שנה למלחמה באוקראינה: 10 לקחים לישראל
המלחמה, שסופה לא נראה באופק, משתוללת במאפיינים שמומחים צבאיים חשבו שכבר עברו מן העולם: כיבוש ושחיקה אכזריים, קרב שוחות, היעדר הכרעה ורבבות הרוגים. הנה 10 לקחים שישראל יכולה לגזור מהמלחמה הזו, ברמה האסטרטגית והצבאית-אופרטיבית.
#אוקראינה
>>
לקח 1: אסטרטגיה ומודיעין
השיח הפגום בין פוטין לצבאו הוביל להחלטה לפלוש על בסיס ניתוח שגוי של יכולות רוסיה ואוקראינה כאחד. הערכות מוסקבה שמכונת המלחמה הרוסית תדרוס את אוקראינה, שהכוחות האוקראינים יקרסו, ושתגובת המערב תהיה רופסת - שיקפו יותר משאלת לב ממבחן מציאות מפוכח.
>>
ישראל ידעה כשלים דומים. ועדת וינוגרד קבעה למשל, שבמלחמת לבנון ה-2 נפלו ליקויים חמורים בממשקים בין דרג מדיני לצבאי. ערב עימות אפשרי בזירות שונות הדרג המדיני, חסר ניסיון בחלקו, חייב להכיר את היכולות האופרטיביות של צה"ל והאויב, ולקיים עם הצבא דיאלוג ממצה על מטרות המלחמה וניהולה.
>>
לקח 2: בסיס תעשייתי, מלאים וגיבוי מעצמתי
המלחמה באוקראינה היא מלחמת התשה בהיקף אדיר, אותה יכריעו אורך נשימה, הספקי ייצור של פגזי ארטילריה, תחמושת וחימושים מדויקים והיכולת לשנעם לחזית. לכן המערב – שללא תמיכתו באמל"ח אוקראינה כבר הייתה נכנעת – ורוסיה, נכנסו למרוץ חימוש תעשייתי.
>>
זו מציאות הממחישה לישראל ולצה"ל את הצורך החיוני לשדרג ולהרחיב את הבסיס התעשייתי, לוודא מלאים מתאימים ללחימה ארוכה, לשפר את הספקי הייצור של התעשיות הצבאיות ולהבטיח גיבוי מעצמתי איתן, שיאפשר אספקה שוטפת של אמל"ח, תחמושת וחלפים במהלך מלחמה ארוכה, והשלמת מלאים מהירה בעקבותיה.
>>
לקח 3: איום מדויק על תשתיות קריטיות
הרוסים, שלא השיגו עליונות אווירית, מנהלים מלחמת אש מדויקת נגד תשתיות חיוניות (חשמל, מים, מתקני אנרגיה וכד'). טילי שיוט, טילים בליסטיים ומל"טים איראניים מדוייקים זורעים הרס, ומייצרים עבור הרוסים את ההישג המרכזי בלחימה, במחיר אזרחי נורא.
>>
איראן, חזבאללה וחמאס, המתבוננים במלחמה, צפויים להשתכנע שהאסטרטגיה שלהם לפיתוח מערך נרחב של אש מדויקת ופלטפורמות שיגור - תעבוד, ולהאיץ את מאמציהם בכיוון זה. מדובר באיום כבד על העורף האזרחי והצבאי המחייב את ישראל להשקיע יותר בסיכול ושיבוש טרם מלחמה, ובבניין כוח להגנה ומניעה.
>>
לקח 4: הממד הגרעיני
המטריה הגרעינית לא הביאה להכרעה בשדה הקרב עד כה אבל אפשרה לפוטין "להתנפל" על אוקראינה ולהגביל את יכולת ההתערבות של נאט"ו.
מבחינת ישראל המלחמה ממחישה את מגבלות ההרתעה מול מדינה גרעינית תוקפנית ובלתי מרוסנת, ולמעשה מדוע יש למנוע בכל מחיר מאיראן נשק גרעיני.
