"אנחנו לא רגילים במלחמות חטיבתיות ביום ומאד נהינו מזה. זה פשוט יפה...פיקוד על חטיבה של 2,500 איש בקרב יום היה חידוש בשבילי, אבל עכשיו כבר התרגלתי.."
כך סא"ל אריאל שרון, לדוד בן-גוריון על תחושתו כמח"ט הצנחנים 202 במבצע קדש.
מהמערכה שהתנהלה השבוע לפני 66 שנה זכור יותר מכל קרב אחד>
זכור ולא בהכרח לטובה- קרב המיתלה.
"עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני" כתב עליו דיין. בעקבות הקרב הוכנס אריק שרון ל"מקפיא" הצה"לי למשך עשר שנים.
הטענה הייתה שיזם ללא צורך קרב מיותר שעלה בדם רב. 49 חללי המיתלה היוו כשליש מכלל חללי המלחמה.>
מה בעצם עשה אריק שרון ולמה קיבל את ההחלטה הרת הגורל?
משימתו בתחילת המלחמה היתה לחבור במהירות לגדוד 890 שהוצנח בפיקודו של רפאל איתן מזרחית למעבר המיתלה. הכוונה המקורית היתה לצנוח ממערב ולהוות איום על תעלת סואץ וכך לתת אמתלה לבריטניה ולצרפת להתערב במלחמה ולקבל את שרצו- השבת התעלה>
לחזקתן. אגב, הקצינים הבריטים שקיבלו את פקודות המבצע הופתעו מאד כשגילו שישראל היא בסעיף כוחותינו ולא אויב...
בכל מקרה, טעות בפענוח תצלום אוויר הביא למסקנה שיש מחנה מצרי ממערב למתלה והוחלט לצנוח ממזרח למעבר. רק בדקה התשעים קיבל רפול שאין אויב ממערב ושיחליט היכן לצנוח.>
היכן, ולא אם. בניגוד לגרסת "היהודים באים".
הוא בחר ממזרח.
לא רפול ולא שרון ידעו שהצניחה נועדה לשרת תכלית מדינית. כל שידעו שעל הגדוד להחזיק מעמד ושעל חטיבה 202 לצלוח 200 ק"מ של מדבר עוין ולחבור אליו במהירות.
חטיבה 202 הורכבה ככוח רב-חיילי ורב-זרועי....>
היא קיבלה יחידות שריון, תותחנים, הנדסה, נ"מ, מטוסים צמודים, הספקה בהיטס ואפילו הספקה שהוצנחה ע"י הצרפתים. ממש לוחמת קואליציה.
לא הכל הלך בקלות. רק 4 מתוך 14 טנקים הגיעו ליעד ורק תותח אחד (1) מתוך 24! חיילי מחלקת הנדסה שחברה הגיעו ללא נשק אישי. הצנחנים השאירו אותם בחצבה, >
אבל לקחו את הטרקטור שלהם איתם. התגלה כמועיל בחילוץ רכבים.
כשחבר המח"ט שרון הוא נדרש להמתין. המצרים כבר הבינו שיש כוח ממזרח למיתלה ותקפו מהאוויר. המטכ"ל נדרש לתשומת לב מיוחדת לכוח בעומק, הקצה לו מטוסים לסיוע והפנה לשם 2 חטיבות ממשימותיהן (7,4) מחשש להתקפה מצרית, אך הן היו רחוקות>
בנסיבות אלו הוא ביקש להכנס למיתלה.
למה?
כי ממילא משימתו המקורית הייתה לצנוח מערבה. הוא לא ידע שעצם הצניחה הגשימה את תכליתה.
הוא נמצא בשטח מישורי קשה להגנה ונודע לו (בדיעבד מודיעין שגוי) שכוח שריון נע לעברו, בשטח שבו אין לחי"ר קל סכוי לעמוד מולו, ואילו מצר המיתלה ההררי נוח להגנה.>
ועל-פי המודיעין (שוב, השגוי) המצר עצמו ריק.
רמ"ט פיקוד הדרום, רחבעם זאבי שהגיע אליו בטיסה (וגם הוא לא הכיר את התכלית המדינית) אישר לו מה שנודע לימים "להכניס סיור" למיתלה. זאת העילה לטענת דיין ולסקוב ואחרים ששרון הפר פקודה והכניס גדוד מוגבר לשם.>
נראה שההחלטה שלו היתה, בהתאם למה שידע אז, סבירה.
התנהלות הקרב עצמו ובעיקר הכניסה למיצר הייתה לקויה מאד.
לא ארחיב (ניתן למצוא תיאור מפורט באתר הצנחנים ברשת.)
אומר רק שהתוצאה הייתה קרב גבורה שבו נדרשו מפקדים וחיילים להתעלות כדי להכריע קרב בו הכניסו עצמם לנחיתות קשה ושהתיאום בין>
הכוחות בו היה לא טוב. 49 חללים נמנו ולא פחות מ-23 עיטורים וצל"שים הוענקו.
שרון כאמור הוקפא. בן גוריון שאל אותו כעבור זמן "אם נגמל מהרגלו שלא לומר אמת", התדמית דבקה בו.
למרות דבריו השאננים על ש"התרגל" וש"נהנה" לנהל קרב חטיבתי, כנראה שהקרב הזה שכנע אותו בצורך של מפקדים>
להיות אנשי מקצוע. כשסיים את תפקידו כמח"ט כתב ש"עוצבת היסוד" בצה"ל צריכה להיות חטיבה ולא אוגדה, כי לא נראה לו שצה"ל יצליח לגדל מפקדים שידעו למצות באמת מלוא כולותיה של אוגדה.
יש מן האירוניה ההסטורית ששרון עצמו הוכיח בדיוק ההפך ב-1967 באום כתף, ובצליחה ב-1973.
#פידצבא
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.