Berlin's official city portal just wrote our film No Other Land has "antisemitic tendencies". A film that won the Berlinale and was recently invited to a special screening in the German embassy in Israel. It pains me to see how, after murdering most of my family in the holocaust, you empty the word antisemitism of meaning to silence critics of Israel's occupation in the West Bank (the topic of our film) and legitimize violence against Palestinians. I feel unsafe and unwelcome in Berlin of 2024 as a left-wing Israeli and will take legal action. In 1 hour we have a screening of the film in front of 500 people at Berlin's Academy of Arts - which is funded by the state. How can me and @basel_adra share our work in a city which incites violence against us? What is going on?

אני חוזר מיום קשה בחווארה, בו ראיתי איך הצבא מעניש את הקורבנות של הפוגרום. כל החנויות בכפר נסגרו בכוח, גם אלו שנשרפו, וחיילים מפטרלים ברחוב הראשי לוודא שאיש לא פותח את העסק שלו. מי שמעז לפתוח - נעצר. בבוקר עמדתי מול חנות קטנה בשם "נאג'י מזגנים", ליד שלד של רכב שרוף. > בעל החנות, בחור צעיר, הרים את התריס. הוא לא נכנס אליה מאז הפוגרום. 6 חיילים התקרבו אליו, הכריחו אותו לסגור. עצרו אותו. שאלתי למה, והם אמרו: "כי אסור להם לעבוד, זה לא חוקי כרגע".

הושיבו אותו על המדרכה, ואז הובילו לבניין נטוש. הלכתי אחריהם ועמדתי בסמוך לדלת, לחקירה. >

זיד עמראן, חקלאי שהותקף בכפר בורין, דיבר איתי כשאשתו נאנקת מכאב לידו, בדרך לבי"ח. מתנחלים רגמו את משפחתו באבנים ולאשתו ע'אדה יש פצעים עמוקים בחזה. האירוע החל היום ב1 בצהריים, כש-5 מתנחלים ירדו מהמאחז גבעת רונן, הלכו מאות מטרים, ותקפו את המשפחה באדמתה הפרטית, בשטחי B, ליד הכפר. > "חיכיתי לשישי למסוק את הזיתים שלי כי זה יום מנוחה של המתנחלים, וחשבתי שלא יתקפו", זיד אמר, "יצאנו אני אשתי 2 הבנות הקטנות והבן הגדול. לבד. לא ביקשתי ליווי מתנדבים, כדי שלא יהיה למתנחלים תירוץ. רציתי רק למסוק את הזיתים וללכת, האדמה רחוקה מהמאחז, אבל פחדתי, כי הם שרפו אותה בעבר".

כל מה שאני יודע על הלינץ' באישה בת 70. הגר גפן. רעולי פנים הכו אותה באלות עד זוב דם, ודפקו לה בראש אבנים. היא מאושפזת, הצלעות שלה שבורות, והריאה מנוקבת. יסמין, שהייתה שם, ראתה הכל. היא שיחזרה על סף בכי. אני ו @OrenZiv_ אספנו עדויות מ-6 אנשים, ושוחחנו עם המשטרה. > התוקפים ירדו מכיוון התנחלות בשם מעלה עמוס, שליד כפר קטן, כיסאן. זו תקופת מסיק הזיתים. והגר, יחד עם מתנדבים ישראלים ופלסטינים, הלכה ללוות חקלאי מבוגר, בשם אברהים, שהאדמה הפרטית שלו קרובה להתנחלות, ולכן הוא מפחד להגיע אליה לבד. >

לאחר הציוץ בו ביקרתי את מדיניות הצבא לסגור את שכם ולהעניש קולקטיבית 150,000 איש, גורם בטחוני כתב לי וביקש להסביר את ההחלטה. משתף אתכם בדבריו. > הוא אמר שהסיבה היא אירועי הירי מזה חודשיים וגוב האריות. לדבריו היורים יוצאים משכם באופן ספונטני, ללא מבנה ארגוני ברור או היררכיה. לכן הוחלט להגביל את התנועה של כל תושבי שכם, כי אין דרך לדעת מראש מי מהם יפתח בירי לעבר עמדות הצבא או רכבים, דבר שקרה 2-4 פעמים בשבוע, וכעת הצטמצם. >

הנה הסרטון המלא מהפוגרום בחווארה. בתיעוד רואים שהמתנחל מרסס בתי משפחות, כדי לחפות על תקיפה של רעולי פנים בתוך הכפר. צפו. זה מחריד.

