1. אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. בשבועות האחרונים נחשפתי להמון ציוצים שממעיטים בעוצמת האפליה נגד שחורים בארה״ב ו/או שמאשימים את השחורים במצבם הנוכחי (״אם הם רק לא היו מתנגדים למעצר הם לא היו נורים״, ״רובם מעורבים בפשיעה ולכן אחוזי המעצר הגבוהים״, וכו׳).
2. אתמול קיבלתי הודעה בקבוצת הוואטסאפ של החבר׳ה מהלימודים בארה״ב שממש שברה לי את הלב ורציתי לחלוק אותה איתכם. ההודעה היא ממייקל (שיניתי את השם ע״מ לשמור על פרטיותו). מייקל הוא שחור. הוא מגיע ממשפחה אמידה.
3. הוא משכיל (תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות מובילות בארה״ב). מלבד אנגלית הוא דובר עוד 3 שפות. הוא כיום בכיר באחת מחברות האנרגיה הגדולות בארה״ב. הוא גר באיזור וושינגטון די סי במה שנקרא “Gated Community” (אזורי מגורים יוקרתיים שהכניסה אליהם מבוקרת).
4. מייקל ומשפחתו (קרי, הוא, אשתו, ושני ילדיו) הם השחורים היחידים באותו אזור מגורים יוקרתי. להלן תרגום חלקי של ההודעה (שאצרף צילום שלה בסוף השרשור):
״חברים יקרים. אני שמח שהקבוצה שלנו סוף סוף פתחה לדיון את הנושא והחלה לתהות מה ניתן לעשות בנדון כיחידים וכקבוצה.
״חברים יקרים. אני שמח שהקבוצה שלנו סוף סוף פתחה לדיון את הנושא והחלה לתהות מה ניתן לעשות בנדון כיחידים וכקבוצה.
5. אם לומר את האמת: אני מפחד. אני חושש לחיי בניי. אני חושש לחיי חבריי. אני חושש להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון או להיתקל במישהו עם כוונות זדוניות. לעולם לא אעז לצאת לריצה בשעות הלילה ועד עלות השחר באיזור מגוריי, כי יכולים להניח שאני פורץ/גנב ולירות בי מבלי לחשוב פעמיים.
6. הבן שלי נחשף לפניה המכוערות של הגזענות לאחרונה כשניסה במסגרת תפקידו כיו״ר מועצת התלמידים לגייס כספים לטובת פרויקט רווחה באפריקה. למרות ששלחנו אימייל מראש לכל האנשים באיזור המגורים ו״הזהרנו״ אותם שהבן שלנו, שהוא שחור, יעבור בקהילה ויסביר על הנושא, אפילו דלת אחת לא נפתחה בפניו.
7. הסיבה היא שמישהו שלח במקביל הודעה בקבוצת הוואטסאפ של הקהילה המקומית שאדם שחור מצלצל בדלתות הבתים ורצוי להיזהר עד שתגיע המשטרה. זאת היתה קריאת השקמה עבורו בנוגע למה ששחורים חווים מדיי יום. זאת המציאות של החברה בה אנו חיים.
8. הבן שלי הולך לקולג׳ באוגוסט ואני כ״כ מפחד שיקרה לו משהו או שהוא יותקף בשל העובדה שהוא שחור. למה אני צריך לחשוב על דברים כאלה במאה ה-21?״ 
9. נסו לשוות בנפשכם לרגע אחד מה זה להיות תחת זכוכית מגדלת בכל יום מחייכם. נסו לחשוב כיצד כל מפגש אקראי עם המשטרה יכול להסתיים במותכם או מות יקירכם, גם בלי סיבה. נסו לדמיין כיצד ניראה עולם בו כמעט כל אדם בו אתם נתקלים ברחוב מניח עליכם משהו שלילי באופן אוטומטי.
10. בשביל מרבית השחורים בארה״ב זאת מציאות יומיומית. ובמקום להשתמש בחמלה ולפעול לתיקון עוולות של עשרות שנים כלפי אותה קהילה (שנחטפה מאפריקה לעבדות בארה״ב ואח״כ נדחקה לתחתית החברה עם חוקי סגרגציה וגזענות ממסדית), רבים מפנים את האצבע המאשימה כלפיהם עד היום.
11. אין לי ״מסקנה״ בשרשור הזה. כל מה אני מבקש זה שתנסו להכניס קצת חמלה למשוואה לפני שאתם מפנים את האצבע המאשימה. התסכול הזה שמתפרץ מדיי פעם הוא פועל יוצא של מאות שנות אפליה, גזענות והדרה. לרובנו יש את הפריווילגיה המפוקפקת של לא לסבול מכך כל יום בחיינו.
