ואיך התחילה האגדה הסהרורית הזו, על פיה אשתו של טינאיוס רופוס התאהבה בעקיבא והתגיירה עבורו? נניח עכשיו לעובדות, לכך שראיתי אותה ישובה לצד בעלה וצופה אדישות בהוצאתו להורג של עקיבא. האם מישהו מהם פגש אי פעם את קלאודיה רופינה? מישהו אי פעם הצליח לשנות את דעתה של המטרונית היהירה הזו
(קלאודיה סופרבה, קראו לה הקלגסים), שלא לדבר על לגרום לה להודות בטעות? מה יכול היה לגרום לה לנטוש את דת אבותיה, ובהתאם את משפחתה, מעמדה וממונה? ומתי היה לה הזמן? טינאיוס רופוס וקלאודיה היו פה שלוש שנים בלבד.
וגרוע מכך: איך הם הצליחו, לעזאזל, לשכוח את הסיבה היחידה לזכור את עקיבא,
Nov 20, 2021 • 6 tweets • 2 min read
יש סיבה למה חקירות של חמושי צה"ל שהרגו פלסטינים או התעללו בהם נמשכות כל כך הרבה זמן. זה מובנה במערכת. קודם כל הפרקליטות הצבאית יושבת ככה שנה על התיק, להחליט אם יש בו משהו, ואז היא מורה למצ"ח לפתוח בחקירה. כמובן, שנה לאחר האירוע אין משמעות לחקירה. אין פורנזיקה, אין זירה,
חוקרי מצ"ח לא גובים עדויות מפלסטינים, והזכרון של החיילים המעורבים כבר התרכך. מצ"ח תיקח איזה חצי שנה כדי לברר מי בעצם היה מעורב, ואז יהיו פערי זמן ארוכים בין פעולת חקירה לפעולת חקירה. לפעמים החקירה יכולה להמשך ארבע שנים. לפעמים החוקרים יודעים פחות בסוף מאשר בהתחלה, כי הם איבדו
Nov 19, 2021 • 4 tweets • 1 min read
"ב-2002 היתה לי קליינטורה קטנה של קצינים בכירים. חבר מביא חבר, אתה יודע.”
“מה הם רצו?”
“פסיכולוג היה אומר לך שהם רצו לפרוק אשמה. ממני הם רצו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, לדבר עם חברים שמתו. המון בלבנון. כמה בעזה.” היא הישירה אליו מבט. “אתה יכול להבין את זה.”
הוא הנהן. הוא הבין.
“עכשיו, אני לא יודעת מה בא, בסדר? דברים באו. האם הם באמת היו האנשים האלה? אני לא יכולה להגיד לך.” ידיה רעדו והיא ניסתה ברוגז לייצב אותן. “אמרתי את זה גם ללקוחות. הייתי קוראת ומשהו היה בא. לא ידעתי מה. הם באו בכל זאת. אמרו שם הרבה פעמים דברים נוראים. התמוטטויות בכי בשני הצדדים.
Nov 19, 2021 • 6 tweets • 2 min read
“מה הדבר הלא ברור השני?”
“בשנת 2007 נערה בת 17, נועה שוורץ, התלוננה במשטרת רמת גן שאזולאי תקפה אותה מינית בזמן ‘טיפול’ - במשתמע טיפול בהיפנוזה, אבל הבן אלף זונות שניהל את התיק הזה” - קולו לא השתנה כלל - “היה עסוק כל כך בלערער את הגרסה של שוורץ וללעוג לה,
שלא ברור מהתיק מה בדיוק קרה שם. אזולאי נחקרה טלפונית - הוא אפילו לא זימן אותה!” כאן הוא איגרף את ידיו, לדעתה לא רצונית, “והכחישה כל קשר, אמרה שהיא לא יודעת מי זו שוורץ, שהיא לא לקוחה שלה, ובו זמנית ששוורץ מטרידה אותה. אם הבן אלף זונות היה טורח לעשות את העבודה שלו,”
Nov 14, 2021 • 8 tweets • 2 min read
למה חשוב לומר שנתניהו לא היה כ"כ חשוב מבחינת הכיבוש? כי לליברלים במערב היה נוח, בעקבות הליברלים בישראל, להעמיד פנים שהכיבוש הוא עבודה של הימין הקיצוני.
