ב-1979 התרחשה מהפכה באיראן והאמריקאים נתקעו עם מטוסי F-16 שיועדו לה. אז הם הועברו לישראל במקום ושנה אחר כך כבר השמידו כור בעיראק. 45 שנה אחרי וזהו המטוס הצבאי הנפוץ בישראל ובעולם כולו.
שרשור על העבר, ההווה והעתיד של מטוס שנולד כפנטזיה חצופה והפך למטוס הקרב המצליח ביותר בעולם. 🧵
הסיפור של ה-F-16 מתחיל בסוף מלחמת וייטנאם כשהאמריקאים שקדו על תכנון מטוס חדש לקרבות אוויר בהתבסס על לקחיה. הדעה השולטת על פיה תוכננו מטוסי הדור הקודם כמו הפנטום F-4 הייתה שהתכונות החשובות ביותר למטוס הן מהירות וכושר טיפוס לגובה. השילוב של גובה+מהירות נקרא בשפת הטייסים ״פוטנציאל״
(מבחינה פיזיקלית זה פשוט ״אנרגיה״). ככל שלמטוס יש יותר פוטנציאל, כך הוא יכול לסגור בקלות רבה יותר על יריבו ולהפיל אותו. בשאיפה, ההפלה קורית כבר בשלב ההתקרבות הראשונית בעזרת מכ״ם שמכווין טיל.
אבל לא תמיד התאוריה מסתדרת עם המציאות, ובמלחמת וייטנאם האמריקאים גילו שכמעט אף פעם
לא מצליחים להפיל בשלב ההתקרבות. בפועל שני המטוסים היריבים חולפים, ואז מתחילים להסתובב זה סביב זה כשכל אחד מנסה להגיע לעמדת ירי מאחורי השני, כמו שני כלבים שרודפים אחרי הזנב זה של זה.
בעקבות החוויה הזו האמריקאים החליטו לבנות מטוס שהוא לא רק מהיר וחזק אלא גם מצטיין בסיבובים חדים.
וכך נולד ה-… F-15. מטוס דו-מנועי גדול במשקל 20 טון.
ה-F-15 היה שיפור משמעותי לעומת קודמיו, אבל לטעמה של קבוצה קטנה של קצינים ומהנדסים שכונתה ה-Fighter Mafia, זה לא היה מספיק.
למאפיה הייתה תפיסה קיצונית - בואו נוותר לגמרי על היכולת לנצח קרב מרחוק ונבנה מטוס שמצטיין במיוחד בסיבובים ובקרבות צמודים.
מטוס חד-מנועי, קטן וקל (פחות מ-10 טון) עם יכולת לפנות יותר מהר וברדיוס יותר קטן מכל מטוס אחר וכמעט בלי לאבד ״פוטנציאל״ בכל סיבוב שכזה (בניגוד ליריביו הכבדים).
המאפיה לא הצליחו לשכנע לפתח את המטוס שלהם במקום את ה-F-15, אבל היה לו בכל זאת יתרון אחד שקסם למקבלי ההחלטות - הוא היה זול. הרבה יותר מ-F-15. ולכן הם קיבלו אישור לפתח את המטוס לא במקום אלא במקביל ל-F-15. אחד כמטוס בוטיק והשני כמטוס זול והמוני. כך נולד ה-F-16.
ה-F-16 שילב כמה טכנולוגיות חדשניות בהתאם לתפיסת המאפיה - גוף צר וקטן עם מעט גרר וקשה לגילוי, כך שיוכל להתקרב לקרב צמוד. חופה בולטת מחוץ למטוס וטייס מוגבה שרואה 360 סביבו. וגולת הכותרת - יציבות שלילית. כלומר זה מטוס שלא יודע לטוס ישר - הוא באופן טבעי נגרר לתוך פנייה חריפה.
זה אומר שבקרב אוויר כשרוצים לפנות הוא עושה את זה חד במיוחד. אבל זו גם בעיה - איך מונעים ממנו לפנות כל הזמן כשאין קרב? התשובה - מחשב. בניגוד לכל קודמיו הטייס לא שולט ישירות על ההגאים עם ״סטיק״ כבד בין הרגליים. יש לו סטיק קטן בצד ימין שרגיש ללחץ דרכו הטייס מעביר פקודות למחשב טיסה.
