כמה חומר נפץ התפוצץ היום בבנדר עבאס?
#פידמדע פוגש את #פידאוסינט.
בוא לשרשור מרתק.
👇

https://twitter.com/kaisos1987/status/1916083330560258246

בגדול הרעיון הוא שגל ההלם של הפיצוץ מתפשט כתלות באנרגיה הראשונית. מה שאתם רואים כאן זאת משוואה (מגעילה) שיש לה שלושה פרמטרים: זמן (ta), מרחק מתוקנן (Z), וכמות האנרגיה בק״ג של TNT (W) ונמצאה בניסויים של חיל האויר האמריקאי.
בואו נפתור!

מקור: link.springer.com/article/10.100…

על היהירות והדורסנות של יובל כאהן שמענו מספיק. האיש קורא למדריך שלו ״הפוץ הזה״ רק כי הוא מתריע על מזג האויר.

אבל הכרעת הדין ב״אסון נחל צפית״ היא לא מסמך למשפטנים אלא להיסטוריונים וסוציולוגים.

כנסו לשירשור👇 מה שהעפיף לי את המוח במסמך הכרעת הדין הוא הרעיון המסדר של יובל. הבן אדם למעשה פיתח תיאוריה הלכה למעשה על איך ניתן לטייל בביטחה בנחלים כאשר יש סכנת שיטפון. עשרות עמודים מוקדשים לבירור הרעיון שלו שעומד במרכז האסון וכולל עדויות מומחים להידרולוגיה ומטרולוגיה.

התחקיר הכי מעניין על ״מוצב״ נחל עוז הוא של 3 חוקרות (שופטת בדימוס ושתי אקדמאיות) שראיינו עשרות קצינים, חיילים, ובני משפחה ויצרו פסיפס מטורף שפורסם כבר באוקטובר 24.

הנה מה שהעיף לי את המח
שרשור קצר 🧵🧵🧵

https://twitter.com/shailevy6/status/1894454801737433147

תצפיתניות היו במוצבים של כיסופים, כרם שלום, יפתח, ורעים. ברוב המקומות האלה התרחשו פריצות לבסיס וקרבות משמעותיים.

אבל כידוע רק בנחל עוז, התצפיתניות חטפו כל כך הרבה. איך זה יכול להיות?

עם החדשות הנוראיות על שירי ביבס, בואו רגע נסביר איך עובדת בדיקת דנ"א של המז"פ.

השיטה הבסיסית פותחה כבר בשנות ה80 והיא מתמקדת ב 13 אתרים ידועים בגנום. הרצפי דנ"א באתרים האלה הם מאד מיוחדים ומכילים מוטיבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. גנטיקאים מכנים רצף כזה בשם Short Tandem Repeat או בקיצור STR (תמונה).

הרצפים האלה הם לא מאד יציבים. בסיכוי של אחת ל 1000 לידות לערך, מתווספות או נגרעות יחידות של המוטיב החוזר.

לצורך השוואה, סתם מוטציה בנקודה רנדומלית בגנום קורת בסיכוי 3 ל 10 מיליון לידות

בוא נדבר על האזעקה אתמול.
שרשור קצר עם מחשבות על פקע״ר.

קודם כל מחלקת הדאטה סיינס של תשלובת ארליך ובניו מודה לחות׳ים שירו טיל לא קרוב מדי לים, מה שנותן אליפסה מהממת (כחול) ושימו לב שבעקבות דרישת הקהל, הוספתי את ה convex hull בירוק. וכהרגלנו בקודש באליפסות כאלה, האיכון יוצא במערב תימן.
אבל לא על זה רציתי לדבר.

מאיפה התימנים יורים?

אחרי מלא אזעקות, כולם יודעים שאם מסתכלים על אפלקציית צופר, אפשר לדעת אם יורים עליכם מלבנון, תימן, או עזה כי האזעקות כמו ״מצביעות״ על כיוון שממנו בא הטיל. למשל כאן רואים אזעקה מאתמול של טיל מתימן.

בוא ננסה לדייק את זה כדי להבין מאיפה התימנים יורים.
שרשור🧵 הנה דוגמא יפה מהירי מעזה בשבת.

