טיעון נפוץ הוא שהמהפכה הבלארוסית, בשונה מהאוקראינית ב-2014 אינה אנטי-רוסית. לכן, שלטון חדש בבלארוס לא מתכוון לשנות את מערכת היחסים עם רוסיה ולכן, אין לרוסיה סיבה מיוחדת להתערב כדי להגן על המשטר.
אבל המציאות קצת יותר מורכבת.
התיאור הנ"ל של המהפכה האוקראינית נכון במידה רבה גם למהפכה הבלארוסית, למעט עניין הידוק היחסים עם אירופה שאינו ממסרי המחאה ובטח לא המרכזי שבהם כמו שהיה באוקראינה
לכן, דמוקרטיה בבלארוס היא איום על פוטין גם אם הממשלה בדמוקרטיה הזאת תרצה לשמור על אחלה יחסים איתו.
וזאת משתי סיבות:
קרים ודונבאס לא מביאים הרבה תועלת לרוסיה וכן מביאים הרבה כאב ראש וגם סנקציות מערביות שפגעו קשה בכלכלתה הרעועה ממילא
המערב מת לחזל"ש ולעשות ביזנס עם רוסיה (מה שכרוך בכל מני גודיז לבכירים מערביים, החל ממסעות ציד, דרך זונות וכלה בתוכניות פרישה בצורת מושב במועצת מנהלים של איזה חברת נפט רוסית).
מצד שני...
איזו מין אימפריה רוסיה זאת תהיה אם המדינות הסלאביות הקרובות ביותר היסטורית ותרבותית ואלה שממוקמות בדיוק בינה לבין נאט"ו יערקו?
אז מה כל זה אומר?
אבל ברצינות, להניח לדמוקרטיזציה להתרחש ואז להשפיע, לקנות, להשחית ולבחוש בממשלה החדשה כדי להתחיל להחזיר אותה לאט לאט לתלם תהיה אסטרטגיה זהירה ונבונה בעלת סיכויי הצלחה טובים.
(לא ה)סוף.