היום, בגמר המונדיאל, נפגשות ספרד וארגנטינה. כולם יראו שתי נבחרות. אני רואה שתי מדינות שמתכת אחת עיצבה את גורלן - כסף. אחת קיבלה את האוצר האמיתי ונהרסה ממנו; השנייה קיבלה רק את השם, ואת הקללה.
הלילה שתיהן ינסו להמנע מהכסף. שרשור. >> >> שנת 1516. הספרדי חואן דיאס דה סוליס מפליג מערבה, שבוי בשמועה: אי-שם בפנים היבשת שוכן 'המלך הלבן', שליט של הר עשוי כסף טהור. הוא מגיע לשפך ענק של נהר רחב "כמו ים" ויורד לחוף כדי לתבוע אותו בשם ספרד.

האם משמרות המהפכה משחקים שחמט ב-4D נגד כל העולם, או שהם מנסרים במרץ את הענף שהם יושבים עליו?
האם טקטיקת הסחיטה הכי חזקה שלהם - האיום לחסום את מצרי הורמוז – הופכת בהדרגה לגול עצמי שינטרל את הנכס האסטרטגי הכי חשוב?
שרשור על נפט, צינורות, איראנים, חות'ים והרבה אירוניה גיאופוליטית >> >> הנוסחה שעבדה מצוין עבור האב עלי והחבר'ה ממשמרות המהפכה היתה לזכור שיש להורמוז שאלטר, לתחזק אותו (למשל: לבנות סוללות חוף וצי רחפנים) אבל לא להשתמש בו. קצת כמו מישהו אחר שאנחנו מכירים, שהבטיח שלא יהיה הראשון שיכניס משהו למזרח התיכון.

היום נפגשות אנגליה וארגנטינה בחצי גמר המונדיאל.
כולם יכתבו על 'יד אלוהים' ועל פוקלנד. אבל היריבות האמיתית מעניינת בהרבה: ארגנטינה היא, במובן עמוק, יצירה בריטית — מדינה שאנגליה בנתה (בתמונה: רכבת בריטית בבואנוס איירס), מימנה והעשירה, ואז קמה על יוצרהּ.
בואו נספר את הסיפור. >> >> נתחיל ממגרש הגדורגל עצמו. שבו רגע, טוב?
כדורגל ארגנטינאי זו המצאה בריטית, שנולדה אחרי שאנשי רכבת וסוחרים בריטים הביאו את המשחק לבואנוס איירס במאה ה-19.

אם תצעדו דרומה מהפרלמנט ההונגרי לאורך גדת הדנובה תגיעו לכיכר קטנה שבה ניצב פסל ברונזה: איש צעיר בגלימה, יד ימין מונפת, בשמאלו מגילה. זהו שאנדור פטופי, גיבור לאומי בהונגריה.

לפני בדיוק שלושה חודשים - בדיוק 177 שנה אחרי שקרא להונגרים לקום - הם קמו.

בואו נצלול לסיפור הזה ביחד. >> >> הונגריה של 1848 חייתה תחת שלטון הבסבורג הווינאי. ברחוב מדברים הונגרית, אבל השלטון הכמעט אבסולוטי דובר גרמנית. ומתחת לפני השטח: נוער הונגרי משכיל שהחל לגלות את מה הצרפתים והאיטלקים גילו לפניו — לאומיות.

ייתכן שיש מי שזקוק למעט אסקפיזם אז הנה הסיפור על איך השמדתי מטוס ואחריו חברת תעופה. אזהרה: הסיפור כולל תיאור גרפי אז עדיני נפש מוזמנים לדפדף הלאה. >> >> מדובר בסוף 2011 ואני מתוכנן לטוס בבוקר מישראל לארה"ב עם קונקשן בבודפשט כי מאלב בדיוק הצטרפו ל-OneWorld והטיסה הזו מסדרת לי סטטוס באמריקן.
לא הרגשתי טוב בלילה קודם ואני לא ישן מספיק כי קם בשתיים בבוקר,
אבל עבודה וכו' אז אין ברירה. מונית לנתב"ג. עדיין לא מרגיש טוב.

אז זה הסיפור על המעצמה הקולוניאלית שמיקסמה את ניצול המושבה שלה ועל הדרך כרתה את הענף שעליו היא ישבה, וממרחק השנים נעלמה כמעט לגמרי מהנוף.
בונוס: לא תאמינו אבל לכל זה סוף טוב. >> >> הכירו את Vereenigde Oostindische Compagnie N.V. , חברת הודו המזרחית ההולנדית, שקמה ב-1602 וקיבלה את הזיכיון הבלעדי לסחור עם מזרח אסיה, ועל הדרך: לכרות בריתות, לפתוח במלחמות, לשלוט בקולוניות, ולהדפיס כסף. בקיצור - חברה עסקית למטרות רווח ובמקביל כוח קולוניאלי בחסות הכתר ההולנדי

לספר לכם על איך החג החביב עלי מכל - ת'נקסגיבינג האמריקאי (שחל במקרה היום) - תרם תרומה ישירה להקמת מדינת ישראל? >> >> פלאשינג מדואוז, ה-26 בנובמבר 1947. זהו יום רביעי, והוא יום היסטורי: סוף סוף עומדת לעלות להצבעה במועצת האומות המאוחדות הצעת החלוקה - למעשה המלצת הרוב ב-UNSCOP, הועדה המיוחדת של האו"מ בנושא ארץ ישראל.
היהודים קרובים מתמיד למדינה משלהם, אבל המצב לא טוב.

