"אנחנו לא רגילים במלחמות חטיבתיות ביום ומאד נהינו מזה. זה פשוט יפה...פיקוד על חטיבה של 2,500 איש בקרב יום היה חידוש בשבילי, אבל עכשיו כבר התרגלתי.."
כך סא"ל אריאל שרון, לדוד בן-גוריון על תחושתו כמח"ט הצנחנים 202 במבצע קדש.
מהמערכה שהתנהלה השבוע לפני 66 שנה זכור יותר מכל קרב אחד>
זכור ולא בהכרח לטובה- קרב המיתלה.
"עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני" כתב עליו דיין. בעקבות הקרב הוכנס אריק שרון ל"מקפיא" הצה"לי למשך עשר שנים.
הטענה הייתה שיזם ללא צורך קרב מיותר שעלה בדם רב. 49 חללי המיתלה היוו כשליש מכלל חללי המלחמה.>
מה בעצם עשה אריק שרון ולמה קיבל את ההחלטה הרת הגורל?
משימתו בתחילת המלחמה היתה לחבור במהירות לגדוד 890 שהוצנח בפיקודו של רפאל איתן מזרחית למעבר המיתלה. הכוונה המקורית היתה לצנוח ממערב ולהוות איום על תעלת סואץ וכך לתת אמתלה לבריטניה ולצרפת להתערב במלחמה ולקבל את שרצו- השבת התעלה>
לחזקתן. אגב, הקצינים הבריטים שקיבלו את פקודות המבצע הופתעו מאד כשגילו שישראל היא בסעיף כוחותינו ולא אויב...
בכל מקרה, טעות בפענוח תצלום אוויר הביא למסקנה שיש מחנה מצרי ממערב למתלה והוחלט לצנוח ממזרח למעבר. רק בדקה התשעים קיבל רפול שאין אויב ממערב ושיחליט היכן לצנוח.>
היכן, ולא אם. בניגוד לגרסת "היהודים באים".
הוא בחר ממזרח.
לא רפול ולא שרון ידעו שהצניחה נועדה לשרת תכלית מדינית. כל שידעו שעל הגדוד להחזיק מעמד ושעל חטיבה 202 לצלוח 200 ק"מ של מדבר עוין ולחבור אליו במהירות.
חטיבה 202 הורכבה ככוח רב-חיילי ורב-זרועי....>
היא קיבלה יחידות שריון, תותחנים, הנדסה, נ"מ, מטוסים צמודים, הספקה בהיטס ואפילו הספקה שהוצנחה ע"י הצרפתים. ממש לוחמת קואליציה.
לא הכל הלך בקלות. רק 4 מתוך 14 טנקים הגיעו ליעד ורק תותח אחד (1) מתוך 24! חיילי מחלקת הנדסה שחברה הגיעו ללא נשק אישי. הצנחנים השאירו אותם בחצבה, >
אבל לקחו את הטרקטור שלהם איתם. התגלה כמועיל בחילוץ רכבים.
כשחבר המח"ט שרון הוא נדרש להמתין. המצרים כבר הבינו שיש כוח ממזרח למיתלה ותקפו מהאוויר. המטכ"ל נדרש לתשומת לב מיוחדת לכוח בעומק, הקצה לו מטוסים לסיוע והפנה לשם 2 חטיבות ממשימותיהן (7,4) מחשש להתקפה מצרית, אך הן היו רחוקות>
בנסיבות אלו הוא ביקש להכנס למיתלה.
למה?
כי ממילא משימתו המקורית הייתה לצנוח מערבה. הוא לא ידע שעצם הצניחה הגשימה את תכליתה.
הוא נמצא בשטח מישורי קשה להגנה ונודע לו (בדיעבד מודיעין שגוי) שכוח שריון נע לעברו, בשטח שבו אין לחי"ר קל סכוי לעמוד מולו, ואילו מצר המיתלה ההררי נוח להגנה.>
ועל-פי המודיעין (שוב, השגוי) המצר עצמו ריק.
רמ"ט פיקוד הדרום, רחבעם זאבי שהגיע אליו בטיסה (וגם הוא לא הכיר את התכלית המדינית) אישר לו מה שנודע לימים "להכניס סיור" למיתלה. זאת העילה לטענת דיין ולסקוב ואחרים ששרון הפר פקודה והכניס גדוד מוגבר לשם.>
נראה שההחלטה שלו היתה, בהתאם למה שידע אז, סבירה.
התנהלות הקרב עצמו ובעיקר הכניסה למיצר הייתה לקויה מאד.
לא ארחיב (ניתן למצוא תיאור מפורט באתר הצנחנים ברשת.)
אומר רק שהתוצאה הייתה קרב גבורה שבו נדרשו מפקדים וחיילים להתעלות כדי להכריע קרב בו הכניסו עצמם לנחיתות קשה ושהתיאום בין>
הכוחות בו היה לא טוב. 49 חללים נמנו ולא פחות מ-23 עיטורים וצל"שים הוענקו.
