הפיצוצים בצינורות הגז בין רוסיה לגרמניה (nord stream 1&2) נותנים לנו הזדמנות מצוינת לבחון מימד לחימה שעד כה לא זכה כל כך לתשומת לב, אך מסתבר שיש כבר כאלו שנתנו לו שם משלו:
״לוחמת קרקעית הים״ או seabed warfare אם תרצו בלעז.
#פידצבא נפגש עם #מודעותימית
cdn.jwplayer.com/previews/ivJnx…
אין לנו באמת מושג מי פגע בצינורות אבל על הפרק שני חשודים מיידיים - הרוסים והאמריקאים.
מה שאפשר להגיד ברמת וודאות גבוהה זה שהסיכוי ששני צינורות ייפגעו במקביל בשלוש נק׳ באופן ״טבעי״ זהה לסיכוי ש״בטעות״ ינחת אדם על מאדים בלי שהוא התכוון לכך. הצנרת מאוד מאסיבית ועוד מחוזקת בבטון
ישנן טענות שחיישנים סייסמולוגיים קלטו פיצוצים מהאזור ממש לפני שהתגלתה הדליפה, והרי לכם הוכחה לכך שמישהו טיפל בצינורות. אזור הפגיעה נמצא בעומק של כ-70 מ׳ מה שבהחלט מאפשר לפגוע בו עם מגוון אמצעים - מצד אחד מספיק עמוק לפעול עם צוללת ועם רכב תת מימי אבל מספיק רדוד בשביל צולל מקצועי
בעוד נורד 1 פעיל מאז 2011 נורד 2 עדיין נמצא בתהליכי בנייה, ולא הזורם בו עדיין גז, והוא ככה״נ היה מלא בגז אינרטי כל שהוא.
אגב, מסתבר שאולי זו לא הפעם הראשונה שניסו לפגוע בצינור וכבר ב-2015 הגלה ע״י השוודים רכב תת מימי עם חומר נפץ בסמיכות לצינור.
אז למה ארה״ב ורוסיה החשודות העיקריות? כי כדי לעשות את זה צריך יכולות של מעצמה.
אה כן, וגם בגלל הסרטון הזה מחודש פברואר שבו ביידן לכאורה (או במפורש) מאיים כי ״לא יהיה יותר צינור, במידה ורוסיה תפלוש לאוקראינה…״
אבל מסתבר שגם אם המונח seabed warfare חדש יחסית, התופעה איננה חדשה כל כך. ויקיפדיה מציגה דף דליל מאוד עם אזכורים החל מ-2021, ולא ניתן למצוא הרבה אזכורים מוקדמים יותר. הכי מוקדם שאני הצלחתי להתחקות הוא ככה״נ מהספר ghost fleet שפורסם ב-2016, ומתאר לחימה עתידית בין ארה״ב וסין
למעשה, טיפול בתשתיות תת מימיות כמאמץ מלחמתי הולך אחורה כבר לסוף המאה ה-19, כאשר ניסיונות לניתוק כבלי טלגרף תת מימיים אירעו כבר במלחמה בפסיפיק בין פרו וצ׳ילה (1879-84).
עם פרוץ מלחה״ע ה-1 הבריטים הוציאו לפועל תכנית לבידוד גרמניה מבחינה תקשורתית, בין השאר ע״י ניתוק כבלים תת מימיים
כבלי תקשורת תת מימיים מהווים נושא חם גם בשנים האחרונות, כאשר נשמעות טענות חוזרות כי אוניות מחקר רוסיות, ובעיקר האונייה yantar, נצפות יותר ויותר בשהייה מעל אזורים בהם מונחים כבלי תקשורת בין לאומיים.
אז מה הלאה? אפשר להעריך ש״לוחמת קרקעית הים״ תלך ותתפתח מהסיבה שהיא מתאימה מאוד לסגנון הלוחמה ההיברידית - הפגיעה היא קשה ובהרבה פעמים בלתי הפיכה וניתנת להכחשה באופן מלא. קשה מאוד להוכיח מי תקף מה ועוד יותר קשה לייצר מערכי הגנה על אלפי ק״מ של צנרת/כבלים בעומק של מאות מטרים ויותר.
ככל שתחום הכלכלה הכחולה, כריית המשאבים (לא רק גז) והחקלאות הימית ילך ויתפתח, יווצרו אפשרויות חדשות למי שמחפש איפה לפגוע.
אז מה אצלנו אתם ודאי שואלים? טוב תודה, הכל בסדר. עשרות ק״מ של צנרת גז מונחת על קרקעית הים ומהווה כמעט 70% מהחשמל שאתם צורכים.
מישהו מגן עליה? תנחשו לבד…
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.