העברתי את היום שם. אני חוזר עם בחילה, מהמיליציות הפסיכיות מכיוון יצהר ומהאופן בו כלי תקשורת בארץ מנרמלים אותן. >> מחר אכתוב, בפירוט, על שורת מעשי פוגרום, שקרו בחווארה בשבועיים האחרונים, עם תיעוד. רובם בגיבוי צה"ל, כמעין מיליציה אזרחית-צבאית. רעולי פנים תוקפים, וחיילים יורים/עוצרים פלסטינים שמתגוננים באבנים.

פגשתי עשרות אנשים בחווארה היום. ילדים ממש בטראומה, ומהכל, זה היה קשה. >>

יש כאן מיליציות. מטורף בעיני שאף-אחד לא מדבר על זה. אמש בחווארה, ב-13:32, מתנחל יורד מאוטו, פניו גלויות, ופותח בירי על בית של משפחה. 3 כדורים. הוא מסתובב לבתים בצד השני, וממשיך.

"ככה זה התחיל", עאיד מחארב, שגר בבית ותיעד את הירי, אמר לי. > מאחורי היורה צעדה קבוצת מתנחלים לתוך הכפר, חמושים, לפי תושבים. הם החלו לשבור בתים ולהכות אנשים (בתיעוד).

"הוא הגיע ברכב וירה כשלא היו אבנים", עאיד אמר, "מאחוריו מתנחלים פלשו לכפר עם אלות והוא ירה כדי למנוע אפשרות שנתנגד להם. להזהיר שהמתקפה החלה ואם נזרוק אבנים הם יהרגו אותנו"

פגשתי עכשיו את אבא של ריאן, ילד פלסטיני בן שבע, שמת היום, אחרי שראה חיילים חוקרים את שני אחיו, ילדים בגיל יסודי - בחשד כי זרקו אבנים. דבריו זיעזעו אותי. הוא ישב ליד מסגד לבן, בכפר תקוע, ידו מכסה את פניו. כשדיברנו, ילדים התאספו סביב. כך אמר:

"ריאן חזר מבית ספר. > "היה לו יום חגיגי של ארוחה כיתתית. הוא בכיתה ב'. כשנכנס לבית, זרק את התיק, אבל לא הספיק להחליף בגדים כי ראה משהו בחלון. הוא אמר לי: אבא הצבא רודף אחרי ילדים בחוץ. >

סבא בן 64, פנסיונר מהכפר מאדמא, שמו עבד זיאדה, מאושפז עם שברים בפנים בשכם. היום בצהריים, מתנחלים מכיוון יצהר, פלשו לכפר, ורגמו באבנים את ביתו, שליד כביש 60. בניין משפחתי עם 5 דירות והמון ילדים. עבד זרק אבנים בחזרה. הצבא הגיע. ואז > לפי תושבי הבית, חיילים זרקו לעברם גז מדמיע להגנת המתנחלים, שהמשיכו לרגום. אח"כ, 12 חיילים נכנסו לבית, עלו לגג, החרימו טלפונים שאיתם תיעדו, וניסו לעצור אותם על זריקת אבנים. הם סירבו, והחיילים הכו אותם בראש עם קתות הנשק, פצעו ועצרו שניים. כך נפגע עבד בראשו. לפי דוצ >

כותב בידיים רועדות. כל כלי התקשורת בארץ, הפיצו פייק ניוז על לינץ' של פלסטינים בבחור יהודי, איתמר כהן, בהר חברון אמש. לא רק שזה לא קרה, סרטון של 23 דקות, שמתעד ברצף כל האירוע, מראה שכהן הגיע חמוש במוט ברזל, רעול פנים, עם מתנחל חמוש ב-M16, ותקף חקלאים באדמתם ליד כפר פלסטיני. > כהן נפצע כשחקלאי הדף אותו עם את חפירה כדי להגן על עצמו מהמתקפה. תראו תמונות. זה סיפור מזעזע. אין "לינץ' של 30 פלסטינים". מחר בבוקר אפרסם כתבה מקיפה, ב-"שיחה מקומית". אבל אני חייב לכתוב משהו הערב: הפלסטיני שהותקף באדמתו, עצור ברגעים אלו במשטרה. התקשורת בארץ הסתמכה על >

אני לא מתפקד בזמן האחרון. בלי אנרגיה לכתוב, לפעמים אפילו לצאת מהבית. תקופה שאני מקווה שתעבור. אני ככה כבר 4 חודשים, מאז שבגץ אישר במאי לגרש מאות אנשים מהבתים שלהם במסאפר יטא, רובם ילדים, כדי להפוך את המקום לשטח אש ואימונים פעיל עבור הצבא. > מאז החלטת הגירוש, זה מה שנעשה למשפחות, שמנסות לשרוד בבתים שלהן:

הצבא הקים שני מחסומים, באמצע המדבר, בסוף העולם, בצמוד לכפרים.

