הפיצוצים בצינורות הגז בין רוסיה לגרמניה (nord stream 1&2) נותנים לנו הזדמנות מצוינת לבחון מימד לחימה שעד כה לא זכה כל כך לתשומת לב, אך מסתבר שיש כבר כאלו שנתנו לו שם משלו:
״לוחמת קרקעית הים״ או seabed warfare אם תרצו בלעז.
אין לנו באמת מושג מי פגע בצינורות אבל על הפרק שני חשודים מיידיים - הרוסים והאמריקאים.
מה שאפשר להגיד ברמת וודאות גבוהה זה שהסיכוי ששני צינורות ייפגעו במקביל בשלוש נק׳ באופן ״טבעי״ זהה לסיכוי ש״בטעות״ ינחת אדם על מאדים בלי שהוא התכוון לכך. הצנרת מאוד מאסיבית ועוד מחוזקת בבטון
ישנן טענות שחיישנים סייסמולוגיים קלטו פיצוצים מהאזור ממש לפני שהתגלתה הדליפה, והרי לכם הוכחה לכך שמישהו טיפל בצינורות. אזור הפגיעה נמצא בעומק של כ-70 מ׳ מה שבהחלט מאפשר לפגוע בו עם מגוון אמצעים - מצד אחד מספיק עמוק לפעול עם צוללת ועם רכב תת מימי אבל מספיק רדוד בשביל צולל מקצועי
בעוד נורד 1 פעיל מאז 2011 נורד 2 עדיין נמצא בתהליכי בנייה, ולא הזורם בו עדיין גז, והוא ככה״נ היה מלא בגז אינרטי כל שהוא.
אגב, מסתבר שאולי זו לא הפעם הראשונה שניסו לפגוע בצינור וכבר ב-2015 הגלה ע״י השוודים רכב תת מימי עם חומר נפץ בסמיכות לצינור.
אז למה ארה״ב ורוסיה החשודות העיקריות? כי כדי לעשות את זה צריך יכולות של מעצמה.
אה כן, וגם בגלל הסרטון הזה מחודש פברואר שבו ביידן לכאורה (או במפורש) מאיים כי ״לא יהיה יותר צינור, במידה ורוסיה תפלוש לאוקראינה…״
אבל מסתבר שגם אם המונח seabed warfare חדש יחסית, התופעה איננה חדשה כל כך. ויקיפדיה מציגה דף דליל מאוד עם אזכורים החל מ-2021, ולא ניתן למצוא הרבה אזכורים מוקדמים יותר. הכי מוקדם שאני הצלחתי להתחקות הוא ככה״נ מהספר ghost fleet שפורסם ב-2016, ומתאר לחימה עתידית בין ארה״ב וסין
למעשה, טיפול בתשתיות תת מימיות כמאמץ מלחמתי הולך אחורה כבר לסוף המאה ה-19, כאשר ניסיונות לניתוק כבלי טלגרף תת מימיים אירעו כבר במלחמה בפסיפיק בין פרו וצ׳ילה (1879-84).
עם פרוץ מלחה״ע ה-1 הבריטים הוציאו לפועל תכנית לבידוד גרמניה מבחינה תקשורתית, בין השאר ע״י ניתוק כבלים תת מימיים
כבלי תקשורת תת מימיים מהווים נושא חם גם בשנים האחרונות, כאשר נשמעות טענות חוזרות כי אוניות מחקר רוסיות, ובעיקר האונייה yantar, נצפות יותר ויותר בשהייה מעל אזורים בהם מונחים כבלי תקשורת בין לאומיים.
אז מה הלאה? אפשר להעריך ש״לוחמת קרקעית הים״ תלך ותתפתח מהסיבה שהיא מתאימה מאוד לסגנון הלוחמה ההיברידית - הפגיעה היא קשה ובהרבה פעמים בלתי הפיכה וניתנת להכחשה באופן מלא. קשה מאוד להוכיח מי תקף מה ועוד יותר קשה לייצר מערכי הגנה על אלפי ק״מ של צנרת/כבלים בעומק של מאות מטרים ויותר.
ככל שתחום הכלכלה הכחולה, כריית המשאבים (לא רק גז) והחקלאות הימית ילך ויתפתח, יווצרו אפשרויות חדשות למי שמחפש איפה לפגוע.