לקחתי את הדאטה של @yuvharpaz שמתעד את אזעקות פקע״ר, מפיתי את הנ.צ. של מרכזי האזעקות, ואז התאמתי גאוסיאן (אליפסה) שמתארת את התפלגות המרחבית של האזעקות. הציר של המרכזי של האליפסה נותן את האזימוט שממנו הגיע הטיל. במקרה הזה באמת יוצא צפון הרצועה.

גם אם הקשבתם או לא, לפרק שלי בוויקלי סינק, הפיד צריך שרשור על 23andMe.

איך חברה של ה-דרלינג של הסיליקון וואלי צנחה משווי של פאקניג 3.5 מיליארד דולר (ומעל 5 מליארד דולר בשיאה) לשווי של 70 מיליון תוך שלוש שנים?

סיפור על אהבה וחושך.

https://twitter.com/the_yaniv/status/1860400284733678067

חברת 23andMe הוקמה בשנת 2006 ע״י לינדה אייבי ו-אן ווגיסקי. על אן שמעתם? בטח ששמעתם. היא גרושתו של סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, ואחותה הקטנה של סוזן ז״ל שעד לאחרונה הייתה מנכ״ל YouTube, בקיצור נסיכת הוואלי. על לינדה, היזמת המקורית, לא שמעתם כלום, כי אן העיפה אותה ב 2009 מהחברה.

בוא נראה אם אפשר לשערך גודל ראש הנפץ של הרקטה מסרטון האסון ממג׳דל שאמס.
#פידאוסינט #פידפוריה #פידצבא.
👇👇👇 לפני שאני מתחיל, כמה caveats. אני פרופסור, אבל לא פרופסור לחומרי נפץ. כמו כן איכות הסרטון לא מאד טובה ולכן מגבילה אותנו בתוצאות. אבל השיטה מרתקת ומבוססת על ציוצים שראיתי בנוגע לפיצוץ בביירות ב 2020. קחו את זה כניסיון ראשון.
יאללה מתחילים.

סופ״ש אז המשכתי את אנליזות הכטב״מים🛩️. והיום בפינתנו כטב״מ של החזבאללה.
#פידפוריה #פידאוסינט

👇 הפעם ננתח סרטון שמראה שיגור כטב״מ נפץ לשלומי ב 27.6 כחלק ממתקפה שכללה מעל 40 שיגורי רקטות וכטב״מים לאורך הגבול. מה שמעניין בסרטון הזה הוא סוג הכטב״מ. יש שמע לא רע לסרטון. אבל קודם כל מה זה הכטב״מ הזה?

נגמר היום עבודה אז עשיתי עבודה יותר טובה בניתוח סרטון הכטב״מ.

אנחנו רואים כאן פירוק של הצלילים (ציר Y) לאורך התשע שניות הראשונות (ציר X).
שמים לב לכמו מסרק קוים שנהיה צפוף ככל שעובר הזמן? זה אפקט דופלר (הסבר בציוץ הבא). מפה אפשר לשערך את מהירותו ועוד דברים.
👇🧵

https://twitter.com/erlichya/status/1814246854252515377

האמת שכולנו מכירים את אפקט דופלר. שמעתם פעם אוטו עם מוזיקת טכנו בקולי קולות ואיך שהוא עובר אתכם פתאום שומעים כאילו הביטים יורדים למטה? זה אפקט דופלר.

כתבתי קוד שפשוט עוקב אחרי התדר שמתחיל בנקודה A עד B. אנחנו רואים שהכטב״מ בתדר 105 הרץ בתחילת הסרט ונופל ל 84 הרץ.