אתמול בשתיים קיים שר האוצר מסיבת עיתונאים שבה הכריז על עקרונות התקציב שבכוונתו לקדם. לכאורה חדשות טובות, אם גם באיחור: שר האוצר, נציגם של 64 המנדטים ששולטים בנו, מכריז שבכוונתו לעשות את העבודה שלו ולהעביר תקציב (אחרי שבמשך חודשים הסביר שאין צורך בכך כי זה לא חשוב)
אז זהו שלא. >> >> נתחיל עם המצגת שליוותה את שר האוצר. 14 עמודים, מתוכם שלושה עמודים של כותרות. זה נפתח בכמה חירטוטים (לא מדוייקים) על מה שקרה ב-2024 ואז אנחנו מגיעים למנה העיקרית: מה רואה שר האוצר בעיני רוחו לגבי תקציב 2025. ובכן מה? וואלה לא יודע. כי חוץ מסיסמאות לא כתוב פה כלום.

הכיכר הציבורית הגדולה של העיר העתיקה של מונטריאול נקראת Place D’Armees, שם שמנציח, בתרבות הצרפתית, את מגיני העיר. במונטריאול מכבדים בעיקר את פול דה שומדי, מייסד העיר וויל-מארי (עירה של הבתולה מריה) שהפכה ברבות הימים למונטריאול (על שם מונט-ריאל, הר המלך). >> >> בצד הכיכר יש שני פסלים עם השם הציורי The English Pug and the French Poodle: האשה הצרפתיה מרימה את האף בזלזול כלפי הסניף הראשי של הבנק אוף מונטריאול, מוסד אנגלופוני חשוב, בעוד שהגבר האנגלי מרים את האף בזלזול כלפי הנוטרדאם, הבזיליקה הקתולית של מונטריאול ומוסד פרנקופוני מפורסם.

היום הוא ה-6 באוגוסט, 79 שנים בדיוק אחרי שהאמריקאים הטילו את הפצצה האטומית הראשונה על הירושימה, הרגו כמאה אלף יפנים, ובזאת הפכו את המלחמה עצמה לאויב, כמו שהרבה שנים אחרי זה אמרה דמות בסרט.

יש פה קהל לסיפור של למה האמריקאים הטילו את הפצצה, חוץ מזה שהם יכלו?

https://twitter.com/prokooter/status/1688293764157382656

>> על הפצצות עצמן (לא למה הוטלו) סיפרתי קצת פה

https://x.com/prokooter/status/1151027864650887171?s=19

האמברגו המוצהר (עוד נגלה מה יקרה בפועל) של ארדואן על סחר עם ישראל הוא הזדמנות לשוחח על נושא חשוב שבו אנשים שלא אוהבים אותנו מחזיקים אותנו חזק בוובוס. הסכיתו ושמעו --

(כל הנתונים בשרשור לפי מידע שהתפרסם, פלוס קומון סנס איפה שיש.) >> >> בתוך הרעש הגדול של העשור האחרון על תגליות הגז הטבעי ואיך שהן הופכות את ישראל למעצמה אנרגטית וליצואנית אנרגיה וכו' נשכחה העובדה הקטנה שאנחנו לא עצמאים אנרגטית. כן, חלקים נרחבים של המשק עברו לגז (בעיקר על חשבון פחם מזהם) אבל אנחנו עדיין מייבאים נפט ותזקיקיו - ובלעדיהם המשק נעצר.

שרשור על ההימור בשורט על ישראל כפי שמתואר פה בכתבה של @DrIdoBaum.

אם תרשו לי, הוא מוקדש לזכרו של בן זוסמן ז"ל, שנפל אתמול בקרב בעזה. הלוואי ונהיה ראויים. >> themarker.com/markets/2023-1… >> עסקת שורט היא מה שקורה כשמישהו חושב שנייר ערך הולך לרדת - הוא מוכר אותו (בשורט) במחיר הנוכחי מתוך כוונה לקנות אותו בהמשך במחיר נמוך יותר ולהרוויח מפער המחירים.
איך מוכרים את מה שאין לכם,? צריך קודם כל למצוא מישהו שילווה לך את המניה שלו כדי שתמכור *אותה* (אחרי זה צריך להחזיר)