אז מה אצלנו אתם ודאי שואלים? טוב תודה, הכל בסדר. עשרות ק״מ של צנרת גז מונחת על קרקעית הים ומהווה כמעט 70% מהחשמל שאתם צורכים.
מישהו מגן עליה? תנחשו לבד…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בשולי המפגן ההגנתי המדהים של חה״א ומערך ההגנ״א, משהו שאולי חמק מתחת לרדאר. בפעם הראשונה אי פעם יורטו כ-4-6 טילים בליסטיים ע״י משחתות אמריקאיות אשר עמדו מזרחית לחופי ישראל, ולמעשה היוו שכבה נוספת כחלק ממערך ההגנ״א של מדינת ישראל.
איך ולמה? שרשור...
#פידצבא
התמיכה של משחתות האייג׳יס בהגנה האווירית של ישראל מתורגלת למעלה מ-20 שנה בתרגילים ייעודיים לתחום הזה תחת השם ״ג׳ניפר קוברה״. באירועי עבר, לדוגמא במלחמת המפרץ השנייה ב-2003, אפילו היו פריסות מבצעיות, אך מעולם היכולת לא הגיע לכדי מימוש.
משחתות האייג׳יס מדגם ארלי בורק (DDG), מהוות היום את השדירה המרכזית של הצי האמריקאי למשימות מגוונות ובתוכן גם משימות הגנ״א. מערכת הנשק הזו כוללת שני מרכיבים עיקריים:
על מנת לגלות ולעקוב אחרי האיומים הספינה משתמשת במכ״ם עוצמתי מסוג SPY 1, המותקן על המבנה המרכזי (ה״לוח״ המשושה שרואים בתמונה על דופן המבנה העילי) אשר לו יכולת למיתוג אלקטרוני של הקרן הסורקת (Phased Array). המכ״מ מיועד לגילוי מטרות אוויריות (מטוסים וטילים שונים) ב-3D, משדר בתדר של 3-4GHz ובעוצמה מקסימלית של 6MW (בפשטות, הרבה מאוד...). הוא מסוגל לעקוב סה״כ על 800 מטרות בו זמנית, ולפי הנתונים היבשים מסוגל לגלות מטרות בטווחים של כ-370 ק״מ.
החלק השני של המערכת הוא המיירט מדגם סטנדרט (SM) 2/3 (יש מיירט חדש בפיתוח מדגם SM-6). המיירט מונע ע״י דלק מוצק דו-שלבי אשר מביא אותו לטווחים של עד 370 ק״מ במהירות של 3.5 מאך, ולו רב״ת דואלי מכ״מי ואינפרה אדום אשר מאפשר פגיעה במטרה.
מערכות מסוג זה בגרסאות שונות נמצאות בצי האמריקאי בשימוש עשרות שנים, והוכחו מבצעית באירועים רבים.
אז לפני יומיים נפל דבר - מתקפת כשב״מים הטביעה לראשונה כלי שייט צבאי, ובמקרה הזה נפל הכבוד המפוקפק בחלקה של הקפטן איבנוביץ, קורבטה רוסית מדגם טרנטול 2.
אמנם זו לא הפעם הראשונה שהאוקראינים מצליחים לפגוע בכלי שייט רוסי, אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שהם מצליחים להטביע אותו.
איך? שרשור
#פידצבא מנתחים
הטרנטול היא קורבטה רוסית בדחי של 488 טון (די דומה לסער 4.5 שלנו) באורך 56 מ׳ על 10.5. דגמים שלה מיוצרים החל משנות ה-70 וסה״כ מדובר בספינה די טיפוסית לגודל זה: 4 טילי ים ים (בדר״כ סטיקס), תותח 76 מ״מ בחרטום, 2 תותחי 30 מ״מ מיוצבים, קצת ל״א ומערכות גילוי כאלו ואחרות
לפני יומיים בלילה הותקפה ע״י מספר כלי בלתי מאוישים ככה״נ מדגם sea baby (למרות שלא ראיתי אישור רשמי של האוקראינים עליהם), נפגעה ע״י לפחות 3 מהם (אולי 4) וטבעה.
מיקום המתקפה היה כנראה באזור אגם דונוזלב בחלק הצפוני של קרים, אשר ידוע כי יש בו בסיס של צי הים השחור.