עשיתי התמרת פורייה על הרעש של המנוע של הכטב״מ בסרטון בין שניות 9 ל 11. אפשר לראות שהוא מאד יחודי ונשאר על 340 הרץ (צריך עוד לתקן לדופלר). למה בעצם אין לנו חיישנים אקוסטים נגד החרא הזה? זה צריך לעלות גרוש וחצי והסיגנל דועך בריבוע המרחק בניגוד למכ״מ שזה בחזקת 4 המרחק.

https://twitter.com/JoshBreiner/status/1814233363697262938

כמה מתוך מה שכתבתי למעלה זה נשמע כמו סינית לאנשים? #פידFFT

ה @nytimes מפרסם היום שההמשל החליט לבטל את הפיר בעזה אחרי שהכל התפרק שם. זה לא מבדח. לטעמי, זה קצת מדאיג מסיבות לא-הומניטריות >> קצת מספרים: הפיר הצף עלה באזור 250 מיליון דולר ולקח חודשיים לבנות אותו. בסוף הוא הצליח לעבוד ממש למשך 10 ימים שבהם עברו עליו 3500 טון של אספקה >>

הציוץ הזה של מתן מתחבר לנושא שאני מתחבט בו לא מעט והוא השחיקה של עובדי מעבדה בביולוגיה.

בואו שרשור.
🧵

https://twitter.com/ArbleMatan/status/1747585651749408995

השחיקה הזאת היא משהו מאד מוזר למי שמגיע מההייטק. ב @MyHeritage היו הרבה מתכנתים/מדעני נתונים בני 40+ שרק רוצים לשבת מול המחשב. כדי לגוון, הם משנים כל כמה שנים במעבר בין תחומי מוצר שונים (או לחברה אחרת), אבל הרוב המכריע אוהב את העבודה היומיומית. לא ככה בביולוגיה מולקולרית.

סיימנו היום שבוע שלם של roadshow ב JP Morgan Health שהיווה יריית הפתיחה שלנו ל Series A שימשך עכשיו כמה חודשים קדימה.

הנה שרשור עם כמה טיפים ל pitch למשקיעים שאספתי בדרך עם דגש על שיטות ההצגה.

בתמונה (ימין לשמאל): איריס, עדי, אני, ושאולי.
🧵🧵🧵 טיפ 1: לחלק את המצגת לארבע כמניין חברי ההנהלה הנוכחיים ולתת לכל אחד להציג חלק אחר.

זה היה טיפ של חבר בורד שלנו שהאמת שהלך ממש נגד האינסינקט הראשוני שלי. חששתי ממצב שבו המצגת תראה קקופונית בלי חוט מאחד ושיהיה קשה לתפעל אותה. אבל זה עבד פצצה!

יאללה פיד. בוא נבין מה Katalin Karikó ו Drew Weissman עשו וגם קצת איך זה קשור לסטארט-אפ שלי שעומד על כתפי ענקים.

מזמן לא עשיתי שירשור - אז יש כאן הרבה התרגשות.
נתחיל 👇 הדבר הכי יפה במולקלות רנ״א, היא שהם בנויות כמו אבני לגו. יש לנו 4 יחידות: A, C, G ו U שאפשר לבנות מהם מגדלים ב(כמעט) כל סדר שאנחנו רוצים. המגדלים האלה יכולים לקודד לחלבונים - למשל הספייק של הקורונה - וכך להפוך את הגוף למפעל תרופות קטן.

שמעתי היום שיש התארגנות של כמה חברים הייטקיסטים להעניק חצי מיליון ש״ח לח״כ ביטן למימון הגנתו המשפטית. האמת שנשמע מאד מעניין. המלחמה של ביטן ברפורמה נגעה לחברים האלה בהייטק והם מוסרים שאם הוא יתנגד ברגע האמת - תמיכתם מובטחת, הם רק מחכים שחוק המתנות יעבור כדי לבצע את המהלך. .

קצת אסקפיזם וסיפור מטורף.

שנת 2008, שיא המשבר הכלכלי.

חברת ביוטכנולוגיה עם מניות קורסות שוות בערך דולר. לחברה אין חזון. הניסוי הקליני הגדול שלה נכשל. על החברה משתלט איש עסקים בלי שום תואר בביולוגיה שההישג הכי גדול שלו עד כה הוא למכור למקדונלדס את המתכון לעוגיות שלהם. הוא מגלה שיש לחברה איזה זכויות למולקולת פח שהיא רכשה במכירת חיסול מחברה אחרת כמה שנים לפני כן. למה מולקולת פח? כי אפילו החברה שמכרה את המולקולה הזאת לא חשבה שהיא שווה משהו.