מסתבר שצריך להסביר אז הנה אני כאן עם שרשור ארוך ומלא ניואנסים, ממש כאילו הייתי הקוטר של 2016. הצטרפו אלי למסע בעקבות החדשות. >>

https://twitter.com/prokooter/status/1688291634897969152

>> כ-20 אג' מכל שקל שאתם מרוויחים כשכירים בישראל, נכנסים לחסכון ארוך טווח: קרנות פנסיה והשתלמות.
בתחום הזה מקובל (גם בעולם) להגביל את ההשקעה למסלולים סולידיים, או לפחות להקשות על החוסכים להתפרע.
אחרי הכל, את הטבת המס אתם מקבלים כדי שהחסכון ישרת אתכם לעת זקנה, לא כדי שתוכלו להתפרע

בפינה בצד, איפה שכאילו לא נוגע לנו - תשומת הלב של העולם הפיננסי מוקדשת בשעות הקרובות לשוויצריה, היכן שהרגולטורים ו-UBS יחליטו אם קרדיט סוויס יישאר בנק עצמאי או יירכש על ידי UBS (שמיד יתחיל לפרק אותו לגורמים).
לומר שזו החלטה דרמטית עם השלכות על כולנו זה האנדרסטייטמנט של השנה >> מאוד בקצרה: בשבועות האחרונים מתפתח משבר אמון בבנקים בעולם - מפקידים מושכים את כספם מחשש שהבנקים יקרסו והפקדונות (או חלקם) יאבדו. בשבוע האחרון זה הגיע לקרדיט סוויס, בנק גדול שמוגדר כמשמעותי מבחינה מערכתית (כלומר קריסה שלו היא רעה למערכת הבנקאית הגלובלית).

בחייאת אנגליה, אולי הפעם. נגד רצונך, נגד ההיסטוריה, נגד הנטייה הטבעית - תנצחי הפעם, בשביל המלכה. האנגלים משחקים קצת כמו ברזיל - שליטה בכדור, שליטה בקצב המשחק, תוקפים אבל לא תכליתיים עד הסוף.
בשונה מזה, הצרפתים מתגוננים ויוצאים להתקפות מתפרצות.

כשחושבים על זה, הכל חוזר לבחירות של 1949, לכנסת הראשונה (בעצם לאסיפה המכוננת). הנה התוצאות של אז ואם יש פה קהל אני אנסה להסביר למה הבחירות האלה היו כל כך קריטיות ומדוע דברים התגלגלו כפי שהם התגלגלו >> >> כ"ט בנובמבר 1947. מועצת האומות המאוחדות מתכנסת כדי להצביע על תכנית החלוקה. 33 בעד, 13 נגד, 10 נמנעים. התרגשות גדולה, והיתר יסופר בתולדות ישראל. אבל על מה בעצם הצביעו?
טוב ששאלתם

הנשיא לשעבר ריבלין נשא ב-2016 נאום שזכה לתהודה רבה ולשם "נאום השבטים". בנאום הוא ניסה להציע חזון של שיתוף פעולה בין ארבעת השבטים שמרכיבים את החברה הישראלית - חילונים, חרדים, דתיים וערבים - לקראת שיתוף פעולה ביניהם בעידן שבו לאף שבט אין רוב בעם (החילונים היו, עד לא מכבר, רוב). >> אני לא משוכנע שהחלוקה של הנשיא לארבעה שבטים היתה נכונה ב-2016, אבל בטוח שהיא לא נכונה כעת. בשרשור הבא (שייכתב במהלך היום) אני רוצה לנתח את בחירות 2022 (כמערכה האחרונה של מחזה בחמש מערכות) מהיבט השבטים העכשוויים של החברה הישראלית - ארבעה, אבל שונים. >>

יש קהל לשרשור *כלכלי* (לא פוליטי) על המשמעות הכלכליות של ההסכם העקיף בין ישראל ללבנון בנוגע לגבול הימי? >> אוקיי, אני מתחיל. כאמור מדובר בניתוח כלכלי של ההסכם כנתון, אני לא מתעסק עם הצדדים הפוליטיים ולא עם השאלה למי הוא טוב, למה, ואם אפשר היה לעשות יותר טוב. מבקש גם שלא תעירו הערות על הנושאים הללו - אני פשוט אחביא את כל מה שיחרוג מהכללים הללו.
זה יהיה ארוך - ראו הוזהרתם

ערב הסעודית בחרה את הצד של רוסיה על פני הצד של ארה"ב. ככה מתחילה התגובה האמריקאית: >> חופש והכל אבל אם יש פה עניין אעלה הערב שרשור פרשנות

עזבו אתכם משטויות, עוד חמש דקות CPI >> מה שאתם מרגישים עכשיו הוא לא 30 מעלות בצל בתל אביב אלא אינפלציה של 9.1 אחוזים בחום של וול סטריט.

TIL: סיפור היסטורי מדהים שאצייץ עליו הערב >> >> תחשבו רגע על האמירות "שנת 2022 AD", או "שנת ה'תשפ"ב" או "שנת 1443 להיג'רה". לכאורה אלו אמירות נייטרליות על התאריך, אבל בפועל אלו אמירות מהותיות: קרה משהו קריטי (הולדת ישו/בריאת העולם/ההגירה של מוחמד) בשנת אפס ולכן אנחנו מתחילים שם את הספירה שלנו, את לוח השנה שלנו