שרון כאמור הוקפא. בן גוריון שאל אותו כעבור זמן "אם נגמל מהרגלו שלא לומר אמת", התדמית דבקה בו.
למרות דבריו השאננים על ש"התרגל" וש"נהנה" לנהל קרב חטיבתי, כנראה שהקרב הזה שכנע אותו בצורך של מפקדים>
להיות אנשי מקצוע. כשסיים את תפקידו כמח"ט כתב ש"עוצבת היסוד" בצה"ל צריכה להיות חטיבה ולא אוגדה, כי לא נראה לו שצה"ל יצליח לגדל מפקדים שידעו למצות באמת מלוא כולותיה של אוגדה.
יש מן האירוניה ההסטורית ששרון עצמו הוכיח בדיוק ההפך ב-1967 באום כתף, ובצליחה ב-1973. #פידצבא
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
כאשר שוחרר מחנה מאטהאוזן, היום לפני 79 שנה, היה בין השורדים גם טיבור רובין בן ה-16, שיהפוך לניצול השואה היחיד שזוכה ב"מדליית הכבוד של הקונגרס". בטקס שנערך באיחור ניכר בשנת 2005 הוא הודה בעיקר לסמל האנטישמי שלו, ארתור פייטון, שכל הזמן "נידב" אותו למשימות מסוכנות בתקווה שיהרג.>
רובין היגר אחרי מלחמת העולם לאמריקה והתאמץ להתגייס לצבא למרות דחיות, כדי לגמול למשחרריו. בצבא גילה שגם באמריקה יש אנטישמיות, שגולמה בסמל הגזען שהתעמר בו.
הוא הגיע למלחמה בקוריאה ב-1950 ופעם אחר פעם מצא עצמו מחפה כמשמר אחורי על יחדתו הנסוגה, כולל פעם בה נותר לבדו למשך 24 שעות>
בולם גלי התקפות צפון קוריאנים. כאשר הצבא הסיני הפתיע את כוחות ארה"ב שהיו כבר בצפון קוריאה ושטף אותם. שוב מצא עצמו מחפה על נסיגת שרידי יחידתו. הפעם נפצע קשה ונשבה. הוא היה כמעט 3 שנים בשבי, ושוביו הציעו לו פעם אחר פעם להשתחרר ולהגר למולדתו הונגריה, "האחות הקומוניסטית". הוא סרב>
השבוע לפני 80 שנה הודח גנרל יהודי מפיקוד על ארמיה בצבא האדום, הועמד בפני בית דין שדה והוחזר לתפקיד. הכל תוך כדי קרב "נשכח" בחזית המזרחית שבו נלחמו מאות אלפי אנשים משני הצדדים, הסובייטי והגרמני במה שבכלל היה רק מאמץ הטעייה, אבל אם היה מתרחש במערב אירופה היה יוצא עליו ספר כל שנה⬅️
אחרי שהגרמנים נבלמו במתקפה הגדולה בקורסק וחדלו אותה, הם העריכו שייקח לסובייטים זמן מה להוציא התקפת נגד. אלא שתוך זמן קצר ספגו שלוש: מבצע קוטוזוב מצפון לבליטה כבר ב-12 ביולי, ומבצע רומיאנצב מדרום לה, ב-3 באוגוסט.
בתווך, שוגרה בדרום החזית התקפת הטעייה, שבה לקחו חלק 270,000 איש.⬅️
התכנית הייתה לשגר את חזית (קבוצת הארמיות) דרום לתקוף את הביצורים הגרמנים על נהר המיוס, בחזית שבה הוורמאכט חשש במיוחד- זאת שהובילה הדרך הקצרה לדונבאס, לחופי ים אזוב ובהמשך לקרים (כן, נו...). לאחר שתושג הבקעה, תוכנס לפעולה ארמיית הגווארדיה השניה, ארמית העלית שנשמרה בעתודה.⬅️
סערה לא פשוטה מתרחשת בימים אלה בצבא ארה"ב, על זרועותיו. מאז ראשית השנה לא אישר הסנאט אף מינוי של קצין בכיר כפי שהחוק מחייב- נדרש לכל תפקיד גנרל/אדמירל לצד קידום ראשון גם בחלק מהדרגות הזוטרות יותר.
לנחתים אין למעשה מפקד, אלא ממלא מקום וכל הדרמה סביב סנאטור יחיד, טומי טוברוויל>
הסנטור מאלבמה הוא חבר ועדת השירותים המזויינים של הסנאט והוא זעם על כך שבתקציב הפנטגון נכלל מימון לנסיעה מחוץ למדינה לצורך הפלה עבור המשרתות בצבא. כזכור במדינות רבות עברה לאחרונה חקיקה האוסרת הפלות, בצבא נימקו את המימון (כחלק ממימון טיפולים רפואיים נוספים) בכך שהמשרתים בו, אינם>
בוחרים את מקום ההצבה.