בוא נדבר באמת על החוג הסגור של 8200.
שירתתי 9 שנים ביחידה אבל בעוונתי בתור סג״מ צעיר גם מינו אותי להיות אחראי על האיתור לאחד ממסלולי חמ״ן שחקים/תלפיות.
ואני הולך לחשוף ה-כ-ל!

https://twitter.com/anat_kamm/status/1618960441899900928

האיתור למסלול שלנו בחמ״ן שחקים עובד בערך ככה:
1. חיילים באים לצו ראשון ומקבלים קב״א ודפ״ר מצה״ל הגדול. ל 8200 אין שום יד ורגל בתהליך.
2. איתור חמ״ן מזמן ליום בחינות כל מי שיש לו קב״א ודפ״ר מסוים מעל סף מסוים (למיטב זכרוני קב״א 56 ודפ״ר 80 וקב״א 55 ודפ״ר 90).

שלום לכולם - אני יניב ארליך, יזם. ואני רוצה להסביר למה אני חושש שה״רפורמה״ לא תחזק את הכלכלה הישראלית אלא תחליש אותה.

א. הון אנושי: רוב (לא כל) ההייטק בישראל מוחזק ע״י אנשים שמרגישים בגדול שדורסים אותם, שח״כים של הקואלציה אומרים כפשוטו ״הפסקנו לספור אתכם״. האנשים האלה הם ישראלים טובים שרוצים לגור בישראל ולא במה שנתפס בעיני רבים כמדינת יהודה החדשה. האנשים האלה הם ניידים, בעלי כישורים נדרשים בהרבה מדינות ובסוף הם מה שעושים את ההייטק בישראל. לחלק מהם פשוט ימאס מהאווירה הזאת וילכו מפה. שהם ילכו יהיה פחות הון אנושי, פחות מי שיכשיר את הדור הבא ופחות הייטק.

שרשור שמירת מידע בדנ״א.
חלק ג׳ ואחרון

בחלק הזה אני אענה על כמה שאלות שעלו מהקהל ואז על איך מקודדים מידע בצורה יעילה.

למי שפספס את הפרקים הקודמים:
- חלק א׳: מוטיבציה

https://twitter.com/erlichya/status/1613831673530949632

- חלק ב׳: איך יוצרים סלילי דנ״א עם מידע

https://twitter.com/erlichya/status/1613932344922234880

לפני שנצלול, שאלות מהקהל
📌 הירשפלד ואחרים שאלו על קצב כתיבה/קריאה

התשובה היא שהטכנולוגיה עדיין בחיתוליה וכתיבת דנ״א היא מאד איטית ויקרה (הרבה פחות ממאות מגה ליום). הסיבה היא שהטכנולוגיה הבסיסית של יצור דנ״א פותחה לשימושים רפואיים ושם אין קודי תיקון...

https://twitter.com/zhirshfeld/status/1614087011069202432

המשך שרשור על אחסון מידע בדנ״א 🤩🤯

חלק ב׳: איך כותבים מידע לתוך דנ״א.

יהיה לנו כאן המון לגו
נלמד איך הטכנלוגיה בתוך מקרן יכולה לבנות סלילי דנ״א
ונחשוב קצת מתמטית על התהליך
אני מבטיח שהכל יהיה מונגש

מי שפספס את חלק א (מוטבציה לאחסון מידע בדנ״א):

https://twitter.com/erlichya/status/1613831673530949632

בוא נתחיל את השרשור בהבנה איך בכלל אפשר לייצג מידע בדנ״א. הרעיון הוא דיי פשוט.

כל פיסת מידע, יהיה זה שיר, תמונה, טוויט, סרטון, או תוכנה, היא פשוט רצף של אפסים ואחדים.

אפשר פשוט להמיר את הרצפים האלה לארבעת האותיות של הדנ״א. כך למשל נקודד בצורה הבאה:
00➡️A
01➡️C
10➡️G
11➡️T