במחסום אחד עומד טנק, ובשני שער מברזל. חיילים יושבים שם, באוהל שחור, כל הזמן, ומחרימים לתושבי הכפרים את הרכבים שלהם "כי אסור לנהוג בשטח אש". ככה. >

יש כמה דברים על פעילות הצבא בעזה, שנדמה לי שהציבור לא יודע, אז שרשור קצר מתוך שיחות שניהלתי עם חיילים לשעבר במודיעין בנושא. חלק ניכר ממה שסיפרו, לצערי, נאסר עלי לפרסם בפומבי. > 1. תפיסה רווחת היא שהרג משפחות וילדים בעזה נעשה על ידינו בטעות. אך משיחות עם חיילים עולה שהצבא לרוב יודע, לפני תקיפה, כי בלתי מעורבים יהרגו בה. חיילים סיפרו שהוגדר להם מראש מספר אזרחים, משפחות וילדים, ש-"מותר" להרוג בהפגזה בעזה שיעדה צבאי. הם לא היעד אך הפגיעה בהם מודעת לגמרי >

צריך לחכות לחקירה הצה"לית האובייקטיבית. אוקי. בזמן שנחכה, כמה עובדות, על איך נראה צבא שחוקר את עצמו.
1.
ב-2014 נהרגו בעזה יותר מ-500 קטינים. הפרקליטות הצבאית הודיעה: נחקור. כעבור שנתיים, הגישו רק כתב אישום אחד. על חיילים שגנבו בעזה 2,420 שקל. 2.
115 תלונות על חיילים שהרגו פלסטינים בגדה: ירי בילד בן 13, בגבר לא חמוש בגב, באדם חירש. ב114 מתוכן, הצבא סגר או טייח את התיק. תלונה אחת הובילה להרשעה. חייל ירה בבחור בן 22 שהתניע רכב. העונש? 3 חודשי עבודות שירות. נתונים ביחס לשנים 2014-2019.

מה הזעזוע מאיימן עודה? הוא דיבר בשער שכם, ביחס לשוטרים שנמצאים שם - שתאהבו את זה או לא, מסמלים את הכיבוש הישראלי במזרח העיר. בדבריו, הפופוליסטים נכון, הוא מתייחס ספציפית לשירות ב-"ירושלים הכבושה", ולא לכוחות הביטחון בתוך ישראל, כמו שהוצג בתקשורת. תלמדו ערבית. והקשר. תמלול מלא: >> "לאחרונה פגשתי אנשים מירושלים הערבית הכבושה שאמרו לי שצעירים ערבים-פלסטינים עם אזרחות ישראלית, תוקפים אותם ופוגעים בהם. מפה, משער שכם, אני רוצה להגיד שזו בושה, שישתלבו צעירים שלנו, במה שמכונה "כוחות הביטחון", שהם בפועל כוחות הכיבוש - הכוחות שנמצאים כאן. *עודה מצביע על שער שכם* >>

זו פאטמה. תינוקת מעזה, בת שנה וחצי, שמתה כי לא קיבלה היתר יציאה לטיפול קריטי. ילדות כמו פאטמה אלמסרי לא קיימות פה בשיח הישראלי. נזכרים בפלסטינים, לצערי, רק כשיש טרור או טילים. למה? קראו איך היא מתה לפני שבועיים, ואיך נראית עזה בשגרה >> פאטמה נולדה עם מום בלב. במשך שלושה חודשים, היא וסבתא שלה, יסמין, ביקשו היתר מישראל לצאת לניתוח שאינו קיים בעזה - בבית חולים פלסטיני בירושלים, אל-מקאסד. אבל משרד הבטחון? לא השיב לבקשה. שוב ושוב נמסר להן, בהודעה טלפונית: "הבקשה בבדיקה". וכך פספסו 3 תורים. >>