סנטור טוברוויל פחות התרשם. לרוב, רק המינויים המרכזיים מובאים לאישור מליאת הסנאט וגם זאת בהצבעה רגילה. רוב המינויים מובאים כחבילה אחת באישור הועדה ומאושרים בהצבעה. הוטו של טוברוויל פירושו שגל קצין, העןבר לכל תפקיד, יידרש לאישור בהצבעה שמית בסנאט. התהליך>
ההחלטה המדוברת של הממשל האמריקני להעביר לאוקראינה תחמושת מצרר, בשלב זה פגזי ארטילריה היא חשובה להמשך המלחמה באוקראינה, אך גם יש לה משמעויות לישראל שעוסקת בנושא תחמושת המצרר לא מעט.
כמה דברים על הזווית הישראלית ושימוש בעבר, על העניין החוקי, וכמה משמעויות טקטיות פחות מדוברות>
תחמושת מצרר היא תחמושת הנפתחת במעופה ומתפרקת למספר תתי חימושים, וכך מכסה שטח גדול יותר ומשיגה אפקט רב יותר.
מלחמת לבנון השנייה, שבה צה"ל עשה שימוש נרחב בתחמושת מצרר נתנה דחיפה גדולה למאמץ בינ"ל שהיה עוד קודם לאסור שימוש בתמושת הזאת. יש לכך שתי סיבות:
האחת, כיוון שתתי החימושים>
מתפזרים על פני שטח נרחב יחסית, יש בשימוש בה מעין שימוש בלתי הבחנתי- הפגיעה עשויה לחרוג מאזור המטרה, במיוחד בשטח בנוי.
הסיבה השניה נובעת מהמאץ הגדול לאיסור על מוקשי נ"א (נגד אדם). לתחמושת המצרר, תתי החימוש שבה יש אחוז נפל (פצצונות שלא מתפוצצות) גבוה יחסית והן נשארות רדומות זמן רב>
"אין מצבים נואשים, יש רק אנשים מיואשים".
היינץ גודריאן, גנרל גרמני. נולד היום לפני 135 שנה בכפר חלמנו במערב פרוסיה וכיום בפולין. אותו כפר שאותו יכבוש כמפקד קורפוס השריון בפרוץ מלחה"ע השניה, ושבו יוקם מחנה ההשמדה הידוע לשמצה.
הוסיף: "כשהמצב לא ברור-תקוף.>
>כשאתה תוקף- עשה זאת מהר, בעוצמה ובלי להתפזר".
נחשב אבי עוצבות השריון הגרמני של מלחמת העולם ושל תפיסת הפעלתן-טענה מאד שנויה במחלוקת. מה שאי אפשר לומר אגב, על זאת באשר למעורבותו בפשעי מלחמה.
ספר זכרונותיו נחשב קלאסיקה של הז'אנר (זכרונות גנרלים גרמנים), כלומר:
אנחנו היינו מעולים, היטלר דפק לבד את העסק, ופשעי מלחמה זה בכלל האס.אס. ולא קשור אלינו (מה שממש לא נכון, למען הסר ספק).
אבל לפני הפלישה לברה"מ אמר: "החזית המזרחית היא בית קלפים. פירצה במקום והיא תתמוטט".
אחרי: "המעטנו קשות ביכולות האויב, בקרקע ובמזג האוויר. והמציאות התנקמה בנו".>
בשבוע שעבר נפטר אלי דולגין ז"ל, אחד מגיבורי מעוז בודפשט, המעוז היחיד שלא נפל בקו התעלה במלחמת יוה"כ .
אלי היה קצין העמדה ולמעשה מפקד סוללת התותחנים מגדוד 404 שישבה במעוז. 42 אנשיה היוו את מרבית הכוח הלוחם במוצב, לצד מחלקת טנקים ו-16 חיילי החי"ר מילואים של החטיבה הירושלמית>
הסוללה הפעילה 4 תותחים נייחים בעמדות מבוטנות ומבוצרות, שכונו "נברונים" על-שם הסרט המפורסם. ניתן היה לצודד אותם באופן מוגבל לגזרת ירי צרה. נוסף עליהם הפעילה הסוללה מרגמות 120 מ"מ בטווחים קצרים. עם תחילת ההתקפה על המוצב הורה מפקדו, מוטי אשכנזי להפעיל את המרגמות להגנה עליו. דולגין>
עצמו טיווח את המרגמות מהמוצב, עד שהאש הכבדה, של 30 פגזים בדקה שירדו על המוצב שיתקה אותן. 3 מהחיילים שהפעילו אותן נהרגו, ולוחם נוסף בסוללה נהרג בתקיפה אווירית.
מרגע פתיחת המלחמה הופעלו 4 התותחים ללא הרף. פלגה של 2 קנים ירתה על ריכוזי כוחות מצרים בפורט סעיד ופורט פואד. הצמד השני>