וזו ההטעיה הגדולה מכולן. הכיבוש הוא מפעל של רוב הציבור הישראלי, מהציונות הדתית ועד (כפי שאנחנו רואים לצערנו) מרצ.
נתניהו לא באמת חשוב. מה שחשובה היא הדיקטטורה הצבאית הישראלית, וזה שהיא מעמיקה את אחיזתה דווקא תחת מנהיגים "יוניים" לכאורה. רבין ופרס לא פינו ולו התנחלות אחת. תחת ברק, מספר המתנחלים הוכפל.
יש שורה של גורמים בעלי עוצמה בישראל שרוצים בהמשך הכיבוש. המתנחלים, כמובן. אבל
Oct 7, 2021 • 4 tweets • 1 min read
“את תמיד נראית כאילו אין בך כאב, או פחד. את תמיד נראית שלווה.”
היא מהנהנת. “לא נולדתי כך, אם זה מה שאתה שואל. השלווה נקנתה בהרבה משמעת עצמית, בריסון של יצרים ושל פחדים. משמעת עצמית אני יכולה ללמד אותך, למעשה אני חושבת שאתה כבר מתורגל בה במידה,
אבל שלווה תצטרך לבוא ממך. אבל בשבועות האחרונים אני מפקפקת בשלווה שלי. אתה ערערת אותה עם מה שאמרת על… איך קראו למקום ההוא באפריקה?”
“קונגו.”
“קונגו,” היא חוזרת, “שם מוזר. ואז הגיע הדבר הזה למעבדה שלנו, ופחד שלא חוויתי שלושים שנה חזר אלי.
Oct 6, 2021 • 4 tweets • 1 min read
ורגיליה, הלבלרית הזמנית שלי, מצטרפת אלי בשתיקה. אני שם אצבע על שפתי, שלא לצורך. אני רואה את ההרים בעיני רוחי, שומע את הרוח השורקת ביניהם, מבכה את מותו של אדם שלרגע דמותו מופיעה לעיני; אני כמעט ומריח את העשב. בעיני מוחי אני מוסיף למוזיקה הברות ומונה אותן: שש רגליים. המשקל ההומרי.
הקינה מתגברת במהירות, ואז חדלה באחת. אתנאיס פוקחת את עיניה, מביטה אלי ואל ורגיליה, ומחייכת במבוכה. “מר קלאוס. ורגיליה. אני מקווה שלא הפרעתי.”
“זה היה נהדר, אתנאיס. מה זה היה?”
“אני לא יודעת. זה לא משהו שלמדתי כילדה. זה בא אלי… אני לא יודעת מאיפה.”
Jan 27, 2020 • 21 tweets • 4 min read
היום לפני 75 שנים כבשו חיילים סובייטים את אושוויץ. כבשו, לא שחררו. הם הגיעו לפולין לא כמשחררים אלא ככובשים. בפעם השניה, צריך לציין. בפעם הראשונה הם הגיעו יחד עם הנאצים. הם מיהרו להפוך את סבלם של האסירים שמצאו שם לתעמולה. על מחנות סובייטים דומים למדי - קולימה ופלנטות זרות אחרות -
קיוו שאף אחד לא ידבר. במשפטי נירנברג, הם הצליחו להפיל את טבח יער קאטין (רציחתם ביריה ממרחק של סנטימטרים של כ-10,000 קצינים פולנים שבויים, כחלק מנסיון להשמדת הלאומיות הפולנית) על הגרמנים. כחלק מהכיבוש הסובייטי של מזרח אירופה, מתו בשנה וחצי שאחר תפיסת אושוויץ מספר עצום של אנשים -
May 5, 2019 • 11 tweets • 2 min read
(ארוך, שוב.)
כמה הערות על הגרסה הכבושה של נמרוד ברנע: כתיבה שובת לב, רוויה בהטעיות.
נעשה את זה בנקודות.
א. ברנע מערפל במכוון את נסיבות עזיבת עבודתו כעוזר של גילאון. בתחילת הפרשה, ברנע כתב בפורום של מרצ שהוא עזב את התפקיד כדי לחזור ללימודים. לאורך כל הפרשה עצמה, הטענה היתה שהוא פוטר על ידי גילאון (כדי לשפר את מצבו מול הנתבעות?),
