מאז היווסדה, ישראל נאלצה להתמודד עם חרם נרחב מטעם מדינות ערב, שהשפיע גם על הנכונות של יתר העולם לקיים קשרים כלכליים עם ישראל.
שרשור ראשון בסדרה קצרה על החרם הערבי, פרק חשוב בהיסטוריה הכלכלית של ישראל וכנראה מקרה הסנקציות הארוך בהיסטוריה (15)⬇️
החרם החל רשמית בינואר 1946 לאחר החלטה של הליגה הערבית, אף שקדמו לו חרמות נקודתיים על היישוב שהחלו עוד במאה ה-19.
רציונל החרם היה תחילה רצון למנוע את התפתחותה של ישראל. עם השנים, הרציונל התפתח למניעת קבלתה של ישראל לקהילה הבינ״ל, מניעת התעצמותה והשפעה עליה בסוגיה הפלסטינית.
במהלך העשור שלאחר ההחלטה, מדינות הליגה הערבית חוקקו חוקים שאסרו על קיום כל קשר כלכלי עם ישראל, שחלקם תקפים עד היום. גם קשרי דואר, רדיו וטלגרף נאסרו.
מצרים גם אסרה על סחורות המיועדות לישראל לעבור דרך תעלת סואץ. האו״ם מחה על כך, אבל זה מן הסתם לא שינה משהו.
אך מדינות ערב לא הסתפקו באיסור הזה, שהיה ״ראשוני״, קרי נוגע רק למדינות ערב עצמן. הן גם הפעילו חרם ״שניוני״, שאסר גם על מעורבות של חברות בינלאומיות בישראל (למשל פתיחת מפעל בישראל). מדינות ערב החרימו חברות שהפרו את האיסור הזה.
על כך נוסף גם חרם ״שלישוני״ (את החשבון תעשו לבד).
מדינות ערב הקימו מערך מפואר לאכיפת החרם. החל משנת 1951 החרם נוהל מ״משרד החרם המרכזי״ בדמשק, שניהל את ״הרשימה השחורה״ שבה היו שמות של חברות שפעלו בישראל - ונאסרה פעילותן במדינות ערב. המשרד המרכזי הפעיל סניפים במדינות ערב השונות, שווידאו שהחרם אכן נאכף.
מנגנון אחד, מעיק במיוחד, לאכיפת החרם, היה הדרישה מחברות שרצו לפעול בעולם הערבי למלא שאלון מקיף שבו נאלצו להצהיר כי הן מכירות בחוקי החרם, לדווח שאין קשרים עם ישראל ולהוכיח שאלו לא קיימים. חברות שמכרו סחורות למדינות ערב נאלצו לעיתים להצהיר שאין תשומה ישראלית בסחורה (התמונה כהמחשה).
לא תמיד החרם נוהל בקפידה ולא כל חברה שניהלה קשר עם ישראל נכנסה לרשימה. אפילו החרם הראשוני לא תמיד נאכף: לאחר מלחמת ששת הימים התקיים סחר עם ירדן דרך גשרי הירדן, והחל מ-1976 יושמה מדיניות ״הגדר הטובה״ שבמסגרתה ישראל קיימה קשרים כלכליים עם גורמים בלבנון - שהועצמו באופן זמני ב1982.
דוגמה למדינה שהייתה צריכה להתמודד עם השלכות החרם היא יפן, שהייתה תלויה בנפט הערבי. וכך, חברות יפניות סירבו למכור מכוניות לישראל, מלבד סובארו.
ולכן עד סוף שנות ה-80 לא היה ניתן לראות בישראל מכוניות כמו טויוטה, ניסאן ומיצובישי בעוד סובארו הייתה פופולרית.
jta.org/archive/japane…
לעומת זאת, דוגמה בולטת לחברה בינלאומית שהפרה את החרם היא קוקה קולה. לאחר שהיא כן החרימה את ישראל במשך כ-15 שנים (דמיינו שאין קולה בחנות!), ב-1966 היא החליטה לתת זיכיון לאופרציה בישראל.
כתוצאה מהחלטתה, מרבית מדינות ערב החרימו את החברה במשך מעל עשרים שנה.
tabletmag.com/sections/israe…
החרם השניוני עלה מדרגה בשנת 1973, כאשר מדינות אופ״ק החליטו להגביל את תפוקת הנפט שלהן ולהטיל אמברגו על מדינות מערביות מסוימות, מה שיצר משבר עצום בשוק האנרגיה הבינלאומי.
החרם העצים, לזמן מוגבל, את התפיסה הבינלאומית של עוצמת הכלכלה של מדינות ערב ולכן גם את היקף העמידה בדרישות החרם.
בתקופות שונות במהלך החרם היו מדינות רבות שאינן ערביות שנמנעו באופן מלא או חלקי בקשר כלכלי עם ישראל, כולל מדינות ענק כמו ברית המועצות, סין והודו, ומדינות קטנות יותר באסיה ובאפריקה. עם זאת, מידת ואופן יישום החרם מאוד השתנו ממדינה למדינה.
jewishvirtuallibrary.org/background-and…
נקודת המפנה בהיסטוריה של החרם הגיעה בשנות ה-70 המאוחרות, כאשר ארה״ב חוקקה ותיקנה חוקים שאסרו על חברות אמריקאיות לעמוד בתנאי החרם.
לפי החוק, חברות אמריקאיות צריכות לדווח לרשויות אם הן מקבלות דרישה שלא לקיים קשרים עם ישראל.
הסכם השלום עם מצרים הוביל לביטול חוקי החרם של מצרים (שהייתה ממובילות החרם) ונתן עוד מכה לחרם, למרות שהקשרים הכלכליים איתה (חוץ מסחר בנפט) לא ממש התרוממו בשנים שלאחר ההסכם.
אלו הגיעו לרמה של מיליוני דולרים בודדים בלבד, ופרקטיקות החרם נמשכו מטעם חברות מצריות גם לאחר ההסכם.
הדעיכה של החרם המשיכה בשנות ה-90. מלחמת המפרץ (שיצרה קואליציה של ארה״ב ומדינות ערב רבות), תהליך אוסלו והסכם השלום עם ירדן הפחיתו עוד יותר את עוצמת החרם, והחרם השניוני פסק למעשה להתקיים. ב-1994 מדינות המפרץ הכריזו במפורש שיאכפו רק את החרם הראשוני.
sgp.fas.org/crs/mideast/RL…
מרכיבים מסוימים של החרם הערבי עוד תקפים עד היום. לפחות בתיאוריה, לבנון עדין אוכפת את החרם הראשוני, שניוני ושלישוני. חלק ממדינות המפרץ אוכפות בקפידה את החרם הראשוני (למשל כוויית), חלק באופן לא נוקשה (למשל סעודיה) וחלק מקיימות קשרים כלכליים מלאים עם ישראל (איחוד האמירויות ובחריין).
למי שמעוניין בהעמקה על הנושא, ממליץ לקרוא את הספר של גיל פיילר, שבו הוא מתאר את ההיסטוריה של החרם, היבטיו המשפטיים והשפעתו בסופו של דבר.
לדעתי מה שעוד יותר מעניין בסיפור החרם הוא התגובה הישראלית אליו, כולל מאמצים אקטיביים ללוחמה כלכלית. אותם אתאר בשרשור הבא בסדרה.
סופ״ש נעים!
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.