היום פרסם החמאס שני סרטונים חדשים שמציגים את מה שהם מכנים ״טורפדו מודרך לשימוש להשמדת מטרות חיל הים במים שמול עזה״.
אז כלי שייט של חה״י או כל מטרה אחרת לא נפגעו משום טורפדו כזה, ונראה שהחמאס שלא בפעם הראשונה מתהדר בהצלחות שלא היו מעולם, אבל אפשר מהסרטון ללמוד כמה דברים על הכצב״מ.
מדגיש - כל מה שנכתב בשרשור הזה מבוסס על מקורות גלויים ובלתי מסווגים, ולכן לחלק מהשאלות שבטח יעלו לא אוכל לענות. התלבטתי רבות אם לפרסם או לא והחלטתי שזה אפשרי במגבלות שהחלתי על עצמי.
הימצאות של כלים צוללים בלתי מאוישים (כצב״ם) בידי הכוח הימי של החמאס התפרסמה כבר לאחר שומר חומות.
ֿההערכה בזמנו הייתה שהכוח של חמאס נפגע, אולם מאז עברו שנתיים ויכולות הייצור של החמאס כידוע לא נפגעו ככה שהוא בהחלט היה יכול לבנות כלים כאלו מחדש.
@GutmanYotam ביקש והציבור דרש, אז ניצלתי קצת זמן מחוץ לבור כדי ללהג מעט על מה שקורה מסביבנו בים…
אז… כהומאז׳ לגוטמן מלך הסייבר:
ארה״ב שולחת עוד נושאת מטוסים לאזור, התימנים משגרים עלינו טילים והסינים הודיעו גם כן על משלחת של ספינות קרב, זה מה שהיה לנו השבוע בים…
#פידצבא
נתחיל עם האמריקאים. אז מה זה בעצם כוח של נומ״ט, ומה הוא יודע לעשות?
הנומ״ט עצמה יכולה לבצע את כל סוגי המבצעים האוויריים הנדרשים - איסוף מודיעין, בניית תמונ״א, מבצעי אספקה וכמובן תקיפות בים וביבשה. את זה היא עושה ע״י כ-70 מטוסים (שוו״ע לכ-4 טייסות של חה״א)
בכח המשימה ישנן 1-2 סיירות קרב מטיפוס טיכונדירוגה (CG). לספינות אלו מכ״מ בעל הספק אדיר שבונה תמונה למאות ק״מ והן יכולות ליירט טילים בליסטיים וטילי שיוט, ולבצע תקיפות בעזרת טילי שיוט טומהוק לאלפי ק״מ.
ספינות אלו שומרות על כח המשימה וגם להשתלב בהגנה על ישראל כנגד איומים מאירן.
אז הלילה אירעה לראשונה פגיעה משמעותית של הכשב״מ אוקראיני אותו סיקרתי לפני יומיים (קישור בסוף), באונייה רוסית מדגם רופוחה. כיוון שיש תמונות וסרטונים אפשר לנסות לנתח מה קרה שם.
#פידצבא מעדכנים…
אתמול התפרסמו סרטונים של כ״ש רוסיים בקרבת נמל נובורוסיסק שבמחוז קראסנודר יורים על כשבמים שתקפו את אזור הנמל, הם נדלקים ובסוף מתפוצצים. כיוון שהוא נמצא בשטח רוסיה עצמה (ולא אזור כבוש) הנמל הזה הוא משמעותי עבור צי הים השחור
הכתב ביקר באתר הפיתוח של האוקראינים וצפה בהם מפעילים את הכלים בגרסה האחרונה שלהם.
מהסרטון ניתן לראות שלעומת הכלים ששימשו למתקפה באוקטובר האחרון (לא יודעים במה מדובר? כנסו ללינק של השרשור שלי שמנתח אותה), הגרסא הנוכחית כבר הרבה יותר ״מהודקת״.
נראה שהעיצוב החיצוני של הכלי נועד לאפשר לו ״חמקנות״ מסוימת שכן על פניו נראה שהזויות של החלק העליון נועדו להקטין את שטח החיתוך המכ״מי שלו.
הקטנת ההחזר המכ״מי תסייע לכלי להתקרב למטרה לטווח קרוב יותר בלי שיתגלה, ובכך יוכל לתקוף אותה בהפתעה ולהקשות על המטרה להתגונן.