>>
יתרה מכך, המוטיבציה של שחקנים במזה"ת להתגרען צפויה לגבור ולאתגר את ישראל משמעותית. לא רק איראן, גם סעודיה, תורכיה ומצרים המתבוננות במשבר, עלולות להסיק שוויתור אוקראינה על יכולותיה הגרעיניות ב-94' הוא מקרה נוסף (אחרי לוב ועיראק) בו התפרקות מגרעין מסתיימת בכיבוש ובאיום קיומי.
>>
לקח 5: נשק הסנקציות
המלחמה באוקראינה המחישה את מגבלות הסנקציות ויכולתן למנוע את המלחמה או לעצור את מהלכיה. לסנקציות ה"קונבנציונליות" שמטילות מדינות הצטרפו חברות, תאגידי ענק, ארגונים אזרחיים וציבורים, שהטילו חרם ונידוי נגד רוסיה. אלה הפכו אותה למדינה "מצורעת" בזירה הבינ"ל.
>>
המלחמה מתקפת את טענת ישראל כי סנקציות לבדן, ללא איום צבאי אמין, לא יבלמו את איראן.
שנית, במלחמה הבאה בעזה או בלבנון, שתתרחש בסביבה האורבנית ממנה פועלים אויבנו, יריבי ישראל ישוו את מהלכיה הצבאיים לאלו של רוסיה באוקראינה, והיא עלולה להיחשף לסנקציות מצד חברות ותאגידים.
>>
לקח 6: אתגר הניטראליות מתחדד
המלחמה מסמנת קו שבר במאבק גלובלי מחריף בין המערב הדמוקרטי-ליברלי בהנהגת ארה"ב לבין המודל הסמכותני-רודני הרוסי סיני. העמקת המחנאות בעולם, נטיית מדינות המערב לסיכונים גוברים מול רוסיה והתערבות איראן במלחמה הבליטו את חריגות ישראל שנותרה "על הגדר".
>>
על רקע זה מתחזקת חשיבות התייצבות ישראל לצד המערב, העולם החופשי ובעיקר בת בריתה היחידה ארה"ב - אליהם היא מחוברת לא רק ברמה הערכית אלא גם ברמת אינטרסיה ארוכי הטווח: האסטרטגיים, הכלכליים והצבאיים.
>>
לקח 7: נכסיות מול נאט"ו
אחרי עשורים של שלום ושגשוג האגף המזרחי של נאט"ו ניצב מול איום רוסי כבד. חברות הברית האירופיות, שהזניחו מאוד את צבאותיהן, מגדילות תקציבי ביטחון ומקצות מיליארדים להתעצמות צבאית בשנים הבאות. עולם עתיר תקציבים נפתח בפני התעשיות הביטחוניות הישראליות.
>>
מדינות אירופה יזדקקו לידע ולניסיון הצבאי של ישראל בבניין כוח, ולמערכות הנשק המתקדמות שלה בעיקר בתחומי ההגנה האווירית, הטילים, מיגון טנקים, מודיעין, פו"ש וסייבר - המביאים יתרונות ברורים לשדה הקרב. לישראל תשתית קשרים עם נאט"ו אותה היא תוכל למנף, וגם תורכיה כבר פחות מפריעה היום.
>>
לקח 8: איראן-רוסיה
בחירת איראן לחבור לרוסיה ולספק לה מאות מל"טים מתאבדים הכניסה את איראן לליבת תחרות המעצמות. מדובר במהלך דרמטי המספק לפוטין "אוויר" במלחמה על אורך נשימה ויכולת תקיפה מדויקת. מדובר בשינוי אסטרטגי המספק לישראל הזדמנות למצב עצמה כשחקן נכסי למערב ולאוקראינה
>>
באמצעות סיוע להתמודדות עם המל"טים האיראנים ולשיבוש שרשראות אספקתם.