המחשב הוא שמחליט על תנועת ההגאים המיטבית למימוש רצון הטייס (טכנולוגיה שנקראת ״טוס-על-חוט״). בפרט כשהטייס רוצה לטוס ישר הוא עוזב את הסטיק והמחשב מזיז לבד את ההגאים כל הזמן כדי למנוע מהמטוס לפנות בחדות.
אבל החזון של המאפיה לא מומש במלואו. המאפיה זלזלו במכ״ם ובטילים לטווח ארוך אבל אלו שולבו במטוס בכל זאת. הם גם התנגדו ליכולות שלא קשורות לקרבות אוויר אבל למורת רוחם המטוס פותח גם עם יכולות תקיפת מטרות על הקרקע.
ה-F-16 זכה מיידית להצלחה מסחררת גם מחוץ לארה״ב. ולא בגלל תכונותיו הייחודיות בקרבות אוויר, אלא כי היה פשוט וזול כך שהתאים לייצור המוני ולמדינות בינוניות ודלות במשאבים.
עם השנים המטוס שודרג לדגמים מתקדמים יותר ויותר ובכל שדרוג נוסף עוד מקום לדלק, מערכות ואפילו לאדם נוסף.
הגרסאות החדשות כבדות יותר בכמה טונות וכבר לא זריזות כמו הדגם המקורי. ראו איזה הבדל יש בין הדגם הישן והנקי ״נץ״ שתקף את הכור בעיראק וכבר לא בשירות בישראל לעומת הדגם החדש ביותר ״סופה״ עם שלל התוספות שמקנות לו עוד טווח ויכולות ייחודיות.
ה-F-16 אמנם איבד את מעמדו כמטוס לקרבות אוויר, אבל התובנות ממנו השפיעו על המטוסים שאחריו. ה-F-22 שהחליף את ה-F-15 כמטוס העליונות האווירית של ארה״ב אמנם תוכנן גם הוא כמטוס גדול, אבל נוספה לו יכולת להטות את כיוון המנוע שלו כטריק שמאפשר לו להשיג רדיוס פנייה קטן אפילו יותר מ-F-16.
ה-F-35 שנחשב למחליף של F-16 כמטוס חד-מנועי זול והמוני, כבר נבנה בתפיסה אחרת - כמטוס חמקן עם מכ״ם מעולה הוא מיועד להכריע קרבות מרחוק. יש לו כושר פנייה טוב אבל לא כמו של ה-F-16 המקורי.
הוא כן מתבסס על טכנולוגיית ״טוס-על-חוט״ שמאז הצלחתה ב-F-16 שולבה בכל המטוסים החדשים.
ואת החופה הבולטת עם שדה ראייה 360 החליפו ברשת של מצלמות סביב המטוס שמשדרות ישירות לתוך הקסדה את הכיוון שאליו הטייס מסתכל, כך שהוא רואה מה קורה בחוץ גם כשהוא מסתכל ישירות דרך דופן המטוס (אפילו דרך הרצפה).
עד היום יוצרו כ-4,600 F-16 ויותר מ-2,000 עדיין טסים ומהווים סוס העבודה העיקרי של רוב חילות האוויר. במרבית המדינות הם מוחלפים בהדרגה ב-F-35 אבל אפילו היום יש מטוסי F-16 חדשים בייצור שמיועדים למדינות שלא אושר להן לקנות F-35, כך שאולי נראה F-16 טסים אפילו מאה שנה אחרי הדגם הראשון.
בישראל F-16 עדיין מהווים רוב. אבל ישראל לא רוכשת חדשים כבר 20 שנה ולא סביר שתרכוש שוב בעתיד. כתבתי על מטוסי העתיד של ישראל בשרשור אחר:
זה סיפורו הייחודי של מטוס הקרב המצליח ביותר ב-50 השנים האחרונות. החל כעוף מוזר, עם רעיון לא סטנדרטי לנסות משהו אחר. והתברר כמספיק פשוט, זול וגמיש כדי לבצע כל משימה אפילו שהייעוד המקורי כבר לא ממש רלוונטי.
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.