עד שהועלתה מועמדותי לוועדה המייעצת עסקתי עשרות שנים במחקר והוראה, הרחק מהעין הציבורית.
משהוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, העברתי את כל המסמכים הרלוונטיים למי שהיו אמורים להגן על המינוי.
calcalist.co.il/local/articles…
את העובדה שהפרקליטות לא ייצגה אותי קיבלתי בהבנה מלאה כמובן, אך לא יכולתי בשום אופן להבין מדוע אין שיתוף פעולה.
השבתי שאני עו"ד, שמיניתי עצמי ברגע זה לעוה"ד שלי וביקשתי שישתפו איתי פעולה בכובעי זה. הבקשה סורבה.
אך סברתי שבזכות החומרים שהעברתי אין מה לדאוג
אני, שתמיד הוריתי לסטודנטים את דברי ר' חנינא סגן הכוהנים, "הווי מתפלל בשלומה של מלכות" וגו', הוצגתי כמי שבשעת אמת פעלה בדיוק ההפך וקראה לחיילים לסרב פקודה. זה היה עבורי קשה מנשוא.
גם הקריירה האקדמית הוצגה באופן עלוב, שונה מהמסמכים שמסרתי
הפרקליטות הציעה שאגיש באופן עצמאי תצהיר שלי ואכחיש בו את מה שהפרקליטות טפלה עליי.
תגובתי, שמי יאמין לי, נתקלה בלגלוג: ומדוע שיאמינו לנו יותר מאשר לך?
הסברי לפרקליטה, שעליה לשמוח על כך שהציבור מאמין לשומרי הסף, לא הועיל.
גם על התצהיר המדויק שכתבתי הפרקליטה זעמה והציעה לי ניסוח מקוצץ מאוד, שאם לא כן איימה שתכתוב עליי דברים קשים במסמך שילווה את התצהיר.
עמדתי על שלי. למזלי, קודם שהגעתי לאקדמיה, עסקתי 11 שנים בעריכת דין, מתוכן 6 שנים בהן
בסופו של יום, בג"ץ הסתמך על התצהיר שלי והעתירה נגד המינוי נדחתה.
עד כאן הפרק הראשון.
לפנייתו, העמדתי את הדברים על דיוקם.
לתוצאות נחשפתם היום
והעיקר - אין רע בלי טוב!
בעוד שבעבר הבעתי את דעותיי הביקורתיות במחקריי -בספרים ובמאמרים-, מאז אפריל 2019, התחלתי להתבטא בטוויטר ובאמצעי תקשורת נוספים ולהשמיע באוזני הציבור
ישראל ראויה לתשתית משפטית טובה, הן מצד הדין המהותי והן מצד סדרי הדין.
ישראל ראויה למערכת משפט עם איזונים ובלמים, שלא רשות אחת שולטת ללא גבולות. אין מקום לרשות רביעית (היועמ"ש), הכופה את דעתה על האחרות.
והלוואי שנזכה לעשות ולהצליח.