מצד שני השותפות הטכנולוגית-צבאית המתהדקת בין איראן לרוסיה מבשרת על אספקת מערכות נשק רוסיות מתקדמות לאיראן וסיוע רוסי במכפילי כוח בתחומים רגישים כמו תע"ש צבאי, סייבר, טילים ואולי אפילו גרעין.
>>
לקח 9: המזה"ת חוזר לפוקוס הבין-מעצמתי
משבר אנרגיה עולמי, הסיוע האיראני לרוסיה וניסיון סיני לכרסם בדומיננטיות האמריקאית באזור - הפכו את המזה"ת לזירה חמה בתחרות המעצמות ולאינטרס מעודכן עבור ארה"ב. על רקע זה ביידן הניח בצד עקרונות וערכים כדי לזכות בשת"פ סעודי בהורדת מחירי הנפט.
>>
נוכחות אמריקאית במזה"ת ולחצים מתחדשים על איראן הם אינטרסים שלנו. מנגד, כשהמפרץ משחק מול המעצמות במגרש הגלובאלי, הנורמליזציה הופכת להיות משנית למשחק הגדול, ומגיעה עם תגי מחיר לא תמיד נוחים לישראל, כמו אלו שהציבה סעודיה לארה"ב: תכנית גרעין אזרחית והצטיידות בנשק אמריקאי מתקדם.
>>
לקח 10: סין – התרעה אסטרטגית!
המלחמה באוקראינה המחישה לארה"ב כיצד עלול להיראות ניסיון כיבוש סיני של טאיוואן, בחסות מטריה גרעינית. ה-CIA טוען שצבא סין בונה יכולת השתלטות על טאיוואן עד 2027, וארה"ב נכנסת לנתיב קריטי לבניית יכולת צבאית לבלום ולהרתיע מהלך סיני כזה.
>>
בתנאים אלה סף הרגישות האמריקאי סביב האיום הסיני קופץ מדרגה, ואנחנו מקבלים התרעה אסטרטגית על צמצום מרחב התמרון שלנו בין שתי המעצמות. לכן ישראל נדרשת להמשיך ולהדק את מנגנוני הפיקוח שלה על השקעות סיניות ועל נגישות סין לטכנולוגיה רגישה ולהתנהל מול וושינגטון בתיאום ובשקיפות מלאים.
>>
ולסיכום: שבע משמעיות לישראל
1. ההנהגה הפוליטית בישראל, העסוקה בענייני פנים, לא כשירה לנהל מלחמה שעלולה להתרגש עלינו.
2. מדיניות ה"הליכה בין הטיפות" של ישראל מול המלחמה באוקראינה מצויה בחוסר הלימה ללקחים ממנה, לא מייצרת נקודת זינוק טובה להתמודדות עם אתגריה ולמינוף הזדמנויות.
>>
3. ישראל תתקשה לדרוש מארה"ב גיבוי אופרטיבי מעצמתי ללא תנאי במלחמה ארוכה, וסיוע במלאים ובבניין כוח.
4. הבסיס המוסרי לגיוס העולם להגברת הלחץ על איראן במזה"ת, צפוי להתערער אחרי שלא סייענו לאירופה להתמודד עם החורבן שהותירו המל"טים האיראנים. תישחק גם השפעתנו בתחום הגרעין האיראני.
>>
5. ישראל מחמיצה הזדמנות פז להדגים את נכסיות המערכות הישראליות בשדה הקרב ואת אמינותה כבעלת ברית של אירופה שניתן לסמוך עליה בתחום ההתעצמות.
6. גם במזה"ת, ישראל עלולה לשלם מחירים נוכח השחיקה בדימויה כבעלת מנופים בוושינגטון - נכס קריטי, כולל בהקשרי הנורמליזציה.
>>
7. הפגיעה במעמדה המעצמתי של רוסיה במלחמה, ממחישה את הערכת היתר של ישראל ביחס לאילוץ הרוסי (בסוריה) - לו היא העניקה משקל מכריע בבחירתה, הנפסדת בעיני, "לשבת על הגדר" במשבר באוקראינה.
שבת שלום
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.