אמרתי היום למישהו: "אתה, כל החיים שלך גרמת רק סבל לאנשים". חשבתי שיצעק עלי, אבל להפתעתי, הוא אמר: "בוא, תלווה אותי לרכב". וככה החלה שיחה קשה, שלא עיכלתי עדיין. אמרתי את זה למנהל יחידת האכיפה במנהל האזרחי. שמו ניר. גבוה, מזוקן, שיערו לבן. הוא אחראי על כל הריסות הבתים בגדה. >> אני רואה אותו בשטח לפעמים, בדרום הר-חברון. הוא מגיע להרוס בתים למשפחות פלסטיניות שם כבר עשרים שנה. נפגשנו בדיון בבגץ, בנוגע לגירוש של שמונה כפרים, במסאפר יטא. בחודשים הקרובים, אולי, יהיה פסק דין שיאפשר לצבא לגרש 1,300 פלסטינים מהכפרים הקדומים האלו, כדי לקיים במקום שטח אש. >>

הדיון בנוגע לגירוש 8 כפרים במסאפר יטא החל. בקהל: ילידי המקום, תושבי הכפרים, לצד קצינים ועובדים ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, אלו שבמשך 22 שנים בהן המשפט נגרר החריבו להם אינספור בתים. המדינה טוענת כרגע: מאז החל המשפט, ב-2000, המצב בשטח האש השתנה - "יש שם תנופת בנייה אדירה". שטח האש חיוני לצבא כי יוצר רצף בין שטחי אש אחרים, וקרוב לבסיס נחל. והתושבים, אלו שבקהל למשל, גרו שם, אבל רק באופן "עונתי": אבל "לא היו שם מרפאות, מסגדים, לא היה שם כלום". >>

בדיון בשלישי, בבגץ, המדינה מצדיקה גירוש 1,300+ איש, בשמונה כפרים במסאפר יטא, שבשנות ה-80 הוכרז שטח אש על אדמתם - בטענה: "כשהוכרז שטח אש לא היו שם כפרים". אבל מצאתי מבזק חדשות, משנת 66'. הצבא פוצץ, בפעולת נקם, בתים בג'ינבה ומרכז - שני כפרים ש-"לא היו שם". כלומר: המדינה משקרת > הנה, זו המפה שהציגה המדינה בבגץ: שמונת הכפרים אותם היא מבקשת לגרש, סימנתי בצהוב את ג'ינבה ומרכז. דורות חיים שם. ביקרתי פעמים רבות.
החוצפה הזו, לכבוש שטח, להקים בו התנחלויות חדשות, ואז לטעון שהנתינים שחיו בו לפני - "לא היו שם", ולכן, אפשר לגרש אותם. למה אתם קונים את זה? >>

זו רובא עאסי. סטודנטית לעבודה סוציאלית. בת 22. תלמידה פלסטינית בביר זית. אתמול שוחררה, אחרי 20 חודשים בכלא. למה השב"כ חקר אותה, ושופט במדי צבא דן אותה למאסר? הנה: רובא פעילה בתא סטודנטים שמאלי: הקוטב הדמוקרטי והפרוגרסיבי - המשויך לחזית העממית. כל המפלגות הפלסטיניות, לפי ישראל, לא-חוקיות, וכך גם תאי הסטודנטים שלהן. להיות חברה בתא זו עבירה. אבל מה היו פשעיה של רובא? הנה, מתוך כתב האישום:

נסעתי חמש שעות ברכב עם רופאה מעזה. זה לימד אותי יותר על עזה מכל מה שאי-פעם שמעתי בטלוויזיה או קראתי באינטרנט.
קבענו להיפגש באוניברסיטה סמוכה לרמאללה, מוקדם בבוקר. חיפשתי אותה שם, בעיניים, אבל לא מצאתי. [...] כמה סטודנטים פיהקו ליד השער עם כוסות קפה, נהג מונית לידי מכר תותים, ובמדרכה ממול, עמדה אישה גבוהה, עם משקפי שמש ותיק גב כחול מונח לרגליה. זה היה התיק הכי גדול שראיתי בחיים. היא נופפה לי. זאת אמונה.

הפוסט של @omerbarlev על אלימות מתנחלים הזכיר לי כמה מהקורבנות איתם שוחחתי רק השנה. במקרים שבהם נרצחו, שוחחתי עם משפחותיהם. הנה חלק קטן ממאות מקרים של התופעה "השולית", ב-2021.
שרשור @omerbarlev במרץ, משפחה פלסטינית עשתה פיקניק באדמה שלה, קרוב למאחז מצפה יאיר. כעשרה רעולי פנים תקפו אותם. לאבא, סעיד עליאן, שברו את הלסת עם צינור ברזל. לאמא, רימא, בעטו בבטן. ילדיה צעקו ברכב. היא, באומץ, צילמה הכל. לא ממליץ לצפות בסרטון. אף תוקף לא נעצר.