מתקהלים עשרות מתפרעים יהודים, אשר תקפו נהגים ממוצא ערבי.

בסמוך לשעה 20:00 מגיע למקום נהג ערבי נוסף, ברכב הסעות. ההמון מתנפל עליו, והוא מנסה להיחלץ בנסיעה, נקלע למבוי סתום, ופוגע בהולך רגל אשר נמחץ למוות בין רכבו לבין רכב אחר. >> אחד המתפרעים היה נער כבן 17, שנכנה אותו "הנאשם".
 
אין מחלוקת, שהנאשם נטל חלק מוביל בלינץ' שבוצע בנהג, שכלל יידוי אבנים, אלימות פיזית, ניסיונות להיכנס לרכב, ניפוץ שמשות ומראות ועוד.
 
בגין כל אלה, הנאשם הורשע בעבירות שונות. השאלה הקשה היתה האם יש לו אחריות משפטית גם למותו של הולך הרגל. >>

- התצהירים -
 
כפי שכולכם יודעים, בשבוע האחרון הוגשו לבג"ץ תצהירים מטעם ראש השב"כ, ולאחריו מטעם ראש הממשלה.
 
בואו ננסה לבחון את שני המסמכים הללו *במישור המשפטי*, להבדיל מהמישור הציבורי, כלומר להתבונן בתצהירים על רקע ההליך שבמסגרתו הוגשו – ולהעריך את החשיבות שלהם בפריזמה הזו. >> קודם כל, נזכיר איפה אנחנו נמצאים:
 
בתאריך 20.3.2025 הממשלה החליטה לפטר את ראש השב"כ. אין שום ספק שלממשלה יש *סמכות* להחליט זאת.

השאלה היא - האם הסמכות הופעלה כדין.
 
גם את השאלה הזו צריך לחלק לשני מישורים:

הפרוצדורה, כלומר דרך קבלת ההחלטה; והמהות, דהיינו נימוקי ההחלטה. >>

איך נראית הטרלה של שופט בית המשפט העליון?
 
חלקכם ודאי שמע שאתמול בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד החלטת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן להפסיק את מכירת החשמל מישראל לרצועת עזה.
 
את חוות הדעת המובילה כתב השופט כשר - אבל את עיקר תשומת הלב הציבורית תפס פסק דינו הקצר של השופט שטיין. >> שטיין קבע כי מבחינה משפטית – מדובר בעתירה קלה להכרעה:
 
ישראל אינה חייבת לספק חשמל לעזה, משום שאיננו נחשבים כ-"כוח כובש" שחייב לדאוג לצרכי האוכלוסיה המקומית (להבדיל, למשל, מהמצב ביהודה ושומרון או המצב בעזה עצמה טרם ההתנתקות), ומשום שחמאס – הריבון בעזה – משתמש בחשמל כנגדנו. >>

- ירייה עצמית ברגל -
 
ההכרעה בשאלה האם פיטוריו של ראש השב"כ נעשו כדין תלויה כמובן בעיקר בבחינת התנהלות הממשלה *לפני* ההחלטה.
 
עם זאת, הפעם לדעתי יהיה עניין רב גם בהשתלשלות האירועים *שלאחר* ההחלטה – וניתן להניח שהיא תיתן הרבה רוח גב לקבלת העמדה לפיה ההחלטה היתה מנוגדת לדין. >> וכל כך למה?
 
למי שלא זוכר, אי שם בתקופת האבן – כלומר לפני שבוע – נתניהו הודיע ש-"ראיין לעומק שבעה מועמדים" והחליט למנות את אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ הבא.
 
ההכרזה הזו החזיקה מעמד יממה בלבד, עד שנתניהו חזר בו.
 
בחלוף יממה נוספת, יצאה הודעה לפיה נתניהו מתכוון למנות ממלא מקום. >>