אפרופו הפגנות, סיפור אישי:
ב2005 הייתי תיכוניסט במגמת קולנוע ונסעתי לצלם את ההפגנות בדרום נגד ההתנתקות. בהפגנה הראשונה שנכחתי החלו לחסום צומת. עמדתי במרחק מה מן המפגינים וצילמתי. לא היה עלי צבע כתום או כל סממן אחר שמזהה אותי עם המפגינים. אולי כיפה.
משהמפגינים סרבו לשחרר >>>
ב2005 הייתי תיכוניסט במגמת קולנוע ונסעתי לצלם את ההפגנות בדרום נגד ההתנתקות. בהפגנה הראשונה שנכחתי החלו לחסום צומת. עמדתי במרחק מה מן המפגינים וצילמתי. לא היה עלי צבע כתום או כל סממן אחר שמזהה אותי עם המפגינים. אולי כיפה.
משהמפגינים סרבו לשחרר >>>
את הצומת הסתערו עליהם לוחמי יס"מ ופינו אותם בכוח. יופי של שוטים הבאתי.
בעודי מצלם, התנפלו עלי שלושה יסמ"ניקים, סובבו לי את היד ונתנו לי אגרופים בבטן, בגב וברכיות לרגליים. לא הבנתי מה קורה, למה. לא התנגדתי. הובהלתי לטרנזית כשהמכות אינן מפסיקות.
היה זה אחה"צ. נלקחתי אל אחד >>
בעודי מצלם, התנפלו עלי שלושה יסמ"ניקים, סובבו לי את היד ונתנו לי אגרופים בבטן, בגב וברכיות לרגליים. לא הבנתי מה קורה, למה. לא התנגדתי. הובהלתי לטרנזית כשהמכות אינן מפסיקות.
היה זה אחה"צ. נלקחתי אל אחד >>
מבתי הכליאה בדרום. נתתי תעודת זהות, טלפון ההורים והכל. גם את חפציי והוכנסתי לתא עם כמה נערים. השעות עוברות והירח כבר מזמן עלה. נשכבתי על ספסל בתא ונרדמתי.
לפנות בוקר לבוש מדים מעיר אותי ומכניס אותי לניידת עם שני נערים נוספים. אנחנו נוסעים כשלפתע הוא עוצר ואומר לי "ייאללה רד">>
לפנות בוקר לבוש מדים מעיר אותי ומכניס אותי לניידת עם שני נערים נוספים. אנחנו נוסעים כשלפתע הוא עוצר ואומר לי "ייאללה רד">>
"אבל איפה אנחנו?" שאלתי. "רד!" פקד. ירדתי לבד. כביש מהיר. אני נער. שממה מימין ומשמאל. אין לי מושג היכן אני. כשהבוקר עלה תפסתי טרמפ ונחלצתי משם.
כשבדקתי במצלמה הבחנתי שסרט הצילום נעלם מתוכה.
שומרי הסף לא הגנו עלי.
כשבדקתי במצלמה הבחנתי שסרט הצילום נעלם מתוכה.
שומרי הסף לא הגנו עלי.
